עונות הדוחות לרבעון הראשון של 2020 כבר החלה, אבל את הדוחות האלו צריך לקרוא אחרת - יש הבדל גדול בין דוחות ב"שגרה" לבין דוחות בתקופת קורונה. אז למה צריך לשים לב? אילו סעיפים יש לבחון לעומק? מה יכול לרמוז לנו על העתיד לבוא? והאם הדוחות הכספיים שמוצגים לנו בכלל רלוונטיים ואמינים? ״אנחנו באירוע שאני לא זוכר כדוגמתו", אומר שלומי שוב, מומחה ל-IFRS, ראש התכנית לחשבונאות וסגן דיקן בית ספר ״אריסון״ למנהל עסקים במרכז הבינתחומי הרצליה, "מדובר באירוע משמעותי החוצה ענפים ולוקח את החשבונאות לקצה. ישנם חברות המושפעות  ישירות מהמשבר ולכן השאלות הגדולות מתחדדות אף יותר שם, אך דברים בסיסיים של ירידת ערך נכסים ומוניטין קיימים בכל החברות. "עולות פה שאלות ארוכות טווח, עד כמה המשבר הזה יוביל למיתון כלל עולמי, לירידה בביקושים לאורך זמן למשל פגיעה בהייטק וההשלכות שלו ,כענף צרכני משמעותי, על כלל המשק. נוסיף לזה את המישור הנוסף, של שינוי בדפוסי ההתנהגות, עבודה וצריכה שמזעזעים את המערכת. כבר בדוחות הקרובים החברות צריכות לתת על זה ביטוי וזה לא משהו שהולך להיות פשוט. הנושא של אי הודאות הוא דרמטי ומשפיע על הדוחות הכספיים כבר ברבעון הראשון, בעיקר על נושאי המדידה״.   הזכרת את נושא המדידה, איך באמת קוראי הדוחות הכספיים צריכים להתייחס להערכות השווי המצורפות בדוחות ותומכים בנכסים, הרי אנחנו בעיצומו של משבר? ״הדוחות מדברים במספרים, שעליהם ההנהלה, הדירקטוריון ורואי החשבון המבקרים חתומים. נושא שערוכים, שווי הוגן בין אם זה נדלן או נכסים אחרים, הינו מדע לא מדויק המבוסס על אומדנים. כאשר מכניסים אלמנט כל כך גדול של אי ודאות, קשה להגיד מה יקרה לשיעורי ההיוון ולתזרימים, אלו לא רק השפעות קצרות טווח. דווקא השווי ההוגן פחות מושפע מן הטווח הקצר, ולכן עולות השאלות ארוכות הטווח. בנוגע לנכסים פיננסים השוק אמר את דברו ואין מנוס מלהכיר בהפסדים אך מרבית הנכסים אינם סחירים. "אנו רואים זאת בחברות אופנה. בחברות האלו צריך לשערך כעת את שווי המלאי, הרי חברות אלו מתאפיינות בהצטיידות גדולה של מלאי לתקופה ממוצעת של חצי שנה. חודשים אלו ירדו לטמיון וכעת החברה  צריכה להכיר, בהערכה סובייקטיבית, כמה היא צופה למכור את המלאי הזה. כמובן שנראה הפסדים מירידות ערך אך השאלה בכמה. "דוגמא נוספת - חברות הליסינג שסבלו לא מעט ממכות בשנים האחרונות. החברות מחשבות את ערך השייר כאומדן. משמעות ערך השייר היא בכמה החברה צופה למכור את הרכב לאחר 3 שנות הפעילות, ועל בסיס זה מחושבת ההוצאה החודשית של פחת. כמובן שאם החברה תכיר בערך שייר נמוך יותר, הוצאות הפחת יגדלו בהתאם. ולכן נושא האומדנים הינו נושא רגיש, ולאור אי הודאות הקיצונית יכולים להיות מספרים אחרים שהם נכונים באותה מידה״   ראינו לפני מספר ימים בדוחות בנק הפועלים לרבעון הראשון, שהם הכירו בהפרשה להפסדי אשראי על סך 600 מיליון שקל סכום לא מבוטל, אך ביחס לתיק אשראי של 300 מיליארד שקל, זה לא מעט מידי ? הפרשה של 0.2% בלבד ? ״גם הנושא של הפרשה להפסדי אשראי הוא נושא משמעותי מאד בעקבות המשבר  ואין ספק  שהפרשה זאת תגדל. בנק הפועלים פרסם את דוחותיו הכספיים, ואכן ראינו כי הגדיל את ההפרשה להפסדי אשראי, בעיקר ההפרשה הקבוצתית, כלומר הפרשה שאתה רושם בגין אירועים שכנראה קרו אבל לא זיהית אותם. ההפרשה בבנק הפועלים יכלה להיות גם גדולה יותר, אך צריך לקחת בחשבון כי בנק הפועלים הגדיל חלק מן ההפרשה בדוחות הרבעון הרביעי לשנת 2019. במידה ולא היה מגדיל את ההפרשה במהלך הרבעון הקודם הוא היה מכיר בהפסד ברבעון הנוכחי. "דבר נוסף שאנו למדים מן הדוחות הכספיים של בנק הפועלים הוא שורת הרווח הנקי. בנק הפועלים סיים את הרבעון עם רווח נקי קטן מ-200 מיליון שקל, סכום זעום ביחד לבנק, אך אם נסתכל על הדוח על הרווח הכולל (OCI) אנו רואים הפסד של 700 מיליון נטו על התיק  הזמין למכירה של אג״ח. יש מנגד גם הכנסות שקשורות לשערוך התחייבויות אקטואריות בגלל שהמרווחים באג"ח עלו. כמובן שמעורבת הרבה פוליטיקה בחשבונאות הבנקים, אך אם בנק הפועלים היה מכיר בהפסד זה דרך דוח רווח או הפסד, זה היה מוביל את בנק הפועלים לרשום תוצאות חלשות יותר. "אגב, מה שקיזז את ההפסד ברווח כולל זו ההשפעה המעניינת של ההתחייבויות האקטואריות. בעקבות עליית הריבית הקונצרנית, שיצרה מעין עסקת הגנה לחברות הפיננסים. ההתחייבות האקטואריות מהוונת כעת לפי ריבית גבוה יותר ומכאן שערכם הנוכחי ירדו. קיטון בהתחייבויות שווה להכנסה ברווח הכולל.    אז ממה שאנחנו מבינים, הדוחות הכספיים אינם בהכרח מציגים נאמנה את מצבה הכספי של החברה, מה בעצם משמעותם ? אולי עדיף היה לא לפרסם כלל דוחות לרבעון הראשון? ״כאיש שחי  ונושם חשבונאות, חוויתי התלבטויות רבות על מנת לגבש את דעתי בשאלה זו, ואין לי מסקנה חד משמעית. עצם העובדה שאושרו דוחות כספיים ברבעון הרביעי לשנת 2019, ללא התייחסות להשפעות הקורונה למרות ידיעת המצב, זה מצב הזוי. ובכן פתחנו את הרבעון הראשון  לשנת 2020, עם המשבר הנוכחי שהוא הרבה יותר רחב מהמשבר הפיננסי ב-2009, ואכן עולה השאלה האם הדוחות רלוונטים. דנו בשאלה זו בכמה מסגרות. "הטיעונים שעלו הם שלמרות המשבר שווקי, ההון עדיין פעילים, ועל החברות  להתאמץ להוציא דוחות כספיים המשקפים את מצבם בצורה מיטבית על מנת לאפשר למשקיעים נקודות אור בתוך חשכת אי הודאות שעוטפת אותנו בעקבות המגפה. יגיע גם הרבעון השני, והמגפה לא הולכת להסתיים מחר, וככל הנראה אי הודאות הולכת להישאר איתנו תקופה ארוכה, לכן יש מקום לדוחות שוטפים ומנגד עלינו כמשקיעים ויועצי השקעות להסתכל על הדוחות בזהירות הראויה, ולא להתייחס אל המספרים כנתונים אבסולוטים״   המשבר הפתיע  אותנו בתחילת 2020. בחשבונאות קיים מושג ״אירועים לאחר תקופת המאזן״ כלומר אירועים שמחייבים התאמה גם לאחר תום תאריך המאזן. מה משקלו של סעיף זה בדוחות, האם הפעם הוא קריטי יותר? ״אירועים כאלה לא מחייבים מדידה והתאמה מספרית בדוחות הכספיים, הם מתנקזים בכל רבעון והשפעתם מוצגת ברבעון שבו הם התרחשו. אך הדבר הכי קריטי מאחורי הקלעים של הדוחות הכספיים הוא הערות עסק  חיי ואזהרות רווח למיניהם. "לקראת הדיון בפורום שווי הוגן אצלנו, אנו עושים בדיקה של הערות אלו כבר ברבעון האחרון של 2019 שהרי דוחות אלו התפרסמו במארס-אפריל האחרון. סעיפים אלו מחייבי התאמה ועל כן נבחן אותם גם בדוחות 2019. אני חושב שזוהי רק ההתחלה וכי אנו הולכים לראות דברים גדולים עוד יותר בדוחות הרבעון הנוכחי ובדוחות הרבעון הבא״    לסיכום, כיצד קוראי הדוחות  יכולים לקבל רמזים על הרבעון הבא ועל השנה כולה ? מה היית ממליץ לבחון בדוחות?   ״הנקודה הקריטית  בתקופה זו, וזהו גם הטיפ שאני נותן למשקיעים, וזה 'מתכתב' יחד עם המסמך שיצא לפני כמה ימים של הרשות לניירות הערך, זה לנסות להבין היכן נמצאים האומדנים הקריטיים. על החברות לתת ביטוי לא שגרתי לאור הנסיבות, ביטוי רחב לרבות ניתוח רגישות כדי שלמשקיעים יהיה את הפרספקטיבה להבין כיצד מסתכלים על הסיטואציה לגבי אותה חברה. כלומר, המספרים שקוראי הדוחות קיבלו יכלו להיות באותה מידה מספרים אחרים ועל כן התשובות נמצאות בביאורים לדוחות הכספיים ובדוחות הדירקטוריון ואותם עלינו לבחון לעומק. זהו מידע חשוב לא פחות מהמספרים ובסיטואציה הקיצונית שאנחנו נמצאים בה, הם מקבלים משמעות גדולה ומכופלת״.