מנהטן ניו יורק ארה"ב נדל"ן בניינים
צילום: Bizportal
אג"ח אמריקאיות - סכנה

קופרליין דוחה פירעון האג״ח בחצי שנה

הודיעה הבוקר כי אין לה את המקורות לשלם את האג"ח שעומדות לפירעון בסוף החודש; אתמול בלילה קיימה שיחות עם המחזיקים ומנהלי ההשקעות שהביעו את הסכמתם לדחיית התשלום
ניצן כהן | (1)
נושאים בכתבה אג"ח

קופרליין, מהחברות האמריקאיות שגייסו חוב בבורסה של תל-אביב, הודיעה הבוקר כי אין לה את המקורות לשלם את אגרות החוב שלה שעומדות לפירעון בסוף החודש הבא ולכן פנתה למחזיקי האג״ח בבקשה לדחות את הפירעון בחצי שנה. החברה הודיעה כי אתמול בלילה קיימה שיחות עם מחזיקי האג״ח ומנהלי ההשקעות שהביעו את הסכמתם לדחיית התשלום בכפוף לאישור האורגנים שלהם.

 

>>>שוק האג"ח הקונצרני בקריסה - האם אנחנו לקראת משבר חוב?

החברה אמורה לפרוע בסוף החודש הבא את קופרליין אגח א שיתרת הקרן שלה עומדת על כ-132.5 מיליון שקל אך כאמור, אין לחברה את המקורות לשלם חוב זה. קופרליין הודיעה כי במסגרת דחיית פירעון האג״ח בחצי שנה, היא תשלם ריבית של כ-10.8 מיליון שקל במזומן.

 

עוד הודיעה קופרליין כי תעביר את התשלום השוטף למחזיקי קופרליין אגח ב ובנוסף תעביר לנאמן אג״ח סדרה א׳ (הסדרה שאותה מבקשת החברה לדחות) כ-11.7 מיליון שקל כאשר כ-4.4 מיליון שקל מהם יהיו על חשבון תשלום ריבית שוטפת על הסדרה והיתר כ-7.3 מיליון שקל יהיו תשלום על חשבון קרן החוב.

 

בתמורה לדחיית פירעון האג״ח מסדרה א׳ (132.5 מיליון שקל) מתחייבת החברה לשורה של התנייות שהמרכזיות שבהן הן כי בעלי המניות בחברה לא ימשכו דיווידנדים ותקבולים שיגיעו מהכנסת שותפים לנכסים של החברה, אלה יועברו לנאמן האג״ח.

 

כאמור, החברה טוענת שדיברה עם שורה של מנהלי השקעות שמחזיקים בכ-90% מהסדרה ואלה הסכימו לדחייה בכפוף לאישור הגורמים הרלוונטיים בחברות שלהם (ועדות השקעה וכד׳).

 

לקופרליין יש כיום שתי סדרות אג״ח שנסחרות בבורסה. קרן סדרות חוב אלה עומדת על כ-440 מיליון שקל. כשהסדרה הגדולה היא סדרה ב׳ שקרן החוב עליה עומד על כ-307 מיליון שקל שנסחרת היום במחיר של 69.36 אג׳ לע״נ מה שמשקף לסדרה תשואה של יותר מ-17%. החברה אמורה לשלם את תשלום הקרן האחרון שלה ב-2025.

 

קופרליין דיווחה עוד הלילה על ישיבת דירקטוריון שקיימה במסגרתה הוחלט על דחיית תשלומי האג״ח. דירקטוריון החברה תולה את מצבה של החברה במשבר וירוס הקורונה שהביא לסגר בארה״ב וסגירת הגבולות בין ארה״ב לקנדה, מה שלא איפשר למשקיע פוטנציאלי להגיע למשרדי החברה ולנכסיה כדי לרכוש נכסים שישמשו לתשלום למחזיקי האג״ח.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    משקיע מוסדי 29/03/2020 17:30
    הגב לתגובה זו
    איתי אף אחד לא דיבר. חכו להפתעות בהצבעה.
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.24%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 4.23% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.