למה בעלי השליטה לא קונים מניות? יש סיבה
משבר הקורונה, תפס את מרבית החברות בבורסה לא מוכנות, דבר שמתבטא בין היתר בצניחת המדדים המובילים לשפל של כמעט 3 שנים. נוסף על כך, בניגוד למשברים דומים בעבר, נעדרים מהמשחק בעלי העניין בעקבות הגבלה האוסרת עליהם לרכוש מניות בתקופה שלפני הדוחות - "התקופה השקטה". חברות יכלו לרכוש מניות של עצמן ולדווח על תכניות חדשות רק לאחר הדוחות. משיחה של ביזפורטל עם מספר מנהלי חברות עולה כי הם מתכוונים להציע תכניות רכישה אחרי פרסום הדוחות.
ניסיון העבר, מלמד שכשמניות נופלות, וקל וחמור כשכל השוק נכנס לסחרור, אחד מהכלים שנמצאים בידי בעלי עניין בחברות והחברות עצמן, הוא רכישת המניות בשוק (כשחברה רוכשת מניות של עצמה מדובר ברכישה עצמית). רכישות כאלו הן רווח כפול - הן תומכות במחיר המניה ומונעות הידרדרות גדולה וגם מראות הבעת אמון מצדם.
עם זאת, במשבר הנוכחי כמעט ולא נרשמו רכישות של מניות מצד בעלי עניין. זאת, לנוכח צניחות של מעל 20%? הסיבה לכך נעוצה בעובדה שחברות רבות נמצאות בעיצומה של "התקופה השקטה" בה קיים איסור, על קניית מניות מצד בעלי עניין בחברות ומצד החברות עצמן. בתקופה זו, הנחת היסוד היא שיש בידי גורמים אלו מידע עודף על פני המידע שקיים בשוק, ולכן אסור להם לפעול בניירות הערך של החברה. התקופה הזו נמשכת מספר שבועות טרם פרסום תוצאותיה. כעת אנחנו נמצאים בתקופה זו, שכן הדוחות השנתיים מפורסמים עד סוף החודש.
אחת השאלות המעניינות בהקשר זה, היא מה יקרה לקראת תחילת חודש אפריל, אז ישלימו מרבית החברות את פרסום תוצאותיהם. האם אז נראה זינוק חד בכמות התכניות שהחברות יפרסמו והרכישות העצמיות, במטרה להחזיר את הצבע ללחיים? האם ברכישות הללו יש בכדי לתת דחיפה מסוימת לשוק ששרוי במשבר עמוק, ולייצב במעט את הספינה? ההיסטוריה הוכיחה שכן. אבל הדבר תלוי במידה רבה בשאלה האם מדובר בכוונה אמתית או ניסיון לשדר לשוק שהעסקים כרגיל.
- הדולר לאן, הביטקוין לאן?
- סיוה מקבלת המלצת קנייה - מחיר יעד של 60 דולר, אפסייד של 71% על המחיר בשוק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם חברה תפרסם תכנית, אבל לא באמת תרכוש מניות או אגרות חוב, השוק לא צפוי להתייחס לכך, במקרה הטוב ליימים ספורים. מנגד, אם חברה תפרסם ותרכוש בפועל, הרי שעתה מדובר בהבעת אמון, דבר שעשוי לתמוך בניירות הערך - גם באופן ישיר וגם עם החזרת משקיעים למניות ולאגרות החוב. בצעד זה, החברה אומרת שההשקעה הטובה ביותר מבחינתה היא בעצמה.
רווח נוסף מרכישה עצמית היא היכולת להגדיל את הרווח למניה. ברגע שמשתמשים במזומנים לרכישת מניות, מקטינים את מספר המניות המונפק של החברה ואז הרווח של החברה ביחס למספר המניות, עולה. הרווח למניה עולה, ובהתאמה התשואה למשקיע עולה. התרגיל הזה מיושם ביתר שאת, בוול סטריט, לשם המחשה - IBM מצליחה להגדיל מדי שנה את הרווח למניה בעוד שהרווח האבסולוטי לא עולה - הכיצד? היא פשוט קונה מניות של עצמה והמכנה בנוסחת הרווח למניה קטן.
כך או אחרת, ההגבלה, בבורסה המקומית, על רכישות עצמיות ובעלי שליטה, צפויה לפוג בטווח הקרוב. האם באפריל זה ישתנה? התקופה האחרונה מלמדת אותנו בפעם המי יודע כמה שהנבואה ניתנה לשוטים. מים רבים יעברו בנהר, עד שתקופת ההגבלה תסתיים, ובתקופה סוערת כזו, כל יום יש התפתחות חדשה.
- רב-בריח חוזרת לצמיחה: עלייה של 15% בהכנסות וקפיצה חדה ברווחיות ברבעון השלישי
- אמת מיחשוב עם שחיקה ברווח ובצמיחה בעקבות ייסוף השקל במהלך הרבעון
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- טאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה
- 8.טראמפ 10/03/2020 08:21הגב לתגובה זוהכל פייק ניוז
- 7.מני 09/03/2020 18:21הגב לתגובה זוכנראה שכןתה הכתבה לא עוקב אחרי וול סטריט, כמעט כל החברות כבר פרסמו את הדוחות שלהם
- 6.וו. באפט 09/03/2020 14:58הגב לתגובה זוהשאלה היא לא כמה הפסדת אלא כמה יש לך בשביל להשקיע כאשר יהיה שינוי כיוון בשוק.
- 5.אחד 09/03/2020 14:29הגב לתגובה זוואף אחד לא יודע מתי להיכנס שוב בלונג.
- 4.בדיחה 09/03/2020 14:02הגב לתגובה זומוקדם לקנות !!!
- יריב 09/03/2020 14:29הגב לתגובה זובעניין הקורונה ואז השוק יתומחר אחרת, כנראה לטובה. השוק לא אוהב חוסר וודאות. כשהקורונה תגיע לארה"ב בגדול בימים הקרובים אז אולי תהיה הפאניקה בשיאה.
- 3.בדיחה 09/03/2020 13:45הגב לתגובה זולא זמן טוב להיכנס..צריך להמתין
- 2.צבי 09/03/2020 13:25הגב לתגובה זובאופן חריג לאור הבהלה.
- 1.חלאס לחרטט - הירידות גם בחו"ל. קנו אופציית PUT (ל"ת)כתבים בשקל לוביסטים 09/03/2020 13:21הגב לתגובה זו
הראל: הרווח הנקי עלה ל-840 מיליון שקל, התשואה להון 30%
הראל רושמת רבעון חזק, הודות לרווחי שוק ההון; סך הנכסים המנוהלים חצה 500 מיליארד שקל עבור מבוטחים ועמיתים
חברת הביטוח הראל הראל השקעות -3.77% היא הראשונה מחברות הביטוח הגדולות לדווח, ומציגה תשואה גבוהה מאוד על ההון וזינוק ברווח הנקי.
הרבעון השלישי של 2025 היה חזק עבור קבוצת הראל השקעות, עם עלייה של 33% ברווח הכולל
ל-840 מיליון שקל ותשואה להון של 30%, לעומת 26% ברבעון המקביל. בתשעת החודשים הראשונים של השנה מסתכם הרווח הכולל ב-2.17 מיליארד שקל, גידול של 65% לעומת התקופה המקבילה, וברמה שכבר חוצה את יעד הרווח שקבעה החברה לשנת 2026. על רקע השיפור המתמשך בתוצאות מודיעה הראל
כי בכוונתה לעדכן את היעדים בחודשים הקרובים.
הגידול ברווח משקף שיפור רחב ברוב מנועי הפעילות: הרווח מעסקי הביטוח ברבעון צמח ב-40% והגיע ל-1.12 מיליארד שקל, ובתקופת הדוח כולה עלה ל-2.8 מיליארד שקל, עלייה של 73% לעומת תשעת החודשים הראשונים של 2024.
הגידול נובע הן משיפור חיתומי בכל תחומי הביטוח, הן מתרומה חיובית של רווחי השקעה ומימון והן מעלייה ברווחי תחומי ניהול הנכסים והאשראי. במקביל, התשואה להון בתשעת החודשים עלתה ל-27%, לעומת כ-19% בלבד בתקופה המקבילה.
ברמת המגזרים, התמונה מעורבת אך חיובית בסך הכול. בביטוח חיים הרווח הכולל לפני מס ברבעון ירד ל-244 מיליון שקל לעומת 320 מיליון שקל ברבעון המקביל, אך בתשעת החודשים הרווח זינק ל-792 מיליון שקל לעומת 299 מיליון בלבד אשתקד, בעיקר בזכות המשך הגידול במוצרי סיכונים. בביטוח בריאות נרשם רבעון חזק במיוחד: הרווח הכולל לפני מס עלה ל-605 מיליון שקל לעומת 321 מיליון שקל ברבעון המקביל, ובתקופה כולה ל-1.16 מיליארד שקל. הרווח החיתומי בבריאות הגיע ל-324 מיליון שקל ברבעון ו-807 מיליון שקל בתשעת החודשים, והחברה מדווחת על המשך שיפור במגמה זו. בביטוח כללי הרווח לפני מס עלה ל-278 מיליון שקל ברבעון ולעומת 176 מיליון שקל ברבעון המקביל, ול-858 מיליון שקל בתקופה כולה, שיפור משמעותי שנובע בעיקר מענפי רכב רכוש ורכוש וחבויות.
- הראל תשקיע כ-200 מיליון שקל בקרן לוגיסטיקה אירופית
- הראל ומנורה קיבלו את מניות דמרי בהנחה - והספיקו לרשום רווח דו-ספרתי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחום ניהול הנכסים (פנסיה, גמל, חוזי השקעה ופיננסים) מציג גם הוא שיפור. הרווח הכולל לפני מס מניהול נכסים ברבעון הגיע ל-102 מיליון שקל, לעומת הפסד של 68 מיליון שקל ברבעון המקביל, ובתשעת החודשים ל-240 מיליון שקל לעומת 191 מיליון שקל. נכסי ניהול הנכסים לבדם עלו ל-435 מיליארד שקל, בעוד שהיקף הנכסים המנוהלים הכולל של הקבוצה, כולל פנסיה, גמל, קרנות נאמנות, תיקים ונוסטרו, טיפס ל-570.7 מיליארד שקל, לעומת 492.3 מיליארד שקל בסוף הרבעון השלישי אשתקד.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגכלל צנחה 8.9%, איידיאיי וליברה זינקו עד 10%; גם הביטחוניות ירדו - נעילה שלילית בת"א
המדדים נעלו בירידות, אחרי מסחר חיובי לאורך השעות הראשונות שהיה כהמשך למומנטום החיובי אמש - ת"א 35 ירד 0.79% ות"א 90 ירד ב-0.22%.
במגזר הפיננסים התמונה הייתה שלילית, מדד הבנקים ירד 0.13%, בעוד ת"א ביטוח מחק את העליות וצנח 4.2% זה בהמשך לזינוק של 4% אתמול ופריצת שיא כל הזמנים, מתחילת השנה השיג ת"א ביטוח כ-149% תשואה בעוד ת"א בנקים עלה כ-51%.
גם בשאר הסקטורים התמונה מעורבת - ת"א נדל"ן נעל בירידות של 0.75% אחרי שזינק אתמול ב-2.3%, בעוד ת"א נפט וגז נעל ביציבות בעליה קלה של 0.06%. מחזור המסחר הסתכם על 2.992 מיליארד שקל
ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק,
לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג
לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה
מניות איי.סי.אל 0.56% והחברה לישראל חברה לישראל 0.86% קופצות על רקע חוזה
אשלג מול סין לשנת 2026 ב- 348 דולר לטון. בלידר מעדכנים כי על פי הדיווחים בתקשורת, סין חתמה על חוזה אשלג מול רוסיה לשנת 2026 במחיר של 348 דולר לטון. מחיר החוזה משקף עלייה של 2 דולר לטון ביחס לחוזה שנסגר לשנת 2025. למרות שהמחיר נותר יציב, מדובר בהתפתחות חיובית
עבור יצרניות האשלג, שכן החוזים מול סין נתפסים בדרך כלל כרף התחתון של המחירים בשוק העולמי. קיבוע מחיר כזה לשנת 2026, מחזק את ההערכה, כי שוק האשלג צפוי להמשיך ולהתנהל בסביבת מחירים יציבה וחזקה גם בשנה הבאה.
- מדד הביטוח זינק 4%, המדדים העיקריים עלו ב-1.5%
- טופ גאם זינקה 14%, ברן וגילת טלקום 10%; תפרון נפלה 35%, סינאל 14% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רשתות האופנה נסחרות תחת לחץ, עם נפילה דו-ספרתית בטרמינל איקס טרמינל איקס -8.05% וירידות גם בקסטרו קסטרו -4.77% ובפוקס פוקס -4.42% . זה מגיע בהמשך
למהלך שמקדם שר האוצר סמוטריץ' ובו יוכפל הפטור ממע"מ על יבוא אישי. מ-75 דולר כיום לכ-150-200 דולר. זה יאפשר לצרכנים להזמין מחו"ל בלי לשלם 18% מע"מ, בעוד ברשתות המקומיות ישלמו את המס במלואו, מה שמעמיק את הפער בין הקמעונאות הישראלית לבין אתרי הסחר הבינלאומיים.
למרות שבעולם דווקא מצמצמים פטורים כאלה כיוון שהם פוגעים בהכנסות ממיסוי, גם כאן החשש הוא שההרחבה של הפטור תעמיק עוד יותר את הלחץ על הרשתות שכבר מתמודדות עם ירידה בביקושים ועם תחרות אגרסיבית מצד ענקיות באונליין כמו אמזון, עליאקספרס ואחרות.
