סערה בשווקים ירידות וול סטריט
צילום: iStock
משבר הקורונה

למה בעלי השליטה לא קונים מניות? יש סיבה

סערה בשווקים ובעלי השליטה והחברות הנסחרות לא יכולים לקנות מניות ואגרות חוב; הסיבה - "התקופה השקטה" שלפני הדוחות הכספיים. האם באפריל הם יחזרו לשוק ואולי...ימתנו את המפולת?
איתן גרסטנפלד | (9)

משבר הקורונה, תפס את מרבית החברות בבורסה לא מוכנות, דבר שמתבטא בין היתר בצניחת המדדים המובילים לשפל של כמעט 3 שנים. נוסף על כך, בניגוד למשברים דומים בעבר, נעדרים מהמשחק בעלי העניין בעקבות הגבלה האוסרת עליהם לרכוש מניות בתקופה שלפני הדוחות - "התקופה השקטה". חברות יכלו לרכוש מניות של עצמן ולדווח על תכניות חדשות רק לאחר הדוחות. משיחה של ביזפורטל עם מספר מנהלי חברות עולה כי הם מתכוונים להציע תכניות רכישה אחרי פרסום הדוחות.  

ניסיון העבר, מלמד שכשמניות נופלות, וקל וחמור כשכל השוק נכנס לסחרור, אחד מהכלים שנמצאים בידי בעלי עניין בחברות והחברות עצמן, הוא רכישת המניות בשוק (כשחברה רוכשת מניות של עצמה מדובר ברכישה עצמית). רכישות כאלו הן רווח כפול - הן תומכות במחיר המניה ומונעות הידרדרות גדולה וגם מראות הבעת אמון מצדם. 

עם זאת, במשבר הנוכחי כמעט ולא נרשמו רכישות של מניות מצד בעלי עניין. זאת, לנוכח צניחות של מעל 20%? הסיבה לכך נעוצה בעובדה שחברות רבות נמצאות בעיצומה של "התקופה השקטה" בה קיים איסור, על קניית מניות מצד בעלי עניין בחברות ומצד החברות עצמן. בתקופה זו, הנחת היסוד היא שיש בידי גורמים אלו מידע עודף על פני המידע שקיים בשוק, ולכן אסור להם לפעול בניירות הערך של החברה. התקופה הזו נמשכת מספר שבועות טרם פרסום תוצאותיה. כעת אנחנו נמצאים בתקופה זו, שכן הדוחות השנתיים מפורסמים עד סוף החודש. 

אחת השאלות המעניינות בהקשר זה, היא מה יקרה לקראת תחילת חודש אפריל, אז ישלימו מרבית החברות את פרסום תוצאותיהם. האם אז נראה זינוק חד בכמות התכניות שהחברות יפרסמו והרכישות העצמיות, במטרה להחזיר את הצבע ללחיים? האם ברכישות  הללו יש בכדי לתת דחיפה מסוימת לשוק ששרוי במשבר עמוק, ולייצב במעט את הספינה? ההיסטוריה הוכיחה שכן. אבל הדבר תלוי במידה רבה בשאלה האם מדובר בכוונה אמתית או ניסיון לשדר לשוק שהעסקים כרגיל.

אם חברה תפרסם תכנית, אבל לא באמת תרכוש מניות או אגרות חוב, השוק לא צפוי להתייחס לכך, במקרה הטוב ליימים ספורים. מנגד, אם חברה תפרסם ותרכוש בפועל, הרי שעתה מדובר בהבעת אמון, דבר שעשוי לתמוך בניירות הערך - גם באופן ישיר וגם עם החזרת משקיעים למניות ולאגרות החוב. בצעד זה, החברה אומרת שההשקעה הטובה ביותר מבחינתה היא בעצמה.

רווח נוסף מרכישה עצמית היא היכולת להגדיל את הרווח למניה. ברגע שמשתמשים במזומנים לרכישת מניות, מקטינים את מספר המניות המונפק של החברה ואז הרווח של החברה ביחס למספר המניות, עולה. הרווח למניה עולה, ובהתאמה התשואה למשקיע עולה. התרגיל הזה מיושם ביתר שאת, בוול סטריט, לשם המחשה - IBM מצליחה להגדיל מדי שנה את הרווח למניה בעוד שהרווח האבסולוטי לא עולה - הכיצד? היא פשוט קונה מניות של עצמה והמכנה בנוסחת הרווח למניה קטן.

כך או אחרת, ההגבלה, בבורסה המקומית, על רכישות עצמיות ובעלי שליטה, צפויה לפוג בטווח הקרוב. האם באפריל זה ישתנה? התקופה האחרונה מלמדת אותנו בפעם המי יודע כמה שהנבואה ניתנה לשוטים. מים רבים יעברו בנהר, עד שתקופת ההגבלה תסתיים, ובתקופה סוערת כזו, כל יום יש התפתחות חדשה. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    טראמפ 10/03/2020 08:21
    הגב לתגובה זו
    הכל פייק ניוז
  • 7.
    מני 09/03/2020 18:21
    הגב לתגובה זו
    כנראה שכןתה הכתבה לא עוקב אחרי וול סטריט, כמעט כל החברות כבר פרסמו את הדוחות שלהם
  • 6.
    וו. באפט 09/03/2020 14:58
    הגב לתגובה זו
    השאלה היא לא כמה הפסדת אלא כמה יש לך בשביל להשקיע כאשר יהיה שינוי כיוון בשוק.
  • 5.
    אחד 09/03/2020 14:29
    הגב לתגובה זו
    ואף אחד לא יודע מתי להיכנס שוב בלונג.
  • 4.
    בדיחה 09/03/2020 14:02
    הגב לתגובה זו
    מוקדם לקנות !!!
  • יריב 09/03/2020 14:29
    הגב לתגובה זו
    בעניין הקורונה ואז השוק יתומחר אחרת, כנראה לטובה. השוק לא אוהב חוסר וודאות. כשהקורונה תגיע לארה"ב בגדול בימים הקרובים אז אולי תהיה הפאניקה בשיאה.
  • 3.
    בדיחה 09/03/2020 13:45
    הגב לתגובה זו
    לא זמן טוב להיכנס..צריך להמתין
  • 2.
    צבי 09/03/2020 13:25
    הגב לתגובה זו
    באופן חריג לאור הבהלה.
  • 1.
    חלאס לחרטט - הירידות גם בחו"ל. קנו אופציית PUT (ל"ת)
    כתבים בשקל לוביסטים 09/03/2020 13:21
    הגב לתגובה זו
נשיא המדינה לשעבר, רובי ריבלין. קרדיט: רשתות חברתיותנשיא המדינה לשעבר, רובי ריבלין. קרדיט: רשתות חברתיות

אלקטריאון: כניסתו ויציאתו של רובי ריבלין

ארבע שנים, הרבה ציפיות ומעט תוצאות: מסע הכניסה והיציאה של ריבלין מאלקטריאון הסתיים בקול ענות חלושה, ללא הישגים לצד ירידת ערך ומשקיעים מאוכזבים

רן קידר |

אי שם בקיץ 2021, חודש לאחר שסיים את תפקידו כנשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין מונה לנשיא חברת אלקטריאון אלקטריאון 0.51%  , מפתחת הטכנולוגיה לטעינת רכבים חשמליים תוך כדי נסיעה. החברה, שנסחרה אז בשווי של כ־1.6 מיליארד שקל לאחר זינוק חד בתקופת הקורונה, ציפתה שריבלין יפתח עבורה דלתות ברחבי העולם, יחזק קשרים מול ממשלות ויגביר את אמון המשקיעים, וזאת למרות שהחברה עדיין לא הציגה הכנסות מהותיות. המשקיעים, שציפו למימושים בינלאומיים ולחוזים משמעותיים, קיוו שכניסתו של ריבלין תבלום את הירידה במניה, שהחלה עוד לפני כן בעקבות צמיחה איטית מהצפוי בפרויקטים המסחריים. 

והנה, קצת יותר מארבע שנים לאחר ההצטרפות, החברה הודיעה על סיום תפקידו של ריבלין כנשיא וכחלק מהדירקטריון ובזאת מושלם מהלך שלא הניב פירות, בטח לא לחברה ולמשקיעים בה. שכרו של ריבלין מעולם לא פורסם, אך ניתן רק לשער שהוא כן יצא נשכר מהמהלך שהושלם אתמול.

לא חתונה קתולית 

גם לאחר הצטרפות ריבלין, ולמרות הציפיות, אלקטריאון התקשתה להציג פריצת דרך מסחרית. המניה המשיכה להידרדר. ריבלין, לעומתה, לא חיכה וכמעט במקביל לכניסתו לתפקיד, השתתף בקמפיין פרסומי למותג "יכין", מהלך שעורר ויכוח ציבורי לגבי אדם שמילא תפקיד ממלכתי בכיר זמן קצר קודם לכן.

אלקטריאון, מצידה, לא הסתפקה בריבלין, ובהמשך למאמציה של אלקטריאון בחיפוש אחר השפעה גלובלית, בתחילת 2022, הודיעה החברה על צירופו של קורט ג'ונסון, יו"ר מועצת ניו יורק לשעבר, כיועץ אסטרטגי. החברה זיהתה את ארה״ב, ובעיקר את ניו יורק, כשוק יעד מרכזי לטכנולוגיה שלה, והקמת חברת בת בארה"ב נועדה לתמוך בכך.

ועדיין, למרות כל המאמצים, המניה המשיכה להידרדר ובסך הכל הציגה ירידה של כ-66% מאז מינוי ריבלין, ושווי השוק שלה כיום עומד על כ-733 מיליון שקל. החברה עדיין מציגה גידול בהוצאות ושריפת מזומנים, ולא מזמן החדשנות שבמוצר שלה התערערה, לאור פתרון טכנולוגי אחר של BYD, שהציגה טעינה מהירה שמייתרת את הפתרון של אלקטריאון (למרות שזו טענה שהדבר אינו פוגע בה). 

יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הוועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"זה לא ססטיינבל - וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.