למה בעלי השליטה לא קונים מניות? יש סיבה
משבר הקורונה, תפס את מרבית החברות בבורסה לא מוכנות, דבר שמתבטא בין היתר בצניחת המדדים המובילים לשפל של כמעט 3 שנים. נוסף על כך, בניגוד למשברים דומים בעבר, נעדרים מהמשחק בעלי העניין בעקבות הגבלה האוסרת עליהם לרכוש מניות בתקופה שלפני הדוחות - "התקופה השקטה". חברות יכלו לרכוש מניות של עצמן ולדווח על תכניות חדשות רק לאחר הדוחות. משיחה של ביזפורטל עם מספר מנהלי חברות עולה כי הם מתכוונים להציע תכניות רכישה אחרי פרסום הדוחות.
ניסיון העבר, מלמד שכשמניות נופלות, וקל וחמור כשכל השוק נכנס לסחרור, אחד מהכלים שנמצאים בידי בעלי עניין בחברות והחברות עצמן, הוא רכישת המניות בשוק (כשחברה רוכשת מניות של עצמה מדובר ברכישה עצמית). רכישות כאלו הן רווח כפול - הן תומכות במחיר המניה ומונעות הידרדרות גדולה וגם מראות הבעת אמון מצדם.
עם זאת, במשבר הנוכחי כמעט ולא נרשמו רכישות של מניות מצד בעלי עניין. זאת, לנוכח צניחות של מעל 20%? הסיבה לכך נעוצה בעובדה שחברות רבות נמצאות בעיצומה של "התקופה השקטה" בה קיים איסור, על קניית מניות מצד בעלי עניין בחברות ומצד החברות עצמן. בתקופה זו, הנחת היסוד היא שיש בידי גורמים אלו מידע עודף על פני המידע שקיים בשוק, ולכן אסור להם לפעול בניירות הערך של החברה. התקופה הזו נמשכת מספר שבועות טרם פרסום תוצאותיה. כעת אנחנו נמצאים בתקופה זו, שכן הדוחות השנתיים מפורסמים עד סוף החודש.
אחת השאלות המעניינות בהקשר זה, היא מה יקרה לקראת תחילת חודש אפריל, אז ישלימו מרבית החברות את פרסום תוצאותיהם. האם אז נראה זינוק חד בכמות התכניות שהחברות יפרסמו והרכישות העצמיות, במטרה להחזיר את הצבע ללחיים? האם ברכישות הללו יש בכדי לתת דחיפה מסוימת לשוק ששרוי במשבר עמוק, ולייצב במעט את הספינה? ההיסטוריה הוכיחה שכן. אבל הדבר תלוי במידה רבה בשאלה האם מדובר בכוונה אמתית או ניסיון לשדר לשוק שהעסקים כרגיל.
- הדולר לאן, הביטקוין לאן?
- סיוה מקבלת המלצת קנייה - מחיר יעד של 60 דולר, אפסייד של 71% על המחיר בשוק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם חברה תפרסם תכנית, אבל לא באמת תרכוש מניות או אגרות חוב, השוק לא צפוי להתייחס לכך, במקרה הטוב ליימים ספורים. מנגד, אם חברה תפרסם ותרכוש בפועל, הרי שעתה מדובר בהבעת אמון, דבר שעשוי לתמוך בניירות הערך - גם באופן ישיר וגם עם החזרת משקיעים למניות ולאגרות החוב. בצעד זה, החברה אומרת שההשקעה הטובה ביותר מבחינתה היא בעצמה.
רווח נוסף מרכישה עצמית היא היכולת להגדיל את הרווח למניה. ברגע שמשתמשים במזומנים לרכישת מניות, מקטינים את מספר המניות המונפק של החברה ואז הרווח של החברה ביחס למספר המניות, עולה. הרווח למניה עולה, ובהתאמה התשואה למשקיע עולה. התרגיל הזה מיושם ביתר שאת, בוול סטריט, לשם המחשה - IBM מצליחה להגדיל מדי שנה את הרווח למניה בעוד שהרווח האבסולוטי לא עולה - הכיצד? היא פשוט קונה מניות של עצמה והמכנה בנוסחת הרווח למניה קטן.
כך או אחרת, ההגבלה, בבורסה המקומית, על רכישות עצמיות ובעלי שליטה, צפויה לפוג בטווח הקרוב. האם באפריל זה ישתנה? התקופה האחרונה מלמדת אותנו בפעם המי יודע כמה שהנבואה ניתנה לשוטים. מים רבים יעברו בנהר, עד שתקופת ההגבלה תסתיים, ובתקופה סוערת כזו, כל יום יש התפתחות חדשה.
- חברות הביטוח עוקפות את הבנקים בדירוג האשראי - האם זה שינוי תפיסתי?
- סולרום תייצר מערכות חשמל עבור לקוח ביטחוני: הסכם של כ-12 מיליון שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
- 8.טראמפ 10/03/2020 08:21הגב לתגובה זוהכל פייק ניוז
- 7.מני 09/03/2020 18:21הגב לתגובה זוכנראה שכןתה הכתבה לא עוקב אחרי וול סטריט, כמעט כל החברות כבר פרסמו את הדוחות שלהם
- 6.וו. באפט 09/03/2020 14:58הגב לתגובה זוהשאלה היא לא כמה הפסדת אלא כמה יש לך בשביל להשקיע כאשר יהיה שינוי כיוון בשוק.
- 5.אחד 09/03/2020 14:29הגב לתגובה זוואף אחד לא יודע מתי להיכנס שוב בלונג.
- 4.בדיחה 09/03/2020 14:02הגב לתגובה זומוקדם לקנות !!!
- יריב 09/03/2020 14:29הגב לתגובה זובעניין הקורונה ואז השוק יתומחר אחרת, כנראה לטובה. השוק לא אוהב חוסר וודאות. כשהקורונה תגיע לארה"ב בגדול בימים הקרובים אז אולי תהיה הפאניקה בשיאה.
- 3.בדיחה 09/03/2020 13:45הגב לתגובה זולא זמן טוב להיכנס..צריך להמתין
- 2.צבי 09/03/2020 13:25הגב לתגובה זובאופן חריג לאור הבהלה.
- 1.חלאס לחרטט - הירידות גם בחו"ל. קנו אופציית PUT (ל"ת)כתבים בשקל לוביסטים 09/03/2020 13:21הגב לתגובה זו
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
חברות הביטוח עוקפות את הבנקים בדירוג האשראי - האם זה שינוי תפיסתי?
אחרי הפניקס, גם הראל מקבלת העלאת דירוג ל-A- מ-S&P גלובל שמציב אותה מעל הבנקים הגדולים, שנשחקו בעקבות הורדת דירוג המדינה; האם זה שינוי תפיסתי בצורה בה הזרים מסתכלים על מגזר הפיננסים?
חברת הדירוג הגלובלית S&P Global העניקה להראל הראל השקעות 2.33% דירוג בינלאומי A-, מה ששם את הראל בשורה אחת עם הפניקס ומעל הדירוג של הבנקים הגדולים בישראל, שנמצאים כיום ברמה של BBB+, על פי סוכניות הדירוג הגלובליות (לפי מעלות ומידרוג הבנקים בדירוג המקסימלי עם אופק יציב). עד לפני שנה, ובכלל בהסתכלות היסטורית פער כזה בדירוג היה בלתי נתפס, אבל מה שהוביל לזה הוא ההורדה בדירוג של המדינה שפגע באופן ישיר בבנקים שחשופים הרבה יותר לדירוג הזה ברמת המאקרו, בעוד חברות הביטוח נשארו עם דירוג יציב ואפילו התחזקו.
כמה ימים לפני כן, מעלות S&P העלתה את הדירוג של הראל ל-ilAAA, ציון שמגיע מיד אחרי ilAA+ שבו החזיקה עד לעדכון האחרון. הראל נתפסת גם כאן וגם מעבר לים כגוף חזק, מגוון ועמיד לאורך זמן, כזה שמצליח לבלוט במערכת הפיננסית המקומית.
הסיבות לשדרוג
הראל רושמת צמיחה רוחבית כמעט בכל הפעילויות, מסבירים האנליסטים של S&P. הפרמיות ברוטו צמחו ב-5.8% והגיעו ל-33 מיליארד שקל ב-2025. הרווח החיתומי לפני מס קפץ ל-2.809 מיליארד שקל בשלושת הרבעונים הראשונים, לעומת 1.624 מיליארד בתקופה המקבילה. הרווח הכולל לפני מס עלה ל-3.259 מיליארד שקל, מול כ-1.97 מיליארד שקל בשנה שעברה. כל התחומים המרכזיים מציגים שיפור: רווחי ביטוח החיים כמעט השלישו את עצמם, הביטוח הכללי נהנה מירידה ביחס התביעות לרמה של 87%, תחום הבריאות צמח ל-1.1 מיליארד שקל, והתשואה על ההון זינקה ל-27%.
האנליסטים של S&P מתעכבים גם על ה-CSM (Contractual Service Margin, הרווח העתידי הגלום בחוזי ביטוח לטווח ארוך), שנחשב לאחד המדדים החשובים ליכולת לייצר רווח ארוך טווח. למרות שהראל שחררה, כלומר הכירה בכ-923 מיליון שקל מהרכיב הזה במהלך התקופה, מלאי הרווח העתידי דווקא גדל ל-17.1 מיליארד שקל. מבחינת S&P זה סימן לכך שמנועי הרווח של החברה לא רק פעילים אלא גם מתרחבים.
- הראל: הרווח הנקי עלה ל-840 מיליון שקל, התשואה להון 30%
- הראל תשקיע כ-200 מיליון שקל בקרן לוגיסטיקה אירופית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם בחוסן ההוני מוצגת תמונה חיובית, יחס הסולבנטיות של הראל עלה ל-183% כולל אמצעי מעבר ול-159 אחוז ללא אמצעי מעבר. התיק ההשקעתי נחשב שמרני יחסית, עם 67 אחוז אג"ח, 14 אחוז מניות וקרנות, ו-13 אחוז נדל"ן. S&P מעריכה שהראל תמשיך לעמוד בהרבה מעל דרישות ההון הרגולטוריות ולשמור על מדיניות מינוף שמרנית.
