לירן לובלין איביאי IBI
צילום: אילן בשור

"הגדלת הסכם ייצוא הגז - חדשות טובות לכל הסקטור"

שותפיות לוויתן ותמר הודיעו הבוקר על תיקון הסכם הייצוא מול חברת דולפינוס המצרית, והגדלתו בכ-34%. הנה מה שיש לאנליסטים לומר בנושא
נועם בראל | (8)

שותפיות לוויתן ותמר הודיעו הבוקר על תיקון הסכם הייצוא מול חברת דולפינוס המצרית, והגדלתו בכ-34% להיקף של 60 מיליארד שקל ב-15 שנה. הנה מה שיש לאנליסטים לומר בנושא.

לירן לובלין, מנהל מחלקת מחקר באי.בי.אי. בית השקעות התייחס להגדלת הסכם ייצוא הגז עם חברת דולפינוס המצרית ואמר כי מדובר ב"חדשות לכל הסקטור שהחל לתמחר מצב של אין ייצוא כלל ומלחמה אגרסיבית על הביקושים בשוק המקומי".

לדבריו של לובלין, בהסכם החדש ניתנה עדיפות ללוויתן על חשבון תמר. "החוזים אמנם התארכו וכעת הם על בסיס מחייב אך הכמות השנתית הכוללת לייצוא לדולפינוס משני המאגרים יחד דווקא קטנה מעט. ברזולוציה גבוהה יותר ניתן לראות שהכמויות החוזיות בלוויתן גדלו משמעותית לעומת תמר שהקטין את חלקו בהסכם ובמקביל להתארכות החוזה המשמעות היא כמות שנתית קטנה ב-1.5 BCM".

 

עוד הוסיף לובלין כי ניתן ללמוד כי התיקון "נבנה בעיקר מהמקום שטוב לדלק קידוחים ורציו ובמובן מסויים הרע את המצב של שותפות תמר הקטנות יותר אבל סיפק יותר וודאות לסקטור כולו שמזה תקופה ארוכה נסחר כאילו אין ייצוא כלל. אין מידע חדש בנוגע למחירים אך על פי פרסומים בעיתונות מדובר במחיר נמוך יותר מזה שנגזר מההסכם הקודם (סביב ה 5 דולר).בדולפינוס נחושים להוציא לפועל את ההסכם ועצם הנכונות להתחייב על כמויות גבוהות יותר ותקופה ארוכה יותר מעידה על כך". 

מקור: אי.בי.אי בית השקעות

"האם זה אומר שכל סימני השאלה סביב הסכם הייצוא התפוגגו? התשובה היא שעדיין לא. נושא הצינור נדחה (שוב) וזה ימשיך להוות עננה עד  שייפתר אבל בסקטור שכל כך ממתין לחדשות חיוביות גם הודעות כאלו הן סיבה למסיבה".

 

לובלין סיכם את דבריו ואמר כי בשורה התחתונה, ההודעה אודות עדכון הסכם הייצוא משרתת במידה רבה את השותפות בלוויתן וזאת על חשבון מאגר תמר. "אנו סבורים כי על אף החלוקה החדשה של העוגה (שעל הדרך גם גדלה) החדשות הן טובות לכל הסקטור שהחל לתמחר מצב של אין ייצוא כלל ומלחמה אגרסיבית על הביקושים בשוק המקומי".

"בחודשיים הקרובים שווה לשים את תשומת הלב על שני אירועים מרכזיים, האחד סגירת עסקת EMG שצפויה לקרות ע"פ הדיווח במהלך אוקטובר והשניה תחילת הזרמת הגז ממאגר לוויתן במהלך נובמבר דצמבר. שני האירועים הללו צפויים להוות קפיצת מדרגה נוספת בהקטנת פרמיית הסיכון ובהצפת השווי הגלום במאגר לוויתן ובמקביל לתרום לשחרור הלחץ גם מעל שותפות תמר".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אלה פריד, אנליסטית בכירה לתחום האנרגיה בלאומי שוקי הון: "אנו רואים לחיוב את ההתאמה בין הכמויות בהסכם לתשתיות היצוא, בייחוד צנרת ישראלית, ובייחוד לאור הסיכונים הגיאו-פוליטיים. מבנה ההסכם מאפשר להעביר את מלוא הכמות ללא השקעות בשנת 2020  ובהשקעה מועטה בלבד בקומפרסורים בשנת 2022. נציין כי בשנת 2020 צפוי היצוא לעמוד על  כ- 2.3 בי.סי.אם ללוויתן וכ-0.5 בי.סי.אם לתמר".

לדבריה של פריד: "העסקה הגיונית. במצב של סיכון גיאו-פוליטי היא מבטיחה כמויות קבועות של יצוא למצרים ואפס תלות בכמויות משתנות. נציין, כי התאמת הקיבולת בין התשתיות הקיימות בישראל לבין היקף היצוא מאפשרת דחיית השקעות מהותיות לשנת 2022 ובהחלט מצמצמת את הסיכון".

"מבחינת מאגר תמר אולי היינו רוצים לראות יותר כמות ליצוא, אבל הרגישות של תמר בטווח הארוך נמוכה יותר, שכן מאגר זה מתקרב לתשלום מלוא היטל ששינסקי בעוד התזרים מלוויתן פטור עד למלוא כיסוי ההשקעה.  כך שבטווח הבינוני-ארוך גם 2 בי.סי.אם של חוזי "פירם" הם כמות מספקת. העסקה טובה מאוד לדלק קידוחים ולוויתן, ומבטיחה להם תזרים גבוה החל משנת 2022. להערכתנו, היא טובה גם לישראמקו, שכן היעדר ההשקעה המיידית תומך בדיבידנד של החברה, המצטיינת בנזילות גבוהה ובשמרנות רבה".

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    דודי 03/10/2019 00:11
    הגב לתגובה זו
    כבר הפתיח נאמר המחיר נמוך בהרבה לאומת מחיר ש משלמים עם ישראל ל נובל ותשובה הפעם ביבי לאיכול לעזור נראה מה היה אגב מי ישמור על צינור הגז ב סיני?החותים או דעש
  • 7.
    בן 02/10/2019 15:29
    הגב לתגובה זו
    יש גז לאן הולך הכסף ? המדינה בגרעון עמוק והדלק במדינה יקר שודדים את אוצרות המדינה
  • 6.
    גולן 02/10/2019 14:46
    הגב לתגובה זו
    לכלכלת מדינת ישראל ולתחום כולו??? מה עם חקירה בנושא ??
  • 5.
    כמו שהם "שילמו" לחברת חשמל ככה הם ישלמו גם הפעם (ל"ת)
    רוני 02/10/2019 13:50
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    חיים 02/10/2019 13:28
    הגב לתגובה זו
    למה למצרים מוכרים בהנחה ואותנו העם דופקים הרי המשאבים הם של המדינה. מי שנהנה מזה אלו הטייקונים והיתר סיפורי סבתא.
  • 3.
    משה 02/10/2019 12:20
    הגב לתגובה זו
    מי שבונה על קבלת כסף ממצרים שם את כספו בקרן הצבי כמו שאומרים. כמו שלא שילמו את חובם לחברת החשמל למרות פסק דין שחייב אותם לעשות זאת כך לא ישלמו גם על הגז ואזרחי ישראל ישלמו על כך.
  • 2.
    ערן 02/10/2019 12:19
    הגב לתגובה זו
    תודות לביבי ושטייניץ שמכרו את המדינה ואזרחיה לא נראה כסף עוד שנים רבות וגם אז גרושים בניגוד להולנד בלגיה נורבגיה וכו
  • 1.
    רק בעיה שלמצרים אין כסף לשלם (ל"ת)
    יובל 02/10/2019 11:10
    הגב לתגובה זו
רז רודיטי רייזור לאבס
צילום: ישראל פררה

מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר

מה שהיה היה - אבל תלמדו את הלקח החשוב בסיפור של אקסונז' ויז'ן לפעם הבאה

תמיר חכמוף |

אחרי ירידות חדות בשווי החברה, יו"ר אקסונז’ ויז’ן אקסונז ויזן 1.72%   ובעל המניות הגדול בחברה, רז רודיטי, רוכש מניות בשוק, במחירים שנמוכים בעשרות אחוזים ממחיר ההנפקה. מהדיווחים האחרונים לבורסה עולה כי רודיטי רכש מניות בשערים של 452 אגורות ב-21 באוקטובר ו-413 אגורות ב-27 באוקטובר, והגדיל את אחזקתו לכ-5.14 מיליון מניות, כ-28% מההון, בהיקף כספי של כ-100 אלף שקל. הרכישות מתבצעות כאמור על רקע ירידה חדה של למעלה מ-40% במניה מאז ההנפקה בסוף אוגוסט, רק לפני חודשיים אז גויסו כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף. נציין כי רודיטי רכש מניות בימים הראשונים של החברה בבורסה, במחיר של כ-682 אגורות למניה, בהיקף גבוה יותר של כ-130 אלף שקל. כיום נסחרת החברה בשווי של כ-75 מיליון שקל בלבד. מי השקיע בחברה הזו עם גירעון בהון ועם הכנסות נמוכות, רק בגלל מילות באזז? מי השקיע ביזמים שכבר הפילו את המשקיעים בעבר? גם המוסדיים השתתפו. למרות שהכתובת היתה על הקיר:


מכר למשקיעים יקר וקונה בחזרה בזול

אז עכשיו, אחרי שהמשקיעים שפכו 40 מיליון שקל ואחרי נפילה במניה, בעל השליטה "מביע אמון" עם השקעה זניחה. אגב, חשוב להבהיר משהו חשוב. השווי של החברה לא ירד ב-40%, הוא בעצם התרסק הרבה יותר. השווי של פעילות החברה - דגש על פעילות החברה בהנפקה היה 130 מיליון שקל (שווי פעילות בלי קשר למזומנים בחברה). השווי כעת 75 מיליון שקל, אבל יש מזומנים בקופה. בנטרול המזומנים השווי 35 מיליון שקל. יש כאן נפילה של 70% בשווי הפעילות. התרסקות. המשמעות אגב, שאדון רז רודיטי קנה מניות בשליש מחיר אחרי חודשיים.

הרכישה האחרונה הייתה יכולה להיות הבעת אמון, ואולי היא כזו, אבל הסכום נמוך ואיפה הוא היה כל הדרך למטה. עכשיו באים?

מבדיקת ביזפורטל עולה שדווקא הציבור היה הקונה הדומיננטי בגל העליות של ספטמבר, בעוד המוסדיים שמימנו את ההנפקה החלו למכור בהדרגה. אותם משקיעים קטנים שבנו על ההייפ והאמינו להבטחות “ללמידה מהעבר” נותרו תקועים עם מניות שרחוקות ביותר מ-50% ממחיר הרכישה, וצריכים עלייה של 100% במניה בשביל "חילוץ", בזמן שבעל השליטה מנצל את המומנטום השלילי כדי לאסוף מניות.

לצד הציבור שהקפיץ את המניה על ההייפ, גם לגופים המוסדיים לא חלק ב"אשמה". מי שהשתתפו בהנפקה מתוך אמונה שמדובר ב"מניה חמה" לשוק הישראלי, מצאו את עצמם כעת עם הפסד על הנייר או בלחץ למכור. משיחות עולה כי גוף שרכש בהנפקה ומחזיק במניה מוכר בשבועות האחרונים באופן מתודי, מה שמעמיק את הלחץ על השער, במיוחד לאור העובדה שמדובר במניה עם מחזור ממוצע קטן (במהלך אוקטובר המחזור הממוצע היה קטן מ-500 אלף שקל ביום). זה אולי נראה כמו מהלך טכני, אבל בפועל המשמעות היא שמי שהיה אמור לשמור על המשמעת המקצועית בעת השתתפות בהנפקה, נאלץ למכור בהפסד על חשבון החוסכים. במציאות של מחזורי מסחר נמוכים, גם מכירות בהיקף מתון מספיקות כדי לגרור את המניה מטה עוד כמה אחוזים בכל יום.

הנפקת הייפ שנעלם במהרה

ההנפקה של אקסונז’ ויז’ן בסוף אוגוסט לוותה באופטימיות וביקושים גבוהים, כשהיא הגיעה בדיוק בזמן שבו השוק התלהב מבינה מלאכותית ומהסקטור הביטחוני. החברה גייסה כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף, והמניה זינקה בכ-40% בימים הראשונים למסחר. למרות ההייפ החברה הציגה גירעון בהון העצמי, הפסדים מצטברים והכנסות שנתיות של כ-16 מיליון שקל בלבד וכשהמציאות דפקה בדלת המניה נפלה. מי שנכנסו בהתלהבות בגל העליות, בעיקר המשקיעים הקטנים, ספגו ירידות חדות של כמעט 50%, בעוד שגם המוסדיים שהשתתפו בהנפקה נותרו עם הפסד על הנייר. מאחורי החברה עומדים שלושת היזמים מרייזורלאבס, רז רודיטי, עידו רוזנברג ומיכאל זולוטוב, שהבטיחו “ללמוד מהעבר”, אך בשוק נראה כי “עוד חוזר הניגון” (אחרי ההייפ, המשקיעים באקסונז' מופסדים בעשרות אחוזים).

אלכס ספיר (ספיר קורפ)אלכס ספיר (ספיר קורפ)

ספיר קורפ קורסת: כל ההנהלה התפטרה, המסחר באג"ח הושעה ו-490 מיליון שקלים בסכנה

חברת הנדל"ן האמריקאית של אלכס ספיר, מקורב טראמפ, פונה לבית המשפט לפתיחת הליכי חדלות פירעון; מלון יוקרתי בניו יורק יימכר לדן מלונות תמורת 125 מיליון דולר

רן קידר |
נושאים בכתבה הסדר חוב

ספיר קורפ, חברת הנדל"ן האמריקאית שבשליטת אלכס ספיר, המקורב לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ, פנתה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בבקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון ומינוי נאמן זמני. כל חברי הדירקטוריון, ביניהם בעלי השליטה אלכס ספיר וג'רארד גז, הודיעו על התפטרותם. יחד איתם עזבו גם המנכ"ל שרון רז וסמנכ"ל הכספים חי מכלוף. חברי ההנהלה ציינו בהודעותיהם כי ההתפטרות נובעת ממצב החברה שאינו מאפשר מימון הוצאות שוטפות, מההחלטה להגיש בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון, ומסיום תקופת ביטוח נושאי המשרה.

בעקבות התפטרויות, הבורסה בתל אביב השעתה את המסחר בשתי סדרות האג"ח של החברה: יח" ו-יט", המגיעות ליתרת חוב כוללת של כ-490 מיליון שקלים.

הנכס המרכזי של ספיר קורפ, מלון NoMo SoHo בדרום מנהטן בניו יורק, נמכר לפני יומיים לרשת דן מלונות תמורת 125 מיליון דולר (כ-410 מיליון שקלים). המכירה מתבצעת במסגרת הליך צפוי של הגנה מפני נושים (Chapter 11) במערכת המשפט האמריקאית, והיא מותנית באישור מחזיקי האג"ח.

תמורת המכירה תשמש בראש ובראשונה לפירעון סדרת האג"ח יט", שחובה עומד על כ-99 מיליון דולר והמלון שועבד כבטוחה לטובתה. היתרה תשמש להחזר חלקי בלבד לבעלי סדרת האג"ח יח", להם חייבת החברה 50.5 מיליון דולר. מחזיקי האג"ח, המיוצגים על ידי עורכי הדין אלון בנימיני ואמנון ביס, פנו במקביל לבית המשפט המחוזי בתל אביב בבקשה למנות כונסי נכסים לניהול נכסי החברה.

לאחר מכירת המלון, תישאר בידי החברה קרקע לפיתוח במיאמי בשווי מוערך של כ-51 מיליון דולר, שעבורה נחתם לאחרונה מזכר הבנות למכירה לצד שלישי. אולם סביר להניח שגם נכס זה לא יספיק כדי לכסות את מלוא החובות למחזיקי האג"ח.

בספטמבר 2024 קיבלה ספיר קורפ אישור לעיכוב הליכים מבית המשפט בגין חובות של 465 מיליון שקלים לבעלי שתי סדרות האג"ח. במסגרת ההסדר שאושר אז, התחייב בעל השליטה אלכס ספיר להזרים 7 מיליון דולר לחברה כדי לאפשר לה להמשיך ולפעול.

בפועל, הכסף לא הועבר מעולם, וההסדר קרס. התוצאה: החברה נותרה ללא תזרים מזומנים, ללא הנהלה מתפקדת וללא יכולת לעמוד בהתחייבויותיה. 

אזהרה חדשה מחברות ה-BVI: כישלונות נוספים בדרך?