הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף 2.1%  , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.

וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.

כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.

מי הם הלקוחות של מניף? 

מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.

• מניף: הרווח הנקי ברבעון 42 מיליון שקל - התשואה על ההון: 30%
• מניף: הרווח ברבעון קפץ ב-25% ל-41.5 מ' שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.

המסחר מתנהל במגמה מעורבת. ת"א 35 עולה קלות בעוד ת"א 90 יורד 0.2%.

רוטציה במגזר הפיננסים - ת"א בנקים עולה קלות בעוד מדד ת"א ביטוח נופל 1.6%. ת"א נדל"ן יציב, ות"א נפט וגז יורד0.3%.

המדד החדש ת"א ביטחוניות מטפס 0.3% כש- אלביט מערכות בולטת לחיוב בעקבות החוזה הענק של 2.3 מיליארד דולר עליו דיווחה. ואם דיברנו על אלביט, הדבר שאולי הכי מעניין בהודעה של החברה הוא מה שלא פורסם. מדובר באחד החוזים הגדולים ביותר של החברה, שמהווה כמעט 10% מהצבר הכולל של החברה, כלומר בחוזה אחד נוספו 10% לצבר. וברקע עסקה כה גדולה, מנסים להבין איזה מדינות עשוית להתחמש בצורה כזו ובאיזה מערכות. על כל הדברים האלה ועוד בכתבה - אלביט בעסקת ענק של 2.3 מיליארד דולר, אבל מה לא נחשף?

אחרי שחשפנו את החולשה אצל הקבלנים דרך הדוחות של מניף, קיבלנו היום הצצה נוספת לפעילות דרך הדוחות של יעקב פיננסים ומלרן. כשבוחנים יחד את מניף, מלרן ויעקב פיננסים מתקבלת תמונה רחבה על מצב האשראי החוץ בנקאי בענף הנדל״ן: מניף כבר משקפת בגלוי את הלחץ בשוק עם דחיות, פיגורים וחובות בסיכון שהגיעו ליותר מפי שניים מהונה העצמי, בעוד מלרן ויעקב פיננסים עדיין מציגות מספרים "מתןונים" יותר, אך שתיהן נשענות במידה רבה על אותו ענף לחוץ, שבו למעלה מ-60% מהתיק נוגע לנדל"ן, בנייה ותשתיות. בשלושת הגופים, חלק מהאשראי מגובה בנדל"ן אך לא תמיד בדרגה ראשונה, כך שבשוק יורד ההגנה מתבררת כחלשה יותר. המאפיין המשותף לכולם הוא שהסקטור הפך לבנק לקבלן החלש, עם תלות בתזרים מהפרויקטים בתקופה שאין הרבה קונים. מעניין לראות לאן זה יתפתח.

כיף לפתוח את הבוקר עם סיקור אוהד מבלומברג לשוק המקומי. לפי בלומברג בשנתיים האחרונות, על אף המתיחות הביטחונית ואי היציבות משקיעים זרים הזרימו או התחייבו להשקיע כ-60 מיליארד דולר ברכישה של יותר מ-85 חברות ישראליות. בבלומברג מזכירים בין היתר את העסקה של פאלו אלטו לרכישת CyberArk בכ-25 מיליארד דולר וגם את ההשקעה של Advent בסאפיינס בפרמיה גבוהה. הם רואים בכל זה סימן לכך שישראל מחזיקה בעוגן טכנולוגי שממשיך לייצר ביקוש חריג גם בשנים מאתגרות כמו אלו האחרונות.

בנוסף לזה הם מצביעים על השקל בולט כגורם מחזק נוסף. המטבע המקומי התחזק ב-26% מול הדולר מאז אוקטובר 2023, ובבלומברג מציינים שהוא הפך למטבע החזק ביותר מבין 31 המטבעות המרכזיים שנבדקו. מדדי הבורסה נסחרים ברמות שיא, ומרווחי הסיכון על אג"ח ישראליות התכווצו חזרה לרמות שלפני הלחימה. גם תעודות הסל המרכזיות על ישראל רשמו גיוסים משמעותיים, עם כניסה של כ-194 מיליון דולר בשנה האחרונה מצד גופים מוסדיים מארה"ב, קוריאה ומדינות נוספות. בבלומברג גם אופטימיים קדימה - 16 כלכלנים שסקרו צופים צמיחה של 4.3% ב-2026, נתון שממקם את ישראל בראש המדינות המפותחות, וכן המשך צמיחה גבוהה ב-2027.

• רבל זינקה 10.9%, אפולו 7.4%, אקונרג'י ב-5.5%; נעילה חיובית בת"א
• שער הדולר מזנק ב-0.8% - המשך לנפילות בוול סטריט; ומה קורה בחוזים?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7