ארקו תרכוש פעילות קמעונאית ב-63 אתרים בויסקונסין, תמורת 36 מיליון דולר
חברת ארקו החזקות תרכוש פעילות קמעונאית הכוללת 63 אתרים במדינת ויסקונסין שבארה"ב. ההסכם מתבצע באמצעות חברת הבת GPM תמורת כ-36 מיליון דולר, היקף ה-EBITDA Store Level השנתי של הפעילות הנרכשת עומד על כ-8 מיליון דולר.
ארקו החזקות, הנמצאת בשליטת אריה (אריק) קוטלר (33.3%), מודיעה כי תרכוש פעילות קמעונאית הכוללת 63 אתרים בהפעלה עצמית, במדינת ויסקונסין שבארה"ב. הרכישה מתבצעת באמצעות חברת הבת GPM, יחד עם שותפות GPMP שבשליטתה.
בתוך כך, מדווחת החברה כי היקף ה-Store Level EBITDA השנתי של הפעילות הנרכשת הסתכם בכ-8 מיליון דולר בשנים 2018-2017 וסך הרווח הגולמי בכ-30 מיליון דולר. היקף מכירת הגאלונים השנתי של הפעילות הנרכשת הסתכם בכ-60 מיליון גאלונים.
במחצית הראשונה של 2019 הסתכם ה-Store Level EBITDA בכ-2.3 מיליון דולר, הרווח הגולמי בכ-16 מיליון דולר והיקף מכירת הגאלונים הסתכם בכ-27.4 מיליון.
במסגרת ההסכם, ימכרו ל-GPM ויומחו לה, בין היתר, הסכמים עם ספקים (שאינם ספקי דלק), הסכמי שכירות ביחס לכל האתרים הנרכשים, ציוד שקיים באתרים, זיכיונות ורישיונות לשימוש בשמות מסחר שונים, מלאי ונכסים לא מוחשיים ביחס לפעילות הנרכשת. זאת, בתמורה לכ-6.3 מיליון דולר, בתוספת שווי המלאי והמזומן בחנויות במועד השלמת העסקה.
- מאבק השליטה חוזר? מוריס וילנר חיזק החזקות בגב ים תמורת 12.5 מ' ש'
- ארקו: הסכם מימון בהיקף של 347 מיליון שקל לחברת הבת GPM
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, במועד השלמת ההעסקה (וכתנאי לו) המוכר ימחה ל-GPMP, את כל הסכמי המוכר עם ספקי הדלק לאתרים הנרכשים וכן את מלוא הזכויות לאספקת דלקים לאתרים הנרכשים. בתמורה להעברה כאמור תשלם GPMP כ-14.6 מיליון דולר ותקצה למוכר יחידות שותפות מוגבלות בשווי כולל של כ-15.1 מיליון דולר.
אריק קוטלר מנכ"ל ארקו: "עסקה זו מבססת את מעמדה של GPM כשחקנית משמעותית בשוק תחנות הדלק וחנויות הנוחות בארה"ב, רק לאחרונה חתמנו על הסכם כוונות לרכישת פעילות הפצת דלקים לכ-1,350 תחנות דלק ובעלות על 100 תחנות וחנויות נוחות. לאחר השלמת 2 העסקאות, תגדל פעילות GPM לכ-1,350 אתרים בהפעלה עצמית והיקף פעילות אספקת הדלקים, המתבצעת על ידי GPMP שבשליטת GPM, תגדל לכ-1,450 תחנות דלק המופעלות על ידי צדדיים שלישים".
וול סטריט שור וילדה (דאלי)האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?
מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.
מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.
לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?
יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?
- איפה משקיעים העשירים?
- טראמפ יורד ממס העשירים: "זה רעיון רע, המיליונרים יעזבו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים
השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?
תשתיות נשמע תחום אפור ומשעמם. השקעות בתשתיות נשמע לא מעניין, במיוחד כשיש השקעות בטכנולוגיה, והשקעות ב-AI. אלו הדברים האמיתיים, מי צריך תשתיות, ומה זה בכלל?
תשתיות זה עולם ענק. עולם מענק עם תדמית משעממת. תשתיות זה כבישים, קבלני ביצוע, נדל"ן, תחבורה, תקשורת, מים. אנרגיה. תשתיות זה הבסיס שעליו בונים את כל התפעול. התשתית היא האדמה ובה נוטעים את העץ שמניב פירות. הסיבים האופטיים הם התשתית שעליה מייצרים תקשורת מהירה בין אנשים ובין עסקים. הכבישים הם התשתית שעלייה מייצרים תנועה כדי להיפגש, כדי להעביר דברים. אי אפשר בלי זה.
התחום הזה זינק בשנה האחרונה בבורסה בכ-55%, בדומה למדד ת"א 125, ובחמש השנים האחרונות זינק בכ-110% בדומה למדד. תשואות לא משעממת שהושגו בסיכון נמוך יותר כי יש הערכה-הנחה שהשקעה בתשתית היא השקעה בסיכון נמוך. אלו הרי תחומים בסיסיים עם ביקוש קבוע, ברור; ולרוב גם מדובר בלקוחות ממשלתיים או פרויקטים במעורבות ממשלתית.
לא בטוח שהסיכון הנמוך תקף למכלול החברות בתחום, אבל מה שבטוח שהתשואות אכן טובות. ומי שעדיין לא השתכנע שהתחום הזה לא משעמם כמו שנשמע. כדאי להזכיר לו שאורקל הענקית שזינקה שבוע שעבר ביום אחד ב-36%, היא בסופו של דבר חברה שהפעילות העיקרית שלה היא תשתיות. תשתיות לטכנולוגיה. היא משכפלת בעולם את חוות השרתים הענקיות שלה, מעדכנת אותם בפיצ'רים של אבטחת מידע, ניתוח נתונים, שליפת נתונים, עמידה בעומסי נתונים, ועוד, ומוכרת את זה כשירות בענן. הביקוש מטורף בגלל ה-AI. ההשקעה בתשתיות ל-AI הולכות ומזנקות. כן, התשתיות הן חלק ממהפכת ה-AI.
- המגעים בין טראמפ לפוטין מורידים את מחירי הגז והנפט
- הושקה תכנית לאומית של 300 מיליון שקל להתייעלות אנרגטית ולהפחתת פליטות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנו אין תשתיות טכנולוגיה, לפחות לא בבורסה המקומית. כאן, החברות הן בתחומי האנרגיה, נדל"ן במובן הרחב, תחבורה ותקשורת. המניות כאמור סיפקו תשואה דומה למדד המרכזי, והשאלה מה הלאה? המפתח כאן הוא תקציבים של הממשלה, לצד צפי להורדת הריבית. מדובר בתחום ממונף והורדת הריבית תעזור להגדיל רווחים. מדובר גם בתחום שחלקו מושתת על תקציבים ממשלתיים (תשתיות במובן הביסיס - בנייה, סלילה וכו').
