שלמה אמיר ויוסף אמיר
צילום: יח"צ

פרשמרקט מבקשת להנפיק 30% ממניותיה לפי שווי של מיליארד שקל

רשת הסופרמרקטים מציגה שולי רווחיות גבוהה ביחס למתחרות וגם מבקשת להנפיק לפי מכפיל מכירות יותר מכפול; הציגה צמיחה של 31 ספרי תורה
ערן סוקול | (1)

רשת הסופרמקטים פרשמרקט, העוסקת בתחום קמעונאות המזון, פרסמה בסוף השבוע טיוטת תשקיף לקראת הנפקה ראשונה של כ-30% ממניותיה בבורסה בתל אביב. הרשת מכוונת להנפקה לפי שווי של כמיליארד שקל. פרשמרקט אשר הוקמה ומנוהלת על ידי האחים אמיר: יוסף (50) ושלמה (48) בשנת 2004 מתמקדת בסגמנט השכונתי, ובעלת פריסה ארצית של 31 סניפים, בשטח כולל של כ-22 אלף מ"ר. הרשת מפעילה 5 מותגים: "פרשמרקט", "מחסני להב", "היפר דודו", "מחסני מזון" ו-"טיפ טופ". ספר תורה על כל סניף האחים אמיר החלו את דרכם כמסעדנים אך עברו לשוק הקמעונאות ורכשו את סניף הסופר מרקט הראשון שלהם בקרית ביאליק. אביהם הוא ראש עיריית נשר לשעבר דוד עמר, לו הבטיחו בתחילת דרכם כי עבור כל סניף שירכשו יתרמו ספר תורה וכך תרמו עד היום 31 ספרי תורה. צמיחה באמצעות רכישת סניפים רשת הסופרמרקטים סיימה את הרבעון הראשון לשנת 2018 עם הכנסות של כ-248 מיליון שקל, עליה של כ-42% לעומת כ-174.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. שנת 2017 הסתיימה עם עליה של כ-91% בהכנסות לכ-870 מיליון שקל לעומת כ-455 מיליון שקל בשנת 2016, זאת לאחר שבחודש פברואר 2017 השלימה הרשת את רכישת רשת מחסני להב, אשר מנתה 12 סניפים. צמיחת הרשת מתבצעת בעיקר על ידי רכישת סניפים תחת חוזי שכירות ארוכים במיקומים אסטרטגיים והרשת פועלת ללא זכיינים וללא מרכז לוגיסטי באמצעות חמשת המותגים בהם היא מחזיקה.

שולי רווחיות גולמית גבוהה יחסית הרווח הגולמי ברבעון הראשון לשנת 2018 הסתכם בכ-81.3 מיליון שקל, עליה של כ-43%, לעומת כ-56.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בשנת 2017 הסתכם הרווח הגולמי בכ-291 מיליון שקל, עליה של כ-105%, לעומת כ-142 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. שיעור הרווח הגולמי עמד על כ-33.5% לעומת כ-31.3% בתקופה המקבילה אשתקד. בבחינת שולי הרווחיות הגולמית, הרשת מציגה תוצאות חזקות יחסית למתחרות הבורסאיות - שופרסל ורמי לוי. בחברה מסבירים את שולי הרווחיות הגולמית הגבוהה, באופן יחסי, על ידי שלושה גורמים מרכזיים: בחירת סניפים במיקומים מרכזיים, באופן המאפשר גביית מחיר גבוה תוך ניצול העדפת חלק מהצרכנים לבצע את הרכישה ללא צורך לצאת מהעיר. בנוסף, החברה פועלת לפי מודל של שיווק ישירות מהספקים לסניפים, ללא מרכז לוגיסטי, באופן אשר חוסך עלויות שינוע. כמו כן, אין ברשת שירות מכירה באמצעות אתר אינטרנט, בו המחירים זולים יותר על פי רוב וכן דורש שימוש במרכז לוגיסטי ועלויות שינוע נוספות.  עלייה בשולי הוצאות המכירה ושיווק למרות הגידול בהיקף פעילות הרשת לאורך השנים האחרונות, מציגה הרשת עלייה בשולי הוצאות המכירה ושיווק, אשר עמדו על כ-19.2% בשנת 2015, לעומת כ-23.2% בשנת 2017. עם זאת, נוכח שולי הרווחיות הגולמית הגבוהה כאמור לעיל, שומרת הרשת על שולי רווחיות תפעולית גבוהה יחסית למתחרות הציבוריות. ה-EBITDA ברבעון הראשון לשנת 2018 הסתכם בכ-22.1 מיליון שקל, עליה של כ-52%, לעומת כ-14.5 מיליון שקל. ברבעון המקביל אשתקד. בשנת 2017 הסתכם ה-EBITDA לכ-79.3 מיליון שקל, עליה של כ-93%, לעומת כ-41 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. שיעור ה-EBITDA עמד על כ-9.1% לעומת כ-9% בתקופה המקבילה אשתקד. שורה תחתונה: שולי הרווח הנקי כפול, גם המכפיל בשורה התחתונה רשמה הרשת רווח נקי של כ-14.2 מיליון שקל ברבעון הראשון לשנת 2018, עליה של כ-75% לעומת כ-8.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בשנת 2017 הסתכם הרווח הנקי לכ-49.3 מיליון שקל, עליה של כ-92%, לעומת כ-25.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.    שולי הרווח הנקי של החברה בשנת 2017 עמדו על כ-5.7%, יותר מכפול משולי הרווח הנקי של המתחרות הציבוריות: כ-2.3% לשופרסל וכ-2.2% לרמי לוי. בהתאמה, גם מכפיל המכירות לפיו מבקשת רשת פרשמרקט להנפיק, יותר מכפול ביחס למכפיל המכירות של המתחרות ב-12 החודשים האחרונים (LTM). שחרור ערבויות אישיות של בעלי השליטה החברה מציינת כי תמורת ההנפקה תשמש את החברה למימוש האסטרטגיה העסקית שלה ולמימון פעילותה העסקית השוטפת. בנוסף, בכוונת החברה לייעד חלק מתמורת ההנפקה, בין היתר, לצורך שחרור ערבויות אישיות אשר הועמדו על ידי בעלי השליטה.  את תהליך ההנפקה מובילה דיסקונט קפיטל חיתום. רו"ח אפרת בינשטוק מפירמת רואי החשבון והייעוץ דלוייט ישראל ועו"ד עמיחי פינקלשטיין ממשרד עמית פולק מטלון ושות' מלווים את תהליך ההנפקה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אליקו 08/07/2018 14:13
    הגב לתגובה זו
    איזה שווי של מיליארד החנויות בקושי עובדות , רוצים לעשות סיבוב על המשקיעים
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




קרדיט: ענבל מרמריקרדיט: ענבל מרמרי

הרשות לניירות ערך מציעה רפורמה מקיפה בדיווחים של חברות ציבוריות

דוח הביניים של ועדת חמדני ממליץ למקד את הדוחות העיתיים והמיידיים במידע מהותי, לשנות את מבנה הדוחות ולהקל בעומסי הדיווח על החברות תוך חיזוק ההגנה על המשקיעים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה הרשות לניירות ערך

הרשות לניירות ערך פרסמה היום את דוח הביניים של הוועדה לבחינת דרישות הגילוי בדוחות עיתיים ומיידיים, בראשות פרופ’ אסף חמדני. הדוח מציג שורה של המלצות לרפורמה מקיפה במערך הדיווחים התאגידיים, שנועדה לשנות מהיסוד את אופן הצגת המידע לציבור המשקיעים, ומהווה את המהלך המשמעותי ביותר בתחום זה בשנים האחרונות.


הוועדה הוקמה בפברואר 2025 ביוזמת יו"ר הרשות לניירות ערך, עו"ד ספי זינגר, במטרה לבחון את חובות הדיווח הקיימות ולהתאימן לאופן שבו משקיעים צורכים מידע בעידן הנוכחי. במסגרת עבודתה קיימה הוועדה שיח עם משקיעים מוסדיים, חברות ציבוריות ויועצים מקצועיים, וכן בחנה מודלים רגולטוריים הנהוגים בשווקי הון מתקדמים בעולם. לדברי יו"ר הרשות, הרפורמה המוצעת צפויה למקד את חובות הדיווח במידע מהותי ורלוונטי, ולהפחית עומסי דיווח שאינם תורמים להבנת מצבו של התאגיד. זינגר ציין כי השינויים ישפיעו גם על עבודת הפיקוח והאכיפה של הרשות, ויאפשרו הגנה טובה יותר על המשקיעים וחיזוק האמון בשוק ההון הישראלי.



קרדיט ענבל מרמרי


במרכז ההמלצות עומד שינוי מבני בדוחות העיתיים, כך שלכל פרק בדוח תהיה מטרה ברורה ומובחנת. הוועדה ממליצה לצמצם גילוי של מידע גנרי שאינו מהותי, להסיר כפילויות בין פרקים שונים ולהתאים את מבנה הדוחות לניתוח עסקי איכותי מצד הנהלת החברה.


אחת ההמלצות המרכזיות היא להחליף את דוח הדירקטוריון הקיים בדוח הנהלה ממוקד, שישמש לניתוח עסקי של תוצאות החברה. הדוח החדש יהיה מבוסס עקרונות ולא כללים נוקשים, יכלול ניתוח מגזרי מעמיק, ויעודד שימוש במדדי ביצוע, תחזיות ונתוני Non-GAAP שבהם משתמשת ההנהלה בפועל. בנוסף, הוועדה מציעה להוסיף לדוח התקופתי שני פרקים חדשים: פרק ממשל תאגידי ופרק מימון. פרק הממשל התאגידי יכלול, בין היתר, גילוי מפורט יותר על שכר בכירים והחלטות תגמול שאושרו בניגוד לעמדת האסיפה הכללית, בעוד שפרק המימון ירכז מידע על מבנה ההון, מקורות מימון, נזילות ואמות מידה פיננסיות.