פרשמרקט מבקשת להנפיק 30% ממניותיה לפי שווי של מיליארד שקל
רשת הסופרמקטים פרשמרקט, העוסקת בתחום קמעונאות המזון, פרסמה בסוף השבוע טיוטת תשקיף לקראת הנפקה ראשונה של כ-30% ממניותיה בבורסה בתל אביב. הרשת מכוונת להנפקה לפי שווי של כמיליארד שקל. פרשמרקט אשר הוקמה ומנוהלת על ידי האחים אמיר: יוסף (50) ושלמה (48) בשנת 2004 מתמקדת בסגמנט השכונתי, ובעלת פריסה ארצית של 31 סניפים, בשטח כולל של כ-22 אלף מ"ר. הרשת מפעילה 5 מותגים: "פרשמרקט", "מחסני להב", "היפר דודו", "מחסני מזון" ו-"טיפ טופ". ספר תורה על כל סניף האחים אמיר החלו את דרכם כמסעדנים אך עברו לשוק הקמעונאות ורכשו את סניף הסופר מרקט הראשון שלהם בקרית ביאליק. אביהם הוא ראש עיריית נשר לשעבר דוד עמר, לו הבטיחו בתחילת דרכם כי עבור כל סניף שירכשו יתרמו ספר תורה וכך תרמו עד היום 31 ספרי תורה. צמיחה באמצעות רכישת סניפים רשת הסופרמרקטים סיימה את הרבעון הראשון לשנת 2018 עם הכנסות של כ-248 מיליון שקל, עליה של כ-42% לעומת כ-174.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. שנת 2017 הסתיימה עם עליה של כ-91% בהכנסות לכ-870 מיליון שקל לעומת כ-455 מיליון שקל בשנת 2016, זאת לאחר שבחודש פברואר 2017 השלימה הרשת את רכישת רשת מחסני להב, אשר מנתה 12 סניפים. צמיחת הרשת מתבצעת בעיקר על ידי רכישת סניפים תחת חוזי שכירות ארוכים במיקומים אסטרטגיים והרשת פועלת ללא זכיינים וללא מרכז לוגיסטי באמצעות חמשת המותגים בהם היא מחזיקה.
שולי רווחיות גולמית גבוהה יחסית
הרווח הגולמי ברבעון הראשון לשנת 2018 הסתכם בכ-81.3 מיליון שקל, עליה של כ-43%, לעומת כ-56.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בשנת 2017 הסתכם הרווח הגולמי בכ-291 מיליון שקל, עליה של כ-105%, לעומת כ-142 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. שיעור הרווח הגולמי עמד על כ-33.5% לעומת כ-31.3% בתקופה המקבילה אשתקד.
בבחינת שולי הרווחיות הגולמית, הרשת מציגה תוצאות חזקות יחסית למתחרות הבורסאיות - שופרסל ורמי לוי.
בחברה מסבירים את שולי הרווחיות הגולמית הגבוהה, באופן יחסי, על ידי שלושה גורמים מרכזיים: בחירת סניפים במיקומים מרכזיים, באופן המאפשר גביית מחיר גבוה תוך ניצול העדפת חלק מהצרכנים לבצע את הרכישה ללא צורך לצאת מהעיר.
בנוסף, החברה פועלת לפי מודל של שיווק ישירות מהספקים לסניפים, ללא מרכז לוגיסטי, באופן אשר חוסך עלויות שינוע. כמו כן, אין ברשת שירות מכירה באמצעות אתר אינטרנט, בו המחירים זולים יותר על פי רוב וכן דורש שימוש במרכז לוגיסטי ועלויות שינוע נוספות.
עלייה בשולי הוצאות המכירה ושיווק
למרות הגידול בהיקף פעילות הרשת לאורך השנים האחרונות, מציגה הרשת עלייה בשולי הוצאות המכירה ושיווק, אשר עמדו על כ-19.2% בשנת 2015, לעומת כ-23.2% בשנת 2017.
עם זאת, נוכח שולי הרווחיות הגולמית הגבוהה כאמור לעיל, שומרת הרשת על שולי רווחיות תפעולית גבוהה יחסית למתחרות הציבוריות.
ה-EBITDA ברבעון הראשון לשנת 2018 הסתכם בכ-22.1 מיליון שקל, עליה של כ-52%, לעומת כ-14.5 מיליון שקל. ברבעון המקביל אשתקד. בשנת 2017 הסתכם ה-EBITDA לכ-79.3 מיליון שקל, עליה של כ-93%, לעומת כ-41 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. שיעור ה-EBITDA עמד על כ-9.1% לעומת כ-9% בתקופה המקבילה אשתקד.
שורה תחתונה: שולי הרווח הנקי כפול, גם המכפיל
בשורה התחתונה רשמה הרשת רווח נקי של כ-14.2 מיליון שקל ברבעון הראשון לשנת 2018, עליה של כ-75% לעומת כ-8.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בשנת 2017 הסתכם הרווח הנקי לכ-49.3 מיליון שקל, עליה של כ-92%, לעומת כ-25.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
שולי הרווח הנקי של החברה בשנת 2017 עמדו על כ-5.7%, יותר מכפול משולי הרווח הנקי של המתחרות הציבוריות: כ-2.3% לשופרסל וכ-2.2% לרמי לוי.
בהתאמה, גם מכפיל המכירות לפיו מבקשת רשת פרשמרקט להנפיק, יותר מכפול ביחס למכפיל המכירות של המתחרות ב-12 החודשים האחרונים (LTM).
שחרור ערבויות אישיות של בעלי השליטה
החברה מציינת כי תמורת ההנפקה תשמש את החברה למימוש האסטרטגיה העסקית שלה ולמימון פעילותה העסקית השוטפת. בנוסף, בכוונת החברה לייעד חלק מתמורת ההנפקה, בין היתר, לצורך שחרור ערבויות אישיות אשר הועמדו על ידי בעלי השליטה.
את תהליך ההנפקה מובילה דיסקונט קפיטל חיתום. רו"ח אפרת בינשטוק מפירמת רואי החשבון והייעוץ דלוייט ישראל ועו"ד עמיחי פינקלשטיין ממשרד עמית פולק מטלון ושות' מלווים את תהליך ההנפקה.
- 1.אליקו 08/07/2018 14:13הגב לתגובה זואיזה שווי של מיליארד החנויות בקושי עובדות , רוצים לעשות סיבוב על המשקיעים
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית מזנקת 10%, פלסאנמור 6.7%; ת"א ביטוח קופץ 2.3% - מגמה חיובית בבורסה
אחרי הביקורת החריפה על הנפקת רשף טכנולוגיות - הפעילות המרכזית של ארית - כשגם מוסדיים הבהירו כי לא יקחו חלק בהנפקה, ארית חוזרת בה מקידום המהלך ובוחנת מימון דרך השוק הפרטי; המדדים במגמה חיובית מתונה לפתיחת שבוע המסחר
המדדים במגמה חיובית ת"א 35 עולה 0.7% בעוד ת"א 90 מוסיף 0.5%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים מוסיף 0.9% בעוד ת"א ביטוח מזנק 2.4%. ת"א נדל"ן יורד 0.6% ות"א נפט וגז יורד גם הוא 0.6%.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ
נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך יראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
