שלמה אמיר ויוסף אמיר
צילום: יח"צ

פרשמרקט מבקשת להנפיק 30% ממניותיה לפי שווי של מיליארד שקל

רשת הסופרמרקטים מציגה שולי רווחיות גבוהה ביחס למתחרות וגם מבקשת להנפיק לפי מכפיל מכירות יותר מכפול; הציגה צמיחה של 31 ספרי תורה
ערן סוקול | (1)

רשת הסופרמקטים פרשמרקט, העוסקת בתחום קמעונאות המזון, פרסמה בסוף השבוע טיוטת תשקיף לקראת הנפקה ראשונה של כ-30% ממניותיה בבורסה בתל אביב. הרשת מכוונת להנפקה לפי שווי של כמיליארד שקל. פרשמרקט אשר הוקמה ומנוהלת על ידי האחים אמיר: יוסף (50) ושלמה (48) בשנת 2004 מתמקדת בסגמנט השכונתי, ובעלת פריסה ארצית של 31 סניפים, בשטח כולל של כ-22 אלף מ"ר. הרשת מפעילה 5 מותגים: "פרשמרקט", "מחסני להב", "היפר דודו", "מחסני מזון" ו-"טיפ טופ". ספר תורה על כל סניף האחים אמיר החלו את דרכם כמסעדנים אך עברו לשוק הקמעונאות ורכשו את סניף הסופר מרקט הראשון שלהם בקרית ביאליק. אביהם הוא ראש עיריית נשר לשעבר דוד עמר, לו הבטיחו בתחילת דרכם כי עבור כל סניף שירכשו יתרמו ספר תורה וכך תרמו עד היום 31 ספרי תורה. צמיחה באמצעות רכישת סניפים רשת הסופרמרקטים סיימה את הרבעון הראשון לשנת 2018 עם הכנסות של כ-248 מיליון שקל, עליה של כ-42% לעומת כ-174.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. שנת 2017 הסתיימה עם עליה של כ-91% בהכנסות לכ-870 מיליון שקל לעומת כ-455 מיליון שקל בשנת 2016, זאת לאחר שבחודש פברואר 2017 השלימה הרשת את רכישת רשת מחסני להב, אשר מנתה 12 סניפים. צמיחת הרשת מתבצעת בעיקר על ידי רכישת סניפים תחת חוזי שכירות ארוכים במיקומים אסטרטגיים והרשת פועלת ללא זכיינים וללא מרכז לוגיסטי באמצעות חמשת המותגים בהם היא מחזיקה.

שולי רווחיות גולמית גבוהה יחסית הרווח הגולמי ברבעון הראשון לשנת 2018 הסתכם בכ-81.3 מיליון שקל, עליה של כ-43%, לעומת כ-56.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בשנת 2017 הסתכם הרווח הגולמי בכ-291 מיליון שקל, עליה של כ-105%, לעומת כ-142 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. שיעור הרווח הגולמי עמד על כ-33.5% לעומת כ-31.3% בתקופה המקבילה אשתקד. בבחינת שולי הרווחיות הגולמית, הרשת מציגה תוצאות חזקות יחסית למתחרות הבורסאיות - שופרסל ורמי לוי. בחברה מסבירים את שולי הרווחיות הגולמית הגבוהה, באופן יחסי, על ידי שלושה גורמים מרכזיים: בחירת סניפים במיקומים מרכזיים, באופן המאפשר גביית מחיר גבוה תוך ניצול העדפת חלק מהצרכנים לבצע את הרכישה ללא צורך לצאת מהעיר. בנוסף, החברה פועלת לפי מודל של שיווק ישירות מהספקים לסניפים, ללא מרכז לוגיסטי, באופן אשר חוסך עלויות שינוע. כמו כן, אין ברשת שירות מכירה באמצעות אתר אינטרנט, בו המחירים זולים יותר על פי רוב וכן דורש שימוש במרכז לוגיסטי ועלויות שינוע נוספות.  עלייה בשולי הוצאות המכירה ושיווק למרות הגידול בהיקף פעילות הרשת לאורך השנים האחרונות, מציגה הרשת עלייה בשולי הוצאות המכירה ושיווק, אשר עמדו על כ-19.2% בשנת 2015, לעומת כ-23.2% בשנת 2017. עם זאת, נוכח שולי הרווחיות הגולמית הגבוהה כאמור לעיל, שומרת הרשת על שולי רווחיות תפעולית גבוהה יחסית למתחרות הציבוריות. ה-EBITDA ברבעון הראשון לשנת 2018 הסתכם בכ-22.1 מיליון שקל, עליה של כ-52%, לעומת כ-14.5 מיליון שקל. ברבעון המקביל אשתקד. בשנת 2017 הסתכם ה-EBITDA לכ-79.3 מיליון שקל, עליה של כ-93%, לעומת כ-41 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. שיעור ה-EBITDA עמד על כ-9.1% לעומת כ-9% בתקופה המקבילה אשתקד. שורה תחתונה: שולי הרווח הנקי כפול, גם המכפיל בשורה התחתונה רשמה הרשת רווח נקי של כ-14.2 מיליון שקל ברבעון הראשון לשנת 2018, עליה של כ-75% לעומת כ-8.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בשנת 2017 הסתכם הרווח הנקי לכ-49.3 מיליון שקל, עליה של כ-92%, לעומת כ-25.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.    שולי הרווח הנקי של החברה בשנת 2017 עמדו על כ-5.7%, יותר מכפול משולי הרווח הנקי של המתחרות הציבוריות: כ-2.3% לשופרסל וכ-2.2% לרמי לוי. בהתאמה, גם מכפיל המכירות לפיו מבקשת רשת פרשמרקט להנפיק, יותר מכפול ביחס למכפיל המכירות של המתחרות ב-12 החודשים האחרונים (LTM). שחרור ערבויות אישיות של בעלי השליטה החברה מציינת כי תמורת ההנפקה תשמש את החברה למימוש האסטרטגיה העסקית שלה ולמימון פעילותה העסקית השוטפת. בנוסף, בכוונת החברה לייעד חלק מתמורת ההנפקה, בין היתר, לצורך שחרור ערבויות אישיות אשר הועמדו על ידי בעלי השליטה.  את תהליך ההנפקה מובילה דיסקונט קפיטל חיתום. רו"ח אפרת בינשטוק מפירמת רואי החשבון והייעוץ דלוייט ישראל ועו"ד עמיחי פינקלשטיין ממשרד עמית פולק מטלון ושות' מלווים את תהליך ההנפקה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אליקו 08/07/2018 14:13
    הגב לתגובה זו
    איזה שווי של מיליארד החנויות בקושי עובדות , רוצים לעשות סיבוב על המשקיעים
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

נעילה חיובית בבורסה: הבנקים ירדו 0.9% חברות הביטוח 1%; ת"א נפט וגז התחזק ב-1.9%

יום ראשון-אחרון של מסחר התסיים לו כשמדדי הדגל שנסחרו בתנודתיות הצליחו לנעול בטריטוריה חיובית עולים 0.4% בת"א 35 ו-1% בת"א 90; הביטוח שהספיק להתממש עד 2.4% התאושש ונעל בירידה של 1%; מחזור המסחר הסתכם ב-2.1 מיליארד שקל

מערכת ביזפורטל |


עוד 4 ימים לסיום השנה וכבר אפשר לסכם שהייתה זו שנה היסטורית בשוק ההון. מדדי הדגל זינקו מעל 50% וכעת מתברר ש'אפקט העושר' רחב ביותר, כך לפי נתוני בנק ישראל המתפרסמים היום מהם עולה כי תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור המשיך להתרחב ברביע השלישי של 2025. יתרת התיק עלתה בכ-265.1 מיליארד שקל, עלייה של כ-4%, והגיעה לרמה של כ-6.9 טריליון שקל. העלייה נרשמת על רקע גידול רוחבי בכלל רכיבי התיק, ובעיקר במניות בארץ, באג"ח קונצרניות ובהשקעות בחו"ל. משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר עלה במהלך הרביע בכ-8.8 נקודות אחוז, והגיע בסוף התקופה לכ-332.7%. העלייה משקפת קצב גידול מהיר יותר של הנכסים הפיננסיים לעומת התוצר במשק - אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל


סנטה קלאוס התעכב השנה ועדיין לא הגיע לוול סטריט, שסיימה את השבוע שטוחה. אבל אולי דווקא לתל אביב הוא נזכר להגיע, באיחור קל. אחרי הירידות החזקות של יום חמישי, היום השווקים נעלו בהתאוששות מסוימת. אם לזקוף את זה לסנטה או להתרגשות מהעובדה שזהו היום הראשון-האחרון שבו נערך מסחר השבוע, קשה לדעת, אבל נראה שהשחקנים רוצים שנישאר עם 'טעם טוב' מהיום הזה. מדדי הדגל טיפסו. ת"א 35 הוסיף 0.43%, ת"א 90 נעל בעליה של 1.06%. ועדיין, לא כולם היו שותפים למגמה החיובית. סקטור הביטוח המשיך במומנטום השלילי אמנם זו לא הצניחה של 6.8% שראינו בחמישי, אבל בשעות השיא הוא ראה ירידה של 2.4% אך לבסוף התאושש מעט ונעל בירידה של 1% למטה.


חלל תקשורת חלל תקשורת -6.36%   ירדה. החברה הודיעה על דחייה משמעותית בתשלום המקדמה (כ-1.6 מיליון דולר) מצד לקוח אסטרטגי בפרויקט ה-LEO (לוויינים נמוכי מסלול) של OneWeb. עבור חברה שנמצאת בשנים האחרונות במאבק הישרדותי ומתמודדת עם הסדרי חוב מורכבים מול מחזיקי האג"ח, כל עיכוב בתזרים המזומנים ובמימוש מנועי צמיחה חדשים מתפרש בשוק כסיכון מהותי. המשקיעים, שקיוו כי הפעילות החדשה תסייע לחברה לייצר יציבות לאחר אובדן לוויינים בעבר ושחיקה בערך נכסיה, מגיבים בחשש לכך שהסכמים מהותיים נותרים "על הנייר" בלבד, מה שמכביד עוד יותר על יכולת השירות של חובות העבר של החברה.


מניית אפקון החזקות 1.85%  זינקה בלמעלה מ-90% השנה, ואחרי שזינקה גם בשנה שעברה בכ-85% בשנתיים האחרונות היא הניבה למשקיעים כמעט 240% והיא נסחרת בשווי שוק של 1.86 מיליארד שקל, מה שעומד מאחורי הזינוק הזה הוא הפקת לקחים, גמישות והרבה מאוד יצירתיות. במשך עשורים, אפקון הייתה מזוהה עם קבלנות תשתיות מסורתית. תחת המטריה של קבוצת שלמה (שמלצר), החברה פעלה במגוון רחב של תחומים, מחשמל ובקרה ועד לבנייה קבלנית מסיבית. אבל, המודל העסקי של שנות ה-2000, שהתבסס על צמיחה דרך פרויקטי "בטון ושלד" היה בעייתי. המרווחים בתחום צרים מאוד בין 2-4%. טעות בתכנון, עיכוב קטן בלוחות זמנים וכל עליה בתשומות היו הורסים את כל הערך הכלכלי של הפרויקט. שינויים כאלה גררו בפועל את הקבוצה להפסדים תפעוליים במגזר ההנדסה האזרחית, שקיזזו את הרווחים מפעילויות הליבה האחרות. דודי הראלי מנכ"ל הקבוצה מסביר בראיון מיוחד למה זו רק תחילת הדרך: "אנחנו בונים את הקפיצה הבאה"


אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהם לא הכו את השוק. השוק היכה אותם. בעיה שלישית, קטנה יותר שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות. המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - אז מי באמת צודק ולמי אפשר להאמין (אם בכלל)? הנה התשובה: תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?