"מהלך רכישת אקטביס מאפשר לטבע לעשות שינוי משמעותי בכל ענף הפארמה. זה מהלך אסטרטגי שלא ניתן לכימות, ולא נכנס לשום תחשיב, טבלה או מספרים שיכולים היום לבטא אותו באופן מלא. המהלך מהווה הגנה מפני מספר תרחישים אפשריים שטבע עשויה לעמוד לפניהם בשנים הבאות". את המילים האלו אמר ארז ויגודמן, מנכ"ל טבע הקודם על רכישת אקטביס (החטיבה הגנרית של אלרגן) בתמורה לכ-35 מיליארד דולר. טבע רכשה את אקטביס בעסקה ממונפת שכללה נטילת חוב עצום, ובתזמון מטופש - רגע לפני ששוק הגנריקה נכנס למלחמת מחירים. בשיחות סגורות הסביר אז ויגודמן כי המהלך נועד לשמור על העצמאות של טבע כחברה ישראלית. הרעיון היה לכאורה גאוני: טבע צריכה להיות 'גדולה מדי' בשביל לא להירכש בעצמה על ידי חברה זרה. הפעולה של טבע היה פשוטה: טבע תרכוש את אקטביס ברכישה ממונפת, ותוסיף למאזניה חוב עצום של 35 מיליארד דולר. החוב העצום יהיה למעשה "גלולת רעל" שתקשה על מהלכי השתלטות מצד חברות זרות, ובמקביל המהלך ייתן לטבע מסה קריטית בשוק הגנריקה. אלא שהתוכנית השתבשה. כמעט מיד לאחר הרכישה היה ברור כי שוק הגנריקה נמצא בבעיה, והרכישה נעשתה במחירים יקרים מדי. הדו"חות השנתיים שיצאו בחמישי האחרון חושפים עד כמה. טבע הפסידה ב-2017 סכום של 16.2 מיליארד דולר. ההפסד נבע בעיקר ממחיקת מוניטין חשבונאי על הרכישות שביצעה, ובראשן אקטביס, רימסה ואחרות. משנאת זרים לשליטת זרים אישור העסקה על ידי דירקטוריון טבע - שחלק מחבריו עדיין מכהנים בו - מהווה הוכחה לכך שהנהלת טבע לא מצטיינת בראיית הנולד, ולא מכירה את השוק בו היא פועלת.  זה לא היה כל כך מורכב כנראה. עובדה: את הנתונים כי שוק הגנריקה היה אז בדרכו ליפול ראה אז ג'רמי לוין שכיהן כמנכ"ל לטבע לפני ויגודמן. לוין אמר בצמוד למועד הרכישה (וקרוב לעשרה חודשים לפני השלמה העסקה!) את המשפט הבא: "עסקת טבע־אלרגן היתה מהלך מדהים, בתזמון נפלא, אחד הגאוניים שראיתי. בשביל אלרגן. כששמעתי על זה אמרתי לעצמי, אלוהים, זה פשוט מבריק". לוין אגב סולק מתפקיד מנכ"ל טבע ללא סיבה מספקת. חלק מהדירקטורים הישראלים בטבע רמזו אז על "הבדלים בסגנון", וטענו שלוין לא הסתדר עם הדירקטוריון הישראלי.  אך לא רק לוין הבין את הבעיה ברכישה, גם השוק. כמעט מיד לאחר הרכישה החלה מניית טבע בנפילה חופשית, שהורידה את שווי השוק של החברה מ-75 מיליארד דולר ביולי 2015, עד לשפל של 12 מיליארד דולר בנובמבר האחרון. מאז המניה מעט התאוששה, ושווי השוק של טבע עומד על כ-19 מיליארד דולר. הנפילה במניה, והקריסה בשווי השוק הפכו את טבע ליעד זול להשתלטות. המשקיעים הפרטיים שהחזיקו בנייר במשך עשרות שנים מיהרו למכור, ובמקומן נכנסו קרנות השקעה זרות. . זוכרים את החשש של ויגודמן כי טבע תשלט על ידי חברה זרה? אתמול הגישה קרן ההשקעות Capital Research Global Investors את דו"ח אחזקותיה לסיום 2017. ממנו עולה כי היא מחזיקה ב-121.6 מיליון מניות טבע, כלומר 11.6% מחברת טבע. זו האחזקה הגדולה ביותר של גוף יחיד בחברה. טבע שהיתה בעבר מוחזקת באחוזים בודדים על ידי קרנות הפכה בשנה אחרונה ליעד השתלטות קל. ביחד עם Capital Research Global נמצא Franklin שמחזיק בכ-8%. אליהם הצטרפה לאחרונה קרן הגידור JANA PARTNERS הנחשבת לקרן אקטביסטית. באופן פרדוקסי המהלך שאמור היה לשמור על עצמאותה של טבע הפך אותה לטרף קל. גופים זרים אלו עשויים לשאוף לשנות את תקנון טבע ששומר על ישראליות החברה (התקנון מחייב שרוב הדירקטוריון יהיו ישראלים וכן שהמכרז הניהולי יהיה בארץ). מהלך כזה עלול להעביר את מטות החברה מישראל, ולגרום נזק אדיר לכלכלה הישראלית. 

עוד ב-Bizportal: הנתונים שמדגישים את הכישלון ברכישת אקטביס