כמעט כולם טועים. בטור זה נתייחס לטעויות מסחר טכניות בעיקרן, וכיצד להרוויח מהם. בעת הזנת פקודת מסחר, סוחר (או גורם ביניים) נדרש להזין 4 פרמטרים:

1.      קנייה או מכירה

2.      ני"ע (מספר או שם).

3.      מחיר

4.      כמות

רוב טעויות המסחר נובעות או מטעות בודדת בפרמטר יחיד, או לחילופין שחלוף בין שני פרמטרים. ובאופן פרטני:

1.  בלבול קנייה/מכירה.

2. ני"ע: בלבול עם ני"ע הדומה במספרו או בשמו. דוגמא בולטת מהעבר, שאף הובילה למספר טעויות מסחר בולטות, היה גליל5471 וגליל5417 עם שם דומה למדי. באופציות מעו"ף יש בלבולים בין קולים לפוטים, בין נכסים שונים (באופן טיפוסי פקודות תא35 שהולכים לנכסי בסיס אחרים לא סחירים), טעויות בסטרייק, וטעויות במועד פקיעה.

3. מחיר: בלבול בין שקלים לאגורות (פקטור 100), השמטת נקודה עשרונית (פקטור 100), הוספת נקודה עשרונית למספר שלם, השמטת ספרה בודדת (פקטור 10) או מספר ספרות (fat finger – לרוב אותה ספרה בחזרה מלחיצה ארוכה), הוספת ספרה (פקטור 10), טעות הקלדה באחת הספרות .

4. כמות: בלבול בין שווי הפקודה הכספי לבין כמות ני"ע, השמטת ספרה (פקטור 10), הוספת ספרה בודדת (פקטור 10) או מספר ספרות (fat finger – לרוב אותה ספרה בחזרה מלחיצה ארוכה), טעות הקלדה באחת הספרות .

5. שחלוף מחיר וכמות.

6. שחלוף מחיר או כמות במספר ני"ע  - דורש התאמה למספר ני"ע קיים במערכת – ועל כן נדיר יותר.

הבורסה בת"א תבטל עסקה אם מוגשת בקשה תוך 20 דקות (בטלפון, עם טופס מוכן תוך 40 דקות), שנזקה הכספי גדול מ50 אלף שקלים (קרי כמות*הפרש_מחיר > 50,000), ותנאי שהטעות במחיר עולה על 6% במניות תא-35, 12% במניות אחרות, 4% באג"חים, 2% במק"מים, ובאופציות מעו"ף 20%. מגיש בקשת הביטול משלם 1,500 שקלים מע"מ על הבקשה ומוסיף 8,500 שקלים מע"מ אם הבקשה מתקבלת. אם הבורסה מקבלת את הבקשה, היא מבטלת באופן מוחלט (קרי, לא מתקנת מחיר) את כל העסקאות או עסקאות מעבר לרף מחיר מסוים שהפקודה הייתה צד אליה.

• עברנו את הטריליון: הבנקים, הביטוח, הנדל"ן וטבע מחזיקים את ת"א 35
• משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

באופן טיפוסי אולי לישראל, אך לא למדינות אחרות, לבורסה ישנו בנוסף לתקנון הכתוב גם שיקול דעת לבטל עסקאות שאינם עומדים בקריטריונים הנקובים. שיקול דעת זה מופעל לעיתים.

בטעויות שיוצרים תנודה הגדולה מהסף הנקוב ב"מנגנון למניעת תנודות שערים חדות" הני"ע הספציפי ברצף נכנס להפסקת מסחר, והמסחר בשאר ני"ע ממשיך

כיצד מרוויחים מטעויות?

האסטרטגיה הפסיבית, אשר ננקטת לעיתים על-ידי מי שיש בידו הן את הטכנולוגיה והן את הביטחונות הפנויים לכך, היא הגשת פקודות מכירה/קנייה במכשירים רלוונטיים. פקודות אלו מוגשות בלימטים רחבים מספיק אך שלא סביר שהבורסה תבטל – כאשר הסבירות כאן נמדדת ביחס להיסטוריה הנצפית של הבורסה. למשל באופציות מעו"ף לרוב הבורסה נצמדת באופן הדוק למדי לקריטריון ה20%, ופקודות שהם ב15% וש"נאכלות" על-ידי פקודה ש"רצה את הספר" – לא סביר שהם יבוטלו. באג"חים ממשלתיים, לעומת זאת, הבורסה מבטלת לעיתים קרובות טעויות שהן פחות מ4% ויש צורך לשערך מה הגבול הסביר.

האסטרטגיה האקטיבית הינה זיהוי טעויות בזמן אמת, תוך אבחון מקור הטעות והסבירות של ביטול בורסאי, ומסחר בהתאם בנכס עליו בוצע הטעות ו/או על נכסים אחרים הקשורים אליו.

• שמיר אנרגיה קיבלה אור ירוק לקידום תחנת כוח בעמק חפר
• איך בונים תיק השקעות שלא יחטוף אפילו אם נחטף נשיא?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מדוע המשקיע העצמאי כמעט תמיד מפסיד: המחקרים המדעיים שחושפים...

זיהוי טעות לרוב מתבצע על-ידי אבחון מקור התנודה לפקודה בודדת – קרי לא רואים זרם של פקודות קניה (או מכירה) שדוחפים מעלה (מטה) את המחיר – אלא רואים פקודה בודדת ופתאומית שיוצרת את ההשפעה. בנוסף לכך, זיהוי שהטעות הינה טעות נפוצה (למשל שחלוף מחיר/כמות או מחיר בשקלים במקום אגורות, וכולי), מאפשרת לאשש את הסברה שמדובר בטעות ולא בידע עודף בידי מגיש הפקודה המנוצל באופן אגרסיבי ולא אופטימלי.

בד ובד עם זיהוי טעות, חשוב לאבחן האם מדובר בטעות שסביר שתגרור ביטול בורסאי או לאו. אם טווח התנודה של הטעות קטן מספיק או לחילופין אם הנזק אינו קרוב ל50 אלף שקלים, אז הסבירות של ביטול בורסאי יורדת. לעומת זאת פקודה העומדת בקריטריון הביטול האוטומטי או שנזקה גדול מאוד ועדיין מדובר בתנודה משמעותית יחסית – ישנו סבירות מאוד גבוהה לביטול. אם סבירות הביטול נמוכה, יש הגיון רב לקחת צד נגדי בני"ע בו בוצע הטעות. אם הביטול הבורסאי וודאי – רצוי להימנע מכך – "כאב הראש" של התמודדות עם הביטול העתידי לרוב אינם שווים את המאמץ. וודאות מוחלטת לביטול לא קיימת, שכן ייתכן שמגיש הפקודה המוטעית לא יגיש בקשה לבורסה – כך למשל אירע בטעות מסחר של סוחר באופציות דולר שגם גנב מהמעסיק/עמיתים שלו וחשש מתשומת הלב מהגשת בקשה (שיקול מוטעה שכן המעסיק גילה את הטעות באיחור של מספר שעות) – אך ברוב המוחלט של המקרים אם יש וודאות שהבורסה תקבל בקשת הביטול היא מוגשת.

הבורסה, עד היום, לא ביטלה עסקאות בנכסים הקשורים לנכס בו בוצע הטעות. גם לא סביר שיתרחש כזה ביטול שכן מורכב למדי לבצעו ולהחליט מה יבוטל ומה לא. המסחר עצמו בנכסים קשורים לרוב כן מושפע מני"ע שבוצע בו טעות – לא תמיד באופן מלא, אך כן באופן חלקי. מה הוא נכס קשור?

1.  אופציות מעו"ף – אופציות אחרות, מניות תא35 (לטעות על הכסף) ות.סל.

2. מניות – מניות הקשורות לחברה (פירמידה / אותו סקטור), אופציות מעו"ף לתא35, ותעודות סל. איפוס (למחיר 1 אגורה) מטעות מסחר על חברה לישראל, לפני מספר שנים, הוביל לתנודה של כ1% במדד הגלום באופציות מעו"ף.

3. תעודות סל – באופן תיאורטי תעודות סל אחרות על המדד (או דומים), אופציות מעו"ף לתעודת סל על תא-35, אך לרוב לא רואים השפעה בכיוון זה.

4. אג"חים ממשלתיים – אג"חים אחרים במח"מ דומה של הממשלה, תעודות סל על מדדי אג"ח ממשלתי.

5. אג"חים קונצרניים – אג"חים אחרים של המנפיק, תעודות סל על מדדי אג"ח קונצרני רלוונטי.