כך ניתן להרוויח מטעויות הקלדה של סוחרים בבורסה בת"א

סוחר מעו"ף | (6)
נושאים בכתבה בורסה

כמעט כולם טועים. בטור זה נתייחס לטעויות מסחר טכניות בעיקרן, וכיצד להרוויח מהם. בעת הזנת פקודת מסחר, סוחר (או גורם ביניים) נדרש להזין 4 פרמטרים:

1.      קנייה או מכירה

2.      ני"ע (מספר או שם).

3.      מחיר

4.      כמות

 

רוב טעויות המסחר נובעות או מטעות בודדת בפרמטר יחיד, או לחילופין שחלוף בין שני פרמטרים. ובאופן פרטני:

1.  בלבול קנייה/מכירה.

2. ני"ע: בלבול עם ני"ע הדומה במספרו או בשמו. דוגמא בולטת מהעבר, שאף הובילה למספר טעויות מסחר בולטות, היה גליל5471 וגליל5417 עם שם דומה למדי. באופציות מעו"ף יש בלבולים בין קולים לפוטים, בין נכסים שונים (באופן טיפוסי פקודות תא35 שהולכים לנכסי בסיס אחרים לא סחירים), טעויות בסטרייק, וטעויות במועד פקיעה.

3. מחיר: בלבול בין שקלים לאגורות (פקטור 100), השמטת נקודה עשרונית (פקטור 100), הוספת נקודה עשרונית למספר שלם, השמטת ספרה בודדת (פקטור 10) או מספר ספרות (fat finger – לרוב אותה ספרה בחזרה מלחיצה ארוכה), הוספת ספרה (פקטור 10), טעות הקלדה באחת הספרות .

4. כמות: בלבול בין שווי הפקודה הכספי לבין כמות ני"ע, השמטת ספרה (פקטור 10), הוספת ספרה בודדת (פקטור 10) או מספר ספרות (fat finger – לרוב אותה ספרה בחזרה מלחיצה ארוכה), טעות הקלדה באחת הספרות .

5. שחלוף מחיר וכמות.

6. שחלוף מחיר או כמות במספר ני"ע  - דורש התאמה למספר ני"ע קיים במערכת – ועל כן נדיר יותר.

 

הבורסה בת"א תבטל עסקה אם מוגשת בקשה תוך 20 דקות (בטלפון, עם טופס מוכן תוך 40 דקות), שנזקה הכספי גדול מ50 אלף שקלים (קרי כמות*הפרש_מחיר > 50,000), ותנאי שהטעות במחיר עולה על 6% במניות תא-35, 12% במניות אחרות, 4% באג"חים, 2% במק"מים, ובאופציות מעו"ף 20%. מגיש בקשת הביטול משלם 1,500 שקלים מע"מ על הבקשה ומוסיף 8,500 שקלים מע"מ אם הבקשה מתקבלת. אם הבורסה מקבלת את הבקשה, היא מבטלת באופן מוחלט (קרי, לא מתקנת מחיר) את כל העסקאות או עסקאות מעבר לרף מחיר מסוים שהפקודה הייתה צד אליה.

 

באופן טיפוסי אולי לישראל, אך לא למדינות אחרות, לבורסה ישנו בנוסף לתקנון הכתוב גם שיקול דעת לבטל עסקאות שאינם עומדים בקריטריונים הנקובים. שיקול דעת זה מופעל לעיתים.

 

בטעויות שיוצרים תנודה הגדולה מהסף הנקוב ב"מנגנון למניעת תנודות שערים חדות" הני"ע הספציפי ברצף נכנס להפסקת מסחר, והמסחר בשאר ני"ע ממשיך

 

כיצד מרוויחים מטעויות?

 

האסטרטגיה הפסיבית, אשר ננקטת לעיתים על-ידי מי שיש בידו הן את הטכנולוגיה והן את הביטחונות הפנויים לכך, היא הגשת פקודות מכירה/קנייה במכשירים רלוונטיים. פקודות אלו מוגשות בלימטים רחבים מספיק אך שלא סביר שהבורסה תבטל – כאשר הסבירות כאן נמדדת ביחס להיסטוריה הנצפית של הבורסה. למשל באופציות מעו"ף לרוב הבורסה נצמדת באופן הדוק למדי לקריטריון ה20%, ופקודות שהם ב15% וש"נאכלות" על-ידי פקודה ש"רצה את הספר" – לא סביר שהם יבוטלו. באג"חים ממשלתיים, לעומת זאת, הבורסה מבטלת לעיתים קרובות טעויות שהן פחות מ4% ויש צורך לשערך מה הגבול הסביר.

 

האסטרטגיה האקטיבית הינה זיהוי טעויות בזמן אמת, תוך אבחון מקור הטעות והסבירות של ביטול בורסאי, ומסחר בהתאם בנכס עליו בוצע הטעות ו/או על נכסים אחרים הקשורים אליו.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

זיהוי טעות לרוב מתבצע על-ידי אבחון מקור התנודה לפקודה בודדת – קרי לא רואים זרם של פקודות קניה (או מכירה) שדוחפים מעלה (מטה) את המחיר – אלא רואים פקודה בודדת ופתאומית שיוצרת את ההשפעה. בנוסף לכך, זיהוי שהטעות הינה טעות נפוצה (למשל שחלוף מחיר/כמות או מחיר בשקלים במקום אגורות, וכולי), מאפשרת לאשש את הסברה שמדובר בטעות ולא בידע עודף בידי מגיש הפקודה המנוצל באופן אגרסיבי ולא אופטימלי.

 

בד ובד עם זיהוי טעות, חשוב לאבחן האם מדובר בטעות שסביר שתגרור ביטול בורסאי או לאו. אם טווח התנודה של הטעות קטן מספיק או לחילופין אם הנזק אינו קרוב ל50 אלף שקלים, אז הסבירות של ביטול בורסאי יורדת. לעומת זאת פקודה העומדת בקריטריון הביטול האוטומטי או שנזקה גדול מאוד ועדיין מדובר בתנודה משמעותית יחסית – ישנו סבירות מאוד גבוהה לביטול. אם סבירות הביטול נמוכה, יש הגיון רב לקחת צד נגדי בני"ע בו בוצע הטעות. אם הביטול הבורסאי וודאי – רצוי להימנע מכך – "כאב הראש" של התמודדות עם הביטול העתידי לרוב אינם שווים את המאמץ. וודאות מוחלטת לביטול לא קיימת, שכן ייתכן שמגיש הפקודה המוטעית לא יגיש בקשה לבורסה – כך למשל אירע בטעות מסחר של סוחר באופציות דולר שגם גנב מהמעסיק/עמיתים שלו וחשש מתשומת הלב מהגשת בקשה (שיקול מוטעה שכן המעסיק גילה את הטעות באיחור של מספר שעות) – אך ברוב המוחלט של המקרים אם יש וודאות שהבורסה תקבל בקשת הביטול היא מוגשת.

 

הבורסה, עד היום, לא ביטלה עסקאות בנכסים הקשורים לנכס בו בוצע הטעות. גם לא סביר שיתרחש כזה ביטול שכן מורכב למדי לבצעו ולהחליט מה יבוטל ומה לא. המסחר עצמו בנכסים קשורים לרוב כן מושפע מני"ע שבוצע בו טעות – לא תמיד באופן מלא, אך כן באופן חלקי. מה הוא נכס קשור?

1.  אופציות מעו"ף – אופציות אחרות, מניות תא35 (לטעות על הכסף) ות.סל.

2. מניות – מניות הקשורות לחברה (פירמידה / אותו סקטור), אופציות מעו"ף לתא35, ותעודות סל. איפוס (למחיר 1 אגורה) מטעות מסחר על חברה לישראל, לפני מספר שנים, הוביל לתנודה של כ1% במדד הגלום באופציות מעו"ף.

3. תעודות סל – באופן תיאורטי תעודות סל אחרות על המדד (או דומים), אופציות מעו"ף לתעודת סל על תא-35, אך לרוב לא רואים השפעה בכיוון זה.

4. אג"חים ממשלתיים – אג"חים אחרים במח"מ דומה של הממשלה, תעודות סל על מדדי אג"ח ממשלתי.

5. אג"חים קונצרניים – אג"חים אחרים של המנפיק, תעודות סל על מדדי אג"ח קונצרני רלוונטי.

 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    חמין 31/10/2017 21:03
    הגב לתגובה זו
    בלא מעט ניירות. וכן אפשר להרוויח. אני מניח שהמנגנון הכי נכון זה דחייה אוטומטית בבורסה של פקודות מוזרות (או מעבר מיידי להפסקת מסחר ברצף). כך שאם הבן אדם רוצה לבטל יתכבד לשלם דמי ביטול ואם לא אז יתבצע. כל עוד זה לא ככה, או שאתה תיקח או מישהו אחר...
  • 4.
    סוחר וותיק 31/10/2017 13:30
    הגב לתגובה זו
    הסוחר החליף בין המחיר לכמות והנייר צנח בעשרות אחוזים, הרבה מאוד סוחרי מעוף הבינו שזו טעות ואספו קולים בזיל הזול ושיחררו לאחר שהבורסה תיקנה את הטעות. אחת הטעויות הגדולות שהיו אי פעם.
  • 3.
    טיפשות ללמד אותנו להרויח מטעויות (ל"ת)
    כתבה צהובה 30/10/2017 22:27
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    יש משהו שמבטא רוע בניצול טעות תמימה של צד אחר (ל"ת)
    [email protected] 30/10/2017 21:42
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אם הייתי יודע איך להרוויח מכתבות מטופשות.. (ל"ת)
    גיא 30/10/2017 15:31
    הגב לתגובה זו
  • על באמת היית מיליונר, כי לא חסר. (ל"ת)
    סוחר סוחר 30/10/2017 19:08
    הגב לתגובה זו
חנן פרידמן צילום אורן דאיחנן פרידמן צילום אורן דאי

ציון דרך לבורסה הישראלית: בנק לאומי הגיע ל-100 מיליארד שקל

במחזור של יותר ב-200 מיליון שקל השווי של לאומי עוקף את ה-100 מיליארד שקל, החברה הראשונה שעושה זאת בבורסת תל אביב

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה לאומי

מניית בנק לאומי לאומי 0%  מציינת ציון דרך היסטורי בשוק המקומי - שווי שוק של 100 מיליארד שקל. נכון לכתיבת השורות השווי עקף את ה-100 מיליארד שקל רף סמלי שמציב את לאומי ראשון ברשימה של חברות שמגיעות לשווי השוק המשמעותי. זה רגע שממסגר לא רק את התקופה האחרונה שהייתה חיובית במיוחד לבנקים, אלא גם את שינוי התפיסה כלפי מערכת הבנקאות הישראלית כשכבת היציבות של השוק המקומי.

המניה רשמה שנתיים פנומנליות. חרף המלחמה, מניית לאומי עלתה ביותר מ-160% בשתיים האחרונות ובכ-57% מתחילת השנה. ברקע העליות, מכפיל ההון קפץ לכ-1.5, גבוה משמעותית מהמכפיל ההיסטורי שנע סביב 0.7-0.8. עם זאת, השורה הפיננסית תומכת בשווי. ב-2024 רשם לאומי רווח נקי של 9.8 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 16.9%, והציב יעד לרווח נקי של 9-11 מיליארד שקל בשנים 2025-2026 עם תשואה להון של 15-16% בשנה, לצד חלוקת הון משמעותית לבעלי המניות.

גם בדוחות האחרונים נראית המשמעת התפעולית שמחזיקה את התזה. ברבעון השני דיווח לאומי על תשואה להון של 15.9% ויחס יעילות של 27%, וחילק לבעלי המניות 50% מהרווח, אחרי שבנק ישראל אישר לבנקים להגדיל את החלוקה הודות ליציבות שהראתה המערכת גם בתקופות אי הוודאות של המלחמה.

מול החברות האחרות, ההבדל ניכר בשווי השוק. בנק הפועלים נסחר בשווי של כ-88 מיליארד שקל, גם הוא לאחר ראלי חד בבנקים. מתוך 5 הבנקים הגדולים, 4 ממוקמים ב-7 הגדולות מבחינת שווי שוק בבורסה. זה משקף לא רק גודל, אלא גם הערכת שוק לאיכות תיק, ליעילות ולמדיניות ההון.

ההשבחה של חנן פרידמן

מאז כניסתו של חנן פרידמן לתפקיד מנכ"ל בנובמבר 2019, אז החליף את רקפת רוסק עמינח, שווי השוק של בנק לאומי עלה מכ-30 מיליארד שקל לכמעט 100 מיליארד שקל, עליית שווי של כ-70 מיליארד שקל בתוך שש שנים, המשקפת תשואה שנתית מצטברת של כ-22% רק מעליית השווי. בנוסף, הבנק חילק דיבידנדים בתשואה של כ-4% (למעט 2020 שנת הקורונה). פרידמן, ששימש קודם לכן כיועץ המשפטי הראשי וכראש חטיבת האסטרטגיה, החדשנות והטרנספורמציה של הבנק, הגיע מרקע משפטי וניהולי עשיר שכלל תפקידים בקבוצת הראל ובמשרד ליפא מאיר. מאז כניסתו הוא הוביל שינוי עומק בלאומי, מהתייעלות תפעולית ודיגיטציה נרחבת שתרמו לעלייה ברווחיות ולמיצובו כבנק הגדול בישראל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

על הנפילות בזוז, פלסאנמור ומה יהיה היום בבורסה?

ביום של ציוני דרך בשוק, שתי מניות בלטו אתמול אך דווקא לשלילה, כאשר זוז ופלסאנמור נפלו אתמול בשיעור חד

מערכת ביזפורטל |

פרשת "יד לוחצת יד" בהסתדרות מתפתחת לאחת הפרשיות הגדולות בישראל, כשבמרכז החשד עומד סוכן הביטוח עזרא גבאי, שלפי המשטרה ניהל קשרים פסולים עם ועדי עובדים בכירים בתמורה לטובות הנאה ומינויים (עזרא גבאי - הוא סוכן הביטוח מאחורי פרשת "יד לוחצת יד"). אתמול דווח כי נערכו חיפושים במשרדי אל על ורכבת ישראל, וכן במוסדות נוספים כמו קק״ל ומכון וינגייט, כחלק מחקירה רחבה שנמשכת כבר כשנתיים. לפי החשד, עשרות ועדים וקציני ביטחון קשורים להסכמי ביטוח שהוענקו שלא כחוק. במשטרה מגדירים את הפרשה כאחת החמורות שנחקרו בשנים האחרונות, עם פוטנציאל לפגיעה ממשית באמון הציבור בהסתדרות ובמערכת שאמורה לשמור על העובדים (יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד נעצר: חשד למעורבות בפרשת שחיתות רחבה). החוקרים בודקים גם אם גורמים פוליטיים היו מעורבים או ידעו על ההתנהלות, מה שמעניק לפרשה ממד ציבורי רחב החורג מגבולות ההסתדרות עצמה.

 

ונעבור לענייני הבורסה. אתמול נקבעו כמה ציוני דרך משמעותיים, גם קיבלנו את המניה הישראלית הראשונה בבורסה המקומית שחצתה את רף 100 מיליארד שקל במונחי שווי שוק, כאשר לאומי לאומי 0%  עלתה אתמול בכ-2.3% וסגרה בשיא חדש (ציון דרך לבורסה הישראלית: בנק לאומי הגיע ל-100 מיליארד שקל), וגם מדד ת"א 35 רשם שיא חדש וחצה לראשונה את רף 3300 הנקודות. המשמעות של העליות והשיאים האלה הוא עלייה בחסכונות הציבור. מי שמחזיק קרן השתלמות או קופת גמל במסלול כללי הרוויח אתמול בממוצע 0.3%-0.4%, ובמסלול מנייתי אפילו יותר. לזוג ממוצע בשנות ה-40 לחייו, עם נכסים פיננסיים של כשני מיליון שקל, מדובר בתוספת של 6-8 אלף שקל ביום אחד, ובתרחיש מעט פחות שמרני, גם 12-15 אלף שקל. כשימים כאלה מצטברים, תחושת העושר גוברת: ההשקעות מצמיחות ביטחון כלכלי אמיתי, לעיתים יותר מהשכר או הריבית בבנק.


האם המשקיעים מאמינים לפלסאנמור פלסאנמור 0% ? החברה גנבה את ההצגה ביום ראשון אחרי שדיווחה כי קיבלה אישור FDA לשיווק האולטרסאונד הביתי בארה"ב - שוחחנו עם החברה לאחר קבלת האישור המיוחל, על הפוטנציאל ומה התכניות קדימה - פלסאנמור: "אנחנו נהיה ה-חברה בתחום ניהול ההריון". אתמול פלסאנמור פרסמה מצגת למשקיעים ובו עדכנה על ההתפתחויות בחברה ובין השאר שיתפה תחזית: מכירה של 7,500 יחידות ב-2025 וקפיצה ל-20,000 עד 28,000 ב-2026. ברמת ההכנסות, פלסאנמור צופה לסגור את השנה עם 5.13 מיליון דולר ובשנה הבאה לרשום זינוק של פי 3 בהכנסות שיסתכמו על 15-10 מיליון דולר. בעוד שמדובר מבחינתה בקפיצת מדרגה, נראה כי בשוק מעריכים שמדובר בתחזית שמרנית מאוד, היות וההוצאות של החברה עדיין גבוהות. במחצית הראשונה של 2025 ההוצאה התפעולית עמדה על כ-24 מיליון שקל (קצב של 48 מיליון בשנה), ואם מדובר על רווח גולמי של 60%, החברה עדיין לא תגיע לרווח תפעולי על ההכנסות של 2026. לכן, למרות הזינוק הראשון אחרי אישור ה-FDA, נראה שהמשקיעים היו מאוכזבים מהתחזיות, ומצפים לראות את החברה מגדילה את ההכנסות בצורה משמעותית יותר.


זוז אסטרטגיה זוז אסטרטגיה צללה אתמול בשיעור חד ואיבדה כמעט מחצית מערכה ביום אחד. על פי הערכות, אתמול השתחררה החסימה של המשקיעים שהשתתפו בהנפקה, ואלו החלו ב"מירוץ" אחד נגד השני מי מספיק למכור מהר יותר ולנעול רווח. נזכיר שהחברה ביצעה גיוס בדיסקאונט מהותי על מחיר השוק כדי לקנות ביטקוין איך הצליחה זוז פאוור לסדר את הגופים המוסדיים?, ובאמצעות הכסף שגייסה רכשה ביטקוין בשווי של כ-110 מיליון דולר. בניתוח שהעלנו כאן (הביטקוין של זוז פאוור: סיכון מול סיכוי), ציינו שהשווי שוק של החברה, שהיה קרוב ל-1 מיליארד שקל באותה תקופה, היה גבוה משמעותית משווי השוק של כ-380-400 מיליון שקל לפי מחיר הביטקוין שהחברה החזיקה. הפרמיה הזו כנראה הייתה לא מוצדקת, והמניה "השלימה" פערים, וירדה לשווי שוק של 420 מיליון שקל "בלבד". כלומר, המשקיעים שהשתתפו בהנפקה ניצלו את הפרמיה לנעול רווח מהיר, על חשבון המשקיעים הקטנים שנכנסו לנייר במחירים גבוהים יותר. כנראה מתוך מטרה לתמוך במחיר המניה, זוז הודיעה כי דירקטוריון החברה אישר תוכנית לרכישה עצמית (בייבאק) של מניות בהיקף של עד 50 מיליון דולר, אך במקום לתמוך, ייתכן והמלך נתן לעוד משקיעים אפשרות לצאת, והחברה רכשה מניות במקום ביטקוין כמו שהתחייבה. 


שיא עונת הדוחות בוול סטריט כבר מאחורינו, אבל בישראל היא רק מתחילה, ועד סוף החודש כל החברות בבורסה צפויות לפרסם את הדוחות הכספיים שלהן לרבעון השלישי. זה יתחיל לאט, עם פרסומים בודדים בשבוע הקרוב, ובהמשך ייכנס לקצב גבוה יותר. השבוע, אודיוקודס וסופוווייב יפרסמו בשלישי וכן את מרכנתיל וטבע יפרסמו את התוצאות ברביעי, נובה וסיאון וסטרוברי אנק בחמישי ושישי. הפעם, עונת הדוחות עבור החברות הישראליות תעמוד בסימן היציאה מהמלחמה: הפסקת האש הנוכחית, שנקווה שתהפוך לסופית והאחרונה, נכנסה לתוקף רק באוקטובר, כך שאת ההשפעה המלאה של החזרה לשגרה נראה רק ברבעון הבא, אבל כבר עכשיו, מתוך התחזיות ושיחות המשקיעים עם ההנהלות, נוכל להתחיל להרכיב תמונה על איך נראה היום שאחרי עבור החברות הישראליות.