דניאל בירנבאום
צילום: יח"צ
ראיון

דניאל בירנבאום: "אנחנו יושבים על 2 מגה טרנדים ענקיים"

מנכ"ל סודהסטרים מדבר על הראלי במניה (130%), חשיבות הרישום בבורסה ת"א - וגם הסאגה מול ה-BDS
יוסי פינק | (3)

מניית סודהסטרים שזינקה 130% בשנה החולפת היא כנראה המנצחת הגדולה ל-2016 בבורסה בת"א. במשך רבעון אחרי רבעון ניפצה סודה סטרים את תחזיות האנליסטים. כעת נסחרת החברה לפי שווי של מעל 3.3 מיליארד שקלים ובתחילת פברואר צפויה המניה להיכנס למדד ת"א 35 שיושק. "אנחנו לא מכוונים למניה, אנחנו מכוונים לתוצאות עסקיות - אנחנו בביזנס של מהפכות וב-2016 ביצענו מהפכה", כך אומר בשיחה עם Bizportal מנכ"ל סודה סטרים העולמית דניאל בירנבאום שהצליח לבצע שינוי אסטרטגי בחברה, אחרי שבמהלך 2014 מניית סודה סטרים התרסקה 85% והעסק נראה כמו טרנד חולף.

המפולת אז במניה ושינוי האסטרטגיה? "שינינו כיון אסטרטגי עליו הודענו בסוף 2014 וזאת מייצור של משקאות מתוקים (היינו תחליף חכם לקולה) למשקה בריא, מים - אין כמו מים. העולם השתנה, ולא רוצה קולה, לא את הרגיל עם הסוכר ולא עם הכימיה. לנו היה את הלגיטימציה המלאה לעשות את השינוי הזה לכיוון המים המוגזים - כי אנחנו קודם כל חברה שמגיזה מים. זה הבסיס שלנו. לפני שנה, אף אחד לא האמין ששינוי כיוון שלנו אכן יעבוד, וזו הייתה הסיבה שהמניה הייתה בשפל. חובת ההוכחה הייתה כמובן עלינו ומהרבעון הראשון של 2016 התחלנו להראות תוצאות. מה שעשה את השינוי זה העובדה שאנחנו בלב של מהפכה שיש לה 2 כיוונים, האחד זה מהפכת הבריאות המשפחתית שבה הרצון הוא לשתות יותר מים וזה מגה טרנד עולמי. המהפכה השנייה היא המהפכה הסביבתית הירוקה של הפחתת זבל במקור שזה הרבה יותר טוב ממיחזור. מיחזור של פלסטיק זה שקר, כי יש לשנע אותו ולעבד אותו מחדש למוצר אחר. זה בסה"כ מוריד ב-15% את הנזק הסביבתי. הימנעות מפלסטיק זו הדרגה הגבוהה ביותר של המפכה הירוקה - ואנחנו עושים את זה טוב יותר מכל אחד אחר. אנחנו מאתגרים את הדינוזאורים של עולם המים בבקבוקים".  

אתה שמח על כך שהתחלתם להיסחר גם בת"א? "החשיבות עבורנו היא סימבולית בלבד. עשינו את זה רק כי זה נכון כחברה ישראלית להיות רשומים פה, סוג של לתת יד ולהיות חלק. רדפו אחרינו שנים ונגמרו לנו התירוצים. הכלכלה שלנו כל כך קטנה ולא יכול להיות שיש חברה ציבורית שמעסיקה 2,000 אנשים ולא רשומה למסחר פה, זה פשוט לא נכון. היו הרבה תירוצים בעבר, מהרגולציה ועד התקשורת הישראלית. אבל נגמרו התירוצים, יש פה חוק רישום כפול שמאוד מקל על החברות שעושות את זה, אנחנו לא צריכים לעשות כמעט כלום בשביל להיות רשומים פה. אני תמיד פונה לחברות הישראליות שלא רשומות פה, שיירשמו - מה אכפת להן?! הן פשוט אומרות שאין שום סיבה מבחינתם. אנחנו חברה מאוד ערכית, מוסרית והתועלות שלנו הן מוסריות כמו בריאות ואיכות סביבה. בזהות שלנו אנחנו מאוד מוסריים, אנחנו גם מעסיקים מגוון של עובדים - ערבים, ישראלים, פלסטינאים (כשאפשר), בדואים, הכל... זה ה-DNA של החברה. ואני לא יודע אם חברות אחרות, אכפת להן מהכחול לבן. יש חברות שבכלל מנסות להצניע את הזהות הישראלית שלהן, כי זה לא עוזר לביזנס וזה באמת לא עוזר לביזנס. אנחנו חברה שגאה להיות ישראלית ואכפת לנו מהמוסריות ולא רק מהשורה התחתונה".  

העברת המפעל ממישור אדומים ברקע לסערת ה-BDS? "יש דיסאינפורציה לגבי המפעל במישור אדומים שבאה מכל מיני גורמים כאילו המפעל הועבר משם בגלל ה-BDS, זה לא נכון. המפעל הועבר כי גדלנו והיינו צריכים להגדיל את המפעל אבל הממשלה לא אישרה לנו את הגדלת המפעל למרות שהיה לנו שטח שם שכבר שילמנו עליו פיתוח - אבל לא נתנו לנו לבנות. אנחנו לא ברחנו משם. בסוף בנינו מפעל שגדול פי 4 בנגב".

ההחלטה באו"ם, זה פוגע בביזנס? "זה לא יפגע בשום דבר כי אין כמעט עסקי ייצוא מהשטחים כיום. ברגע שיצאנו מהשטחים לא נשאר כמעט כלום בשטחים בכל הקשור לייצוא. הסיפור בעיני הוא העובדה שאנחנו לא פרואקטיבים ברמה המדינית, ואז דברים נכפים עלינו. סודה סטרים תמיד הייתה פרואקטיבית. גם ברמה המדינית צריך לנהוג כך".

2017? "נשארים במסלול ולוחצים על הדוושה, לצמוח ולהתייעל. עלינו על 2 מגה טרנדים שרק הולכים ומתעצמים, אז אנחנו ממשיכים הלאה עם מוצרים חדשים. אנחנו לא רק חושבים על עוד טעם של משקה, אנחנו מכוונים לשינוי התנהגות ולכן זה הרבה יותר מאתגר. זה חינוך שוק ואת זה צריך לעשות בצורה יצירתית. לנו אין את התקציב של קוקה קולה או פפסי, אנחנו צריכים להיות סופר יצירתיים כדי שכל שקל שנוציא על פרסום יהיה שווה 50. בשנת 2017 אנחנו נמשיך להוביל את המהפכה, ולדעתנו המהפכה הזו רק התחילה".

 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מניית סודה סטרים מ-2013: 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אני 02/01/2017 11:42
    הגב לתגובה זו
    אין כאן טכנולוגיה אין להם אסטרטגיה לטווח הארוך והסיבה לעליות הן תוצר רב של קנייה בחזרה ותיקון הירידות לפי שווי מחזור ותחזיות מכירות.שאפו
  • 2.
    זיגמונד 01/01/2017 17:27
    הגב לתגובה זו
    מה , דניאל בירנבאום עזב את הניצוח והנגינה בשביל לנהל את סודה סטרים ? איזה הפסד לעולם המוזיקה .
  • 1.
    עע (ל"ת)
    עע 01/01/2017 16:52
    הגב לתגובה זו
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה

תמיר חכמוף |

ג’י סיטי ג'י סיטי 0.62%  , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה,  פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.

בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO"עם השפעה זניחה על המינוףג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.

מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.

מה המספרים מספרים

מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch)  עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.

כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.

יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי

ה"תכנית אסטרטגית" של אוגווינד נחשפת: הנפקה בדיסקאונט למנהלים

אחרי זינוק ביותר מ-50% בעקבות ההבטחות והראיון על "פרק חדש" אוגווינד מודיעה על הנפקה פרטית בדיסקאונט של 30% ובדילול של 42% בהון - המשקיעים הקטנים נשארים בחוץ, וההנהלה "מביעה אמון בחברה" במחיר מבצע; אישור הגיוס תלוי בבעלי המניות - אל תהיו פרייארים!

נושאים בכתבה אוגווינד

מתחילת נובמבר אוגווינד זינקה יותר כ-57%, בעקבות הבאזז סביב ה“תוכנית האסטרטגית” וגם ההבטחות שהיו"ר יפתח רון-טל והמנכ"ל טל רז נתנו לנו שעכשיו זו כבר לא חברת מו״פ, אלא “שחקן אנרגיה יזמי באירופה”. אבל היום מתברר מה באמת מסתתר מאחורי כל ההצהרות האחרונות, דבר שעצוב לומר היה כתוב על הקיר לכל אורך הדרך - גיוס הון בדיסקאונט למקורבים ולבעלי עניין, כשהציבור נשאר בחוץ. כשפורסמה התכנית ניתחנו אותה - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד? כבר בחודש הקודם כתבנו לכם שהחברה לא באמת מתקדמת לשלב מסחרי, אלא מכינה את הקרקע לגיוס הון נוסף. כבר אז כתבנו שאוגווינד מנסה לצייר חזון על התרחבות לאירופה, אבל בפועל זה איתות לשוק שהיא צריכה כסף כדי לשרוד. והנה זה הגיע.

אוגווינד הודיעה כי ועדת הביקורת אישרה הנפקה פרטית של 14.3 מיליון מניות במחיר של 3.5 שקלים למניה יחד עם 14.3 מיליון אופציות במחיר מימוש של 5 שקלים עד סוף 2028. אם לוקחים בחשבון את כל האופציות, זה משקף דילול של כמעט 42% מההון. בשוק המניה נסחרת סביב 4.96 שקלים, כך שהמשתתפים בהנפקה יקבלו את המניות בכ-30% הנחה למחיר המניה בשוק ערב ההנפקה, ובחישוב אפקטיבי קרוב ל-2 שקלים למניה, כלומר דיסקאונט של יותר מ-50%.

בזמן שהמשקיעים הקטנים רכשו מניות בשערים גבוהים, בזמן שהמשקיעים הסכימו לתת לאוגווינד שאכזבה לא פעם ולא פעמיים - צ'אנס נוסף. אוגווינד חוזרת על הדפוס, ההנהלה תקבל אופציות ומניות במחירי רצפה. ואם זה לא מספיק, החברה גם מודיעה על כוונה לגייס עד 30 מיליון שקל נוספים ממוסדיים באותם תנאים שפירטנו.

לפי ההודעה לבורסה זה עדיין לא סופי ותלוי באישור האסיפה הכללית של בעלי המניות. לכאורה זה בקשה מוגזמת מהמשקיעים שקנו מניות במחיר מלא. להנהלה לא מגיעה כזאת מתנה לפני שיש בכלל הכנסות משמעותיות שלא לדבר על רווחים, כשכל מה שנראה הוא שהתכנית האסטרטגית בסופו של דבר מדללת את המשקיעים בחיר נמוך. 

מה שהובטח ומה שבאמת קרה

כשדיברנו עם ההנהלה בתחילת החודש, גם אנחנו רצינו להאמין. רצינו לחשוב שאולי הפעם באמת יש שינוי אמיתי, שאוגווינד עברה שלב. הם דיברו על “פרק חדש באירופה”, על פרויקטים של מאות מיליוני אירו, על מימון מוסדי חכם ועל שלב מסחרי שמתחיל סוף-סוף לקרום עור וגידים - יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”