גרף

זו הסיבה לראלי במניות כיל וחברה לישראל - שימו לב

ה"פייננשל טיימס" מדווח כי ברלוסקאלי חתמה על חוזה לאספקת אשלג בסין - במחיר הקרוב לצפי
גיא בן סימון | (9)
נושאים בכתבה כיל

המניות כיל וחברה לישראל 4.01%  זינקו היום בבורסה בתל אביב ברקע לחדשות בשוק האשלג מעבר לים והפעם בנוגע לחוזים אליהם כולם חיכו בשוק הסיני. ה"פייננשל טיימס" מדווח היום כי חברת הפוספט ברלוסקאלי חתמה על חוזה לאספקת אשלג בסין במחיר של 219 דולר לטונה. כולם ציפו לסגירת חוזים מול הסינים וכעת זה מגיע במחיר הקרוב לציפיות השוק.

כיל זינקה ב-4.75% במחזור של 76.9 מיליון שקל, לעומת מחזור יומי ממוצע של 33 מיליון שקל בחודש האחרון. 

חברה לישראל 4.01% קפצה ב-6.65% במחזור של 19.3 מיליון שקל, לעומת מחזור יומי של 12 מיליון שקל בממוצע בחודש האחרון.

מדובר במחיר נמוך לעומת מחיר של 227 דולר לטונה שנחתם מול ההודים, אך מדובר במחיר הקרוב לצפי בשוק, יחסית קרוב לספוט, ונמוך כ-8 דולרים לעומת החוזה מול ההודים. מעניין יהיה לראות מה תהיה היקף הכמות שתסופק, עליה ברלוסקאלי תדווח בהמשך.

מה שיותר מעניין כעת בשוק האשלג מיוחס להתנהלותה של חברה אחרת - אורלקלי. זו האחרונה לא קיבלה את המחיר שנסגר מול ההודים, שכן מדובר במחיר נמוך מדי מבחינתה, וכעת עולה השאלה איך היא תתנהל מול הסינים.

נציין כי גם המחיר שנחתם מול ההודים בשבוע שעבר מהווה ירידה של 33% לעומת רמת המחירים שנקבעו בחוזים שנסגרו ביוני שעבר. בכיל מסרו בשבוע שעבר כי הם מנהלים מו"מ מול חברות נוספות מלבד ההודים כך שכמויות המכירה יגיעו ל-700-800 אלף טונה.

החוזה השנתי מול הסינים באופן מסורתי משמש כבסיס לחוזים בשוק האשלג כולו, והעדרו עד כה סיפק חששות לביקוש בשוק האשלג.

גורם נוסף שמספק דלק לעליות מגיע מקנדה שם יצרנית האשלג מוזאיק החליטה להשבית את המכרה Colonsay שבמחוז ססקצ'וון עד לסוף השנה, מה שמקטין את עודף ההיצע בשוק האשלג.

מניית חברה לישראל במסחר תוך יומי:

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    אלירן 16/07/2016 11:09
    הגב לתגובה זו
    אם ההרפתקאות של עידן לא יהיו מרוששות אותה היא באמת הייתה שווה קניה, אך שהיא משמשת כבנק להשקעות כושלות אני לא אתקרב אליה
  • 6.
    ללא ספק 14/07/2016 19:15
    הגב לתגובה זו
    ויש לה להגיע לפחות ל2400 עד סוף השנה. בשנת 2017 הסחורות יעלו ואיתם גם כיל שתחזור לימים הטובים
  • 5.
    עמירם הראל 14/07/2016 19:04
    הגב לתגובה זו
    כל הסימנים מעידים על התאוששות המניהלאחר בצורת ארוכה. הגיע זמן קניה !!
  • 4.
    המומחה 14/07/2016 18:15
    הגב לתגובה זו
    יודעים בלאט.
  • 3.
    אבי 14/07/2016 17:51
    הגב לתגובה זו
    המחיר כרגע נמוך מאוד מהשווי האמיתי של החברה
  • אנדו 14/07/2016 19:34
    הגב לתגובה זו
    כיל מתנהגת כמו קומודיטיס. תירס חיטה נפט חקלאות וכו. ב-2003 קניתי אותה ב-600 וגם מכרתי ב-4000 פלוס דיבידנדים שקיבלתי. אני מחזיק אותה כמניה לטווח ארוך. בכל ירידה משמעותית קונה עוד קצת. היום שלה יגיע.
  • 2.
    חדשות זבל 14/07/2016 16:38
    הגב לתגובה זו
    חדשות טובות לסינים לא למשקיעים.
  • 1.
    MinFin1 14/07/2016 15:57
    הגב לתגובה זו
    ספקולנטים שמוכרים לפראירים
  • אלון 14/07/2016 18:31
    הגב לתגובה זו
    שתשמור על ההודעה שלך ונוכל לדבר עוד שנתיים שלוש
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?

מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |


הבורסה צפויה לפתוח את השבוע בירוק. המניות הדואליות חוזרות עם פער חיובי של 0.25%. Elbit Systems Ltd. 2.42%   תעלה בזכות ארביטראז' חיובי כ-1.75%, Nova Lifestyle -1.82%  תוסיף כמעט 2%. הנה רשימת המניות הכבדות (הקליקו לרשימת כל המניות הדואליות ופערי הארביטראז'):



הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות,  יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.

בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.