ניתוח

הראלי בדולר: אלו מניות 'השורה השניה' בת"א שיהנו או יפגעו - צפו ברשימה

מנהל המחקר של בנק ירושלים, מאיר סלייטר "החולשה בכלכלה, הריבית והתחזקות הדולר בעולם באו בתזמון מושלם" - צפו ברשימה

הדולר האמריקני לא עוצר, לפחות בינתיים. אחרי מהלך עליות חד של 7.4% מאז ה-15 ביולי 2014, המטבע האמריקאי נסחר כבר תמורת 3.663 שקלים - מי זוכר את השפל האחרון כשהדולר נגע כבר ב-3.4 שקלים?

החולשה בשקל נובעת ממספר לא מבוטל של גורמים מקומיים שחברו יחד ויצרו את המומנטום השלילי, אבל מעל לכל צריך לקחת בחשבון שהדולר התחזק משמעותית גם מול סל המטבעות העולמי ובעיקר מול האירו, עם זינוק של 7.9% בארבעת החודשים האחרונים. חיסול תוכנית הרכישות האמריקאית, הדיבורים על העלאת הריבית, ותוכניות הרכישות באירופה וביפן היו הטריגרים העיקריים להתחזקות הגלובאלית של הדולר.

מטבע הדברים היצואנים הם הנהנים העיקריים מהמהלך הזה, אחרי שסבלו תקופה ממושכת מהשקל החזק. לא מעט חברות בורסאיות יושפעו לטובה או לשלילה מהמהלך הזה והפעם בחרנו להתמקד במניות השורה השנייה.

מנהל המחקר בבנק ירושלים, מאיר סלייטר , התייחס בשיחה ל-Bizportal לשאלה כיצד השינוי הדרמטי משפיע על מניות ספציפיות בשוק ההון ואמר כי "השפעת הדולר על החברות השונות תלויה כמובן בכיוון זרם המזומנים שלהן: חברות אשר קונות בדולרים אך פודות את המוצרים בשקלים, כגון יצרני מזון ויבואני טובין, בין היתר רכבים ומוצרי חשמל עלולות להיפגע מהתחזקות הדולר."

"כמובן שגמישות המחיר של הצרכן בארץ מקשה או מקלה על החברות להעביר את ההתייקרויות למחירי המוצרים בארץ. כך למשל, בתחום המזון לאור הסביבה התחרותית והמגמה הציבורית ישנו קושי בהעלאת מחירים. במוצרי החשמל לעומת זאת, לרוב הגמישות מלאה והיבואנים עשויים לתרגם את הפער בין 4.4 ל-4.6 לעליית מחירים גבוהה אפילו יותר."

בין הנפגעות העיקריות במדד ת"א 75 מהתחזקות הדולר סלייטר מסמן את שופרסל ו-רבוע כחול שבשליטת רבוע נדלן.

"מנגד, ישנן החברות אשר מייצרות בארץ או משלמות את מרבית התשומות שלהן בשקלים שכר עבודה ושכר דירה אך נהנות מהכנסות הנקובות במטבע האמריקאי. בין חברות אלו ניתן למנות את חברות ההיי-טק, וחברות נוספות אשר מוכרות לא רק בארץ."

בין הנהנות העיקריות בת"א 75 מהתחזקות הדולר סלייטר מסמן את חלל תקשורת, דלתא, בזן, פלסאון תעשיות ונובה.

"על מניות הפיננסים אין כמעט השפעה מאחר והן מעניקות שירותים כמעט אך ורק בארץ ומשלמות כמובן בשקלים." מציין סלייטר שסיכם "סימני החולשה בכלכלה, הורדות הריבית הרצופות ומגמת התחזקות הדולר בעולם יצרו יחד בתזמון מושלם סביבה שגורמת לדולר להתחזק."

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    מידע חשוב (ל"ת)
    דינה לבון 28/09/2014 12:59
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מאיר פוקס 23/09/2014 09:53
    הגב לתגובה זו
    לנגידה 90 מיליאר דולר בקופה ישראל לא צריכה כל כך הרבה דולרים, תמכרי 30 מיליארד דולר והנה רווח של 12 מיליארד שקל מהפרשי שער ( 3.40-3.66 ) אין גרעון. הנגידה מעדיפה מסיסים המשכורת שלה תעלה בהתאמה שלנו ...0. המשכורת שלנו תרד כי כל חומרי הגלם והיבוא הולך להתייקר ... כולל דלק דירות. פיחות השקל כבר מייצר עליה עקיפה במחירים ( מיסים עקיפים ). בנוסף תוסיפו מיסים . מי נדפק אנחנו כרגיל....
  • 3.
    עזרא 23/09/2014 09:42
    הגב לתגובה זו
    מוכרת 100 מליון דולר הכל יצוא 7 אחוז בדולר שווה 25 מליון שח לתזרים כל החברה שווה 25 מליון רבע ממהון
  • 2.
    מענין (ל"ת)
    הילה 23/09/2014 08:38
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מוטי רחמנות 23/09/2014 08:20
    הגב לתגובה זו
    חברות המזון ובעיקר חברות שיווק המזון העלו מחירים בשנים האחרונות בעשרות אחוזים. הם מוכרות לחו”ל את אותם המוצרים בחצי המחיר ממה שהן מוכרות לנו. עכשיו הן מסכנות.... הדולר עלה בשבעה אחוזים !!! אבל אל תשכחו שהדולר היה פעם בשער של 4.95 שח !!! והמחירים היו הרבה יותר נמוכים מאשר היום. אז לאן הלך הכסף? לחברות הגדולות ולטייקונים. אז אל תבכו עכשיו ! הרווחתם הרבה מאוד כסף על הגב של הלקוחות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

יום ראשון אחרון של מסחר; האם המימושים במניות הביטוח ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?

מערכת ביזפורטל |


היום יהיה זה יום הראשון האחרון שבו יתבצע מסחר ומשבוע הבא נעבור לשבוע של שני עד שישי, שבוע המסחר על הדרך יקוצר גם בכשעתיים כשבשישי הבורסה תיסגר בשעה 14:00. המעבר של הבורסה בתל אביב למתכונת מסחר של שני-שישי אמנם נועד לסנכרן אותנו עם השווקים הגלובליים, אבל יש לו גם מחיר יקר, איבוד היתרון היחסי של ישראל כ'מגיבה ראשונה'. עד היום, ימי ראשון בישראל שימשו כ'סייסמוגרף' ברמה גלובלית לאירועים שהתרחשו במהלך סוף השבוע. היכולת של משקיעים מקומיים וזרים להגיב בזמן אמת, בזמן שוול סטריט ואירופה סגורות, הפכה את תל אביב לזירה אסטרטגית שמרכזת עניין וזרימת כספים ייחודית. בביטול יום ראשון, אנחנו מוותרים על הייחודיות שלנו והופכים לעוד גרורה של השוק האמריקאי, במקום להיות השוק שנותן את הטון הראשון לשבוע המסחר החדש.

חוץ מזה יש חשש ששישי יהיה יום מסחר "מת" או דל מאוד בנזילות בגלל כניסת השבת. בעוד שבוול סטריט המסחר בעיצומו, בישראל הגופים המוסדיים והסוחרים הדתיים עשויים לצאת מהשוק מוקדם בעיקר בתקופת החורף בה השבת נכנסת מוקדם מה שעשוי להוביל למסחר מקוטע ופחות יעיל דווקא בשעות הקריטיות של סוף השבוע.



מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לא ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

יום ראשון אחרון של מסחר; האם המימושים במניות הביטוח ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?

מערכת ביזפורטל |


היום יהיה זה יום הראשון האחרון שבו יתבצע מסחר ומשבוע הבא נעבור לשבוע של שני עד שישי, שבוע המסחר על הדרך יקוצר גם בכשעתיים כשבשישי הבורסה תיסגר בשעה 14:00. המעבר של הבורסה בתל אביב למתכונת מסחר של שני-שישי אמנם נועד לסנכרן אותנו עם השווקים הגלובליים, אבל יש לו גם מחיר יקר, איבוד היתרון היחסי של ישראל כ'מגיבה ראשונה'. עד היום, ימי ראשון בישראל שימשו כ'סייסמוגרף' ברמה גלובלית לאירועים שהתרחשו במהלך סוף השבוע. היכולת של משקיעים מקומיים וזרים להגיב בזמן אמת, בזמן שוול סטריט ואירופה סגורות, הפכה את תל אביב לזירה אסטרטגית שמרכזת עניין וזרימת כספים ייחודית. בביטול יום ראשון, אנחנו מוותרים על הייחודיות שלנו והופכים לעוד גרורה של השוק האמריקאי, במקום להיות השוק שנותן את הטון הראשון לשבוע המסחר החדש.

חוץ מזה יש חשש ששישי יהיה יום מסחר "מת" או דל מאוד בנזילות בגלל כניסת השבת. בעוד שבוול סטריט המסחר בעיצומו, בישראל הגופים המוסדיים והסוחרים הדתיים עשויים לצאת מהשוק מוקדם בעיקר בתקופת החורף בה השבת נכנסת מוקדם מה שעשוי להוביל למסחר מקוטע ופחות יעיל דווקא בשעות הקריטיות של סוף השבוע.



מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לא ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.