הראלי בדולר: אלו מניות 'השורה השניה' בת"א שיהנו או יפגעו - צפו ברשימה
הדולר האמריקני לא עוצר, לפחות בינתיים. אחרי מהלך עליות חד של 7.4% מאז ה-15 ביולי 2014, המטבע האמריקאי נסחר כבר תמורת 3.663 שקלים - מי זוכר את השפל האחרון כשהדולר נגע כבר ב-3.4 שקלים?
החולשה בשקל נובעת ממספר לא מבוטל של גורמים מקומיים שחברו יחד ויצרו את המומנטום השלילי, אבל מעל לכל צריך לקחת בחשבון שהדולר התחזק משמעותית גם מול סל המטבעות העולמי ובעיקר מול האירו, עם זינוק של 7.9% בארבעת החודשים האחרונים. חיסול תוכנית הרכישות האמריקאית, הדיבורים על העלאת הריבית, ותוכניות הרכישות באירופה וביפן היו הטריגרים העיקריים להתחזקות הגלובאלית של הדולר.
מטבע הדברים היצואנים הם הנהנים העיקריים מהמהלך הזה, אחרי שסבלו תקופה ממושכת מהשקל החזק. לא מעט חברות בורסאיות יושפעו לטובה או לשלילה מהמהלך הזה והפעם בחרנו להתמקד במניות השורה השנייה.
מנהל המחקר בבנק ירושלים, מאיר סלייטר , התייחס בשיחה ל-Bizportal לשאלה כיצד השינוי הדרמטי משפיע על מניות ספציפיות בשוק ההון ואמר כי "השפעת הדולר על החברות השונות תלויה כמובן בכיוון זרם המזומנים שלהן: חברות אשר קונות בדולרים אך פודות את המוצרים בשקלים, כגון יצרני מזון ויבואני טובין, בין היתר רכבים ומוצרי חשמל עלולות להיפגע מהתחזקות הדולר."
"כמובן שגמישות המחיר של הצרכן בארץ מקשה או מקלה על החברות להעביר את ההתייקרויות למחירי המוצרים בארץ. כך למשל, בתחום המזון לאור הסביבה התחרותית והמגמה הציבורית ישנו קושי בהעלאת מחירים. במוצרי החשמל לעומת זאת, לרוב הגמישות מלאה והיבואנים עשויים לתרגם את הפער בין 4.4 ל-4.6 לעליית מחירים גבוהה אפילו יותר."
בין הנפגעות העיקריות במדד ת"א 75 מהתחזקות הדולר סלייטר מסמן את שופרסל ו-רבוע כחול שבשליטת רבוע נדלן.
"מנגד, ישנן החברות אשר מייצרות בארץ או משלמות את מרבית התשומות שלהן בשקלים שכר עבודה ושכר דירה אך נהנות מהכנסות הנקובות במטבע האמריקאי. בין חברות אלו ניתן למנות את חברות ההיי-טק, וחברות נוספות אשר מוכרות לא רק בארץ."
בין הנהנות העיקריות בת"א 75 מהתחזקות הדולר סלייטר מסמן את חלל תקשורת, דלתא, בזן, פלסאון תעשיות ונובה.
"על מניות הפיננסים אין כמעט השפעה מאחר והן מעניקות שירותים כמעט אך ורק בארץ ומשלמות כמובן בשקלים." מציין סלייטר שסיכם "סימני החולשה בכלכלה, הורדות הריבית הרצופות ומגמת התחזקות הדולר בעולם יצרו יחד בתזמון מושלם סביבה שגורמת לדולר להתחזק."
- 5.מידע חשוב (ל"ת)דינה לבון 28/09/2014 12:59הגב לתגובה זו
- 4.מאיר פוקס 23/09/2014 09:53הגב לתגובה זולנגידה 90 מיליאר דולר בקופה ישראל לא צריכה כל כך הרבה דולרים, תמכרי 30 מיליארד דולר והנה רווח של 12 מיליארד שקל מהפרשי שער ( 3.40-3.66 ) אין גרעון. הנגידה מעדיפה מסיסים המשכורת שלה תעלה בהתאמה שלנו ...0. המשכורת שלנו תרד כי כל חומרי הגלם והיבוא הולך להתייקר ... כולל דלק דירות. פיחות השקל כבר מייצר עליה עקיפה במחירים ( מיסים עקיפים ). בנוסף תוסיפו מיסים . מי נדפק אנחנו כרגיל....
- 3.עזרא 23/09/2014 09:42הגב לתגובה זומוכרת 100 מליון דולר הכל יצוא 7 אחוז בדולר שווה 25 מליון שח לתזרים כל החברה שווה 25 מליון רבע ממהון
- 2.מענין (ל"ת)הילה 23/09/2014 08:38הגב לתגובה זו
- 1.מוטי רחמנות 23/09/2014 08:20הגב לתגובה זוחברות המזון ובעיקר חברות שיווק המזון העלו מחירים בשנים האחרונות בעשרות אחוזים. הם מוכרות לחו”ל את אותם המוצרים בחצי המחיר ממה שהן מוכרות לנו. עכשיו הן מסכנות.... הדולר עלה בשבעה אחוזים !!! אבל אל תשכחו שהדולר היה פעם בשער של 4.95 שח !!! והמחירים היו הרבה יותר נמוכים מאשר היום. אז לאן הלך הכסף? לחברות הגדולות ולטייקונים. אז אל תבכו עכשיו ! הרווחתם הרבה מאוד כסף על הגב של הלקוחות.
מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמשבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר
היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון
הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר
הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף 5.05% , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.
וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.
כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.
מי הם הלקוחות של מניף?
מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.
- מניף: הרווח הנקי ברבעון 42 מיליון שקל - התשואה על ההון: 30%
- מניף: הרווח ברבעון קפץ ב-25% ל-41.5 מ' שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.
שאול נאוי יו"ר יעקב פיננסים, צילום: יחצשאול נאוי: "הגידול בתיק הגיע רק מחברות שפנינו אליהן - לא ממי שמחפש אשראי בכל מחיר"
האח"ב בתקופה רגישה מאוד. אנחנו יוצאים ממלחמה ארוכה שהאטה את המגזר העסקי וגרמה ללחצים אצל לווים בעיקר במגזר הנדל״ן, הריבית עדיין גבוהה וככל שתרד היא עדיין תהיה ברמות גבוהות יחסית לשנים האחרונות מה שמוביל את השוק להסתכל בחשדנות על תיקי האשראי הגדולים
של החברות, רק שצריך לזכור שיש כאן מנעד רחב מאוד, וכל תיק שונה מהותית מרעהו גם מבחינת סוגי הלווים וגם מבחינת אורכי המח״מ, וזה כנראה אחד הסעיפים החשובים ביותר, כי חברה שמתנהלת במח״מ קצר פחות מרותקת לשוק ופחות תלויה ביכולת של לקוחות להחזיק אשראי ארוך בתקופה תנודתית.
הדוח הרבעוני של יעקב פיננסים נופל בדיוק לתוך האווירה הזאת. מצד אחד, המספרים ממשיכים להראות צמיחה. אנחנו רואים זינוק בתיק האשראי של 42%,
הרווח הנקי בקצב שנתי של 80 מיליון שקל, וההון העצמי גם הוא עולה. אבל השוק עצבני, בתגובה לתוצאות המניה יורדת עד 7% כשהשווי של יעקב פיננסים -7.73% נע על 810 מיליון שקל למרות זינוק של 64% מתחילת השנה, שזה נותן לה מכפיל של 10
שגם משקף את החששות של המשקיעים כלפי התחום כשגם המניה של האח דורי נאוי -0.66% נעה סביב המכפיל.
על הרקע הזה שוחחנו עם יו"ר יעקב פיננסים, שאול נאוי, ועם סמנכ״ל האשראי הבכיר דור גורי, כדי להבין איך הם רואים את התקופה האחרונה, מה עומד מאחורי הצמיחה הגדולה בתיק, ואיך הם נשארים רגועים כשהשוק כל כך חושש מתברר שכשעושים "עסקים עם אנשים הגונים" אפשר לנטרל חלק גדול מהסיכון לדברי נאוי.
אנחנו רואים צמיחה ברמת השורה העליונה והתחתונה, עם קצב רבעוני של 20 מיליון שקל בשורה התחתונה, אפשר לצפות להמשך צמיחה כזאת?
- יעקב פיננסים עם קפיצה של 52% בתיק האשראי ועלייה של 21% ברווח הנקי
- ״הבנקים מחזיקים את המשק; הכלכלה מפתיעה לטובה״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו לא משנים את הגישה ואת העבודה שלנו. הבסיס הוא הלקוחות. למי נותנים כסף. זה תמיד מתחיל מאנשים. מי עומד מאחורי החברה, מה האישיות שלו, האם הוא ישר. אם משהו בהתנהגות או בדברים שנאמרים לא מסתדר לי - אני לא עושה את העסקה. אחרי הבדיקה האישית מגיעה בדיקת החברה: מה היא עושה, מה המאזנים, עם איזה בנקים היא עובדת, מה ההיסטוריה. יש המון פרמטרים. אנחנו כמעט לא מקבלים לקוחות שמגיעים מהאקראי - אנחנו מסמנים חברות שאנחנו רוצים לעבוד איתן ופונים אליהן. זה קשה, אלה חברות טובות עם מערכת בנקאית חזקה. חברה שאין לה בנקים בכלל - אני לא רוצה שתהיה לקוחה שלי. אנחנו משלימים לבנקים, לא מובילים אותם."
