הראלי בדולר: אלו מניות 'השורה השניה' בת"א שיהנו או יפגעו - צפו ברשימה
הדולר האמריקני לא עוצר, לפחות בינתיים. אחרי מהלך עליות חד של 7.4% מאז ה-15 ביולי 2014, המטבע האמריקאי נסחר כבר תמורת 3.663 שקלים - מי זוכר את השפל האחרון כשהדולר נגע כבר ב-3.4 שקלים?
החולשה בשקל נובעת ממספר לא מבוטל של גורמים מקומיים שחברו יחד ויצרו את המומנטום השלילי, אבל מעל לכל צריך לקחת בחשבון שהדולר התחזק משמעותית גם מול סל המטבעות העולמי ובעיקר מול האירו, עם זינוק של 7.9% בארבעת החודשים האחרונים. חיסול תוכנית הרכישות האמריקאית, הדיבורים על העלאת הריבית, ותוכניות הרכישות באירופה וביפן היו הטריגרים העיקריים להתחזקות הגלובאלית של הדולר.
מטבע הדברים היצואנים הם הנהנים העיקריים מהמהלך הזה, אחרי שסבלו תקופה ממושכת מהשקל החזק. לא מעט חברות בורסאיות יושפעו לטובה או לשלילה מהמהלך הזה והפעם בחרנו להתמקד במניות השורה השנייה.
מנהל המחקר בבנק ירושלים, מאיר סלייטר , התייחס בשיחה ל-Bizportal לשאלה כיצד השינוי הדרמטי משפיע על מניות ספציפיות בשוק ההון ואמר כי "השפעת הדולר על החברות השונות תלויה כמובן בכיוון זרם המזומנים שלהן: חברות אשר קונות בדולרים אך פודות את המוצרים בשקלים, כגון יצרני מזון ויבואני טובין, בין היתר רכבים ומוצרי חשמל עלולות להיפגע מהתחזקות הדולר."
"כמובן שגמישות המחיר של הצרכן בארץ מקשה או מקלה על החברות להעביר את ההתייקרויות למחירי המוצרים בארץ. כך למשל, בתחום המזון לאור הסביבה התחרותית והמגמה הציבורית ישנו קושי בהעלאת מחירים. במוצרי החשמל לעומת זאת, לרוב הגמישות מלאה והיבואנים עשויים לתרגם את הפער בין 4.4 ל-4.6 לעליית מחירים גבוהה אפילו יותר."
בין הנפגעות העיקריות במדד ת"א 75 מהתחזקות הדולר סלייטר מסמן את שופרסל ו-רבוע כחול שבשליטת רבוע נדלן.
"מנגד, ישנן החברות אשר מייצרות בארץ או משלמות את מרבית התשומות שלהן בשקלים שכר עבודה ושכר דירה אך נהנות מהכנסות הנקובות במטבע האמריקאי. בין חברות אלו ניתן למנות את חברות ההיי-טק, וחברות נוספות אשר מוכרות לא רק בארץ."
בין הנהנות העיקריות בת"א 75 מהתחזקות הדולר סלייטר מסמן את חלל תקשורת, דלתא, בזן, פלסאון תעשיות ונובה.
"על מניות הפיננסים אין כמעט השפעה מאחר והן מעניקות שירותים כמעט אך ורק בארץ ומשלמות כמובן בשקלים." מציין סלייטר שסיכם "סימני החולשה בכלכלה, הורדות הריבית הרצופות ומגמת התחזקות הדולר בעולם יצרו יחד בתזמון מושלם סביבה שגורמת לדולר להתחזק."
- 5.מידע חשוב (ל"ת)דינה לבון 28/09/2014 12:59הגב לתגובה זו
- 4.מאיר פוקס 23/09/2014 09:53הגב לתגובה זולנגידה 90 מיליאר דולר בקופה ישראל לא צריכה כל כך הרבה דולרים, תמכרי 30 מיליארד דולר והנה רווח של 12 מיליארד שקל מהפרשי שער ( 3.40-3.66 ) אין גרעון. הנגידה מעדיפה מסיסים המשכורת שלה תעלה בהתאמה שלנו ...0. המשכורת שלנו תרד כי כל חומרי הגלם והיבוא הולך להתייקר ... כולל דלק דירות. פיחות השקל כבר מייצר עליה עקיפה במחירים ( מיסים עקיפים ). בנוסף תוסיפו מיסים . מי נדפק אנחנו כרגיל....
- 3.עזרא 23/09/2014 09:42הגב לתגובה זומוכרת 100 מליון דולר הכל יצוא 7 אחוז בדולר שווה 25 מליון שח לתזרים כל החברה שווה 25 מליון רבע ממהון
- 2.מענין (ל"ת)הילה 23/09/2014 08:38הגב לתגובה זו
- 1.מוטי רחמנות 23/09/2014 08:20הגב לתגובה זוחברות המזון ובעיקר חברות שיווק המזון העלו מחירים בשנים האחרונות בעשרות אחוזים. הם מוכרות לחו”ל את אותם המוצרים בחצי המחיר ממה שהן מוכרות לנו. עכשיו הן מסכנות.... הדולר עלה בשבעה אחוזים !!! אבל אל תשכחו שהדולר היה פעם בשער של 4.95 שח !!! והמחירים היו הרבה יותר נמוכים מאשר היום. אז לאן הלך הכסף? לחברות הגדולות ולטייקונים. אז אל תבכו עכשיו ! הרווחתם הרבה מאוד כסף על הגב של הלקוחות.
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
