ניתוח

הראלי בדולר: אלו מניות 'השורה השניה' בת"א שיהנו או יפגעו - צפו ברשימה

מנהל המחקר של בנק ירושלים, מאיר סלייטר "החולשה בכלכלה, הריבית והתחזקות הדולר בעולם באו בתזמון מושלם" - צפו ברשימה

הדולר האמריקני לא עוצר, לפחות בינתיים. אחרי מהלך עליות חד של 7.4% מאז ה-15 ביולי 2014, המטבע האמריקאי נסחר כבר תמורת 3.663 שקלים - מי זוכר את השפל האחרון כשהדולר נגע כבר ב-3.4 שקלים?

החולשה בשקל נובעת ממספר לא מבוטל של גורמים מקומיים שחברו יחד ויצרו את המומנטום השלילי, אבל מעל לכל צריך לקחת בחשבון שהדולר התחזק משמעותית גם מול סל המטבעות העולמי ובעיקר מול האירו, עם זינוק של 7.9% בארבעת החודשים האחרונים. חיסול תוכנית הרכישות האמריקאית, הדיבורים על העלאת הריבית, ותוכניות הרכישות באירופה וביפן היו הטריגרים העיקריים להתחזקות הגלובאלית של הדולר.

מטבע הדברים היצואנים הם הנהנים העיקריים מהמהלך הזה, אחרי שסבלו תקופה ממושכת מהשקל החזק. לא מעט חברות בורסאיות יושפעו לטובה או לשלילה מהמהלך הזה והפעם בחרנו להתמקד במניות השורה השנייה.

מנהל המחקר בבנק ירושלים, מאיר סלייטר , התייחס בשיחה ל-Bizportal לשאלה כיצד השינוי הדרמטי משפיע על מניות ספציפיות בשוק ההון ואמר כי "השפעת הדולר על החברות השונות תלויה כמובן בכיוון זרם המזומנים שלהן: חברות אשר קונות בדולרים אך פודות את המוצרים בשקלים, כגון יצרני מזון ויבואני טובין, בין היתר רכבים ומוצרי חשמל עלולות להיפגע מהתחזקות הדולר."

"כמובן שגמישות המחיר של הצרכן בארץ מקשה או מקלה על החברות להעביר את ההתייקרויות למחירי המוצרים בארץ. כך למשל, בתחום המזון לאור הסביבה התחרותית והמגמה הציבורית ישנו קושי בהעלאת מחירים. במוצרי החשמל לעומת זאת, לרוב הגמישות מלאה והיבואנים עשויים לתרגם את הפער בין 4.4 ל-4.6 לעליית מחירים גבוהה אפילו יותר."

בין הנפגעות העיקריות במדד ת"א 75 מהתחזקות הדולר סלייטר מסמן את שופרסל ו-רבוע כחול שבשליטת רבוע נדלן.

"מנגד, ישנן החברות אשר מייצרות בארץ או משלמות את מרבית התשומות שלהן בשקלים שכר עבודה ושכר דירה אך נהנות מהכנסות הנקובות במטבע האמריקאי. בין חברות אלו ניתן למנות את חברות ההיי-טק, וחברות נוספות אשר מוכרות לא רק בארץ."

בין הנהנות העיקריות בת"א 75 מהתחזקות הדולר סלייטר מסמן את חלל תקשורת, דלתא, בזן, פלסאון תעשיות ונובה.

"על מניות הפיננסים אין כמעט השפעה מאחר והן מעניקות שירותים כמעט אך ורק בארץ ומשלמות כמובן בשקלים." מציין סלייטר שסיכם "סימני החולשה בכלכלה, הורדות הריבית הרצופות ומגמת התחזקות הדולר בעולם יצרו יחד בתזמון מושלם סביבה שגורמת לדולר להתחזק."

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    מידע חשוב (ל"ת)
    דינה לבון 28/09/2014 12:59
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מאיר פוקס 23/09/2014 09:53
    הגב לתגובה זו
    לנגידה 90 מיליאר דולר בקופה ישראל לא צריכה כל כך הרבה דולרים, תמכרי 30 מיליארד דולר והנה רווח של 12 מיליארד שקל מהפרשי שער ( 3.40-3.66 ) אין גרעון. הנגידה מעדיפה מסיסים המשכורת שלה תעלה בהתאמה שלנו ...0. המשכורת שלנו תרד כי כל חומרי הגלם והיבוא הולך להתייקר ... כולל דלק דירות. פיחות השקל כבר מייצר עליה עקיפה במחירים ( מיסים עקיפים ). בנוסף תוסיפו מיסים . מי נדפק אנחנו כרגיל....
  • 3.
    עזרא 23/09/2014 09:42
    הגב לתגובה זו
    מוכרת 100 מליון דולר הכל יצוא 7 אחוז בדולר שווה 25 מליון שח לתזרים כל החברה שווה 25 מליון רבע ממהון
  • 2.
    מענין (ל"ת)
    הילה 23/09/2014 08:38
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מוטי רחמנות 23/09/2014 08:20
    הגב לתגובה זו
    חברות המזון ובעיקר חברות שיווק המזון העלו מחירים בשנים האחרונות בעשרות אחוזים. הם מוכרות לחו”ל את אותם המוצרים בחצי המחיר ממה שהן מוכרות לנו. עכשיו הן מסכנות.... הדולר עלה בשבעה אחוזים !!! אבל אל תשכחו שהדולר היה פעם בשער של 4.95 שח !!! והמחירים היו הרבה יותר נמוכים מאשר היום. אז לאן הלך הכסף? לחברות הגדולות ולטייקונים. אז אל תבכו עכשיו ! הרווחתם הרבה מאוד כסף על הגב של הלקוחות.
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

נעילה חיובית בבורסה: הבנקים ירדו 0.9% חברות הביטוח 1%; ת"א נפט וגז התחזק ב-1.9%

יום ראשון-אחרון של מסחר התסיים לו כשמדדי הדגל שנסחרו בתנודתיות הצליחו לנעול בטריטוריה חיובית עולים 0.4% בת"א 35 ו-1% בת"א 90; הביטוח שהספיק להתממש עד 2.4% התאושש ונעל בירידה של 1%; מחזור המסחר הסתכם ב-2.1 מיליארד שקל

מערכת ביזפורטל |


עוד 4 ימים לסיום השנה וכבר אפשר לסכם שהייתה זו שנה היסטורית בשוק ההון. מדדי הדגל זינקו מעל 50% וכעת מתברר ש'אפקט העושר' רחב ביותר, כך לפי נתוני בנק ישראל המתפרסמים היום מהם עולה כי תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור המשיך להתרחב ברביע השלישי של 2025. יתרת התיק עלתה בכ-265.1 מיליארד שקל, עלייה של כ-4%, והגיעה לרמה של כ-6.9 טריליון שקל. העלייה נרשמת על רקע גידול רוחבי בכלל רכיבי התיק, ובעיקר במניות בארץ, באג"ח קונצרניות ובהשקעות בחו"ל. משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר עלה במהלך הרביע בכ-8.8 נקודות אחוז, והגיע בסוף התקופה לכ-332.7%. העלייה משקפת קצב גידול מהיר יותר של הנכסים הפיננסיים לעומת התוצר במשק - אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל


סנטה קלאוס התעכב השנה ועדיין לא הגיע לוול סטריט, שסיימה את השבוע שטוחה. אבל אולי דווקא לתל אביב הוא נזכר להגיע, באיחור קל. אחרי הירידות החזקות של יום חמישי, היום השווקים נעלו בהתאוששות מסוימת. אם לזקוף את זה לסנטה או להתרגשות מהעובדה שזהו היום הראשון-האחרון שבו נערך מסחר השבוע, קשה לדעת, אבל נראה שהשחקנים רוצים שנישאר עם 'טעם טוב' מהיום הזה. מדדי הדגל טיפסו. ת"א 35 הוסיף 0.43%, ת"א 90 נעל בעליה של 1.06%. ועדיין, לא כולם היו שותפים למגמה החיובית. סקטור הביטוח המשיך במומנטום השלילי אמנם זו לא הצניחה של 6.8% שראינו בחמישי, אבל בשעות השיא הוא ראה ירידה של 2.4% אך לבסוף התאושש מעט ונעל בירידה של 1% למטה.


חלל תקשורת חלל תקשורת -6.36%   ירדה. החברה הודיעה על דחייה משמעותית בתשלום המקדמה (כ-1.6 מיליון דולר) מצד לקוח אסטרטגי בפרויקט ה-LEO (לוויינים נמוכי מסלול) של OneWeb. עבור חברה שנמצאת בשנים האחרונות במאבק הישרדותי ומתמודדת עם הסדרי חוב מורכבים מול מחזיקי האג"ח, כל עיכוב בתזרים המזומנים ובמימוש מנועי צמיחה חדשים מתפרש בשוק כסיכון מהותי. המשקיעים, שקיוו כי הפעילות החדשה תסייע לחברה לייצר יציבות לאחר אובדן לוויינים בעבר ושחיקה בערך נכסיה, מגיבים בחשש לכך שהסכמים מהותיים נותרים "על הנייר" בלבד, מה שמכביד עוד יותר על יכולת השירות של חובות העבר של החברה.


מניית אפקון החזקות 1.85%  זינקה בלמעלה מ-90% השנה, ואחרי שזינקה גם בשנה שעברה בכ-85% בשנתיים האחרונות היא הניבה למשקיעים כמעט 240% והיא נסחרת בשווי שוק של 1.86 מיליארד שקל, מה שעומד מאחורי הזינוק הזה הוא הפקת לקחים, גמישות והרבה מאוד יצירתיות. במשך עשורים, אפקון הייתה מזוהה עם קבלנות תשתיות מסורתית. תחת המטריה של קבוצת שלמה (שמלצר), החברה פעלה במגוון רחב של תחומים, מחשמל ובקרה ועד לבנייה קבלנית מסיבית. אבל, המודל העסקי של שנות ה-2000, שהתבסס על צמיחה דרך פרויקטי "בטון ושלד" היה בעייתי. המרווחים בתחום צרים מאוד בין 2-4%. טעות בתכנון, עיכוב קטן בלוחות זמנים וכל עליה בתשומות היו הורסים את כל הערך הכלכלי של הפרויקט. שינויים כאלה גררו בפועל את הקבוצה להפסדים תפעוליים במגזר ההנדסה האזרחית, שקיזזו את הרווחים מפעילויות הליבה האחרות. דודי הראלי מנכ"ל הקבוצה מסביר בראיון מיוחד למה זו רק תחילת הדרך: "אנחנו בונים את הקפיצה הבאה"


אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהם לא הכו את השוק. השוק היכה אותם. בעיה שלישית, קטנה יותר שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות. המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - אז מי באמת צודק ולמי אפשר להאמין (אם בכלל)? הנה התשובה: תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?