הראלי בדולר: אלו מניות 'השורה השניה' בת"א שיהנו או יפגעו - צפו ברשימה
הדולר האמריקני לא עוצר, לפחות בינתיים. אחרי מהלך עליות חד של 7.4% מאז ה-15 ביולי 2014, המטבע האמריקאי נסחר כבר תמורת 3.663 שקלים - מי זוכר את השפל האחרון כשהדולר נגע כבר ב-3.4 שקלים?
החולשה בשקל נובעת ממספר לא מבוטל של גורמים מקומיים שחברו יחד ויצרו את המומנטום השלילי, אבל מעל לכל צריך לקחת בחשבון שהדולר התחזק משמעותית גם מול סל המטבעות העולמי ובעיקר מול האירו, עם זינוק של 7.9% בארבעת החודשים האחרונים. חיסול תוכנית הרכישות האמריקאית, הדיבורים על העלאת הריבית, ותוכניות הרכישות באירופה וביפן היו הטריגרים העיקריים להתחזקות הגלובאלית של הדולר.
מטבע הדברים היצואנים הם הנהנים העיקריים מהמהלך הזה, אחרי שסבלו תקופה ממושכת מהשקל החזק. לא מעט חברות בורסאיות יושפעו לטובה או לשלילה מהמהלך הזה והפעם בחרנו להתמקד במניות השורה השנייה.
מנהל המחקר בבנק ירושלים, מאיר סלייטר , התייחס בשיחה ל-Bizportal לשאלה כיצד השינוי הדרמטי משפיע על מניות ספציפיות בשוק ההון ואמר כי "השפעת הדולר על החברות השונות תלויה כמובן בכיוון זרם המזומנים שלהן: חברות אשר קונות בדולרים אך פודות את המוצרים בשקלים, כגון יצרני מזון ויבואני טובין, בין היתר רכבים ומוצרי חשמל עלולות להיפגע מהתחזקות הדולר."
"כמובן שגמישות המחיר של הצרכן בארץ מקשה או מקלה על החברות להעביר את ההתייקרויות למחירי המוצרים בארץ. כך למשל, בתחום המזון לאור הסביבה התחרותית והמגמה הציבורית ישנו קושי בהעלאת מחירים. במוצרי החשמל לעומת זאת, לרוב הגמישות מלאה והיבואנים עשויים לתרגם את הפער בין 4.4 ל-4.6 לעליית מחירים גבוהה אפילו יותר."
בין הנפגעות העיקריות במדד ת"א 75 מהתחזקות הדולר סלייטר מסמן את שופרסל ו-רבוע כחול שבשליטת רבוע נדלן.
"מנגד, ישנן החברות אשר מייצרות בארץ או משלמות את מרבית התשומות שלהן בשקלים שכר עבודה ושכר דירה אך נהנות מהכנסות הנקובות במטבע האמריקאי. בין חברות אלו ניתן למנות את חברות ההיי-טק, וחברות נוספות אשר מוכרות לא רק בארץ."
בין הנהנות העיקריות בת"א 75 מהתחזקות הדולר סלייטר מסמן את חלל תקשורת, דלתא, בזן, פלסאון תעשיות ונובה.
"על מניות הפיננסים אין כמעט השפעה מאחר והן מעניקות שירותים כמעט אך ורק בארץ ומשלמות כמובן בשקלים." מציין סלייטר שסיכם "סימני החולשה בכלכלה, הורדות הריבית הרצופות ומגמת התחזקות הדולר בעולם יצרו יחד בתזמון מושלם סביבה שגורמת לדולר להתחזק."
- 5.מידע חשוב (ל"ת)דינה לבון 28/09/2014 12:59הגב לתגובה זו
- 4.מאיר פוקס 23/09/2014 09:53הגב לתגובה זולנגידה 90 מיליאר דולר בקופה ישראל לא צריכה כל כך הרבה דולרים, תמכרי 30 מיליארד דולר והנה רווח של 12 מיליארד שקל מהפרשי שער ( 3.40-3.66 ) אין גרעון. הנגידה מעדיפה מסיסים המשכורת שלה תעלה בהתאמה שלנו ...0. המשכורת שלנו תרד כי כל חומרי הגלם והיבוא הולך להתייקר ... כולל דלק דירות. פיחות השקל כבר מייצר עליה עקיפה במחירים ( מיסים עקיפים ). בנוסף תוסיפו מיסים . מי נדפק אנחנו כרגיל....
- 3.עזרא 23/09/2014 09:42הגב לתגובה זומוכרת 100 מליון דולר הכל יצוא 7 אחוז בדולר שווה 25 מליון שח לתזרים כל החברה שווה 25 מליון רבע ממהון
- 2.מענין (ל"ת)הילה 23/09/2014 08:38הגב לתגובה זו
- 1.מוטי רחמנות 23/09/2014 08:20הגב לתגובה זוחברות המזון ובעיקר חברות שיווק המזון העלו מחירים בשנים האחרונות בעשרות אחוזים. הם מוכרות לחו”ל את אותם המוצרים בחצי המחיר ממה שהן מוכרות לנו. עכשיו הן מסכנות.... הדולר עלה בשבעה אחוזים !!! אבל אל תשכחו שהדולר היה פעם בשער של 4.95 שח !!! והמחירים היו הרבה יותר נמוכים מאשר היום. אז לאן הלך הכסף? לחברות הגדולות ולטייקונים. אז אל תבכו עכשיו ! הרווחתם הרבה מאוד כסף על הגב של הלקוחות.

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות
כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות
הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.
נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.
התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.
אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק
האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.
- מניות הכריה מתאוששות, טסלה מוסיפה 0.6% - מה עושים החוזים העתידיים?
- השביתה ששיתקה את המשק הישראלי לשבועיים ואיך נסגר יום המסחר האחרון של 2022
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.
אנשי השנה 202520 הגדולים; במי אתם בוחרים?
סליחה מראש מהמנכ"לים הטובים, הנהדרים, המצוינים של החברות הנסחרות שהצליחו לייצר תשואה טובה השנה. סליחה מראש גם מהבעלים עם החוש העסקי והיכולות הפיננסיות המדהימות שהשביחו את החברות שלהן. רוב הצפת הערך הגדולה ביותר השנה היא לא בזכותכם. כן, אתם מנהלים באמת מוצלחים, אבל השנה הצפת הערך שהיא הפרמטר המרכזי שבו אנחנו מדרגים את אנשי השנה של שוק ההון הגיעה ממקום אחר לגמרי - מהרגולטור.
אפשר לכנות את זה שתיקת הכבשים של הרגולטורים. ההנאה (רווחה כלכלית) בכל עסקה מתחלקת בין שני הצדדים. יש צד של מוכרים ויש צד של קונים,
יש צד של נותני שירותים ומוכרי מוצרים ויש צד של ציבור צרכני. כאשר הצד המוכר מרוויח זה על חשבון הרווחה של הציבור. כאשר המחירים נמוכים, הרווחה של הציבור עולה והרווחים יורדים. תדמיינו כסף שצריך להתחלק בין השניים. החברות חזקות מול הצרכנים ולכן יש רגולטור. השנה
הוא לא היה בשיאו.
רגולטור מנומנם הוא הסיבה לרווחים אדירים בתחומי הביטוח ורווחים גדולים בדמי ניהול על השקעות וחסכונות שסידרו לחברות הביטוח שנה חלומית שלא היתה אף פעם בתחום. רגולטור לא פחות מנומנם ייצר לבנקים רווחי שיא. רווחים הם יצירת ערך ראשונה,
תשואה זו יצירת ערך שנייה שהיא לרוב תוצר של הרווחים. אז הרגולטורים - הממונה על שוק ההון והביטוח ונגיד בנק ישראל והפיקוח על הבנקים - הם בעצם אחראים על יצירת הערך בבורסה. אנחנו יודעים, אתם כועסים עליהם בכובע שלכם כצרכנים, אבל בכובע שלכם כמשקיעים אתם צריכים להודות
להם.
שני התחומים האלו - בנקאות וביטוח - הם יותר מחצי מהשווי של המניות העיקריות במדדים המובילים. אבל גם מחוץ להם יש תחומים שקיבלו עזרה. הממשלה עזרה, זה תפקידה. סמוטריץ' שחרר תקציבים - בעיקר לביטחון, אבל בכלל הוצאות המדינה גדלו מאוד בשנה האחרונה. סמוטריץ' לא לבד - הפרויקט הענק, המרשים ואולי המיותר של מירי רגב מספק לכל חברות התשתיות בארץ אופק לעשרות שנים. פעם חברת תשתיות היתה "מצורעת" בבורסה. מי רוצה להשקיע בחברה עם רווחיות של 3% שאחת לתקופה קורסת כי לא העריכה נכונה את העלויות והרווחים? בשנים האחרונות, המוסדיים קונים אותן ללא הפסקה גם כשהן מרוויחות 3%, כי הן רק צומחות. רגב הבטיחה להן את העתיד.
אתמול המבקר אמר שהמטרו תגיע מאוחר ובתקציב הרבה יותר גדול (הערכנו לאחרונה שזו רכבת לשום מקום כי עד שהיא תגיע כבר לא יצטרכו אותה - פרויקט המטרו בגוש דן יוצא לדרך: טעות היסטורית או הצלחה ענקית?), אבל מה זה משנה - עשרות חברות ורבבות עובדים מתפרנסים ממנה .
- איש השנה - ישי דוידי, דנה עזריאלי או מועמד אחר?
- יצחק תשובה הוא איש החזון של ישראל: "פעם לא היה לי כסף לסרט. המסר לצעירים - תאמינו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל בלי חמיצות ובלי ציניות. זו היתה שנה נהדרת ביצירת ערך - בדוחות, בבורסה ולעובדים. הסיבות היו מגוונות וגם אקסוגניות, אבל עשרות מנהלים סיפקו את הסחורה. מערכת ביזפורטל בחרה את 10 הגדולים שלה וגם את איש השנה ותציג את העשירייה בימים הקרובים (את איש השנה בוועידת ההשקעות של ביזפורטל בפברואר), ועכשיו אנחנו מחכים לכם - בחרו את איש השנה שלכם. יש כאן 30 אנשים, חלקם מפתיעים, בהדרגה הרשימה תרד ל-10 האנשים שלכם, ואז תיפתח הצבעה חדשה על איש השנה.
