בנק ישראל מגביל את ה"מתנות" מהבנקים ואוסר כבילה לשירות
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל פרסם היום הוראה אשר מסדירה את תחום ההטבות הלא בנקאיות הניתנות ללקוחות התאגידים הבנקאיים.
במסגרת התיקון נקבע, כי בנקים וחברות כרטיסי אשראי, רשאים לתת ללקוחותיהם הטבה בנקאית, כגון: הפחתה או פטור בתשלום עמלות, הפחתה או תוספת בריבית ושינוי בתנאי תשלום, אולם, ככלל, הם אינם רשאים לתת הטבה שאינה בנקאית, כגון מתנה, ובפרט כזו שכובלת את הלקוח בהסכם או בשירות כלשהו. בהוראה נקבע איסור מוחלט על מתן הטבות לא בנקאיות אגב פתיחה וניהול של חשבון עובר ושב, או אגב מתן שירותים בנקאיים אחרים, ובכלל זה הפקדת פיקדון, העמדה או ניצול של אשראי, פתיחת תיק השקעות וניהולו, ייעוץ להשקעות או ייעוץ פנסיוני, סליקה וניכיון.
עם זאת, ההוראה מתירה:
1. לתת הטבה לא בנקאית אגב הגשת בקשה מצד לקוח להנפיק כרטיס חיוב, החזקתו והשימוש בו.
2. לתת ללקוחות כסף בעת פתיחת חשבון עובר ושב.
3. לתת חפץ קטן ערך וסמלי, לצורכי שיווק התאגיד הבנקאי, בעת פתיחת חשבון עובר ושב או בעת הגשת בקשה לקבלת שירותי סליקה, או בהתרחש אירוע מסוים (כגון חג, או יום הולדת) אגב ניהול חשבון עו"ש או אגב שימוש בשירותי סליקה.
4. לתת הנחות או פטורים מתשלום עבור פרסום הטבה לא בנקאית, לבתי עסק המקבלים מהתאגיד הבנקאי שירותי סליקה.
5. לתת הטבות לא בנקאיות הקשורות קשר ישיר להסברה פיננסית.
אסורה התניית שירות
וכל זאת בתנאי שההטבות הלא בנקאיות הללו לא יותנו בהתקשרות עם התאגיד הבנקאי לתקופת זמן כל שהיא, או בדרישה להשבתן. כמו-כן, התאגיד הבנקאי לא יוכל להתנות את קבלת ההטבה הלא בנקאית בהסכמה מצד הלקוח לקבל חומרים שיווקיים ופרסומיים מהבנק.
ההוראה עוסקת גם בסוגיית כרטיס האשראי המתגלגל, במטרה להבטיח שלקוחות יבחרו בשירות של אשראי מתגלגל (שירות שעלותו ללקוח לרוב גבוהה יותר) מתוך עניין בשירות עצמו, ולא בכדי לזכות בהטבות לא בנקאיות המוצעות כחלק משיווק המוצר. לצורך כך הוגדר, שתאגיד בנקאי לא יתנה מתן הטבות לא בנקאיות בהעמדה בפועל של שירות אשראי מתגלגל, או בשימוש בשירות.
- בנק ישראל מפרסם היום 4 צעדים שיקלו לכולנו על הכיס
- מניות הבנקים: הסדרת ההחזקה של המוסדיים דרך תעודות הסל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על מנת לשפר את הגילוי הנאות ללקוח, קובעת ההוראה, כי בעת פרסום הטבה לא בנקאית, על התאגיד הבנקאי להציג מידע מהותי בקשר עם ההטבה. בנוסף, אם בחר התאגיד הבנקאי להציג בפרסומיו מחיר מוצר או שירות לאחר ההטבה, יהיה עליו להציג גם את המחיר לפני ההטבה, כאשר ישנו כזה. בנוסף נדרש התאגיד הבנקאי לפרסם באתר האינטרנט שלו את מלוא פרטי ההטבה הלא בנקאית.
ההוראה תיכנס לתוקף ב-2015
ההוראה תיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2015, כאשר הסכמים ספציפיים עם לקוחות התאגידים הבנקאיים שנוצרו טרם כניסת התיקון לתוקף, ואשר כוללים הטבות לא בנקאיות המותנות בתנאים כלשהם, יישארו בתוקף עד לתאריך שנקבע בהם.
דוד זקן, המפקח על הבנקים, מציין: "מטרת התיקון היא לקבוע כללים ברורים ואחידים אשר יאפשרו ללקוחות להשוות בין השירותים והמוצרים הבנקאיים המוצעים להם, תוך אפשרות להבחין בין ערך ההטבות שאינן בנקאיות ובין ערך השירותים הבנקאיים. כמו כן, התיקון בא להבטיח כי הלקוחות יוכלו להעביר את פעילותם מתאגיד בנקאי אחד למשנהו, במטרה לשפר את התנאים המוצעים להם, ללא חסם שנוצר כתוצאה מהטבה לא בנקאית או "מתנה" שניתנה להם בעבר, שכן הקשר בין הלקוחות לבין התאגידים הבנקאיים צריך להיות מבוסס על טיב השירותים הבנקאיים שהם מקבלים ומחירם ועל שביעות רצונם משירותים אלו".
- 1.גיא 06/07/2014 13:57הגב לתגובה זוכיום ברוב הבנקים למשכנתאות הלקוח נדרש לפתוח חשבון עו"ש כך הם מגיסים לקוחות חדשים נראה שהתקנה האחרונה תשים לכך סוף
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?
קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר
קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12.
שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו.
בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים
מי הוא קובי אלכסנדר?
קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).
ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה.
ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.
רו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרי״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך מזהירים מפער בין התמונה האופטימית בשוק ההון לבין מצב הפרויקטים
בשטח, ומציגה מתווה גילוי חדש לחברות היזמיות שיתמקד במהות, בעודפים צפויים ובגילוי מצרפי
״על המסכים הכל נראה טוב, בפרויקטים זה כבר פחות פשוט״
היום (שלישי), בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך, עלתה רו״ח פרידה עבאס לבמה עם מסר מפוכח לשחקניות הנדל״ן היזמי. לדבריה, בעיני הרשות מתווה הגילוי החדש אינו רק שינוי טכני, אלא שינוי תפיסתי סביב מהות. היא הוסיפה שמי שמסתכל מלמעלה רואה שוק שנראה מצוין: בשנה האחרונה הצטרפו לבורסה 12 חברות נדל״ן יזמי, מספר שישראל לא ראתה כבר שנים. רוב החברות האלה גייסו אגרות חוב בהיקף כולל של כמעט 1.4 מיליארד שקלים, ובשנה החולפת נרשמה עלייה בשווי השוק של חברות הנדל״ן הציבוריות.
הנתונים האלה, אמרה, משקפים התעניינות גוברת מצד הציבור וציפייה לרווחיות גבוהה בשנים הבאות, במיוחד על רקע חזרה הדרגתית של השוק לפעילות אחרי סיום הלחימה. ״אם מסתכלים מלמעלה, הכל נראה ממש טוב״, אמרה, ״אבל כשנכנסים לעובדות בשטח, הסיפור מורכב יותר״.

עבאס הזכירה שבמקביל לעלייה בשוויי השוק נרשמה בשנה האחרונה ירידה בקצב מכירת הדירות, שהובילה לשיא חדש במספר הדירות הלא מכורות. יחד עם זאת, מדד תשומות הבנייה ושכר העבודה בענף ממשיכים לעלות ולהגדיל את עלות הפרויקטים עבור היזמים.
- יו"ר רשות ני"ע: "הונאות משקיעים ברשתות החברתיות מתרחבות - נדרשת פעולה משותפת עם הרשתות"
- רשות ני״ע: אישור גילוי מרצון לא מעיד על מקור חוקי של הכספים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
״השילוב של ירידה במכירות ועלייה בעלויות פוגע בתזרים המזומנים של החברות״, אמרה. ״את התוצאה רואים בשטח, בשלטי החוצות ובקמפיינים: מבצעי מכירות יצירתיים שמגלמים הנחות משמעותיות, הצעות למשכנתאות ללא ריבית, פטור מהצמדות ואפילו אפשרות לביטול הסכמים. אלה לא רק גימיקים שיווקיים, אלא כלים להתמודד עם מצוקה פיננסית שמתגברת״.
