בנק ישראל מגביל את ה"מתנות" מהבנקים ואוסר כבילה לשירות
דוד זקן הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל פרסם היום הוראה אשר מסדירה את תחום ההטבות הלא בנקאיות הניתנות ללקוחות התאגידים הבנקאיים.
במסגרת התיקון נקבע, כי בנקים וחברות כרטיסי אשראי, רשאים לתת ללקוחותיהם הטבה בנקאית, כגון: הפחתה או פטור בתשלום עמלות, הפחתה או תוספת בריבית ושינוי בתנאי תשלום, אולם, ככלל, הם אינם רשאים לתת הטבה שאינה בנקאית, כגון מתנה, ובפרט כזו שכובלת את הלקוח בהסכם או בשירות כלשהו. בהוראה נקבע איסור מוחלט על מתן הטבות לא בנקאיות אגב פתיחה וניהול של חשבון עובר ושב, או אגב מתן שירותים בנקאיים אחרים, ובכלל זה הפקדת פיקדון, העמדה או ניצול של אשראי, פתיחת תיק השקעות וניהולו, ייעוץ להשקעות או ייעוץ פנסיוני, סליקה וניכיון.
עם זאת, ההוראה מתירה:
1. לתת הטבה לא בנקאית אגב הגשת בקשה מצד לקוח להנפיק כרטיס חיוב, החזקתו והשימוש בו.
2. לתת ללקוחות כסף בעת פתיחת חשבון עובר ושב.
3. לתת חפץ קטן ערך וסמלי, לצורכי שיווק התאגיד הבנקאי, בעת פתיחת חשבון עובר ושב או בעת הגשת בקשה לקבלת שירותי סליקה, או בהתרחש אירוע מסוים (כגון חג, או יום הולדת) אגב ניהול חשבון עו"ש או אגב שימוש בשירותי סליקה.
4. לתת הנחות או פטורים מתשלום עבור פרסום הטבה לא בנקאית, לבתי עסק המקבלים מהתאגיד הבנקאי שירותי סליקה.
5. לתת הטבות לא בנקאיות הקשורות קשר ישיר להסברה פיננסית.
אסורה התניית שירות
וכל זאת בתנאי שההטבות הלא בנקאיות הללו לא יותנו בהתקשרות עם התאגיד הבנקאי לתקופת זמן כל שהיא, או בדרישה להשבתן. כמו-כן, התאגיד הבנקאי לא יוכל להתנות את קבלת ההטבה הלא בנקאית בהסכמה מצד הלקוח לקבל חומרים שיווקיים ופרסומיים מהבנק.
ההוראה עוסקת גם בסוגיית כרטיס האשראי המתגלגל, במטרה להבטיח שלקוחות יבחרו בשירות של אשראי מתגלגל (שירות שעלותו ללקוח לרוב גבוהה יותר) מתוך עניין בשירות עצמו, ולא בכדי לזכות בהטבות לא בנקאיות המוצעות כחלק משיווק המוצר. לצורך כך הוגדר, שתאגיד בנקאי לא יתנה מתן הטבות לא בנקאיות בהעמדה בפועל של שירות אשראי מתגלגל, או בשימוש בשירות.
- בנק ישראל מפרסם היום 4 צעדים שיקלו לכולנו על הכיס
- מניות הבנקים: הסדרת ההחזקה של המוסדיים דרך תעודות הסל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על מנת לשפר את הגילוי הנאות ללקוח, קובעת ההוראה, כי בעת פרסום הטבה לא בנקאית, על התאגיד הבנקאי להציג מידע מהותי בקשר עם ההטבה. בנוסף, אם בחר התאגיד הבנקאי להציג בפרסומיו מחיר מוצר או שירות לאחר ההטבה, יהיה עליו להציג גם את המחיר לפני ההטבה, כאשר ישנו כזה. בנוסף נדרש התאגיד הבנקאי לפרסם באתר האינטרנט שלו את מלוא פרטי ההטבה הלא בנקאית.
ההוראה תיכנס לתוקף ב-2015
ההוראה תיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2015, כאשר הסכמים ספציפיים עם לקוחות התאגידים הבנקאיים שנוצרו טרם כניסת התיקון לתוקף, ואשר כוללים הטבות לא בנקאיות המותנות בתנאים כלשהם, יישארו בתוקף עד לתאריך שנקבע בהם.
דוד זקן, המפקח על הבנקים, מציין: "מטרת התיקון היא לקבוע כללים ברורים ואחידים אשר יאפשרו ללקוחות להשוות בין השירותים והמוצרים הבנקאיים המוצעים להם, תוך אפשרות להבחין בין ערך ההטבות שאינן בנקאיות ובין ערך השירותים הבנקאיים. כמו כן, התיקון בא להבטיח כי הלקוחות יוכלו להעביר את פעילותם מתאגיד בנקאי אחד למשנהו, במטרה לשפר את התנאים המוצעים להם, ללא חסם שנוצר כתוצאה מהטבה לא בנקאית או "מתנה" שניתנה להם בעבר, שכן הקשר בין הלקוחות לבין התאגידים הבנקאיים צריך להיות מבוסס על טיב השירותים הבנקאיים שהם מקבלים ומחירם ועל שביעות רצונם משירותים אלו".
- 1.גיא 06/07/2014 13:57הגב לתגובה זוכיום ברוב הבנקים למשכנתאות הלקוח נדרש לפתוח חשבון עו"ש כך הם מגיסים לקוחות חדשים נראה שהתקנה האחרונה תשים לכך סוף
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותחשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים
רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים
של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים
ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום.
על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.
קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.
ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- ״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?
מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת
הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית.
בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות, יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.
הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.
- המדדים עלו ב-0.7%, נקסט ויז'ן זינקה 40% בשבוע
- אלביט זינקה 6.2%, נקסט ויז'ן קפצה 7.5% - הביטחוניות העלו את המדדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.
