בנק ישראל מגביל את ה"מתנות" מהבנקים ואוסר כבילה לשירות
דוד זקן הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל פרסם היום הוראה אשר מסדירה את תחום ההטבות הלא בנקאיות הניתנות ללקוחות התאגידים הבנקאיים.
במסגרת התיקון נקבע, כי בנקים וחברות כרטיסי אשראי, רשאים לתת ללקוחותיהם הטבה בנקאית, כגון: הפחתה או פטור בתשלום עמלות, הפחתה או תוספת בריבית ושינוי בתנאי תשלום, אולם, ככלל, הם אינם רשאים לתת הטבה שאינה בנקאית, כגון מתנה, ובפרט כזו שכובלת את הלקוח בהסכם או בשירות כלשהו. בהוראה נקבע איסור מוחלט על מתן הטבות לא בנקאיות אגב פתיחה וניהול של חשבון עובר ושב, או אגב מתן שירותים בנקאיים אחרים, ובכלל זה הפקדת פיקדון, העמדה או ניצול של אשראי, פתיחת תיק השקעות וניהולו, ייעוץ להשקעות או ייעוץ פנסיוני, סליקה וניכיון.
עם זאת, ההוראה מתירה:
1. לתת הטבה לא בנקאית אגב הגשת בקשה מצד לקוח להנפיק כרטיס חיוב, החזקתו והשימוש בו.
2. לתת ללקוחות כסף בעת פתיחת חשבון עובר ושב.
3. לתת חפץ קטן ערך וסמלי, לצורכי שיווק התאגיד הבנקאי, בעת פתיחת חשבון עובר ושב או בעת הגשת בקשה לקבלת שירותי סליקה, או בהתרחש אירוע מסוים (כגון חג, או יום הולדת) אגב ניהול חשבון עו"ש או אגב שימוש בשירותי סליקה.
4. לתת הנחות או פטורים מתשלום עבור פרסום הטבה לא בנקאית, לבתי עסק המקבלים מהתאגיד הבנקאי שירותי סליקה.
5. לתת הטבות לא בנקאיות הקשורות קשר ישיר להסברה פיננסית.
אסורה התניית שירות
וכל זאת בתנאי שההטבות הלא בנקאיות הללו לא יותנו בהתקשרות עם התאגיד הבנקאי לתקופת זמן כל שהיא, או בדרישה להשבתן. כמו-כן, התאגיד הבנקאי לא יוכל להתנות את קבלת ההטבה הלא בנקאית בהסכמה מצד הלקוח לקבל חומרים שיווקיים ופרסומיים מהבנק.
ההוראה עוסקת גם בסוגיית כרטיס האשראי המתגלגל, במטרה להבטיח שלקוחות יבחרו בשירות של אשראי מתגלגל (שירות שעלותו ללקוח לרוב גבוהה יותר) מתוך עניין בשירות עצמו, ולא בכדי לזכות בהטבות לא בנקאיות המוצעות כחלק משיווק המוצר. לצורך כך הוגדר, שתאגיד בנקאי לא יתנה מתן הטבות לא בנקאיות בהעמדה בפועל של שירות אשראי מתגלגל, או בשימוש בשירות.
- בנק ישראל מפרסם היום 4 צעדים שיקלו לכולנו על הכיס
- מניות הבנקים: הסדרת ההחזקה של המוסדיים דרך תעודות הסל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על מנת לשפר את הגילוי הנאות ללקוח, קובעת ההוראה, כי בעת פרסום הטבה לא בנקאית, על התאגיד הבנקאי להציג מידע מהותי בקשר עם ההטבה. בנוסף, אם בחר התאגיד הבנקאי להציג בפרסומיו מחיר מוצר או שירות לאחר ההטבה, יהיה עליו להציג גם את המחיר לפני ההטבה, כאשר ישנו כזה. בנוסף נדרש התאגיד הבנקאי לפרסם באתר האינטרנט שלו את מלוא פרטי ההטבה הלא בנקאית.
ההוראה תיכנס לתוקף ב-2015
ההוראה תיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2015, כאשר הסכמים ספציפיים עם לקוחות התאגידים הבנקאיים שנוצרו טרם כניסת התיקון לתוקף, ואשר כוללים הטבות לא בנקאיות המותנות בתנאים כלשהם, יישארו בתוקף עד לתאריך שנקבע בהם.
דוד זקן, המפקח על הבנקים, מציין: "מטרת התיקון היא לקבוע כללים ברורים ואחידים אשר יאפשרו ללקוחות להשוות בין השירותים והמוצרים הבנקאיים המוצעים להם, תוך אפשרות להבחין בין ערך ההטבות שאינן בנקאיות ובין ערך השירותים הבנקאיים. כמו כן, התיקון בא להבטיח כי הלקוחות יוכלו להעביר את פעילותם מתאגיד בנקאי אחד למשנהו, במטרה לשפר את התנאים המוצעים להם, ללא חסם שנוצר כתוצאה מהטבה לא בנקאית או "מתנה" שניתנה להם בעבר, שכן הקשר בין הלקוחות לבין התאגידים הבנקאיים צריך להיות מבוסס על טיב השירותים הבנקאיים שהם מקבלים ומחירם ועל שביעות רצונם משירותים אלו".
- 1.גיא 06/07/2014 13:57הגב לתגובה זוכיום ברוב הבנקים למשכנתאות הלקוח נדרש לפתוח חשבון עו"ש כך הם מגיסים לקוחות חדשים נראה שהתקנה האחרונה תשים לכך סוף
הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים
ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.
רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר.
נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.
הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך.
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- תוצאות נהדרות לארית - רווח של 96 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.
נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.
אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים.
הצבר נפל
בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל:
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
