מריל לינץ': "התזרים של בזק הוא מכרה זהב, הדיבידנד עדיין ענק"

"בזק עדיין משלמת 100% מרווחיה כדיבידנד, מה שמתורגם לתשואת דיבידנד הגבוהה בעולמנו - 9%". הפסדי YES יקטינו תשלומי מסים - מה שיגדיל את הדיבידנד
יעל גרונטמן | (5)

"בזק עדיין משלמת הכי הרבה (דיבידנד) ויושבת על תזרים מזומנים שהוא מכרה זהב", כך כותבים חיים ישראל וסטיבן פטיפייר ממריל לינץ' בתחזית ל-2014 לשוק התקשורת בישראל ובשווקים המתעוררים ונותנים המלצת "קנייה" למניית בזק עם מחיר יעד של 6.5 שקלים, המשקף פרמייה של כ-10% לאחר שאת השנה החולפת סיימה המניה עם זינוק של כ-68%.

לדברי האנליסטים של מריל לינץ', "בזק תתמודד עם עוד רגולציה בשוק הקווי ב-2014, אך אנו מאמינים שהיתרונות מביטול ההפרדה המבנית והקונסולידציה עם חברת YES יתמכו ב'קייס' להשקעה במניה".

בזק עדיין משלמת 100% מרווחיה כדיבידנד, מה שמתורגם לתשואת דיבידנד הגבוהה בעולמנו - 9%. באותה העת אנו מאמינים שתזרים המזומנים החופשי של בזק יהיה גבוה ממיליארד שקל ורווחיה יעלו בשיעור דומה לתשואת הדיבידנד, לכן אנו מצפים שהמינוף של החברה ימשיך לרדת גם ב-2014.

יותר נביחות מנשיכות

עתה, מששוק הסלולר בישראל נרגע והתייצב, הפוקוס של הרגולטורים ככל הנראה יטה לכיוון השוק התקשורת הקווית. במריל לינץ' מצפים שההסכם הראשון בשוק הסיטונאי ייחתם באמצע השנה. עם זאת, הם מאמינים שמדובר ביותר נביחות מנשיכות:

"א' - אנו לא רואים את המתחרים ממהרים לקחת נתחים משוק התקשורת הקווית. יצירת תחרות בשוק זה עלולה להתברר כחרב פיפיות בזמן שהחברות עדיין מדממות מהתחרות העזה בשוק הסלולר בשנה שעברה".

"ב' - אנו מאמינים כי הרגולטורים יעמדו מאחורי ההסכם שעליו חתמו ולפיו השוק הסיטונאי יוביל להפרדה מבנית תוך 9 חודשים מההסכם הראשון. זה יקח זמן, אך לפי חישובינו (שאינם כלולים במודל התימחור) החיסכון השנתי לבזק עשוי להגיע לסך של 400-500 מיליון שקל, או 10% מה-EBITDA.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    משה 15/01/2014 17:44
    הגב לתגובה זו
    שלא כמו בסלולר לכל פגיעה יש סוכריה עדיפות לבי קום וא זהב בשלב זה
  • 4.
    חחחח הכל הפוך שחטו את בזק 2,6 אחוז הכל הפוך מהאנליסטים (ל"ת)
    אביב 15/01/2014 16:24
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    I SOLD BCOM (ל"ת)
    JESUSE 15/01/2014 15:58
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אי די בי הבאה 15/01/2014 15:02
    הגב לתגובה זו
    איך נתנו להם לחלוב את החברה ולא נשאר כסף לשוטף??? קצת תחרות אמיתית ושבירת המונופול והחברה תתמוטט צ'יק צק מה שקרה לפרטנר וסלקום יקרה גם כאן.!!! ברור שעם מחירים מופרזים לחלוטין של תשתית ל15 מגה ב90 שקל יחלקו כאלה דיבידנדים אבל בסוף גם בישראל רפובליקת הבננות ישימו לזה סוף והרגולטור יתעורר....
  • 1.
    אנליסטים 15/01/2014 14:45
    הגב לתגובה זו
    מה קרה הזרים גילו שהמניות פה לא עלו והם מתגעגעים לבזק וכיל? מספיק הרצתם את רמי לוי במשך יומיים כאשר רק העובדה שהזרים קנו את המניה ומתים לצאת ממנה זה הסיבה לעליה שלה הרי אמרתם שבזק לא תעמוד בשום תחרות שללתם אותה מכל וכל מה קרה מי שילם לכם?
נדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיותנדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיות
ראיון

“המכירות נחתכו, הריבית חונקת - אבל יש מניות נדל״ן שעדיין מתומחרות בחסר”

אנליסט הנדל״ן זיו בן אלי מסביר מדוע המחצית השנייה נפתחה בחולשה חריגה בשוק המגורים, איך ה׳מידל-מרקט׳ בתל אביב נשאר תקוע, למה ריטים למגורים נסחרים מתחת להון - ואילו מניות עדיין מציגות אפסייד למרות הסביבה המאתגרת


צלי אהרון |

מצד אחד האטה כבדה בשוק המגורים, שניכרת כמעט בכל נתון, ומצד שני תמחור מעניין במספר מניות נדל״ן, כולל יזמיות ומניב בחו״ל, שאולי מציגות הזדמנויות למרות תנאי המאקרו המכבידים. השנה הנוכחית נפתחה תחת אותן ההשפעות שכבר ליוו את השוק ב-2024: ריבית גבוהה, אי-ודאות כלכלית ומדינית בעקבות המלחמה, תקנות מימון מחמירות שהוציא בנק ישראל במרץ האחרון וירידה חדה בכמות העסקאות שמורגשת היטב גם בסקירת הכלכלן הראשי באוצר וגם בנתוני למ״ס. עם זאת, חברות רבות מציגות עדיין יציבות, ולעיתים אפילו המשך ביקושים במקטעים ספציפיים. 

אחת התופעות הבולטות במחצית הראשונה של השנה היתה הירידה הדרמטית במכירות הדירות, לא מדובר על תופעה של גורם אחד בלבד אלא של כמה תהליכים שהתרחשו כמעט במקביל. העלאת המע"מ בנובמבר האחרון הביאה להקדמת עסקות לסוף 2024 ופגעה ברבעון הראשון של 2025; הגבלות המימון החדשות של בנק ישראל על מבצעי המימון של הקבלנים האטו את קצב השיווק; והעימות הביטחוני מול איראן במבצע ׳עם כלביא׳ ביוני האחרון הוביל לסגירת אתרי בנייה ולבלימת עסקאות. 

גם סביבת הריבית הגבוהה ממשיכה להכביד על רוכשי הדירות, שמתקשים לסגור פערים בין הון עצמי למשכנתא גבוהה. אבל לצד תמונה זו, דוחות הרבעון השני של חברות הבנייה מגלים כי ברבעון השלישי נרשמה התעוררות מסוימת במכירות - בעיקר בפרויקטים בפריפריה או כאלה שנהנים ממבצעי מימון. הדוחות שפורסמו לרבעון השלישי רחוקים מלהיות חזקים, אך הם גם לא מבטאים חולשה לעומת רבעון קודם, אלא מגמה של עלייה קלה במכירות.  

כל זה כשבמקביל, שוק הנדל״ן המניב שומר על יציבות יחסית, כאשר בולטים מגזרי הלוגיסטיקה והתעשייה, בעוד שוק המשרדים מציג פער חד: ביקושים גבוהים בתל אביב, לעומת קושי משמעותי לסגור עסקאות מחוץ לה. 

בשיחה עם זיו עין אלי, אנליסט הנדל״ן של IBI, שמלווה את התחום לאורך שנים ומנתח את הדוחות מסביר עין אלי איפה עומד שוק המגורים כיום, והאם יש מניות מומלצות בתחום? 

מה בעצם הביא לירידה החדה במכירות הדירות במחצית הראשונה של השנה? 

איציק פרנק - ברן
צילום: אתר החברה
דוחות

ברן: צמיחה בהכנסות וברווח הנקי, אבל יש כוכבית

קבוצת ברן מסכמת רבעון של צמיחה בהכנסות ושיפור ברווחיות, בעיקר בזכות פרויקטים בינלאומיים; עם זאת, המאזן חושף עלייה בחובות לקוחות ובהיקף ההכנסות שטרם נגבו, חלקם במדינות בעלות סיכון גבוה

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה איציק פרנק ברן

קבוצת ברן ברן -0.1%  מסכמת רבעון חיובי עם צמיחה בהכנסות ושיפור בשורת הרווח, המשקפים האצה בפעילות הן בישראל והן בחו"ל. הכנסות החברה ברבעון השלישי עלו לכ-202 מיליון שקל, לעומת כ-157.5 מיליון שקל ברבעון המקביל, זינוק של כ-28% שמבטא התקדמות בפרויקטים הגדולים של הקבוצה. גם הרווח מפעולות רגילות השתפר משמעותית והגיע לכ-18.3 מיליון שקל, יותר מפי שניים מהרבעון המקביל, והרווח הנקי מפעילויות נמשכות עלה לכ-10.5 מיליון שקל לעומת כ-5.9 מיליון שקל אשתקד.

בתשעת החודשים הראשונים של השנה מציגה ברן צמיחה יציבה: ההכנסות הסתכמו בכ-549.9 מיליון שקל לעומת כ-494.5 מיליון שקל בתקופה המקבילה, והרווח התפעולי לפני מימון ומיסים עלה לכ-42.9 מיליון שקל. פעילות התשתיות, ההנדסה והאנרגיה המתחדשת ממשיכה לתרום למנועי הצמיחה של הקבוצה, ובמקביל נרשמה התקדמות בפרויקטים אסטרטגיים במסגרת מגזר ברן אינטרנשיונל, שממשיך לבסס את מעמדו כמנוע פעילות מרכזי.

מבט לחטיבות מגלה תמונה מאוזנת יחסית: מגזר ברן ישראל שמר על היקפי פעילות גבוהים והציג הכנסות של מעל 107 מיליון שקל ברבעון, בעוד מגזר ברן אינטרנשיונל רשם צמיחה להכנסות של כמעט 94 מיליון שקל, לצד שיפור ברווחיות. הנהלת החברה מציינת כי הגידול בפעילות בחו"ל נובע מהתקדמות במספר פרויקטים קיימים ומהרחבת פרויקטים בתחום האנרגיה והתשתיות במדינות בהן החברה פועלת.

בצד הרווח התפעולי, המגזר בישראל רשם רווח של 5 מיליון שקל, ירידה לעומת 8 מיליון שקל ברבעון המקביל. עיקר העלייה נרשמה במגזר הבינלאומי, שם הרווח התפעולי עמד על 17 מיליון שקל לעומת 1 מיליון שקל בתקופה המקבילה, אז נרשמה הוצאה של 2.6 מיליון שקל לחוב מסופק. 

גם ברמת המאזן מציגה ברן תרחיש של התרחבות טבעית של הפעילות: היקף המאזן עלה לכ-908 מיליון שקל, וההון העצמי מהווה כשליש ממנו, מבנה שמאפיין חברות קבלניות הנמצאות בצמיחה. בתוך כך החברה ממשיכה להשקיע בפיתוח פעילותה הבינלאומית ובפרויקטים חדשים בתחום האנרגיה, מהלך שמתבטא גם בהיקף ההון החוזר הנדרש לפרויקטים ובגידול מסוים בסעיפי האשראי והלקוחות.