מריל לינץ': "התזרים של בזק הוא מכרה זהב, הדיבידנד עדיין ענק"
"בזק עדיין משלמת הכי הרבה (דיבידנד) ויושבת על תזרים מזומנים שהוא מכרה זהב", כך כותבים חיים ישראל וסטיבן פטיפייר ממריל לינץ' בתחזית ל-2014 לשוק התקשורת בישראל ובשווקים המתעוררים ונותנים המלצת "קנייה" למניית בזק עם מחיר יעד של 6.5 שקלים, המשקף פרמייה של כ-10% לאחר שאת השנה החולפת סיימה המניה עם זינוק של כ-68%.
לדברי האנליסטים של מריל לינץ', "בזק תתמודד עם עוד רגולציה בשוק הקווי ב-2014, אך אנו מאמינים שהיתרונות מביטול ההפרדה המבנית והקונסולידציה עם חברת YES יתמכו ב'קייס' להשקעה במניה".
בזק עדיין משלמת 100% מרווחיה כדיבידנד, מה שמתורגם לתשואת דיבידנד הגבוהה בעולמנו - 9%. באותה העת אנו מאמינים שתזרים המזומנים החופשי של בזק יהיה גבוה ממיליארד שקל ורווחיה יעלו בשיעור דומה לתשואת הדיבידנד, לכן אנו מצפים שהמינוף של החברה ימשיך לרדת גם ב-2014.
יותר נביחות מנשיכות
עתה, מששוק הסלולר בישראל נרגע והתייצב, הפוקוס של הרגולטורים ככל הנראה יטה לכיוון השוק התקשורת הקווית. במריל לינץ' מצפים שההסכם הראשון בשוק הסיטונאי ייחתם באמצע השנה. עם זאת, הם מאמינים שמדובר ביותר נביחות מנשיכות:
- 38% מבני הנוער אומרים שה-AI מבין אותם יותר טוב מהמשפחה והחברים
- בזק מעלה את תחזית הרווח ל-1.55 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"א' - אנו לא רואים את המתחרים ממהרים לקחת נתחים משוק התקשורת הקווית. יצירת תחרות בשוק זה עלולה להתברר כחרב פיפיות בזמן שהחברות עדיין מדממות מהתחרות העזה בשוק הסלולר בשנה שעברה".
"ב' - אנו מאמינים כי הרגולטורים יעמדו מאחורי ההסכם שעליו חתמו ולפיו השוק הסיטונאי יוביל להפרדה מבנית תוך 9 חודשים מההסכם הראשון. זה יקח זמן, אך לפי חישובינו (שאינם כלולים במודל התימחור) החיסכון השנתי לבזק עשוי להגיע לסך של 400-500 מיליון שקל, או 10% מה-EBITDA.
- 5.משה 15/01/2014 17:44הגב לתגובה זושלא כמו בסלולר לכל פגיעה יש סוכריה עדיפות לבי קום וא זהב בשלב זה
- 4.חחחח הכל הפוך שחטו את בזק 2,6 אחוז הכל הפוך מהאנליסטים (ל"ת)אביב 15/01/2014 16:24הגב לתגובה זו
- 3.I SOLD BCOM (ל"ת)JESUSE 15/01/2014 15:58הגב לתגובה זו
- 2.אי די בי הבאה 15/01/2014 15:02הגב לתגובה זואיך נתנו להם לחלוב את החברה ולא נשאר כסף לשוטף??? קצת תחרות אמיתית ושבירת המונופול והחברה תתמוטט צ'יק צק מה שקרה לפרטנר וסלקום יקרה גם כאן.!!! ברור שעם מחירים מופרזים לחלוטין של תשתית ל15 מגה ב90 שקל יחלקו כאלה דיבידנדים אבל בסוף גם בישראל רפובליקת הבננות ישימו לזה סוף והרגולטור יתעורר....
- 1.אנליסטים 15/01/2014 14:45הגב לתגובה זומה קרה הזרים גילו שהמניות פה לא עלו והם מתגעגעים לבזק וכיל? מספיק הרצתם את רמי לוי במשך יומיים כאשר רק העובדה שהזרים קנו את המניה ומתים לצאת ממנה זה הסיבה לעליה שלה הרי אמרתם שבזק לא תעמוד בשום תחרות שללתם אותה מכל וכל מה קרה מי שילם לכם?
הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים
ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.
רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר.
נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.
הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך.
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- תוצאות נהדרות לארית - רווח של 96 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.
נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.
אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים.
הצבר נפל
בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל:
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
