תכנית בנק ישראל לשנת 2014: רפורמה במערכת הפיננסית ושוק ההון
היום פרסם בנק ישראל את תכנית העבודה לשנת 2014 וסימן את היעדים המרכזיים, כאשר ברקע גוברות הקריאות במשק להתערבות הנגידה בשוק המט"ח. ביום חמישי האחרון הודיעה פלוג על
בין היעדים המרכזיים שמפרסם היום בנק ישראל ניתן למצוא קידום רפורמות במערכת הפיננסית, בהתאמת ניהול הסיכונים של יתרות המטח לאור הגידול בתיק היתרות ופיתוח מסגרת לחיזוק היציבות הפיננסית של כלל המשק.
בנוגע לרפורמות בבנקים מפרסמים בבנק ישראל כי "הבנק יפעל על מנת להביא לשכלול השוק ולשיפור הדרך שבה מוסדות פיננסיים ופרטיים מנהלים את הסיכונים. בהתאם לזאת, הבנק ייצור - יחד עם משרד האוצר והרגולטורים האחרים תנאים להגברת התחרות במערכת הפיננסית המקומית , תוך שמירה על יציבותה. בנוסף, הבנק ממשיך לשפר את היעילות והיציבות של מערכות התשלומים והסליקה, ולשם כך מקים את הפיקוח על מערכות אלה".
בשוק הט"ח בנק ישראל יפעל להרחבה של ניהול סיכון השוק של יתרות המט"ח והתאמתו לפרופיל הסיכון שקבעה הוועדה המוניטרית. הבנק שומר על עמימיות מסוימת וכותב כי "על רקע הגידול ביתרות המט"ח התאימה הועדה המוניטרית את פרופיל הסיכון לניהול יתרות המט"ח במסגרת הקווים המנחים. פרופיל הסיכון מבטא את האיזון הרצוי בין תשואה וסיכון והולם את מטרות החזקת היתרות".
- איך זה שהבורסה לא מושפעת מהרפורמה במערכת המשפט?
- האם יכול להיות שהחיים פה נהיו זולים? בעולם של פרופ' קרנית פלוג התשובה היא כן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב בנק ישראל לשנת 2014 יעמוד על 939.3 מיליון שקל, ממנו 89.3 מיליון שקל מיועד להדפסת כסף. מדובר בעלייה של 6% בתקציב הבנק לעומת 2013. בבנק ישראל מציינים כי אחד הפרוייקטים המרכזיים לשנה הקרובה הוא הקמת מאגר דיור אשר ירכז באופן מקיף יותר את נתוני הנדל"ן במשק, זאת בכדי שמסד נתונים זה ישמש את מקבלי ההחלטות בבנק ומחוצה לו בצורה יעילה וטובה יותר.
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
