מיוחד

אסיפת אג"ח: "פטרוכימיים חדלת פירעון למה להגדיל את ההימור על בזן?"

מחזיקי האג"ח הגיעו לבית ציוני אמריקה בת"א בכדי להביע את זעמם על התוכנית להשתתף בהנפקה של החברה הבת - בזן
אבי שאולי | (4)

אסיפת אג"ח סוערת של חברת פטרוכימיים בת"א. נושי החברה הגיעו לבית ציוני אמריקה בכדי להביע את התנגדותם להשתתפות בהנפקת זכויות במתוכננת בחברה הבת בזן. הסדר החוב בפטרוכימיים לא יצא לפועל ללא אישור של מחזיקי האג"ח ונושה גדול ומובטח אחר - בנק הפועלים (חוב של 300 מיליון שקל).

עו"ד אברהם קרן, המחזיק אג"ח של החברה אמר כי "פטרוכימיים היא חברה חדלת פירעון אני לא מבין למה צריך להגדיל את ההימור על בזן. אם בעל השליטה רוצה שיקנה מניות של בזן לבד".

איז'ו שני, הבעלים של רשת קולנוע לב: "אני לא מבין את הוצאות ההנהלה. עבור מה? עבור האחזקה בבזן? תנו לי 10,000 שקל בשנה ואני אשמור על האחזקה. לא צריך את כל ההנהלה של פטרוכימיים".

עו"ד אביעד ויסולי: "מדוע אתם לא הולכים לבית המשפט לפירוק".

משקיע פרטי, גדי חזן: "החברה פועלת בניגוד עניינים תוך העדפת נושים לטובת בעלי השליטה. ההנהלה והדירקטוריון פועלים לטובת בעלי המניות ולא לטובת הנושים".

חברת בזן נמצאת בשליטת פטרוכימיים של דוד פדרמן והחברה לישראל של עידן עופר. בזן נקלעה למשבר קשה בעקבות ירידה במרווחי הזיקוק, השקעות ענק שעדיין לא תרמו משמעותית לרווח הנקי, דיבידנדים שמנים ומשכורות גבוהות.

הכעס הגדול של מחזיקי האג"ח של פטרוכימיים מגיע לאחר שבזן הודיעה החודש על כוונתה לבצע בחודש דצמבר הנפקת זכויות בהיקף של עד 150 מיליון דולר. כדי לשמור על שיעור אחזקתה בבזן, פטרוכימיים תידרש להזרים כ 160 מיליון שקל במסגרת הנפקת הזכויות.

פטרוכימיים במשבר קשה בגלל הצרות בנכס המרכזי שלה - אחזקה של 31% בבזן. מאז שהופרטה בזן בשנת 2007 היא חילקה דיבידנדים בהיקף של כמעט 1 מיליארד שקל והעניקה למנהליה שכר בעלות של כמעט 100 מיליון שקל. שכר המנהלים הוכפל ואף שולש מאז החברה עברה לידיים פרטיות.

מצבה הקשה של פטרוכימיים בא לידי ביטוי בשווי הזעום של החברה בבורסה - 33 מיליון שקל. את המחצית הראשונה של השנה סיימה בהפסד של 201 מיליון שקל בהמשך להפסד ענק של 408 מיליון שקל בשנת 2012 כולה.

נציגות מחזיקי האג"ח של פטרוכימיים כוללת את מיטב-דש, כלל ביטוח ומנורה-מבטחים והם מיוצגים על ידי משרד קליר-בנימיני. חברת MNS מעניקה לנושים ייעוץ כלכלי ממנו עולה כי חברת בזן יכולה לעמוד בהחזר כל החובות שלה בזמן, אך יש צורך בפריסת חובות.

מלבד חוב גדול לבנק הפועלים לפטרוכימיים יש חוב של 123 מיליון שקל לקרן בראשית ו-17 מיליון שקל לבנק איגוד. החוב למחזיקי האג"ח ב-6 סדרות אג"ח מסתכם ביותר מ-1.5 מיליארד שקל. פטרוכימיים היא חברת החזקות הנסמכת על חלוקת דיבידנדים של החברות הבנות. ללא הסדר חוב - החברה תפורק.

האג"ח של פטרוכימיים נסחרות בתשואת זבל: פטרוכימיים אגח ב, פטרוכימיים אגח ג, פטרוכימיים אגח ד, פטרוכימיים אגח ה, פטרוכימיים אגח ו. פערי המחירים בהתאם לשיעבודים: לסדרות ב', ג' ו-ד' יש שיעבודים על מניות בזן.

עיקרי המתווה להסדר חוב בפטרוכימיים:

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אנליסט 23/10/2013 12:51
    הגב לתגובה זו
    מבקש כל רגע שעובר ההנהלה שואבת שכר מופקע , חבל על כל רגע
  • 3.
    גוף גדול וזר אוסף את האגח שווה הרבה יותר (ל"ת)
    מידע 23/10/2013 12:41
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לחלק את המניות של בזן לנושים - זול בטוח ויעיל (ל"ת)
    פנסיונר 23/10/2013 10:36
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    חברה קורסת וההנהלה חוגגת. (ל"ת)
    נשבר לי 23/10/2013 10:23
    הגב לתגובה זו
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - ירידה בשבבים, ומה צפוי עד סוף השנה?

מה קורה בדצמבר למניות "ווינריות" ולמניות "לוזריות", איך אפשר להפחית את חבות המס השנתית, ומניות השבבים בנפילה

מערכת ביזפורטל |

המלחמה על התשואות מתעצמת בשבועות האחרונים של החודש. מנהלי ההשקעות בגופים המוסדיים מנסים להאיץ לקראת קו הסיום, כל פיפס בתשואה עוזר לתיק שלהם מול המתחרים.  המיקום מאוד חשוב כחי הוא יקבע את הזרמת הכספים בהמשך. התוצאות החודשיות חשובות מאוד, התוצאות השנתיות חשובות עוד יותר. 

האמת שזה קצת משחק מכור - המניות שבהם מחזיקים המוסדיים עולות - כי הם מזרימים עוד כסף למניה, וזה משפר להם את תשואה בתיקים. מעגל של כספים שזורמים לקרנות ולקופות שורם בחזרה לאותו מקום מניע את השוק ואת התשואות. אם חשבתם שצריך להיות חכם גדול כדי להשקיע ולהרוויח, אז חלק גדול מהמשחק הוא להשקיע עוד ועוד - לקבל כספים ולהזרים למניות של הבית.

כן, יש הבנה, יש אנליזה, יש ניתוח, אבל יש גם חברות שבהם מושקעים ורוצים את הצלחתן, במיוחד בסוף השנה. ונמחיש - אם גוף מסוים מחזיק בשופרסל הרבה יותר מאשר כל מניות הקמעונאות האחרות, ומבחינתו כולן בהינתן המחיר כעת מעניינות, הוא יעדיף להשקיע בשופרסל כדי שהשינוי במניה יתרום לתשואה של סוף שנה.  אם הוא חושב שרמי לוי מעניינת אפילו יותר, אבל לא בהרבה. הוא עדיין יקנה שופרסל, ובינואר הוא יתחיל לקנות רמי לוי. אם רמי לו מעניינת בפער על פני שופרסל, רק אז הוא יעשה שינוי כבר עכשיו. זה לא שחור ולבן, זה לא כל המנהלי השקעות והגופים, אבל ככה זה עובד ברוב המקומות.    

ולכן, אם לא יהיה אירוע משמעותי, חיצוני, אם לא ינשבו רוחות נגדיות מוול סטריט, מהמצב הביטחוני ועוד, אז הסנטימנט החיובי יימשך והוא יימשך דווקא במניות המועדפות על ידי הגופים המוסדיים. במילים אחרות, סיכוי לא קטן שמה שכבר עלה ימשיך לעלות עד סוף השנה - ככה מעלים-משפצים את התשואות. 


מחר יהיה קשה לעשות שיפוץ תשואות, כי המניות הדואליות חוזרות בפער שלילי משמעותי, אבל הכל אפשרי. המניות הדואליות ספגו מכה ביום שישי על רקע הירידות בוול סטריט (ברודקום סיפקה תחזית מאכזבת והשוק ירד - טאואר נפלה 8%, נובה ירדה 6% - הנאסד"ק בירידות חדות) כהארביטראז' הכולל עומד על מינוס 0.6%.  הנפילות יהיו במניות השבבים: