אסיפת אג"ח: "פטרוכימיים חדלת פירעון למה להגדיל את ההימור על בזן?"
אסיפת אג"ח סוערת של חברת פטרוכימיים בת"א. נושי החברה הגיעו לבית ציוני אמריקה בכדי להביע את התנגדותם להשתתפות בהנפקת זכויות במתוכננת בחברה הבת בזן. הסדר החוב בפטרוכימיים לא יצא לפועל ללא אישור של מחזיקי האג"ח ונושה גדול ומובטח אחר - בנק הפועלים (חוב של 300 מיליון שקל).
עו"ד אברהם קרן, המחזיק אג"ח של החברה אמר כי "פטרוכימיים היא חברה חדלת פירעון אני לא מבין למה צריך להגדיל את ההימור על בזן. אם בעל השליטה רוצה שיקנה מניות של בזן לבד".
איז'ו שני, הבעלים של רשת קולנוע לב: "אני לא מבין את הוצאות ההנהלה. עבור מה? עבור האחזקה בבזן? תנו לי 10,000 שקל בשנה ואני אשמור על האחזקה. לא צריך את כל ההנהלה של פטרוכימיים".
עו"ד אביעד ויסולי: "מדוע אתם לא הולכים לבית המשפט לפירוק".
משקיע פרטי, גדי חזן: "החברה פועלת בניגוד עניינים תוך העדפת נושים לטובת בעלי השליטה. ההנהלה והדירקטוריון פועלים לטובת בעלי המניות ולא לטובת הנושים".
חברת בזן נמצאת בשליטת פטרוכימיים של דוד פדרמן והחברה לישראל של עידן עופר. בזן נקלעה למשבר קשה בעקבות ירידה במרווחי הזיקוק, השקעות ענק שעדיין לא תרמו משמעותית לרווח הנקי, דיבידנדים שמנים ומשכורות גבוהות.
הכעס הגדול של מחזיקי האג"ח של פטרוכימיים מגיע לאחר שבזן הודיעה החודש על כוונתה לבצע בחודש דצמבר הנפקת זכויות בהיקף של עד 150 מיליון דולר. כדי לשמור על שיעור אחזקתה בבזן, פטרוכימיים תידרש להזרים כ 160 מיליון שקל במסגרת הנפקת הזכויות.
פטרוכימיים במשבר קשה בגלל הצרות בנכס המרכזי שלה - אחזקה של 31% בבזן. מאז שהופרטה בזן בשנת 2007 היא חילקה דיבידנדים בהיקף של כמעט 1 מיליארד שקל והעניקה למנהליה שכר בעלות של כמעט 100 מיליון שקל. שכר המנהלים הוכפל ואף שולש מאז החברה עברה לידיים פרטיות.
מצבה הקשה של פטרוכימיים בא לידי ביטוי בשווי הזעום של החברה בבורסה - 33 מיליון שקל. את המחצית הראשונה של השנה סיימה בהפסד של 201 מיליון שקל בהמשך להפסד ענק של 408 מיליון שקל בשנת 2012 כולה.
נציגות מחזיקי האג"ח של פטרוכימיים כוללת את מיטב-דש, כלל ביטוח ומנורה-מבטחים והם מיוצגים על ידי משרד קליר-בנימיני. חברת MNS מעניקה לנושים ייעוץ כלכלי ממנו עולה כי חברת בזן יכולה לעמוד בהחזר כל החובות שלה בזמן, אך יש צורך בפריסת חובות.
מלבד חוב גדול לבנק הפועלים לפטרוכימיים יש חוב של 123 מיליון שקל לקרן בראשית ו-17 מיליון שקל לבנק איגוד. החוב למחזיקי האג"ח ב-6 סדרות אג"ח מסתכם ביותר מ-1.5 מיליארד שקל. פטרוכימיים היא חברת החזקות הנסמכת על חלוקת דיבידנדים של החברות הבנות. ללא הסדר חוב - החברה תפורק.
האג"ח של פטרוכימיים נסחרות בתשואת זבל: פטרוכימיים אגח ב, פטרוכימיים אגח ג, פטרוכימיים אגח ד, פטרוכימיים אגח ה, פטרוכימיים אגח ו. פערי המחירים בהתאם לשיעבודים: לסדרות ב', ג' ו-ד' יש שיעבודים על מניות בזן.
עיקרי המתווה להסדר חוב בפטרוכימיים:
- 4.אנליסט 23/10/2013 12:51הגב לתגובה זומבקש כל רגע שעובר ההנהלה שואבת שכר מופקע , חבל על כל רגע
- 3.גוף גדול וזר אוסף את האגח שווה הרבה יותר (ל"ת)מידע 23/10/2013 12:41הגב לתגובה זו
- 2.לחלק את המניות של בזן לנושים - זול בטוח ויעיל (ל"ת)פנסיונר 23/10/2013 10:36הגב לתגובה זו
- 1.חברה קורסת וההנהלה חוגגת. (ל"ת)נשבר לי 23/10/2013 10:23הגב לתגובה זו
וול סטריט שור וילדה (דאלי)האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?
מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.
מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.
לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?
יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?
- איפה משקיעים העשירים?
- טראמפ יורד ממס העשירים: "זה רעיון רע, המיליונרים יעזבו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים
השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?
תשתיות נשמע תחום אפור ומשעמם. השקעות בתשתיות נשמע לא מעניין, במיוחד כשיש השקעות בטכנולוגיה, והשקעות ב-AI. אלו הדברים האמיתיים, מי צריך תשתיות, ומה זה בכלל?
תשתיות זה עולם ענק. עולם מענק עם תדמית משעממת. תשתיות זה כבישים, קבלני ביצוע, נדל"ן, תחבורה, תקשורת, מים. אנרגיה. תשתיות זה הבסיס שעליו בונים את כל התפעול. התשתית היא האדמה ובה נוטעים את העץ שמניב פירות. הסיבים האופטיים הם התשתית שעליה מייצרים תקשורת מהירה בין אנשים ובין עסקים. הכבישים הם התשתית שעלייה מייצרים תנועה כדי להיפגש, כדי להעביר דברים. אי אפשר בלי זה.
התחום הזה זינק בשנה האחרונה בבורסה בכ-55%, בדומה למדד ת"א 125, ובחמש השנים האחרונות זינק בכ-110% בדומה למדד. תשואות לא משעממת שהושגו בסיכון נמוך יותר כי יש הערכה-הנחה שהשקעה בתשתית היא השקעה בסיכון נמוך. אלו הרי תחומים בסיסיים עם ביקוש קבוע, ברור; ולרוב גם מדובר בלקוחות ממשלתיים או פרויקטים במעורבות ממשלתית.
לא בטוח שהסיכון הנמוך תקף למכלול החברות בתחום, אבל מה שבטוח שהתשואות אכן טובות. ומי שעדיין לא השתכנע שהתחום הזה לא משעמם כמו שנשמע. כדאי להזכיר לו שאורקל הענקית שזינקה שבוע שעבר ביום אחד ב-36%, היא בסופו של דבר חברה שהפעילות העיקרית שלה היא תשתיות. תשתיות לטכנולוגיה. היא משכפלת בעולם את חוות השרתים הענקיות שלה, מעדכנת אותם בפיצ'רים של אבטחת מידע, ניתוח נתונים, שליפת נתונים, עמידה בעומסי נתונים, ועוד, ומוכרת את זה כשירות בענן. הביקוש מטורף בגלל ה-AI. ההשקעה בתשתיות ל-AI הולכות ומזנקות. כן, התשתיות הן חלק ממהפכת ה-AI.
- המגעים בין טראמפ לפוטין מורידים את מחירי הגז והנפט
- הושקה תכנית לאומית של 300 מיליון שקל להתייעלות אנרגטית ולהפחתת פליטות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנו אין תשתיות טכנולוגיה, לפחות לא בבורסה המקומית. כאן, החברות הן בתחומי האנרגיה, נדל"ן במובן הרחב, תחבורה ותקשורת. המניות כאמור סיפקו תשואה דומה למדד המרכזי, והשאלה מה הלאה? המפתח כאן הוא תקציבים של הממשלה, לצד צפי להורדת הריבית. מדובר בתחום ממונף והורדת הריבית תעזור להגדיל רווחים. מדובר גם בתחום שחלקו מושתת על תקציבים ממשלתיים (תשתיות במובן הביסיס - בנייה, סלילה וכו').
