אסיפת אג"ח: "פטרוכימיים חדלת פירעון למה להגדיל את ההימור על בזן?"
אסיפת אג"ח סוערת של חברת פטרוכימיים בת"א. נושי החברה הגיעו לבית ציוני אמריקה בכדי להביע את התנגדותם להשתתפות בהנפקת זכויות במתוכננת בחברה הבת בזן. הסדר החוב בפטרוכימיים לא יצא לפועל ללא אישור של מחזיקי האג"ח ונושה גדול ומובטח אחר - בנק הפועלים (חוב של 300 מיליון שקל).
עו"ד אברהם קרן, המחזיק אג"ח של החברה אמר כי "פטרוכימיים היא חברה חדלת פירעון אני לא מבין למה צריך להגדיל את ההימור על בזן. אם בעל השליטה רוצה שיקנה מניות של בזן לבד".
איז'ו שני, הבעלים של רשת קולנוע לב: "אני לא מבין את הוצאות ההנהלה. עבור מה? עבור האחזקה בבזן? תנו לי 10,000 שקל בשנה ואני אשמור על האחזקה. לא צריך את כל ההנהלה של פטרוכימיים".
עו"ד אביעד ויסולי: "מדוע אתם לא הולכים לבית המשפט לפירוק".
משקיע פרטי, גדי חזן: "החברה פועלת בניגוד עניינים תוך העדפת נושים לטובת בעלי השליטה. ההנהלה והדירקטוריון פועלים לטובת בעלי המניות ולא לטובת הנושים".
חברת בזן נמצאת בשליטת פטרוכימיים של דוד פדרמן והחברה לישראל של עידן עופר. בזן נקלעה למשבר קשה בעקבות ירידה במרווחי הזיקוק, השקעות ענק שעדיין לא תרמו משמעותית לרווח הנקי, דיבידנדים שמנים ומשכורות גבוהות.
הכעס הגדול של מחזיקי האג"ח של פטרוכימיים מגיע לאחר שבזן הודיעה החודש על כוונתה לבצע בחודש דצמבר הנפקת זכויות בהיקף של עד 150 מיליון דולר. כדי לשמור על שיעור אחזקתה בבזן, פטרוכימיים תידרש להזרים כ 160 מיליון שקל במסגרת הנפקת הזכויות.
פטרוכימיים במשבר קשה בגלל הצרות בנכס המרכזי שלה - אחזקה של 31% בבזן. מאז שהופרטה בזן בשנת 2007 היא חילקה דיבידנדים בהיקף של כמעט 1 מיליארד שקל והעניקה למנהליה שכר בעלות של כמעט 100 מיליון שקל. שכר המנהלים הוכפל ואף שולש מאז החברה עברה לידיים פרטיות.
מצבה הקשה של פטרוכימיים בא לידי ביטוי בשווי הזעום של החברה בבורסה - 33 מיליון שקל. את המחצית הראשונה של השנה סיימה בהפסד של 201 מיליון שקל בהמשך להפסד ענק של 408 מיליון שקל בשנת 2012 כולה.
נציגות מחזיקי האג"ח של פטרוכימיים כוללת את מיטב-דש, כלל ביטוח ומנורה-מבטחים והם מיוצגים על ידי משרד קליר-בנימיני. חברת MNS מעניקה לנושים ייעוץ כלכלי ממנו עולה כי חברת בזן יכולה לעמוד בהחזר כל החובות שלה בזמן, אך יש צורך בפריסת חובות.
מלבד חוב גדול לבנק הפועלים לפטרוכימיים יש חוב של 123 מיליון שקל לקרן בראשית ו-17 מיליון שקל לבנק איגוד. החוב למחזיקי האג"ח ב-6 סדרות אג"ח מסתכם ביותר מ-1.5 מיליארד שקל. פטרוכימיים היא חברת החזקות הנסמכת על חלוקת דיבידנדים של החברות הבנות. ללא הסדר חוב - החברה תפורק.
האג"ח של פטרוכימיים נסחרות בתשואת זבל: פטרוכימיים אגח ב, פטרוכימיים אגח ג, פטרוכימיים אגח ד, פטרוכימיים אגח ה, פטרוכימיים אגח ו. פערי המחירים בהתאם לשיעבודים: לסדרות ב', ג' ו-ד' יש שיעבודים על מניות בזן.
עיקרי המתווה להסדר חוב בפטרוכימיים:
- 4.אנליסט 23/10/2013 12:51הגב לתגובה זומבקש כל רגע שעובר ההנהלה שואבת שכר מופקע , חבל על כל רגע
- 3.גוף גדול וזר אוסף את האגח שווה הרבה יותר (ל"ת)מידע 23/10/2013 12:41הגב לתגובה זו
- 2.לחלק את המניות של בזן לנושים - זול בטוח ויעיל (ל"ת)פנסיונר 23/10/2013 10:36הגב לתגובה זו
- 1.חברה קורסת וההנהלה חוגגת. (ל"ת)נשבר לי 23/10/2013 10:23הגב לתגובה זו
שווקים מסחר (AI)תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה
תחזית אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות.
אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב,
מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא
עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים
הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי
מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט, מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה.
ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר:
התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026
- פייזר מאותתת על קיפאון במכירות ב-2026 והמניה נחלשת
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אנרג'יקס נפלה אבל המוסדיים עשו רווח מהיר
אנרג'יקס ביקשה לגייס עם דיסקאונט אפקטיבי של כ-9% וגם סיפקה הנמכת תחזית, המניה צנחה אבל המוסדיים שקנו בהנפקה כבר מורווחים; וגם: האכזבות של אנרג'יקס בפולין מול ההצלחות של אנלייט ודוראל בארה"ב האם זה המיקום הגיאוגרפי או איכות הניהול?
אנרגי'קס אנרג'יקס -0.8% צנחה בשבוע שעבר, היום היא בירידה קלה. אנרג'יקס הודיעה ברביעי על גיוס הון מהציבור באמצעות הנפקת מניות ואופציות הגיוס הזה גם אמור לדלל את המשקיעים משמעותית וגם ביטא, אז, דיסקאונט שקרוב ל-9% על המחיר בשוק טרום ההודעה. אבל זו לא רק הייתה הסיבה לתגובה החזקה במניה, לצד ההודעה על הגיוס אנרג'יקס צירפה עדכון על התוצאות של השנה.
אנרג'יקס העריכה כי לאור השפעות של ירידה בשערי החליפין, איכות רוח ירודה בפולין ועיכובים בחיבור מתקנים בארצות הברית ובישראל, ההכנסות וה-EBITDA הפרויקטאלי הכוללים לשנת 2025 יהיו נמוכים עד לכ-5% מהרף התחתון של התחזיות השנתיות שלה.
חברת האנרגיה המתחדשת שפעילה בעיקר בפולין תכננה להנפיק כ-20 מיליון מניות חדשות, לצד כ-20 מיליון כתבי אופציה שיצורפו למשקיעים במניות כשכל יחידת הנפקה תכלול 100 מניות ו-100 אופציות. שווי כל כתב אופציה עומד על כ-1.64 שקל, (מבוסס בין היתר על שער מניה של 17.8 שקל, סטיית תקן שבועית של 5.05% ושער ריבית חסרת סיכון של 4.1%) שזה אומר שאתם יכולים לקנות מניה במקום ב-18.02 שקל, המחיר טרום ההודעה ב-16.4 שקל שזה כ-9% דיסקאונט. אנרג'יקס אמרה כי גם בעלת השליטה, אלוני חץ, תשתתף במכרז עם הזמנה של כ-25% מההצעה ותרכוש לפחות 5 מיליון מניות.
הבוקר אנרג'יקס עדכנה כי במסגרת המכרז הגישו המשקיעים המסווגים התחייבויות מוקדמות לרכישת 291 אלף יחידות בהיקף כספי כולל של כ-518 מיליון שקל, כאשר מתוכן תיקח החברה 253 יחידות בהיקף כספי של כ 425 מיליון שקל שבתוך זה גם כלולה ההתחייבות של בעלת השליטה אלוני חץ לרכישת 100,000 יחידות בכ-168 מיליון שקל. המחיר ליחידה שנקבע במכרז הינו 1,675 אג' ואם נחשב את המחיר האפקטיבי של האופציה של כ-1.64 (מבוסס על שער מניה של 17.8 שקל, סטיית תקן שבועית של 5.05% ושער ריבית חסרת סיכון של 4.1%) אנחנו מקבלים מחיר אפטיקיבי של כ-15.11. אנרג'יקס סגרה את חמישי בשער של 1,630 (כשהמשקיעים העריכו שכנראה לא כולם יקבלו הקצאה) כך שיש למוסדיים שרכשו בהנפקה רווח מהיר של כ-7% מול מחיר הגיוס.
- אנרג'יקס יורדת לאחר הדוח: מורידה את יעדי הפרויקטים
- מנכ"ל אנרג'יקס: "בשבועות הקרובים נראה רעידת אדמה רגולטורית בארה"ב"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פולין מול ארה"ב
אנרג'יקס נהנתה מסביבת מחירים חריגה אבל ה"כשל שוק" שהיה בפולין הולך ומתקן את עצמו. אנרג'יקס נהנתה בשנתיים האחרונות ממחירי חשמל גבוהים מאוד שקיבעה מראש (גידור) בזמן משבר האנרגיה באירופה. רוב ההסכמים האלו פקעו או פוקעים בתקופה האחרונה מה שמאלץ את החברה למכור חשמל במחירי שוק נמוכים משמעותית, ומוביל לירידה בהכנסות.
