אסיפת אג"ח: "פטרוכימיים חדלת פירעון למה להגדיל את ההימור על בזן?"
אסיפת אג"ח סוערת של חברת פטרוכימיים בת"א. נושי החברה הגיעו לבית ציוני אמריקה בכדי להביע את התנגדותם להשתתפות בהנפקת זכויות במתוכננת בחברה הבת בזן. הסדר החוב בפטרוכימיים לא יצא לפועל ללא אישור של מחזיקי האג"ח ונושה גדול ומובטח אחר - בנק הפועלים (חוב של 300 מיליון שקל).
עו"ד אברהם קרן, המחזיק אג"ח של החברה אמר כי "פטרוכימיים היא חברה חדלת פירעון אני לא מבין למה צריך להגדיל את ההימור על בזן. אם בעל השליטה רוצה שיקנה מניות של בזן לבד".
איז'ו שני, הבעלים של רשת קולנוע לב: "אני לא מבין את הוצאות ההנהלה. עבור מה? עבור האחזקה בבזן? תנו לי 10,000 שקל בשנה ואני אשמור על האחזקה. לא צריך את כל ההנהלה של פטרוכימיים".
עו"ד אביעד ויסולי: "מדוע אתם לא הולכים לבית המשפט לפירוק".
משקיע פרטי, גדי חזן: "החברה פועלת בניגוד עניינים תוך העדפת נושים לטובת בעלי השליטה. ההנהלה והדירקטוריון פועלים לטובת בעלי המניות ולא לטובת הנושים".
חברת בזן נמצאת בשליטת פטרוכימיים של דוד פדרמן והחברה לישראל של עידן עופר. בזן נקלעה למשבר קשה בעקבות ירידה במרווחי הזיקוק, השקעות ענק שעדיין לא תרמו משמעותית לרווח הנקי, דיבידנדים שמנים ומשכורות גבוהות.
הכעס הגדול של מחזיקי האג"ח של פטרוכימיים מגיע לאחר שבזן הודיעה החודש על כוונתה לבצע בחודש דצמבר הנפקת זכויות בהיקף של עד 150 מיליון דולר. כדי לשמור על שיעור אחזקתה בבזן, פטרוכימיים תידרש להזרים כ 160 מיליון שקל במסגרת הנפקת הזכויות.
פטרוכימיים במשבר קשה בגלל הצרות בנכס המרכזי שלה - אחזקה של 31% בבזן. מאז שהופרטה בזן בשנת 2007 היא חילקה דיבידנדים בהיקף של כמעט 1 מיליארד שקל והעניקה למנהליה שכר בעלות של כמעט 100 מיליון שקל. שכר המנהלים הוכפל ואף שולש מאז החברה עברה לידיים פרטיות.
מצבה הקשה של פטרוכימיים בא לידי ביטוי בשווי הזעום של החברה בבורסה - 33 מיליון שקל. את המחצית הראשונה של השנה סיימה בהפסד של 201 מיליון שקל בהמשך להפסד ענק של 408 מיליון שקל בשנת 2012 כולה.
נציגות מחזיקי האג"ח של פטרוכימיים כוללת את מיטב-דש, כלל ביטוח ומנורה-מבטחים והם מיוצגים על ידי משרד קליר-בנימיני. חברת MNS מעניקה לנושים ייעוץ כלכלי ממנו עולה כי חברת בזן יכולה לעמוד בהחזר כל החובות שלה בזמן, אך יש צורך בפריסת חובות.
מלבד חוב גדול לבנק הפועלים לפטרוכימיים יש חוב של 123 מיליון שקל לקרן בראשית ו-17 מיליון שקל לבנק איגוד. החוב למחזיקי האג"ח ב-6 סדרות אג"ח מסתכם ביותר מ-1.5 מיליארד שקל. פטרוכימיים היא חברת החזקות הנסמכת על חלוקת דיבידנדים של החברות הבנות. ללא הסדר חוב - החברה תפורק.
האג"ח של פטרוכימיים נסחרות בתשואת זבל: פטרוכימיים אגח ב, פטרוכימיים אגח ג, פטרוכימיים אגח ד, פטרוכימיים אגח ה, פטרוכימיים אגח ו. פערי המחירים בהתאם לשיעבודים: לסדרות ב', ג' ו-ד' יש שיעבודים על מניות בזן.
עיקרי המתווה להסדר חוב בפטרוכימיים:
- 4.אנליסט 23/10/2013 12:51הגב לתגובה זומבקש כל רגע שעובר ההנהלה שואבת שכר מופקע , חבל על כל רגע
- 3.גוף גדול וזר אוסף את האגח שווה הרבה יותר (ל"ת)מידע 23/10/2013 12:41הגב לתגובה זו
- 2.לחלק את המניות של בזן לנושים - זול בטוח ויעיל (ל"ת)פנסיונר 23/10/2013 10:36הגב לתגובה זו
- 1.חברה קורסת וההנהלה חוגגת. (ל"ת)נשבר לי 23/10/2013 10:23הגב לתגובה זו
שווקים מסחר (AI)תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה
תחזית אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות.
אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב,
מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא
עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים
הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי
מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט, מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה.
ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר:
התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026
- פייזר מאותתת על קיפאון במכירות ב-2026 והמניה נחלשת
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קרדיט: ענבל מרמריהרשות לניירות ערך מציעה רפורמה מקיפה בדיווחים של חברות ציבוריות
דוח הביניים של ועדת חמדני ממליץ למקד את הדוחות העיתיים והמיידיים במידע מהותי, לשנות את מבנה הדוחות ולהקל בעומסי הדיווח על החברות תוך חיזוק ההגנה על המשקיעים
הרשות לניירות ערך הרשות לניירות ערך פרסמה היום את דוח הביניים של הוועדה לבחינת דרישות הגילוי בדוחות עיתיים ומיידיים, בראשות פרופ’ אסף חמדני. הדוח מציג שורה של המלצות לרפורמה מקיפה במערך הדיווחים התאגידיים, שנועדה לשנות מהיסוד את אופן הצגת המידע לציבור המשקיעים, ומהווה את המהלך המשמעותי ביותר בתחום זה בשנים האחרונות.
הוועדה הוקמה בפברואר 2025 ביוזמת יו"ר הרשות לניירות ערך, עו"ד ספי זינגר, במטרה לבחון את חובות הדיווח הקיימות ולהתאימן לאופן שבו משקיעים צורכים מידע בעידן הנוכחי. במסגרת עבודתה קיימה הוועדה שיח עם משקיעים מוסדיים, חברות ציבוריות ויועצים מקצועיים, וכן בחנה מודלים רגולטוריים הנהוגים בשווקי הון מתקדמים בעולם. לדברי יו"ר הרשות, הרפורמה המוצעת צפויה למקד את חובות הדיווח במידע מהותי ורלוונטי, ולהפחית עומסי דיווח שאינם תורמים להבנת מצבו של התאגיד. זינגר ציין כי השינויים ישפיעו גם על עבודת הפיקוח והאכיפה של הרשות, ויאפשרו הגנה טובה יותר על המשקיעים וחיזוק האמון בשוק ההון הישראלי.
במרכז ההמלצות עומד שינוי מבני בדוחות העיתיים, כך שלכל פרק בדוח תהיה מטרה ברורה ומובחנת. הוועדה ממליצה לצמצם גילוי של מידע גנרי שאינו מהותי, להסיר כפילויות בין פרקים שונים ולהתאים את מבנה הדוחות לניתוח עסקי איכותי מצד הנהלת החברה.
- 1.2 מיליון שקלים קנס למנכ"ל ברוקלנד לשעבר בעקבות דיווחים מטעים וחסרים
- המניפולציות שמאחורי המדדים: הרשות סיימה את החקירה נגד בונוס ביוגרופ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחת ההמלצות המרכזיות היא להחליף את דוח הדירקטוריון הקיים בדוח הנהלה ממוקד, שישמש לניתוח עסקי של תוצאות החברה. הדוח החדש יהיה מבוסס עקרונות ולא כללים נוקשים, יכלול ניתוח מגזרי מעמיק, ויעודד שימוש במדדי ביצוע, תחזיות ונתוני Non-GAAP שבהם משתמשת ההנהלה בפועל. בנוסף, הוועדה מציעה להוסיף לדוח התקופתי שני פרקים חדשים: פרק ממשל תאגידי ופרק מימון. פרק הממשל התאגידי יכלול, בין היתר, גילוי מפורט יותר על שכר בכירים והחלטות תגמול שאושרו בניגוד לעמדת האסיפה הכללית, בעוד שפרק המימון ירכז מידע על מבנה ההון, מקורות מימון, נזילות ואמות מידה פיננסיות.
