אסיפת אג"ח: "פטרוכימיים חדלת פירעון למה להגדיל את ההימור על בזן?"
אסיפת אג"ח סוערת של חברת פטרוכימיים בת"א. נושי החברה הגיעו לבית ציוני אמריקה בכדי להביע את התנגדותם להשתתפות בהנפקת זכויות במתוכננת בחברה הבת בזן. הסדר החוב בפטרוכימיים לא יצא לפועל ללא אישור של מחזיקי האג"ח ונושה גדול ומובטח אחר - בנק הפועלים (חוב של 300 מיליון שקל).
עו"ד אברהם קרן, המחזיק אג"ח של החברה אמר כי "פטרוכימיים היא חברה חדלת פירעון אני לא מבין למה צריך להגדיל את ההימור על בזן. אם בעל השליטה רוצה שיקנה מניות של בזן לבד".
איז'ו שני, הבעלים של רשת קולנוע לב: "אני לא מבין את הוצאות ההנהלה. עבור מה? עבור האחזקה בבזן? תנו לי 10,000 שקל בשנה ואני אשמור על האחזקה. לא צריך את כל ההנהלה של פטרוכימיים".
עו"ד אביעד ויסולי: "מדוע אתם לא הולכים לבית המשפט לפירוק".
משקיע פרטי, גדי חזן: "החברה פועלת בניגוד עניינים תוך העדפת נושים לטובת בעלי השליטה. ההנהלה והדירקטוריון פועלים לטובת בעלי המניות ולא לטובת הנושים".
חברת בזן נמצאת בשליטת פטרוכימיים של דוד פדרמן והחברה לישראל של עידן עופר. בזן נקלעה למשבר קשה בעקבות ירידה במרווחי הזיקוק, השקעות ענק שעדיין לא תרמו משמעותית לרווח הנקי, דיבידנדים שמנים ומשכורות גבוהות.
הכעס הגדול של מחזיקי האג"ח של פטרוכימיים מגיע לאחר שבזן הודיעה החודש על כוונתה לבצע בחודש דצמבר הנפקת זכויות בהיקף של עד 150 מיליון דולר. כדי לשמור על שיעור אחזקתה בבזן, פטרוכימיים תידרש להזרים כ 160 מיליון שקל במסגרת הנפקת הזכויות.
פטרוכימיים במשבר קשה בגלל הצרות בנכס המרכזי שלה - אחזקה של 31% בבזן. מאז שהופרטה בזן בשנת 2007 היא חילקה דיבידנדים בהיקף של כמעט 1 מיליארד שקל והעניקה למנהליה שכר בעלות של כמעט 100 מיליון שקל. שכר המנהלים הוכפל ואף שולש מאז החברה עברה לידיים פרטיות.
מצבה הקשה של פטרוכימיים בא לידי ביטוי בשווי הזעום של החברה בבורסה - 33 מיליון שקל. את המחצית הראשונה של השנה סיימה בהפסד של 201 מיליון שקל בהמשך להפסד ענק של 408 מיליון שקל בשנת 2012 כולה.
נציגות מחזיקי האג"ח של פטרוכימיים כוללת את מיטב-דש, כלל ביטוח ומנורה-מבטחים והם מיוצגים על ידי משרד קליר-בנימיני. חברת MNS מעניקה לנושים ייעוץ כלכלי ממנו עולה כי חברת בזן יכולה לעמוד בהחזר כל החובות שלה בזמן, אך יש צורך בפריסת חובות.
מלבד חוב גדול לבנק הפועלים לפטרוכימיים יש חוב של 123 מיליון שקל לקרן בראשית ו-17 מיליון שקל לבנק איגוד. החוב למחזיקי האג"ח ב-6 סדרות אג"ח מסתכם ביותר מ-1.5 מיליארד שקל. פטרוכימיים היא חברת החזקות הנסמכת על חלוקת דיבידנדים של החברות הבנות. ללא הסדר חוב - החברה תפורק.
האג"ח של פטרוכימיים נסחרות בתשואת זבל: פטרוכימיים אגח ב, פטרוכימיים אגח ג, פטרוכימיים אגח ד, פטרוכימיים אגח ה, פטרוכימיים אגח ו. פערי המחירים בהתאם לשיעבודים: לסדרות ב', ג' ו-ד' יש שיעבודים על מניות בזן.
עיקרי המתווה להסדר חוב בפטרוכימיים:
- 4.אנליסט 23/10/2013 12:51הגב לתגובה זומבקש כל רגע שעובר ההנהלה שואבת שכר מופקע , חבל על כל רגע
- 3.גוף גדול וזר אוסף את האגח שווה הרבה יותר (ל"ת)מידע 23/10/2013 12:41הגב לתגובה זו
- 2.לחלק את המניות של בזן לנושים - זול בטוח ויעיל (ל"ת)פנסיונר 23/10/2013 10:36הגב לתגובה זו
- 1.חברה קורסת וההנהלה חוגגת. (ל"ת)נשבר לי 23/10/2013 10:23הגב לתגובה זו

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהיום בבורסה - חוזרים לעליות?
הבורסה צפויה להיות היום יחסית רגועה. החוזים על וול סטריט בעלייה קלה. אסיה במגמה מעורבת עם נטייה לירידות. אתמול הבורסה ירדה, בעיקר בגלל המניות הדואליות והשבבים בראשם.
אנחנו לקראת סיום שנה נהדרת בבורסה, אבל מה שכל כך עזר לה השנה יכול להיות בעוכריה בשנה הבאה - הבורסה שלנו מוטה פיננסים (וגם נדל"ן) - תראו כאן את התמהיל הכל כך חריג ביחס לבורסות אחרות בעולם - עברנו את הטריליון: הבנקים, הביטוח, הנדל"ן וטבע מחזיקים את ת"א 35. הבורסה שלנו נסמכת על בנקים וחברות ביטוח וזו היתה שנה טובה לבנקים ולביטוח, אבל זה לא מאוזן. איפה טכנולוגיה, איפה חברות יצרניות - פעם ולא מזמן המשקל שלהם היה מאוד גבוה. כן, יש את טבע, יש את אלביט מערכות, חברות השבבים, קניונים ועוד. אבל הפיננסים בולטים.
אתמול פרסמה הלמ"ס את מאזן התשלומים. לרוב זה לא פרסום שזוכה לתשומת לב. גם הפעם הוא עבר מתחת לרדאר, אבל שמנו לב שלמשהו חריג. לא בטוח בכלל שזו מגמה, אבל מאזן התשלומים התהפך - נוצר לנו גירעון בחשבון השוטף שמבטא את תזוזות ההן בין ישראל לחו"ל. ממצב של עודף דולרי נוצר לנו גירעון וזה אומר שהיו יותר תנועות מישראל החוצה מאשר מישראל פנימה - האם המשקיעים הזרים עוזבים את ישראל? לא. ההיפך, הם הגדילו מאוד את ההשקעות כאן בעיקר מאז המלחמה מול איראן, אבל הישראלים משקיעים הרבה יותר שם, וכך בנטו יש מצב של עודף השקעות בחו"ל - נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
- עין שלישית זינקה 10% אר פי אופטיקל כ-7%; מניות השבבים נפלו - נעילה שלילית במדדים
- מדד ת"א 90 התחזק 1.4%; מדד הנדל"ן זינק 2.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
