ראיון

גיא אלדר: "למחזיקי האג"ח של צים יש הכי הרבה להפסיד ועדיין הם משחקים לא לפי הכללים - ומטלטלים את הספינה"

סמנכ"ל הכספים בצים בראיון ל-Bizportal בזמן שהצדדים מסתגרים. לצים אפשרות עד ל-28 ביולי להעביר את הבטוחה - 25 מיליון דולר
אבי שאולי |

שבועיים לאחר שמחזיקי האג"ח של צים דחו את בקשת חברת הספנות לדחיית העמדת 'בטוחה' לטובתם בגובה של 25 מיליון דולר, הצדדים מתבצרים בעמדתם ומסרבים להתפשר. לפי שטר הנאמנות יש לצים אפשרות עד ל-28 ביולי (יום ראשון) להעביר את הבטוחה.

לבקשת הבנקים המממנים של צים, התבקשו מחזיקי האג"ח להקל על צים. אלא שמחזיקי האג"ח נוקטים בעמדה תקיפה ובתחילת החודש הם הצביעו כאמור נגד בקשת החברה לדחות העמדת בטוחה לטובתם, כפי שהחברה התחייבה לעשות בעבר. החוב אמור להיות משולם למחזיקי האג"ח בשנים 2016 עד 2020 בתנאים מסוימים.

חייבת כ-400 מיליון דולר למחזיקי אג"ח מוסדיים ישראלים

"מחזיקי האג"ח החליטו לשחק שלא לפי הכללים המקובלים", אומר ל-Bizportal, גיא אלדר, סמנכ"ל הכספים של חברת צים. מחזיקי האג"ח, מוסדיים מקומיים, אינם היחידים שהתבקשו לוותר לצים בתקופה הקשה שהיא עוברת, בשנה האחרונה פנתה צים לכלל נושיה וכולם נתנו כתף (הקלה מצטברת של 450 מיליון דולר) כדי שהספינה תמשיך לשוט. צים חייבת כ-1.4 מיליארד דולר לבנקים זרים ועוד כ-400 מיליון דולר למחזיקי אג"ח מקומיים.

"לולא ההקלות שנתנו לנו נושים אחרים לא היינו היום בחיים ויכולים בכלל להעמיד 25 מיליון דולר", מסביר גיא אלדר. בסוף 2012 הבינו בצים שבשנת 2013 החברה לא תוכל לעמוד בהתחייבויות שלה. הנושים הזרים הסכימו לעזור: מספנות קוריאניות שבונות עבור החברה אוניות דחו תשלומים והסכימו לבטל הזמנות (הקלה של מאות מיליוני דולרים), בעלי אוניות שמהם חוכרים אוניות הסכימו להמשך תשלום מופחת (הקלה של כ-70 מיליון דולר בשנה) ובנקים זרים הסכימו לדחות תשלומי קרן.

"יש למחזיקי האג"ח הכי הרבה מה להפסיד - הם מטלטלים את הספינה"

גיא אלדר: "מחזיקי האג"ח בוחרים להיות צודקים ולא חכמים. הבנקים מצפים מאיתנו לא לתת את הבטוחה למחזיקי האג"ח, אך אלו מתנהגים בחוסר אחריות. אנו מציעים למחזיקי האג"ח ריקברי שהוא משמעותית גבוה יותר משווי הבטוחות שיש להם היום. יש למחזיקי האג"ח הכי הרבה מה להפסיד - הם מטלטלים את הספינה".

צים היא חברה הנמצאת בבעלות מלאה של החברה לישראל, הנמצאת בשליטת משפחת עופר. לדברי גיא אלדר משפחת עופר והחברה לישראל תמכו בצים בחמש השנים האחרונות ב-1 מיליארד דולר, אחרת מחזיקי האג"ח לא היו מקבלים כסף. אלא שלחברה לישראל קשה היום לאשר תמיכה נוספת בצים בגלל התקנות החדשות והמחמירות של חוק החברות.

צים סיימה את הרבעון של השנה בהפסד של 112 מיליון דולר

חברת צים פועלת בתחום הספנות הבינלאומי המאופיין ברגישות גבוהה למצב המשק העולמי ולמחירי הדלק הימי. כשיש פריחה כלכלית נרשמות עליות מחירים חדות במחירי ההובלה הימית וכשגולשים למיתון המחירים צוללים. היום יש בעולם עודף של אניות, תחרות ומחירים נמוכים - 1,400 דולר מחיר ממוצע למכולה. צים מפעילה 100 אניות (2.5 מיליון מכולות בשנה) בעזרת 4,200 עובדים בעולם (מתוכם 1,000 ישראלים) כך שלכל שינוי קטן יש השפעה דרמטית על התוצאות.

צים שרותי ספנות משולבים, כך בשמה המלא, סיימה את הרבעון של השנה בהפסד של 112 מיליון דולר לעומת הפסד של 163 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2012. הצמצום בהפסדים הודות להתייעלות שעברה בשנים האחרונות שהציבה אותה בשורה אחת עם 20 חברות הספנות הגדולות בעולם מבחינת שיעורי ריווחיות.

כשהמשבר פרץ הייתה בשוק כמות גדולה של כלי שייט ועוד הזמנות רבות

ההתייעלות נעשתה כחלק מצעדים שצים התחייבה לעשות במסגרת הסדר החוב הקודם שהיה בשנת 2009. אז שונו לוחות הסילוקין ללא "תספורת" ואילו היום מחזיקי האג"ח צפויים לספוג "תספורת" ענקית תמורת מניות החברה. הנחת הבסיס בהסדר החוב הקודם הייתה ששוק הספנות יתאושש, אך

זה לא קרה עד היום.

בהתסכלות על שוק הספנות הבינלאומי הוא גדל בין השנים 2001 עד 2009 בעיקר על רקע התחזקות סין ומזרח אסיה. האופטימיות הייתה רבה ואפילו נוצרה תחרות על הזכות לבנות אוניות. כשהמשבר פרץ בשנים 2007-2008 הייתה בשוק כמות גדולה של כלי שייט ועוד הזמנות רבות כשמקורות המימון נעלמו בין לילה.

האם משפחת עופר תכניס את היד לכיס במסגרת הסדר חוב?

גיא אלדר: "אם יהיה הסדר חוב לחברה לישראל יהיה קל יותר לתמוך בחברה.

זאת אמירה פופוליסטית להגיד לבעל השליטה להכניס את היד לכיס. בסך הכול אנו חברה טובה בסיטואציה קשה בגלל המשבר בעולם, אף אחד כאן לא מנסה לגזור קופון. אנחנו ביחד עם מחזיקי האג"ח על אותה סירה והם הנושים היחידים שהולכים נגדנו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?