TV

הסתיים הדיון בעניין אידיבי: חגי אולמן מונה כמשקיף; דנקנר - "אני מרוצה"

אייל גבאי מונה ע"י השופט למומחה כלכלי. דנקנר בעניין ההסדר עם לאומי: "אני לא פניתי לבנק, אז תחשבו לבד מה היה שם"
מערכת Bizportal | (10)

בעל השליטה בקבוצת IDB נוחי דנקנר עשה היום את מה שבעלי שליטה אחרים בחברות ציבוריות לא עשו - הגיע לבית המשפט המחוזי בתל אביב. בסיום הדיון הורה השופט אורנשטיין למנות את עו"ד חגי אולמן לבעל תפקיד של משקיף חיצוני בחברת IDB וגם החליט למנות את אייל גבאי כמומחה כלכלי.

לעו"ד אולמן יהיו סמכויות פיקוח על פעולות פיננסיות ואחרות של החברה, כמו כן הוא יקבל בנאמנות כספים שהחברה אמורה לשלם לנושיה. בכך נעתר בית המשפט לדרישת נאמני האג"ח של אידיבי פיתוח. הדיון הבא, שיהיה בתיק המרכזי, נקבע ליום חמישי, ה-30 במאי.

השופט אורנשטיין ששב ומתח ביקורת על אופן ההתנהלות של הבנקים, ושהעיר גם על העדרו של נוחי דנקנר מהדיון הקודם, התייחס במהלך הדיון למחלוקת שנתגלעה ביון הצדדים ביחס להערכות השווי השונות שנעשו לנכסי החברה וקבע "לטעמי אין מקום לתת משקל לחוות הדעת הכלכלית לגבי חדלות הפרעון של אי.די.בי פתוח (שבוצעה על ידי חברת TASC). אך קשה להתעלם ממצבה הפיננסי הבעייתי של החברה והקושי לגייס משקיע".

בסיכום הדיון קבע השופט כי "יש להיעתר לבקשה באופן מוגבל. יש לאפשר המשך פעילות החברה תוך השגחה. אני ממנה את עורך דין חגי אולמן למשקיף חיצוני בחברה ואת אייל גבאי כמומחה כלכלי".

עו"ד חגי אולמן מסר: "קיבלתי את ההחלטה הראשונית של בית המשפט על המינוי. אני מבין את כובד האחריות הכרוך בתפקיד ואפעל בהתאם להנחיות בית המשפט".

ביציאה מהדיון אמר נוחי דנקנר בהתייחסו למינויו של עו"ד אולמן כי "נספק כל פרט למשקיף החיצוני שמונה ע"י בית המשפט, כפי שאנחנו מספקים את כל הפרטים לרשויות ולמשקיעים. החברה חזקה ושקופה, והממשל התאגידי שלנו הוא ברמה גבוהה מאוד מאוד".

דנקנר אמר עוד, "בסופו של דבר השופט נותן לחברה להמשיך להתנהל כפי שהיא, בהנהלה ובדירקטוריון שלה, להמשיך לשלם את כל התחייבויותיה כסידרם. להזכירכם יש לחברה מעל ל-1.1 מיליארד שקל בקופתה, זה סכום אדיר ודי בו כדי לעמוד בתשלומים לשנה, לחברה יש נכסים נהדרים, מהנכסים הטובים ביותר במשק הישראלי ששווים המון כסף, מיליארדים, ואם החברה תרצה בהמשך היא גם תוכל לממש נכסים אלה".

דנקנר הוסיף, "אנחנו הצענו לחזק את הדירקטוריון בשני דירקטורים בלתי תלויים, השופט העדיף למנות משקיף. זה כמובן מקובל וברור. הדברים אצלנו מילא מתנהלים בשקיפות ובגילוי מלא, כפי שאתם יודעים בתקשורת, כל מילה שנאמרת בכל חדר ממילא ניתנת לקריאה אצלכם למחרת בבוקר".

לאחר סיום הדיון, דנקנר נשאל מחוץ לאולם על עניין ההסדר עם לאומי ואמר כי "אני לא פניתי לבנק לאומי למחוק את החוב, אז תחשבו לבד מה היה שם". בכך ככל הנראה הבהיר דנקנר כי מי שייזם את המהלך היה הבנק ולא הוא.

בתגובות ל-Bizportal נראה כי עורכי הדין של שני הצדדים מרוצים בסה"כ מהחלטתו של השופט אורנשטיין, שמהווה מאין פשרה. היטב לבטא זאת עו"ד רם כספי שהתראיין ל-BizportalTV. השופט החליט מצד אחד מונה משקיף חיצוני לחברה כפי שדרשה נציגות האג"ח של אידיבי פיתוח, ומנגד לא התקבלה בקשתם לקבל את תוכנית ההבראה שהציעו במסגרתה תועבר השליטה מידי דנקנר אליהם.

עו"ד רוזובסקי המייצג את נציגות מחזיקי האג"ח באידיבי פיתוח אמר בצאתו מהדיון ל-Bizportal "החלטת ביהמ"ש על מינוי בעל תפקיד בחברה היא החלטה דרמטית. אני מרוצה מהחלטת השופט. יש לנו משקיף בפנים והחברה לא יכולה לעשות כלום ללא הסכמתו".

מנגד אמר ל-Bizportal עו"ד ממשרד מאיר ליפא המייצג את נציגות מחזיקי האג"ח באידיבי אחזקות, "ההחלטה טובה. השופט כתב בפירוש שלמשקיף לא תיהיה זכות וטו. אנחנו מוכנים שיכניסו גם 10 משקיפים, 1000 משקיפים".

מנציגות בעלי האג"ח של אידיבי פיתוח נמסר, "החלטת בית המשפט היא בשורה חשובה לציבור החוסכים במדינת ישראל. אנו בטוחים שבעל התפקיד שמינה בית המשפט יפקח באופן הדוק על התנהלות החברה, ימנע ממנה לפעול בניגוד עניינים וידאג לטובת בעלי החוב. אנו בטוחים כי בהמשך נוכל לשכנע את בית המשפט כי אידיבי פיתוח אינה יכולה עוד לשרת את החובות העצומים הרובצים עליה, וכי רק הסדר כפוי ימנע אובדן עצום של כספי החוסכים בקרנות הפנסיה".

ביומיים האחרונים ניסו בכירי IDB להגיע להסכם מול נציגות מחזיקי האג"ח אותה מוביל ג'רמי בלנק מקרן יורק. בין דנקנר לבין בלנק התקיימה פגישה אך הצדדים לא הגיעו להסכמות והפערים הינם גדולים. לאור האמור, המגעים עלו על שרטון.

בחברת אידיבי אחזקות עדכנו מוקדם יותר היום כי הגישו לשופט אורנשטיין דיווח על פגישתם אתמול עם אדווארדו אלשטיין. על פי הדיווח, אלשטיין נחוש לבצע השקעתו ישירות באידיבי אחזקות, אבל מתן הסעדים שמבקשת נציגות פיתוח, כולם או חלקם לרבות מינוי בעל תפקיד מטעם ביהמש בפיתוח, יעמיד בסכנה ממשית את הההשקעה.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    אבי 30/04/2013 20:37
    הגב לתגובה זו
    מה מנהל רשות החברות מבין בהסדרי חוב ובאשראים?
  • 9.
    חכם 30/04/2013 17:19
    הגב לתגובה זו
    ברצינות?!?
  • 8.
    הרבנית רנטגן 30/04/2013 16:19
    הגב לתגובה זו
    הביתה הביתה. חבל על כל רגע העסק גמור כבר מזמן
  • 7.
    עוד פעם קשרים במקום כישורים (ל"ת)
    לוין גד 30/04/2013 16:13
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    משה 30/04/2013 15:06
    הגב לתגובה זו
    המפקחים על הבנקים ושוק ההון - היו ניצבים ונשארו ניצבים . אחרי תפקיד הניצבים מחכה להם תואר " בעל תפקיד " ההצגה הטובה בעיר נמשכת . לא צריך ללכת לתאטרון .
  • 5.
    סוחר 30/04/2013 15:02
    הגב לתגובה זו
    עם משקיף עיוור וקלקלן מקולקל - השיטה ממשיכה
  • 4.
    אזרח 30/04/2013 14:46
    הגב לתגובה זו
    מינו עוד נציג אז מה - ממילא גם קודם אם אידיבי פיתוח הייתה מנסה לעשות צעד לא כלכלי היו לוקחים אותה לבית משפט
  • 3.
    שריף 30/04/2013 14:37
    הגב לתגובה זו
    זו חבורה של עבריינים ! גרוע יותר מהעולם נתחתון! בעולם התחתון יש עדיין רחמים לעומת חבורת העושקים הזאת! שמשחדת ומסבכם בכירים וכך משתקת אותם! חייבים להפסיק את ההגמוניה של פרצופים חצי יהודים - שלא כדת משה - העושקים את לשד הארץ ויושביה
  • 2.
    לדעתי,השופט יתן לנוחי עוד 3 חודשים להמשיך לנהל אידיבי (ל"ת)
    SAM 30/04/2013 14:08
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    תנו לנוחי לנצח!! (ל"ת)
    הלקח נלמד 30/04/2013 13:57
    הגב לתגובה זו
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.