הסתיים הדיון בעניין אידיבי: חגי אולמן מונה כמשקיף; דנקנר - "אני מרוצה"
בעל השליטה בקבוצת IDB נוחי דנקנר עשה היום את מה שבעלי שליטה אחרים בחברות ציבוריות לא עשו - הגיע לבית המשפט המחוזי בתל אביב. בסיום הדיון הורה השופט אורנשטיין למנות את עו"ד חגי אולמן לבעל תפקיד של משקיף חיצוני בחברת IDB וגם החליט למנות את אייל גבאי כמומחה כלכלי.
לעו"ד אולמן יהיו סמכויות פיקוח על פעולות פיננסיות ואחרות של החברה, כמו כן הוא יקבל בנאמנות כספים שהחברה אמורה לשלם לנושיה. בכך נעתר בית המשפט לדרישת נאמני האג"ח של אידיבי פיתוח. הדיון הבא, שיהיה בתיק המרכזי, נקבע ליום חמישי, ה-30 במאי.
השופט אורנשטיין ששב ומתח ביקורת על אופן ההתנהלות של הבנקים, ושהעיר גם על העדרו של נוחי דנקנר מהדיון הקודם, התייחס במהלך הדיון למחלוקת שנתגלעה ביון הצדדים ביחס להערכות השווי השונות שנעשו לנכסי החברה וקבע "לטעמי אין מקום לתת משקל לחוות הדעת הכלכלית לגבי חדלות הפרעון של אי.די.בי פתוח (שבוצעה על ידי חברת TASC). אך קשה להתעלם ממצבה הפיננסי הבעייתי של החברה והקושי לגייס משקיע".
בסיכום הדיון קבע השופט כי "יש להיעתר לבקשה באופן מוגבל. יש לאפשר המשך פעילות החברה תוך השגחה. אני ממנה את עורך דין חגי אולמן למשקיף חיצוני בחברה ואת אייל גבאי כמומחה כלכלי".
עו"ד חגי אולמן מסר: "קיבלתי את ההחלטה הראשונית של בית המשפט על המינוי. אני מבין את כובד האחריות הכרוך בתפקיד ואפעל בהתאם להנחיות בית המשפט".
ביציאה מהדיון אמר נוחי דנקנר בהתייחסו למינויו של עו"ד אולמן כי "נספק כל פרט למשקיף החיצוני שמונה ע"י בית המשפט, כפי שאנחנו מספקים את כל הפרטים לרשויות ולמשקיעים. החברה חזקה ושקופה, והממשל התאגידי שלנו הוא ברמה גבוהה מאוד מאוד".
דנקנר אמר עוד, "בסופו של דבר השופט נותן לחברה להמשיך להתנהל כפי שהיא, בהנהלה ובדירקטוריון שלה, להמשיך לשלם את כל התחייבויותיה כסידרם. להזכירכם יש לחברה מעל ל-1.1 מיליארד שקל בקופתה, זה סכום אדיר ודי בו כדי לעמוד בתשלומים לשנה, לחברה יש נכסים נהדרים, מהנכסים הטובים ביותר במשק הישראלי ששווים המון כסף, מיליארדים, ואם החברה תרצה בהמשך היא גם תוכל לממש נכסים אלה".
דנקנר הוסיף, "אנחנו הצענו לחזק את הדירקטוריון בשני דירקטורים בלתי תלויים, השופט העדיף למנות משקיף. זה כמובן מקובל וברור. הדברים אצלנו מילא מתנהלים בשקיפות ובגילוי מלא, כפי שאתם יודעים בתקשורת, כל מילה שנאמרת בכל חדר ממילא ניתנת לקריאה אצלכם למחרת בבוקר".
לאחר סיום הדיון, דנקנר נשאל מחוץ לאולם על עניין ההסדר עם לאומי ואמר כי "אני לא פניתי לבנק לאומי למחוק את החוב, אז תחשבו לבד מה היה שם". בכך ככל הנראה הבהיר דנקנר כי מי שייזם את המהלך היה הבנק ולא הוא.
בתגובות ל-Bizportal נראה כי עורכי הדין של שני הצדדים מרוצים בסה"כ מהחלטתו של השופט אורנשטיין, שמהווה מאין פשרה. היטב לבטא זאת עו"ד רם כספי שהתראיין ל-BizportalTV. השופט החליט מצד אחד מונה משקיף חיצוני לחברה כפי שדרשה נציגות האג"ח של אידיבי פיתוח, ומנגד לא התקבלה בקשתם לקבל את תוכנית ההבראה שהציעו במסגרתה תועבר השליטה מידי דנקנר אליהם.
עו"ד רוזובסקי המייצג את נציגות מחזיקי האג"ח באידיבי פיתוח אמר בצאתו מהדיון ל-Bizportal "החלטת ביהמ"ש על מינוי בעל תפקיד בחברה היא החלטה דרמטית. אני מרוצה מהחלטת השופט. יש לנו משקיף בפנים והחברה לא יכולה לעשות כלום ללא הסכמתו".
מנגד אמר ל-Bizportal עו"ד ממשרד מאיר ליפא המייצג את נציגות מחזיקי האג"ח באידיבי אחזקות, "ההחלטה טובה. השופט כתב בפירוש שלמשקיף לא תיהיה זכות וטו. אנחנו מוכנים שיכניסו גם 10 משקיפים, 1000 משקיפים".
מנציגות בעלי האג"ח של אידיבי פיתוח נמסר, "החלטת בית המשפט היא בשורה חשובה לציבור החוסכים במדינת ישראל. אנו בטוחים שבעל התפקיד שמינה בית המשפט יפקח באופן הדוק על התנהלות החברה, ימנע ממנה לפעול בניגוד עניינים וידאג לטובת בעלי החוב. אנו בטוחים כי בהמשך נוכל לשכנע את בית המשפט כי אידיבי פיתוח אינה יכולה עוד לשרת את החובות העצומים הרובצים עליה, וכי רק הסדר כפוי ימנע אובדן עצום של כספי החוסכים בקרנות הפנסיה".
ביומיים האחרונים ניסו בכירי IDB להגיע להסכם מול נציגות מחזיקי האג"ח אותה מוביל ג'רמי בלנק מקרן יורק. בין דנקנר לבין בלנק התקיימה פגישה אך הצדדים לא הגיעו להסכמות והפערים הינם גדולים. לאור האמור, המגעים עלו על שרטון.
בחברת אידיבי אחזקות עדכנו מוקדם יותר היום כי הגישו לשופט אורנשטיין דיווח על פגישתם אתמול עם אדווארדו אלשטיין. על פי הדיווח, אלשטיין נחוש לבצע השקעתו ישירות באידיבי אחזקות, אבל מתן הסעדים שמבקשת נציגות פיתוח, כולם או חלקם לרבות מינוי בעל תפקיד מטעם ביהמש בפיתוח, יעמיד בסכנה ממשית את הההשקעה.
- 10.אבי 30/04/2013 20:37הגב לתגובה זומה מנהל רשות החברות מבין בהסדרי חוב ובאשראים?
- 9.חכם 30/04/2013 17:19הגב לתגובה זוברצינות?!?
- 8.הרבנית רנטגן 30/04/2013 16:19הגב לתגובה זוהביתה הביתה. חבל על כל רגע העסק גמור כבר מזמן
- 7.עוד פעם קשרים במקום כישורים (ל"ת)לוין גד 30/04/2013 16:13הגב לתגובה זו
- 6.משה 30/04/2013 15:06הגב לתגובה זוהמפקחים על הבנקים ושוק ההון - היו ניצבים ונשארו ניצבים . אחרי תפקיד הניצבים מחכה להם תואר " בעל תפקיד " ההצגה הטובה בעיר נמשכת . לא צריך ללכת לתאטרון .
- 5.סוחר 30/04/2013 15:02הגב לתגובה זועם משקיף עיוור וקלקלן מקולקל - השיטה ממשיכה
- 4.אזרח 30/04/2013 14:46הגב לתגובה זומינו עוד נציג אז מה - ממילא גם קודם אם אידיבי פיתוח הייתה מנסה לעשות צעד לא כלכלי היו לוקחים אותה לבית משפט
- 3.שריף 30/04/2013 14:37הגב לתגובה זוזו חבורה של עבריינים ! גרוע יותר מהעולם נתחתון! בעולם התחתון יש עדיין רחמים לעומת חבורת העושקים הזאת! שמשחדת ומסבכם בכירים וכך משתקת אותם! חייבים להפסיק את ההגמוניה של פרצופים חצי יהודים - שלא כדת משה - העושקים את לשד הארץ ויושביה
- 2.לדעתי,השופט יתן לנוחי עוד 3 חודשים להמשיך לנהל אידיבי (ל"ת)SAM 30/04/2013 14:08הגב לתגובה זו
- 1.תנו לנוחי לנצח!! (ל"ת)הלקח נלמד 30/04/2013 13:57הגב לתגובה זו

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות
כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות
הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.
נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.
התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.
אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק
האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.
- אנבידיה מטפסת 1% טסלה מוסיפה 0.8% ומה קורה בחוזים?
- מניות הכריה מתאוששות, טסלה מוסיפה 0.6% - מה עושים החוזים העתידיים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026
דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?
דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה.
לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים.
2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.
אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.
לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:
