הסתיים הדיון בעניין אידיבי: חגי אולמן מונה כמשקיף; דנקנר - "אני מרוצה"
בעל השליטה בקבוצת IDB נוחי דנקנר עשה היום את מה שבעלי שליטה אחרים בחברות ציבוריות לא עשו - הגיע לבית המשפט המחוזי בתל אביב. בסיום הדיון הורה השופט אורנשטיין למנות את עו"ד חגי אולמן לבעל תפקיד של משקיף חיצוני בחברת IDB וגם החליט למנות את אייל גבאי כמומחה כלכלי.
לעו"ד אולמן יהיו סמכויות פיקוח על פעולות פיננסיות ואחרות של החברה, כמו כן הוא יקבל בנאמנות כספים שהחברה אמורה לשלם לנושיה. בכך נעתר בית המשפט לדרישת נאמני האג"ח של אידיבי פיתוח. הדיון הבא, שיהיה בתיק המרכזי, נקבע ליום חמישי, ה-30 במאי.
השופט אורנשטיין ששב ומתח ביקורת על אופן ההתנהלות של הבנקים, ושהעיר גם על העדרו של נוחי דנקנר מהדיון הקודם, התייחס במהלך הדיון למחלוקת שנתגלעה ביון הצדדים ביחס להערכות השווי השונות שנעשו לנכסי החברה וקבע "לטעמי אין מקום לתת משקל לחוות הדעת הכלכלית לגבי חדלות הפרעון של אי.די.בי פתוח (שבוצעה על ידי חברת TASC). אך קשה להתעלם ממצבה הפיננסי הבעייתי של החברה והקושי לגייס משקיע".
בסיכום הדיון קבע השופט כי "יש להיעתר לבקשה באופן מוגבל. יש לאפשר המשך פעילות החברה תוך השגחה. אני ממנה את עורך דין חגי אולמן למשקיף חיצוני בחברה ואת אייל גבאי כמומחה כלכלי".
עו"ד חגי אולמן מסר: "קיבלתי את ההחלטה הראשונית של בית המשפט על המינוי. אני מבין את כובד האחריות הכרוך בתפקיד ואפעל בהתאם להנחיות בית המשפט".
ביציאה מהדיון אמר נוחי דנקנר בהתייחסו למינויו של עו"ד אולמן כי "נספק כל פרט למשקיף החיצוני שמונה ע"י בית המשפט, כפי שאנחנו מספקים את כל הפרטים לרשויות ולמשקיעים. החברה חזקה ושקופה, והממשל התאגידי שלנו הוא ברמה גבוהה מאוד מאוד".
דנקנר אמר עוד, "בסופו של דבר השופט נותן לחברה להמשיך להתנהל כפי שהיא, בהנהלה ובדירקטוריון שלה, להמשיך לשלם את כל התחייבויותיה כסידרם. להזכירכם יש לחברה מעל ל-1.1 מיליארד שקל בקופתה, זה סכום אדיר ודי בו כדי לעמוד בתשלומים לשנה, לחברה יש נכסים נהדרים, מהנכסים הטובים ביותר במשק הישראלי ששווים המון כסף, מיליארדים, ואם החברה תרצה בהמשך היא גם תוכל לממש נכסים אלה".
דנקנר הוסיף, "אנחנו הצענו לחזק את הדירקטוריון בשני דירקטורים בלתי תלויים, השופט העדיף למנות משקיף. זה כמובן מקובל וברור. הדברים אצלנו מילא מתנהלים בשקיפות ובגילוי מלא, כפי שאתם יודעים בתקשורת, כל מילה שנאמרת בכל חדר ממילא ניתנת לקריאה אצלכם למחרת בבוקר".
לאחר סיום הדיון, דנקנר נשאל מחוץ לאולם על עניין ההסדר עם לאומי ואמר כי "אני לא פניתי לבנק לאומי למחוק את החוב, אז תחשבו לבד מה היה שם". בכך ככל הנראה הבהיר דנקנר כי מי שייזם את המהלך היה הבנק ולא הוא.
בתגובות ל-Bizportal נראה כי עורכי הדין של שני הצדדים מרוצים בסה"כ מהחלטתו של השופט אורנשטיין, שמהווה מאין פשרה. היטב לבטא זאת עו"ד רם כספי שהתראיין ל-BizportalTV. השופט החליט מצד אחד מונה משקיף חיצוני לחברה כפי שדרשה נציגות האג"ח של אידיבי פיתוח, ומנגד לא התקבלה בקשתם לקבל את תוכנית ההבראה שהציעו במסגרתה תועבר השליטה מידי דנקנר אליהם.
עו"ד רוזובסקי המייצג את נציגות מחזיקי האג"ח באידיבי פיתוח אמר בצאתו מהדיון ל-Bizportal "החלטת ביהמ"ש על מינוי בעל תפקיד בחברה היא החלטה דרמטית. אני מרוצה מהחלטת השופט. יש לנו משקיף בפנים והחברה לא יכולה לעשות כלום ללא הסכמתו".
מנגד אמר ל-Bizportal עו"ד ממשרד מאיר ליפא המייצג את נציגות מחזיקי האג"ח באידיבי אחזקות, "ההחלטה טובה. השופט כתב בפירוש שלמשקיף לא תיהיה זכות וטו. אנחנו מוכנים שיכניסו גם 10 משקיפים, 1000 משקיפים".
מנציגות בעלי האג"ח של אידיבי פיתוח נמסר, "החלטת בית המשפט היא בשורה חשובה לציבור החוסכים במדינת ישראל. אנו בטוחים שבעל התפקיד שמינה בית המשפט יפקח באופן הדוק על התנהלות החברה, ימנע ממנה לפעול בניגוד עניינים וידאג לטובת בעלי החוב. אנו בטוחים כי בהמשך נוכל לשכנע את בית המשפט כי אידיבי פיתוח אינה יכולה עוד לשרת את החובות העצומים הרובצים עליה, וכי רק הסדר כפוי ימנע אובדן עצום של כספי החוסכים בקרנות הפנסיה".
ביומיים האחרונים ניסו בכירי IDB להגיע להסכם מול נציגות מחזיקי האג"ח אותה מוביל ג'רמי בלנק מקרן יורק. בין דנקנר לבין בלנק התקיימה פגישה אך הצדדים לא הגיעו להסכמות והפערים הינם גדולים. לאור האמור, המגעים עלו על שרטון.
בחברת אידיבי אחזקות עדכנו מוקדם יותר היום כי הגישו לשופט אורנשטיין דיווח על פגישתם אתמול עם אדווארדו אלשטיין. על פי הדיווח, אלשטיין נחוש לבצע השקעתו ישירות באידיבי אחזקות, אבל מתן הסעדים שמבקשת נציגות פיתוח, כולם או חלקם לרבות מינוי בעל תפקיד מטעם ביהמש בפיתוח, יעמיד בסכנה ממשית את הההשקעה.
- 10.אבי 30/04/2013 20:37הגב לתגובה זומה מנהל רשות החברות מבין בהסדרי חוב ובאשראים?
- 9.חכם 30/04/2013 17:19הגב לתגובה זוברצינות?!?
- 8.הרבנית רנטגן 30/04/2013 16:19הגב לתגובה זוהביתה הביתה. חבל על כל רגע העסק גמור כבר מזמן
- 7.עוד פעם קשרים במקום כישורים (ל"ת)לוין גד 30/04/2013 16:13הגב לתגובה זו
- 6.משה 30/04/2013 15:06הגב לתגובה זוהמפקחים על הבנקים ושוק ההון - היו ניצבים ונשארו ניצבים . אחרי תפקיד הניצבים מחכה להם תואר " בעל תפקיד " ההצגה הטובה בעיר נמשכת . לא צריך ללכת לתאטרון .
- 5.סוחר 30/04/2013 15:02הגב לתגובה זועם משקיף עיוור וקלקלן מקולקל - השיטה ממשיכה
- 4.אזרח 30/04/2013 14:46הגב לתגובה זומינו עוד נציג אז מה - ממילא גם קודם אם אידיבי פיתוח הייתה מנסה לעשות צעד לא כלכלי היו לוקחים אותה לבית משפט
- 3.שריף 30/04/2013 14:37הגב לתגובה זוזו חבורה של עבריינים ! גרוע יותר מהעולם נתחתון! בעולם התחתון יש עדיין רחמים לעומת חבורת העושקים הזאת! שמשחדת ומסבכם בכירים וכך משתקת אותם! חייבים להפסיק את ההגמוניה של פרצופים חצי יהודים - שלא כדת משה - העושקים את לשד הארץ ויושביה
- 2.לדעתי,השופט יתן לנוחי עוד 3 חודשים להמשיך לנהל אידיבי (ל"ת)SAM 30/04/2013 14:08הגב לתגובה זו
- 1.תנו לנוחי לנצח!! (ל"ת)הלקח נלמד 30/04/2013 13:57הגב לתגובה זו
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?
קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר
קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12.
שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו.
בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים
מי הוא קובי אלכסנדר?
קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).
ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה.
ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- מדד ת"א 90 התחזק 1.4%; מדד הנדל"ן זינק 2.3%
- ת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
