דוחות

ממשיכה לשלם על טעויות העבר: טרכטנברג ולאס וגאס הסבו לנכסים ובניין הפסד של 453 מיליון ש'

החברה רשמה גידול של כ-19% מהכנסות משכר דירה שהסתכמו בכ-549 מיליון שקל. סגי איתן: "היקף הנכסים המניבים גדל ועומד על 8.5 מיליארד שקל ומהווים 70% מהמאזן"
לירן סהר | (3)

חברת נכסים ובנין מקבוצת IDB מסכמת את הרבעון הרביעי של 2011 עם הכנסות בהיקף של 172 מיליון שקל, זאת לעומת 220 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, ירידה של 22.5%. הכנסות החברה מהשכרת נכסים עמדו ברבעון הרביעי על 159 מיליון שקל, זאת לעומת 115 מיליון שקל אשתקד, גידול של 38%. הכנסות החברה ב-2011 מבנייה למגורים הסתכמו בכ-252 מיליון שקל, זאת לעומת 396 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

החברה רשמה ברבעון הרביעי הפסד נקי לבעלי המניות של כ-139 מיליון שקל, זאת לעומת רווח נקי של 7 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. ההפסד הנקי ב-2011 הסתכם בכ-453 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של 136 מיליון שקל ב-2010. ההפסד נובע מההפחתות בגין פרויקט הפלאזה בלאס וגאס בסך של כ-279 מיליון שקל וכן מהוצאות מס חד פעמיות (המיוחסות לבעלים של החברה) של כ-125 מיליון שקל בעקבות עדכון ההתחייבות למסים נדחים כתוצאה מעצירת מתווה ההפחתה של מס החברות בישראל והעלאת שיעור מס החברות ל- 25% החל מיום 1 בינואר 2012 (בעקבות המלצות הועדה לשינוי חברתי- כלכלי ("ועדת טרכטנברג")).

נזכיר כי הפרויקט בלאס וגאס סבל ברבעון השלישי מהפחתת שווי של 300 מיליון דולר וערכו כיום עומד על 700 מיליון דולר. בחודש נובמבר השלימה החברה את רכישת מלוא השליטה בבניין ה-HSBC בניו יורק מכור תעשיות תמורת 139.6 מיליון דולר.

רפי ביסקר, יו"ר דירקטוריון הקבוצה, מסר: "למרות המשבר הפיננסי העולמי וסביבה עסקית מאתגרת בישראל, החברה מציגה צמיחה בכל הפרמטרים התפעוליים בתחום הנכסים המניבים ועליה במכירת יחידות דיור. הקבוצה השקיעה בשנת 2011 מעל 1.7 מיליארד שקל ברכישה והקמת נכסים מניבים בארצות הברית ובישראל. מלא תרומתם של הנכסים תבוא לידי ביטוי בשנים הבאות. ניצול הזדמנויות עסקיות בחו"ל יחד עם הרחבה והשבחת תיק הנכסים בישראל עם שיעור תפוסה ממוצע של 96%, הביאו בשנה החולפת לגידול של כ- 18% בהכנסות מפעילות הליבה של החברה."

סגי איתן, מנכ"ל הקבוצה, מסרה: "הקבוצה ממשיכה להציג גידול בפרמטרים התפעוליים: ההכנסות משכ"ד גידול של 18% ,EBITDA גידול של 9% , NOI גידול של 12%. פיתוח הפעילות הקיימת לצד רכישת נכסים אסטרטגיים להשקעה מהווה בסיס לצמיחה ולחיזוק העוגנים של החברה. אחד מעוגנים אלו הינו היקף הנכסים המניבים שגדל ועומד על 8.5 מיליארד שקל לסוף 2011 ומהווה 70% מהמאזן, עובדה נוספת שמבטאת את איתנותה של הקבוצה. בתחום זה בלטו מספר מהלכים השנה: החברה השלימה את רכישת יתרת הזכויות בבנין HSBC בניו יורק, ונחתמו הסכמי שכירות עם שוכרים איכותיים ביותר דוגמת בייקר מקינזי ומאן גרופ. עם חתימת הסכמים אלה תפוסת הבניין עומדת על כ- 92%."

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    הכל ידוע, אבל דווקא הפרמטרים של החברה עלו. (ל"ת)
    רובי 22/03/2012 16:19
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אביב המבין 21/03/2012 10:25
    הגב לתגובה זו
    הגידול בשכירות זה מהמחאה שגרמה להפסקת בניה ועליה בשכירות. זה מתקזז עם מס החברות. שגם כך היה מנוע שלילי למשק. ההפסד האמיתי נובעה מפלזה בלאס וגס! כלומר ניהול גרוע של ההנהלה הראשית! הלכו להיכן שהם לא מבינים: כלומר שוק פתוח, לא כמו המונופולים והשוק בסגור בארץ, שבו קשרים הרבה יותר חשובים מקישורים. התהליך הזה קורה להרבה חברות בארץ שפה פורחות ובחול מתות. אבל כאן הם בוכים שאי אפשר לבצע עסקים יוצעים לחול ומתברר ששם זה הרבה יותר קשה. אז חוזרים ארצה להמשיך לקרוע אותנו כדי להתמודד עם ההפסדים מחול. לכן כל המעשיות של אם המנכל לא יקבל מיליון שקלים או דולרים לחודש הוא ילך לחול וירוויח יותר זה שטויות. גם עם ירוויח 100,000 עדיין יעשה את אותה עבודה מזופתת!
  • מילים כדורבנות 21/03/2012 12:25
    הגב לתגובה זו
    הבעייה היא שהשיטה במדינת היהודים דפוקה. 1. חבר מביא חבר. 2. הדו" חות הכספיים אינם משקפים את התוצאות העיסקיות האמיתיות משום שהם עמוסים בעיוותים חשבונאיים. 3. המוסדיים מממנים את הטייקונים ובכך משריינים לעצמם משרות דירקטור ושאר הטבות. 4. הניהול העיסקי בישראל מונע משיקולי אגו ולא תבונה עיסקית.
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?