עדי סקופ: "לבנקים חסר 20 מיליארד ש' כדי לעמוד ביעדי באזל 3; בעלי המניות יפגעו"
המפקח על הבנקים צפוי לפרסם הוראה חדשה בקשר ליעד הלימות הון ליבה לבנקים בישראל בקרוב. היעד החדש בהתאם להוראות באזל 3 יהווה יישור קו עם המקובל באירופה וצפוי להיות גבוה משמעותית מהלימות הון של 7.5% שנדרשת היום במערכת הבנקאית.
בנסיון להבין את השלכות הצעד ביצע עדי סקופ, אנליסט הבנקים של IBI, ניתוח תרחישים כאשר הוא מתבסס על ההנחה כי יעד הלימות הון ליבה יעלה לאזור ה-10% ויתפרש על פני 5-7 שנים. להערכתו, בנק ישראל ינסה לאזן את ה"מכה" דרך הורדת ריבית והרחבה מוניטרית.
בבית ההשקעות מעריכים כי להוראה צפויות להיות מספר השלכות על הפעילות הכלכלית במשק ועל תמחור מניות הבנקים בפרט:
1. בטווח הארוך הבנקים ייהנו מרמת יציבות ואיתנות גבוהה יותר, כך שסיכון המאקרו יציבותי במערכת הפיננסית יקטן. אמנם מחזיקי האג"ח של הבנקים ייהנו משיפור זה, אך את החשבון ישלמו בעלי המניות, שיאלצו להסתפק בתשואה להון נמוכה יותר מבעבר.
2. הגדלת הלימות הון מגדילה את כמות ההון העצמי של הבנקים ומפחיתה באופן פרופורציונאלי את רמת התשואה להון שהבנקים יכולים להשיג. "להערכתנו, לאחר שלקחנו בחשבון את השיפור ביציבות הבנקים כתוצאה מהגידול בהון, הגדלת יחס הלימות ליבה ב-3 נקודות תפחית את רמת התשואה להון ב-2% בממוצע. לכן, ברמת הלימות הון דו ספרתית, מכפילי ההון שהורגלנו בעבר רלבנטיים פחות לעתיד".
3. הסתברות גבוהה יותר למחסור אשראי. מספר גורמים רגולטורים חוברים יחד כיום ומגדילים את ההסתברות למחסור אשראי בשנה הקרובה:
א.הנחיה של בנק ישראל שנכנסה לתוקף בתחילת ינואר השנה מקטינה את רמת החשיפה ללווה בודד וקבוצת לווים. מגבלת קבוצת לווים ירדה מ-30% ל-25% ובנוסף התווספה דרישה שכל הלווים המהווים מעל 10% מהון הבנק, יחדיו לא יעלו על 120% מהון הבנק.
ב. הנחיה דומה נכנסה לתוקף מצד המפקח על הביטוח והחסכון ארוך טווח המגבילות את רמת החשיפה לחברה אחת.
ג. רשות ני"ע ומגבלת וועדת חודק על קופות הגמל.
פגיעה בכמות האשראי במשק
בהמשך לצעד, מעריך סקופ, כי הבנקים יצטרכו להגדיל את הונם העצמי במיליארדי שקלים על מנת לעמוד ביעד הלימות הון ליבה חדש. לדבריו הם יעשו זאת ע"י הקפאת חלוקת דיבידנדים ב-2012, וכנראה גם מעבר לכך; הנפקת הון מניות וזכויות והפחתת נכסי סיכון, דבר שיפגע בכמות האשראי במשק ויקשה על לווים רבים למחזר חובות. בהמשך לכך, סקופ מציין את הפגיעה בענף הנדל"ן הבאה לידי ביטוי כבר היום.
"זרז להתפתחות שוק הסינדיקציה בישראל"
סקופ טוען כי אם יחס הלימות הון ליבה יעלה ל-10% בסוף 2016, במונחים של היום חסרים לבנקים כ-20 מיליארד שקל בכדי לעמוד ביעד החדש, שהם שווה ערך ל 165 מיליארד שקל הלוואות. "בהנחה שהבנקים ישיגו תשואה להון של 5.9% בשנה, כל שנה עד סוף 2016 הם יעמדו ביעד החדש ללא צורך בגיוס הון אך גם ללא חלוקת דיבידנדים."
- 2.משה 21/02/2012 08:57הגב לתגובה זולעצמם {משכורת}. ולא היו מושכים עוד מיליארדים דבידנדים ,לא היו מגיעים למצב הזה. עכשיו יכניסו יד וישדדו את האזרח{והנגיד יאשר להם}.
- 1.איציק 20/02/2012 13:52הגב לתגובה זופתאום היום נזכרים הכלכלנים של בתי ההשקעות בכל הצרות. מבנה ההון בבנקים, מצבה של יוון, הבעיות בפרטנר, פסק הזמן של עופרה וכולי. למה דווקא עכשו. כדי שנמכור? או שלא ניקנה? או שלא נפריע להם לשמור על מדד נמוך?
הרווח שלא יחזור - מה יקרה לאל על בשנים הבאות?
אל על חותמת רבעון מצוין עם רווח של 203 מיליון דולר אבל פרישת המנכ"לית דינה בן טל גננסיה וחזרת התחרות לשוק מציירים תמונה מורכבת - חברת התעופה הלאומית תמריא או תצנח בשנים הקרובות?
רגע לפני חזרה אמיתית של התחרות בתחום התעופה - רבעון שיא לאל על - למרות איבוד נתח שוק, הרווח הנקי של אלעל עלה ל-202.6 מיליון דולר.
הדוחות שפורסמו היום מבטאים גידול בפעילות - 7% בהכנסות ביחס לשנה שעברה ל-1.07 מיליארד דולר, וגידול של 85 ברווח ל-203 מיליון דולר. רבעון שלישי הוא רבעון עונתית חזק. מתחילת השנה, החברה הרוויחה 364 מיליון דולר, ירידה לעומת רווח של 415 מיליון דולר בתשעה החודשים הראשונים בשנה שעברה.
בסוף השנה תפרוש דינה בן טל, מנכ"לית אל על לאחר שלוש שנים בלבד בתפקיד והיא ייצרה בשנים האלו תוצאות שהביאו את אל על לשיא של כל הזמנים ורווחים שהסיכוי שיחזרו נמוכים מאוד.
פרישתה של בן טל העלתה מחדש את הסוגיה העדינה ביחסים בין מנכ"ל לבעלים. בן טל הביאה את אל על שהיתה על סף פירוק בקורונה ועם חוב עצום של 1.7 מיליארד, לעודף של מאות מיליוני דולרים, תזרים מזומנים חיובי ונתונים פיננסיים חזקים. היו כמה שלבים - ראשית במקביל לכניסת משפחת רוזנברג לשליטה בחברה והתמיכה הממשלתית, נעשה רה ארגון גדול. בן טל גננסיה הצליחה להושיב את הוועדים באל על סביב שולחן גדול אחד ולחתוך. זה הישג גדול שאולי לא נמדד מידית בשורה התחתונה, אבל שם הבסיס להצלחתה - היכולת להניע את העובדים.
- אל על: למרות איבוד נתח שוק, הרווח הנקי עלה ל-202.6 מיליון דולר
- בין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אל על הלכה והשתפרה ואז הגיעה המלחמה. זה נראה רע מאוד, אבל מהר מאוד מ"עז יצא מתוק" - אם בתחילת המלחמה היה סיכוי טוב שאל על תחזור לבקש תמיכה מהמדינה, מהר מאוד התברר שהיא הפכה ליצרנית מזומנים גדולה כי היא הפכה למונופול בקווים המרכזיים. התזרים והרווחים היו בשמיים, אל על הרוויחה את כל השווי שלה לפני המלחמה בשנתיים. היא כל כך גדלה שהיא כבר רצתה להפוך לחברת החזקות ולקנות את ישראכרט. מהר מאוד ירדה מהרעיון.
קרדיט אלעד גוטמן מנכ״ל בזק- ניר דוד ויור בזק- תומר ראב״דסרצ'לייט נערכת לצאת מבזק - נתניהו חתם על ההיתר למכירת המניות
הקרן האמריקאית תוכל למכור את מלוא אחזקותיה בתוך שנתיים ולרדת מתחת ל־5%; לראשונה, בזק תתנהל כחברה ללא בעל שליטה יחיד
בשלב זה מחזיקה סרצ'לייט בשליטה בבזק יחד עם השותף הישראלי דוד פורר, באמצעות חברת ביקום. שני הצדדים מבצעים בשנה האחרונה מהלך מכירה מדורג: במרץ נמכרו כ־5% מהמניות בכ־950 מיליון שקל, ובספטמבר עוד כ־5.7% תמורת כ־965 מיליון שקל. העסקאות הללו צמצמו את אחזקות הקרן מ־27% ל־15.9%, והן צפויות להמשיך עד ליציאה מלאה. ההיתר החדש מבטל את מגבלת המכירה בתקופת החסימה ,מהלך חריג בהסכמים מסוג זה ומאפשר לסרצ'לייט למכור גם במהלך תקופה זו, בכפוף לתיאום עם החתמים.
ראש הממשלה בנימין נתניהו חתם על ההיתר שמאפשר לקרן סרצ'לייט לרדת מהשליטה בבזק בזק -0.48% , הצעד האחרון שנדרש כדי להשלים את השינוי המבני בחברת התקשורת. החתימה סוגרת הליך רגולטורי של חודשים ארוכים, שבו עבר המסמך בין משרד התקשורת, משרד הביטחון והשב"כ.
בזק תפעל לראשונה ללא גורם שליטה יחיד
עזיבת הקרן צפויה לשנות את מבנה הניהול בבזק. לראשונה בתולדותיה, החברה תפעל ללא גורם שליטה יחיד, אלא תחת בעלות מבוזרת של גופים מוסדיים ומשקיעים מהציבור. זהו מודל פחות שכיח בחברות תשתית מפוקחות, אך מקובל יותר בשווקים מפותחים. במשרד התקשורת מעריכים כי השינוי יגביר את השקיפות ויחזק את המשילות התאגידית בחברה. מנגד, יש מי שמזהירים כי ניהול ללא גורם מרכזי עשוי להקשות על קבלת החלטות מהירה ולדרוש תיאום הדוק יותר בין בעלי המניות.
עם חתימת ראש הממשלה, הקרן האמריקאית יכולה מעתה למכור את אחזקותיה בבזק, שהן כיום כ־15.9% ממניות החברה ולרדת בהדרגה גם מתחת לרף של 5%, מבלי להזדקק להיתרים נוספים. כלומר, בזק תצטרף לשורה מצומצמת של חברות בורסאיות גדולות בישראל שפועלות ללא גרעין שליטה.
- "פריסת הסיבים כמעט הושלמה - עכשיו מתחילים לקצור את הפירות"
- בזק: עלייה של 4% ב-EBITDA, מאשררת את התחזית השנתית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עבור סרצ'לייט, מדובר בסגירת מעגל של כמה שנים. הקרן רכשה את השליטה בבזק בתקופה של אי־ודאות רגולטורית ומבנית, ובשנים האחרונות מימשה בהדרגה את השקעתה. מבחינתה, יציאה מלאה נראית כהמשך טבעי לתהליך. עם השלמת המהלך, בזק תצטרף כאמור לקבוצה מצומצמת של חברות ישראליות גדולות, כמו הבנקים וחלק מחברות הנדל"ן הציבוריות, שפועלות ללא גרעין שליטה.
