בית הזהב: ההכנסות ברבעון צנחו ב-27% ל-11.3 מ' שקל
חברת הדיור המוגן רשמה רווח הון מפעילו מופסקת של כ-102.6 מיליון שקל בגין מכירת בתי האבות באנגליה; ברבעון הרביעי רשמה החברה הפסד של כ-600 אלף שקל
חברת הדיור המוגן בית הזהב בית הזהב 2.08% רשמה ברבעון הרביעי הכנסות של כ-11.3 מיליון שקל לעומת 15.4 מיליון שקל ברבעון המקביל, ירידה של כ-27%, כשבשורה התחתונה נרשם הפסד של כ-616 אלף שקל לעומת רווח של 27 מיליון שקל ברבעון המקביל, שנבע בעיקרו ממכירת חברת הדיור המוגן שבעת הכוכבים לביג.
את 2024 סיימה בית הזהב עם הכנסות של 39.8 מיליון שקל לעומת 54.3 מיליון שקל ב-2023, כאשר הרווח הסתכם ב-115.6 מיליון שקל לעומת 16.1 מיליון שקל ב-2023, זאת בעיקר בשל מכירת הפעילות באנגליה במהלך 2024 - בית הזהב ורבד מכרו ב-2024 את בתי האבות באנגליה בתמורה ל-145 מיליון ליש"ט. בתוך כך, בית הזהב ציינה שב-2024 נרשם רווח הון מפעילות מופסקת של כ-102.7 מיליון שקל. נכון לסוף 2024 היו בקופת החברה מזומנים בסך של 327.5 מיליול שקל לעומת 167.2 מיליון שקל בסוף 2023.
בית הזהב השקיעה בפעילות באנגליה כ-25 מיליון ליש"ט, ועם המכירה היא רשמה רווח של כ-37 מיליון ליש"ט.
מספרים נוספים מהדוחות
הרווח הגולמי ברבעון הרביעי של 2024 הסתכם ב-4.6 מיליון שקל והיווה 40.5% מההכנסות, לעומת 7.8 מיליון שקל ברבעון המקביל שהיוו 50% מההכנסות. במהלך הרבעון נרשמה עליית ערך נדל"ן להשקעה של כ-4 מיליון שקל לעומת עליית ערך של כ-550 אלף שקל ברבעון המקביל.
ב-2024 כולה הסתכם הרווח הגולמי ב-16.6 מיליון שקל והיווה 42% מההכנסות לעומת 29.8 מיליון שקל שהיוו 49% מההכנסות ב-2023.
במהלך הרבעון הרביעי התפוצצו המגעים בין בית הזהב לרני צים, כשחברת הדיור המוגן הייתה אמורה לרכוש את מניות חברת רני צים בכדי להקל על מצבו הפיננסי של רני צים. החברה החליטה לא לממש את האופציה לרכישת 16% נוספים במניות חברת רני צים מרכזי קניות, ובנוסף, הוחלט להחזיר לצים את הנתח של 9% ממניות החברה שהיו ברשותה, בתמורה ל-39 מיליון שקל.
- רני צים: העסקה עם בית הזהב התפוצצה; המאבק הפיננסי לא נעצר
- רני צים נתן אופציה זולה לבית הזהב להפוך לבעלת השליטה; האם היא תיקח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפיצוץ לא היה מפתיע. כבר כשפורסמה העסקה ציינו כי מדובר בעסקה עם סיכון גבוה, בעיקר בשל העובדה שחברת בית הזהב הייתה מצוידת באופציה לא לאשר את העסקה, ומאחר שלא הייתה הסכמה בנוגע לשליטה משותפת, לא ניתן היה להגיע להסכמות להשלמתה. היה ברור כי מדובר בהסכם שיכל להיתקל בקשיים, גם אם צים היו מצליחים לשכנע את הצדדים האחרים בתנאים הכלכליים שהציע.
מניית בית הזהב נסחרת לפי שווי של 410 מיליון שקל אחרי עלייה של 14% מתחילת השנה ושל 42% בשנה האחרונה.

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"
אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"
שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.
דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.
אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?
"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."
התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.
- אלרוב מסכמת רבעון טוב, אבל עד כמה הוא בר־קיימא?
- אקירוב חושב שכלל מעניינת למרות שזינקה יותר מפי שניים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגלפידות זינקה 9.2%, בריינסוויי ב-8.3%; תמר איבדה 5.4% - המדדים ננעלו בירוק
לאחר שנתניהו הגיש בקשת חנינה לנשיא הרצוג, הבורסה הגיבה חזק ועלתה לאור סיום אפשרי של הסאגה הפוליטית-משפטית הארוכה; בריינסוויי זינקה כהמשכו של ארביטראז' ומומנטום חיובי; ווישור, לפידות וסאמיט כולן דיווח על תוצאות טובות ביום האחרון של עונת הדוחות לרבעון השלישי - ומי דיווחו במהלך הסופ"ש?
המדדים ננעלו בעליות, כשת"א 35 הוסיף 1% בעוד ת"א 90 מתחזק ב-1.7%.
בהסתכלות ענפית ת"א בנקים עלה 1.4%, בעוד ת"א ביטוח הוסיף גם הוא שיעור דומה. ת"א נפט וגז עלה 0.15%. ת"א ביטחוניות מוסיף 1.2%.
המגמה חיובית גם בנדל"ן - ת"א נדל"ן מוסיף 1.4% בעוד מדד יזמיות הבניה מתחזק ב-1.7%.
"זה הזמן לממש מניות - רמת המחירים נכונה למימוש" - ביום שלישי בוועידה הכלכלית של ביזפורטל תשמעו מומחי השקעות שמסבירים למה זה הזמן לממש - לפרטים והרשמה
במהלך היום התחזקו המדדים, לאור הדיווח כי נתניהו הגיש בקשה לחנינה. ראש הממשלה נתניהו הגיש בשבוע שעבר בקשת
חנינה לנשיא יצחק הרצוג, כך הודיע היום בית הנשיא. בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות".
לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים
ולהשבת האמון במערכות המדינה".
בלי קשר לימין ושמאל, הבורסה עולה כי היא רוצה שהמשפט יהיה מאחוריה. המשפט הוא אחד הגורמים המקצינים, המפלגים והרגישים ביותר בתוך החברה הישראלית. ישראל בלי המשפט הזה היא ישראל אולי יותר מאוחדת, פחות מחולקת. לבורסה זה טוב. אחת הסיבות שסבלנו עוד לפני המלחמה מביקורת של גופי הדירוג היא הפילוג בעם, השסע החברתי. זה יכול לרכך את השסע.
הבקשה הזאת חריגה והיא מגיעה בזמן שההליך המשפטי נגד נתניהו בעיצומו. לפי הבקשה, שהועברה באמצעות סנגורו עו״ד עמית חדד, נתניהו מוכן לוותר על הזכות שלו להוכיח את חפותו במשפט כדי לאפשר פיוס לאומי ולהקדיש את הזמן שלו לאתגרים הביטחוניים והמדיניים של ישראל. בית הנשיא הבהיר שמדובר בבקשה יוצאת דופן שתישקל בכובד ראש ותעבור תחילה לבחינת מחלקת החנינות במשרד המשפטים. רק לאחר מכן תעבור לידי היועצת המשפטית של בית הנשיא, ובהמשך תובא לשיקול דעתו של הרצוג.
- דוראל טסה 17%, מר 15%, שופרסל נפלה 7%; הבורסה סוגרת שבוע חיובי
- טבע זינקה 4.2%, טאואר קפצה ב-7%, המדדים עלו כ-0.9%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עו"ד חדד הדגיש שנתניהו משוכנע שבסופו של דבר היה מזוכה, אבל הוא מעדיף להציב את טובת הכלל לפני טובתו האישית. הצעד מגיע בזמן שישראל מתמודדת עם אתגרים מדיניים מהותיים, ובזמן שהמשפט גוזל חלק ניכר מלו"ז ראש
הממשלה. הסנגור ציין כי הדיונים מתנהלים בקצב מוגבר, כמעט כל ימות השבוע, מה שמקשה על נתניהו לנהל את ענייני המדינה. מנגד, הבקשה כבר מעוררת ויכוח ציבורי חריף. מתנגדים לה רואים בה ניסיון לעקוף את מערכת המשפט ולהתחמק מהכרעה שיפוטית. אחרים סבורים שמדובר באקט אחראי
שנועד למנוע קרע לאומי עמוק. ההחלטה נמצאת עכשיו בידיים של הנשיא הרצוג האם להעניק את החנינה ולסיים את ההליך, או להניח למערכת המשפט לעשות את שלה עד להכרעה.
