גולן רובינשטיין1
צילום: קובי קוונקס
דוחות

בית הזהב: ההכנסות ברבעון צנחו ב-27% ל-11.3 מ' שקל

חברת הדיור המוגן רשמה רווח הון מפעילו מופסקת של כ-102.6 מיליון שקל בגין מכירת בתי האבות באנגליה; ברבעון הרביעי רשמה החברה הפסד של כ-600 אלף שקל

רוי שיינמן |
נושאים בכתבה בית הזהב

חברת הדיור המוגן בית הזהב בית הזהב -2.25%   רשמה ברבעון הרביעי הכנסות של כ-11.3 מיליון שקל לעומת 15.4 מיליון שקל ברבעון המקביל, ירידה של כ-27%, כשבשורה התחתונה נרשם הפסד של כ-616 אלף שקל לעומת רווח של 27 מיליון שקל ברבעון המקביל, שנבע בעיקרו ממכירת חברת הדיור המוגן שבעת הכוכבים לביג


את 2024 סיימה בית הזהב עם הכנסות של 39.8 מיליון שקל לעומת 54.3 מיליון שקל ב-2023, כאשר הרווח הסתכם ב-115.6 מיליון שקל לעומת 16.1 מיליון שקל ב-2023, זאת בעיקר בשל מכירת הפעילות באנגליה במהלך 2024 - בית הזהב ורבד מכרו ב-2024 את בתי האבות באנגליה בתמורה ל-145 מיליון ליש"ט. בתוך כך, בית הזהב ציינה שב-2024 נרשם רווח הון מפעילות מופסקת של כ-102.7 מיליון שקל. נכון לסוף 2024 היו בקופת החברה מזומנים בסך של 327.5 מיליול שקל לעומת 167.2 מיליון שקל בסוף 2023.


בית הזהב השקיעה בפעילות באנגליה כ-25 מיליון ליש"ט, ועם המכירה היא רשמה רווח של כ-37 מיליון ליש"ט.


מספרים נוספים מהדוחות

הרווח הגולמי ברבעון הרביעי של 2024 הסתכם ב-4.6 מיליון שקל והיווה 40.5% מההכנסות, לעומת 7.8 מיליון שקל ברבעון המקביל שהיוו 50% מההכנסות. במהלך הרבעון נרשמה עליית ערך נדל"ן להשקעה של כ-4 מיליון שקל לעומת עליית ערך של כ-550 אלף שקל ברבעון המקביל.


ב-2024 כולה הסתכם הרווח הגולמי ב-16.6 מיליון שקל והיווה 42% מההכנסות לעומת 29.8 מיליון שקל שהיוו 49% מההכנסות ב-2023. 


במהלך הרבעון הרביעי התפוצצו המגעים בין בית הזהב לרני צים, כשחברת הדיור המוגן הייתה אמורה לרכוש את מניות חברת רני צים בכדי להקל על מצבו הפיננסי של רני צים. החברה החליטה לא לממש את האופציה לרכישת 16% נוספים במניות חברת רני צים מרכזי קניות, ובנוסף, הוחלט להחזיר לצים את הנתח של 9% ממניות החברה שהיו ברשותה, בתמורה ל-39 מיליון שקל.


הפיצוץ לא היה מפתיע. כבר כשפורסמה העסקה ציינו כי מדובר בעסקה עם סיכון גבוה, בעיקר בשל העובדה שחברת בית הזהב הייתה מצוידת באופציה לא לאשר את העסקה, ומאחר שלא הייתה הסכמה בנוגע לשליטה משותפת, לא ניתן היה להגיע להסכמות להשלמתה. היה ברור כי מדובר בהסכם שיכל להיתקל בקשיים, גם אם צים היו מצליחים לשכנע את הצדדים האחרים בתנאים הכלכליים שהציע.


מניית בית הזהב נסחרת לפי שווי של 410 מיליון שקל אחרי עלייה של 14% מתחילת השנה ושל 42% בשנה האחרונה.

מניית בית הזהב בשנה האחרונה

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.