ניר צמח פוטומיין
צילום: נועם אשל

למה הצמיחה של פוטומיין לא משתקפת בהכנסות?

פוטומיין ששואפת לעזור למשפחות לארגן את התמונות שלהן באמצעות AI ממשיכה לנסות להניע את החלום; בינתיים המניה איבדה 62% מאז ההנפקה ב-2021, ההכנסות ב-2024 ירדו אבל על בסיס התקשרויות חדשות היא צומחת, והחברה שורפת 12 מיליון שקל בשנה כשהרוב הולך על שיווק -
זה לא הפריע לה להכריז על תכנית רכישה עצמית של 2.5 מיליון שקל; מה קורה בפוטומיין?

רוי שיינמן |
נושאים בכתבה פוטומיין ניר צמח

פוטומיין -0.95%   פיתחה אלגוריתם שיודע לקחת תמונות ישנות ולעשות להם דיגיטציה. היא רוצה לעזור לכם לעשות סדר באלבומים המשפחתיים ולייתר את הצורך באלבומים גדולים ומיושנים ששומרים על התמונות המשפחתיות הישנות, והיא עושה זאת באמצעות מודלים מבוססי AI שפיתחה עם מכון ויצמן שיודעים לזהות ולחדד את הצבעים והרזולוציה בתמונות הישנות, ולאחסן אותם אצלה. לפוטומיין יש פטנטים על הטכנולוגיה שלה ואפילו יש לה שיתוף פעולה עם Google Photos, שלפני כן הייתה מתחרה שלה.


אתם יכולים לגשת אליה דרך האפליקציה שזמינה בחנויות השונות. השימוש הוא חינמי עד לגבול מסוים ומעבר אליו צריך לשלם. בתקופת הקורונה העסקים של פוטומיין פרחו, היו לה מנויים בתוקף בסך של 8-9 מיליון דולר, היא ניצלה את הגאות והנפיקה בת"א ב-2021 לפי שווי של 230 מיליון שקל, אם כי מאז צנחה לשווי של 85.3 מיליון שקל. 


החברה דיווחה על הפסד של 4 מיליון דולר ב-2024 בהשוואה לרווח של 2.5 מיליון דולר ב-2023, בעיקר בגלל העלייה החדה בהוצאות השיווק שהסתכמו ב-10 מיליון דולר לעומת 4 מיליון דולר ב-2023. איך זה שב-2024 החברה צמחה למרות ירידה בהכנסות, ולמה היא הכריזה על תכנית רכישה עצמית בסך 2.5 מיליון שקל כשהיא שורפת 12 מיליון שקל בשנה?


איך זה שפוטומיין צומחת אבל ההכנסות בירידה?

את 2024 סיימה פוטומיין עם הכנסות של 13 מיליון דולר, ירידה לעומת 13.3 מיליון דולר ב-2023. עם זאת החברה מציינת בדוחות שהיא חזרה לצמיחה השנה, איך זה?


כשמנוי משלם לפוטומיין הוא משלם לה תשלום חד פעמי עבור מנוי לתקופת זמן מסוימת, ובחינה חשבונאית הסכום הזה נפרס חודשית על פני אותה תקופה. נניח לדוגמא שמשתמש רכש בינואר מנוי שנתי ב-60 דולר, התשלום מבוצע בינואר אבל חשבונאית הוא מתחלק ב-12 והסכום הזה מוכר כהכנסה בכל חודש, כלומר החברה תרשום 5 דולר כהכנסות בכל חודש.


כשפוטומיין אומרת שהיא צמחה ב-2024 היא מתייחסת למספר המנויים בתוקף ששילמו לה בשנה החולפת, כלומר התקשרויות או Collection - נכון לינואר 2025 סך ההתקשרויות שהיו לפוטומיין הסתכם ב-1.7 מיליון דולר לעומת 1.2 מיליון דולר שנה לפני כן, כלומר צמיחה של 42%. כשמסתכלים יותר לעומק רואים שעיקר הקפיצה היה במחצית השנייה, בה עמדו ההתקשרויות על 7.3 מיליון דולר לעומת 5.3 מיליון דולר בתקופה המקבילה, עלייה של 38%, לעומת עלייה של 5% במחצית הראשונה של השנה. הסכום הזה לא מוכר במלואו כהכנסה מבחינה חשבונאית ולכן ההכנסות של החברה הראו ירידה.

מתוך מצגת החברה


קיראו עוד ב"שוק ההון"


הדגש על הוצאות שיווק והמרת משתמשים

האתגר שעומד בפני פוטומיין מורכב משני חלקים - הראשון הוא להגיע ללקוחות, והשני הוא לגרום להם לשלם. פוטומיין כאמור הגדילה משמעותית את הוצאות השיווק שלה בשנה החולפת ל-10 מיליון דולר מ-4 מיליון דולר והיא עושה זאת כדי להגיע ליותר משתמשים. היא מאמינה שכל דולר שהיא מוציאה על שיווק יחזור אליה עם תוספת, זה מה שקרה לפחות בתקופת הקורונה לפני שהחברה הנפיקה:


פוטומיין מאמינה שככל שעובר הזמן ההחזר שלה על ההשקעה גדל. זה אולי רעיון שקצת קשה למכור למשקיעים שבינתיים ראו את המניה צוללת ב-62% מההנפקה ושאין להם שום ודאות שהאסטרטגיה הזו תעבוד גם בעתיד, אבל זו הסיבה שהחברה מעלה את תקציב השיווק שלה וככל הנראה תמשיך בדרך הזו.


פוטומיין הראתה שהיא מצליחה להגיע ללקוחות - נכון למועד פרסום הדוח היו לפוטומיין 418 אלף מנויים משלמים לעומת 395 אלף בסוף 2023. זו עלייה של 5.8% אבל לא בטוח שזה מספיק, וכשמסתכלים על התמונה הגדולה רואים את החלק השני של האתגר, והאמת שזה אולי החלק הכי מדאיג.



הלקוחות לא רוצים לשלם

פוטומיין עובדת במודל Freemium כאמור, כלומר אפשר להשתמש באפליקציה עד מכסה מסוימת בחינם. נכון למועד פרסום הדוח היו לחברה 920 אלף משתמשים פעילים חודשיים (MAU) לעומת 800 אלף בסוף 2023, אבל החברה ציינה כי 88% מסך המשתמשים לא משלמים.


החברה מסתכלת על הנתון הזה כהזדמנות, זה לכאורה הפוטנציאל שלה בנקודת הזמן הזו, אבל את המשקיעים זה מדאיג - למה כל כך הרבה משתמשים נכנסים לאפליקציה אבל לא רוכשים מנוי? יכול להיות שמה שהיא מציעה בחינם מספיק להם? יכול להיות שהם לא מספיק מרוצים מהמוצר? קשה לדעת. לאחרונה החברה הודיעה כי היא מעלה את מחיר המנוי השנתי ב-50% ל-60 דולר, ושההעלאה תחול רק על מנויים חדשים, קשה להבין איך מהלך שכזה אמור להגדיל את כמות המנויים המשלמים, ויכול להיות שגם המנויים הקיימים יעזבו אחרי שייגמר להם המנוי הנוכחי, אבל החברה עדיין ציינה כי היא צופה גידול של 20% בהתקשרויות כתוצאה מהמהלך.


שורפת 12 מיליון שקל בשנה, אבל מבצעת רכישה עצמית של 2.5 מיליון שקל

לפוטומיין יש בקופה סדר גודל של 12 מיליון דולר במזומנים ופקדונות לטווח קצר, זה בערך 42-43 מיליון שקל. זו כרית טובה וכשהחברה הרוויחה ב-2023 היא גם הרגישה בנוח לבצע תכנית רכישה עצמית בסך של 2 מיליון דולר. אלא שב-2024 החברה הפסידה ושרפה 12 מיליון שקל. לחברה כאמור יש מזומנים, אבל עם מעבר חד כזה מרווח להפסד ועם תזרים שלילי בסדר גודל כזה, שיכול לחזור על עצמו גם בשנה הבאה, גם זה לא נראה הכי טוב בעיניי המשקיעים.


אלא שבעיניי החברה יכול להיות שהעניין פשוט יותר. רכישה עצמית היא דרך להחזיר למשקיעים, כמו חלופה לדיבידנד, אבל היא גם מהלך אסטרטגי - אם החברה חושבת שהמניה שלה נמוכה מדי, למה שהיא לא תקנה אותה בעצמה? זו גם הבעת אמון וגם הזדמנות להרוויח אם היא צודקת. אולי זה מה שמרגישים בפוטומיין ובגלל זה הכריזו על תכנית נוספת.


ניר צמח, מנכ"ל החברה, מסר: "פוטומיין מסכמת שנה מוצלחת, המשקפת את אסטרטגיית הצמיחה של החברה בכל המדדים המרכזיים - ובעיקר, גידול בהתקשרויות (Collections) בכמות המשתמשים המשלמים ורמת הפעילות בפלטפורמה. במהלך השנה, החברה זכתה להכרה מצד גורמים מובילים בתעשייה לרבות אנדריסן הורוביץ, גוגל וטיקטוק. עם הישגים אלו, אני מאמין שהחברה תמשיך את מגמת הצמיחה גם בשנה הקרובה. אפשר לראות כבר בינואר גידול של 42% בהתקשרויות ביחס לינואר בשנה שעברה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיותנדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיות
ראיון

“המכירות נחתכו, הריבית חונקת - אבל יש מניות נדל״ן שעדיין מתומחרות בחסר”

אנליסט הנדל״ן זיו בן אלי מסביר מדוע המחצית השנייה נפתחה בחולשה חריגה בשוק המגורים, איך ה׳מידל-מרקט׳ בתל אביב נשאר תקוע, למה ריטים למגורים נסחרים מתחת להון - ואילו מניות עדיין מציגות אפסייד למרות הסביבה המאתגרת


צלי אהרון |

מצד אחד האטה כבדה בשוק המגורים, שניכרת כמעט בכל נתון, ומצד שני תמחור מעניין במספר מניות נדל״ן, כולל יזמיות ומניב בחו״ל, שאולי מציגות הזדמנויות למרות תנאי המאקרו המכבידים. השנה הנוכחית נפתחה תחת אותן ההשפעות שכבר ליוו את השוק ב-2024: ריבית גבוהה, אי-ודאות כלכלית ומדינית בעקבות המלחמה, תקנות מימון מחמירות שהוציא בנק ישראל במרץ האחרון וירידה חדה בכמות העסקאות שמורגשת היטב גם בסקירת הכלכלן הראשי באוצר וגם בנתוני למ״ס. עם זאת, חברות רבות מציגות עדיין יציבות, ולעיתים אפילו המשך ביקושים במקטעים ספציפיים. 

אחת התופעות הבולטות במחצית הראשונה של השנה היתה הירידה הדרמטית במכירות הדירות, לא מדובר על תופעה של גורם אחד בלבד אלא של כמה תהליכים שהתרחשו כמעט במקביל. העלאת המע"מ בנובמבר האחרון הביאה להקדמת עסקות לסוף 2024 ופגעה ברבעון הראשון של 2025; הגבלות המימון החדשות של בנק ישראל על מבצעי המימון של הקבלנים האטו את קצב השיווק; והעימות הביטחוני מול איראן במבצע ׳עם כלביא׳ ביוני האחרון הוביל לסגירת אתרי בנייה ולבלימת עסקאות. 

גם סביבת הריבית הגבוהה ממשיכה להכביד על רוכשי הדירות, שמתקשים לסגור פערים בין הון עצמי למשכנתא גבוהה. אבל לצד תמונה זו, דוחות הרבעון השני של חברות הבנייה מגלים כי ברבעון השלישי נרשמה התעוררות מסוימת במכירות - בעיקר בפרויקטים בפריפריה או כאלה שנהנים ממבצעי מימון. הדוחות שפורסמו לרבעון השלישי רחוקים מלהיות חזקים, אך הם גם לא מבטאים חולשה לעומת רבעון קודם, אלא מגמה של עלייה קלה במכירות.  

כל זה כשבמקביל, שוק הנדל״ן המניב שומר על יציבות יחסית, כאשר בולטים מגזרי הלוגיסטיקה והתעשייה, בעוד שוק המשרדים מציג פער חד: ביקושים גבוהים בתל אביב, לעומת קושי משמעותי לסגור עסקאות מחוץ לה. 

בשיחה עם זיו עין אלי, אנליסט הנדל״ן של IBI, שמלווה את התחום לאורך שנים ומנתח את הדוחות מסביר עין אלי איפה עומד שוק המגורים כיום, והאם יש מניות מומלצות בתחום? 

מה בעצם הביא לירידה החדה במכירות הדירות במחצית הראשונה של השנה? 

נדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיותנדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיות
ראיון

“המכירות נחתכו, הריבית חונקת - אבל יש מניות נדל״ן שעדיין מתומחרות בחסר”

אנליסט הנדל״ן זיו בן אלי מסביר מדוע המחצית השנייה נפתחה בחולשה חריגה בשוק המגורים, איך ה׳מידל-מרקט׳ בתל אביב נשאר תקוע, למה ריטים למגורים נסחרים מתחת להון - ואילו מניות עדיין מציגות אפסייד למרות הסביבה המאתגרת


צלי אהרון |

מצד אחד האטה כבדה בשוק המגורים, שניכרת כמעט בכל נתון, ומצד שני תמחור מעניין במספר מניות נדל״ן, כולל יזמיות ומניב בחו״ל, שאולי מציגות הזדמנויות למרות תנאי המאקרו המכבידים. השנה הנוכחית נפתחה תחת אותן ההשפעות שכבר ליוו את השוק ב-2024: ריבית גבוהה, אי-ודאות כלכלית ומדינית בעקבות המלחמה, תקנות מימון מחמירות שהוציא בנק ישראל במרץ האחרון וירידה חדה בכמות העסקאות שמורגשת היטב גם בסקירת הכלכלן הראשי באוצר וגם בנתוני למ״ס. עם זאת, חברות רבות מציגות עדיין יציבות, ולעיתים אפילו המשך ביקושים במקטעים ספציפיים. 

אחת התופעות הבולטות במחצית הראשונה של השנה היתה הירידה הדרמטית במכירות הדירות, לא מדובר על תופעה של גורם אחד בלבד אלא של כמה תהליכים שהתרחשו כמעט במקביל. העלאת המע"מ בנובמבר האחרון הביאה להקדמת עסקות לסוף 2024 ופגעה ברבעון הראשון של 2025; הגבלות המימון החדשות של בנק ישראל על מבצעי המימון של הקבלנים האטו את קצב השיווק; והעימות הביטחוני מול איראן במבצע ׳עם כלביא׳ ביוני האחרון הוביל לסגירת אתרי בנייה ולבלימת עסקאות. 

גם סביבת הריבית הגבוהה ממשיכה להכביד על רוכשי הדירות, שמתקשים לסגור פערים בין הון עצמי למשכנתא גבוהה. אבל לצד תמונה זו, דוחות הרבעון השני של חברות הבנייה מגלים כי ברבעון השלישי נרשמה התעוררות מסוימת במכירות - בעיקר בפרויקטים בפריפריה או כאלה שנהנים ממבצעי מימון. הדוחות שפורסמו לרבעון השלישי רחוקים מלהיות חזקים, אך הם גם לא מבטאים חולשה לעומת רבעון קודם, אלא מגמה של עלייה קלה במכירות.  

כל זה כשבמקביל, שוק הנדל״ן המניב שומר על יציבות יחסית, כאשר בולטים מגזרי הלוגיסטיקה והתעשייה, בעוד שוק המשרדים מציג פער חד: ביקושים גבוהים בתל אביב, לעומת קושי משמעותי לסגור עסקאות מחוץ לה. 

בשיחה עם זיו עין אלי, אנליסט הנדל״ן של IBI, שמלווה את התחום לאורך שנים ומנתח את הדוחות מסביר עין אלי איפה עומד שוק המגורים כיום, והאם יש מניות מומלצות בתחום? 

מה בעצם הביא לירידה החדה במכירות הדירות במחצית הראשונה של השנה?