ביל גרוס: "ברננקי יוריד את הריבית לרמה של 3.75%"

עוד אומר גרוס, אשר מנהל את קרן האג"ח הגדולה בעולם, כי "הכלכלה האמריקנית צריכה לצמוח בקצב של בין 2.5% ל-3%, אחרת היא עומדת במקום"
שהם לוי |

סוחרים באגרות החוב הממשלתיות בארה"ב (Government bond traders), שחזו שש מתוך שבע תקופות המיתון בארה"ב ב-50 השנים האחרונות, טוענים כי הפדרל ריזרב יאלץ להפחית את הריבית פעם נוספת לקראת סוף השנה, מאחר והכלכלה עשויה "לעמוד במקומה".

טרם ההודעה כי הפדרל ריזרב מפחית את הריבית בחצי אחוז (ההפחתה הראשונה מאז 2003), ירדו תשואות האג"ח לטווח של שנתיים בארה"ב (Treasury two-year notes) אל מתחת ל-4.75%. בעשרים השנים האחרונות, כאשר מקרה כזה התרחש, גם כן הגיעה לאחר מהלך זה הורדת ריבית. כך, שניתן לראות בשוק האג"ח הממשלתי כאמצעי גילום לשינויים מוניטריים בשווקים, בסבירות מאוד גבוהה.

"הכלכלה האמריקנית צריכה לצמוח בקצב של בין 2.5% ל-3%, אחרת היא עומדת במקום," אומר ביל גרוס, מנהל נכסים בסכום של 104.4 מיליארד דולר, בקרן האג"ח הגדולה בעולם. "באופן הסטורי כל פעם שהכלכלה האמריקנית עמדה בפני האטה הפדרל ריזרב הוריד ריבית", כך הוסיף גרוס.

ביל גרוס הוא מנהל השקעות ראשי בחברת, Pacific Investment Management, הממוקמת בקליפורניה. נציין כי ביל גרוס חזה את ההפחתה האחרונה זמן רב לפני שבוצעה בפועל. טוען עוד, שריבית ה'פד' תרד לרמה של 3.75% לפחות, לעומת 4.75% כיום. הנימוק העיקרי אותו מונה גורו ההשקעות, הוא סבירות גבוהה לכך שהכלכלה תצמח ב-1% עד 2% לעומת 4% ברבעון האחרון.

גרינספאן - האטה קודמת למיתון

אתמול יושב ראש הפדרל ריזרב לשעבר נשמע קצת אחרת מהצהרותיו הקודרות בשבוע שעבר, כי הסכויים למיתון הם יותר מאחד לשלוש.

הכלכלה האמריקנית מתמודדות בכרגע עם האטה, עם זאת זה עדיין מוקדם לקבוע אם המיתון כבר באופק, כך אמר אתמול אלן גרינספן בראיון שהעניק ל- NBC.

בתוך כך, טען שהסיכויים למיתון כעת הם פחות מ-50/50, אולם הוסיף כי זה עדיין לא הזמן להחליט אם הכלכלה הולכת לכיוון כזה או אחר.

בשבוע האחרון ערך גרינספן מספר ראיונות בכדי לקדם את ספרו החדש: "זמן המערבולת: התפתחויות בעולם החדש", אמר כי הוא מצפה לירידה ניכרת במחירי הבתים בארה"ב, ופגיעה אנושה בעושר של משקי הבית בארה"ב, בעקבות כך.

עוד הדגיש, כי אינו מקבל על עצמו את האשמה ליצירת בועת שוק הדיור בארה"ב. בעתיד צופה גרינספן בעיות חמורות במערכת הבריאות, אך מערכת הביטוח הסוציאלי תהיה בעמדה טובה יותר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:


סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל: