ביל גרוס: "ברננקי יוריד את הריבית לרמה של 3.75%"
סוחרים באגרות החוב הממשלתיות בארה"ב (Government bond traders), שחזו שש מתוך שבע תקופות המיתון בארה"ב ב-50 השנים האחרונות, טוענים כי הפדרל ריזרב יאלץ להפחית את הריבית פעם נוספת לקראת סוף השנה, מאחר והכלכלה עשויה "לעמוד במקומה".
טרם ההודעה כי הפדרל ריזרב מפחית את הריבית בחצי אחוז (ההפחתה הראשונה מאז 2003), ירדו תשואות האג"ח לטווח של שנתיים בארה"ב (Treasury two-year notes) אל מתחת ל-4.75%. בעשרים השנים האחרונות, כאשר מקרה כזה התרחש, גם כן הגיעה לאחר מהלך זה הורדת ריבית. כך, שניתן לראות בשוק האג"ח הממשלתי כאמצעי גילום לשינויים מוניטריים בשווקים, בסבירות מאוד גבוהה.
"הכלכלה האמריקנית צריכה לצמוח בקצב של בין 2.5% ל-3%, אחרת היא עומדת במקום," אומר ביל גרוס, מנהל נכסים בסכום של 104.4 מיליארד דולר, בקרן האג"ח הגדולה בעולם. "באופן הסטורי כל פעם שהכלכלה האמריקנית עמדה בפני האטה הפדרל ריזרב הוריד ריבית", כך הוסיף גרוס.
ביל גרוס הוא מנהל השקעות ראשי בחברת, Pacific Investment Management, הממוקמת בקליפורניה. נציין כי ביל גרוס חזה את ההפחתה האחרונה זמן רב לפני שבוצעה בפועל. טוען עוד, שריבית ה'פד' תרד לרמה של 3.75% לפחות, לעומת 4.75% כיום. הנימוק העיקרי אותו מונה גורו ההשקעות, הוא סבירות גבוהה לכך שהכלכלה תצמח ב-1% עד 2% לעומת 4% ברבעון האחרון.
גרינספאן - האטה קודמת למיתון
אתמול יושב ראש הפדרל ריזרב לשעבר נשמע קצת אחרת מהצהרותיו הקודרות בשבוע שעבר, כי הסכויים למיתון הם יותר מאחד לשלוש.
הכלכלה האמריקנית מתמודדות בכרגע עם האטה, עם זאת זה עדיין מוקדם לקבוע אם המיתון כבר באופק, כך אמר אתמול אלן גרינספן בראיון שהעניק ל- NBC.
בתוך כך, טען שהסיכויים למיתון כעת הם פחות מ-50/50, אולם הוסיף כי זה עדיין לא הזמן להחליט אם הכלכלה הולכת לכיוון כזה או אחר.
בשבוע האחרון ערך גרינספן מספר ראיונות בכדי לקדם את ספרו החדש: "זמן המערבולת: התפתחויות בעולם החדש", אמר כי הוא מצפה לירידה ניכרת במחירי הבתים בארה"ב, ופגיעה אנושה בעושר של משקי הבית בארה"ב, בעקבות כך.
עוד הדגיש, כי אינו מקבל על עצמו את האשמה ליצירת בועת שוק הדיור בארה"ב. בעתיד צופה גרינספן בעיות חמורות במערכת הבריאות, אך מערכת הביטוח הסוציאלי תהיה בעמדה טובה יותר.

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית
פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע
800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר.
על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית. בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".
עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים.
- יו"ר נקסט ויז'ן: "יהיו עוד הזמנות גדולות, לא יודע אם כזאת, אבל הביקוש מאוד חזק"
- נקסט ויז׳ן: מי הרוויח מהעלייה ומי נשאר מאחור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה.
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
