תגובות

שוב נפילות באג"חים: 3 כלכלנים מתייחסים לטלטלה ומספקים תחזית - האם הנפילות יימשכו?

שוק האג"ח בת"א חוטף גם הבוקר - מדד האג"ח הכללי פתח בירידות, וגם הקונצרני תחת לחץ. הנה התחזיות
יוסי פינק | (14)
נושאים בכתבה איגרות חוב

שוק האג"ח העולמי חווה אתמול את אחד הימים הקשים בתקופה האחרונה. בגרמניה התשואות קפצו מ-0.54% ל-0.72% ביום הנפילות החמור מזה 3 שנים. בת"א מדד האג"ח הכללי צלל 0.62% והשחר ל-10 שנים צלל 1.3%. משקיעים פרטיים רבים ראו הפסד ניכר בתיק ההשקעות שלהם. לסיבה שגרמה לפאניקה באג"חים אתמול - לחץ כאן

והיום הלחץ נמשך כאשר מדד האג"ח הכללי יורד עוד 0.35% והשחר ל-10 שנים נופל 0.75%. בקונצרני מדד תל בונד 60 יורד 0.4% אחרי נפילה של 0.5% אתמול. באירופה התשואות מטפסות הבוקר קלות כאשר התשואה בגרמניה עולה ל-0.74%.

 Bizportal שוחח הבוקר עם מספר כלכלנים בכירים:

רפי גוזלן מ-IBI: "צריך להבין שבניגוד לנפילות בשוק האג"ח בארץ שראינו בחודש דצמבר האחרון, הפעם זה מקרה גלובאלי והבורסה בת"א רק מיישרת קו - ואולי חוטפת קצת יותר בגלל שזה מגיע בתקופה של ריבוי הנפקות בקונצרני. מה שמעניין זה ששוק האג"ח בעולם חשוף דווקא בזמן שנתוני המאקרו בארה"ב מצביעים על ירידה בסבירות להעלאת ריבית לעומת המצב לפני חודשיים-שלושה. אתמול זו הייתה אירופה שהובילה את הנפילות בשוק האג"ח בעולמי, אבל אני חושב שבגרמניה התשואה הגיעה לאזור הסביר שזה 0.7%-0.8%. לפני כמה שבועות ראינו מהלך אלים מ-0.1% ל-0.8% וזה היה מהלך מתבקש שעושה שכל, עכשיו לדעתי זו רק סוג של השלמת ההתאמות שביצעו הסוחרים. אני לא חושב שמכאן והלאה התשואה ימשיכו לטפס" 

ספציפית לגבי ישראל, אומר גוזלן, כי "צריך להבין שעליית התשואות בחו"ל גוררת התחזקות של השקל, וזה פועל כמו משקולת על התשואות בשוק האג"ח המקומי - כי התחזקות השקל מעלה את הסבירות להורדת ריבית מצד בנק ישראל, כלומר זו סוג של הגנה על שוק האגח".    

אלכס ז'בז'ינסקי ממיטב-דש: "השווקים מתחילים להטיל ספק בתזה שהריבית והאינפלציה יישארו ברמה אפסית לנצח. בארה"ב, לראשונה בשבע השנים האחרונות, הבנק המרכזי עשוי לעלות ריבית בכל אחת מהישיבות ריבית הבאות. מעט נתונים יותר טובים כפי שהתפרסמו שם לאחרונה, מעלים עצבנות בקרב המשקיעים וכך זה ימשך עד לשינוי הכיוון בריבית שעשוי בהחלט להיות כבר בחודש ספטמבר. גם בשוק האג"ח האירופי מתחילים לפקפק ביחס לטענה שאין סיכוי לאינפלציה והבנק המרכזי ימשיך לנצח לרכוש אג"ח. למרבית המשקיעים באג"ח הממשלתי האירופאי אין סיבה טובה להחזיק אג"ח בתשואות אפסיות או שליליות, אלא אם הם צופים המשך של רווחי הון. ברגע שרווחי הון הופכים להפסדים, הבריחה מהשוק מתעצמת."

עוד אומר ז'בז'ינסקי, כי "גם בישראל, הצמיחה החזקה של הצריכה הפרטית ושני מדדי המחירים האחרונים שהיו גבוהים יחסית, מתפרסמים על רקע ציפיות מאוד נמוכות לריבית בשנים קרובות. יחד עם זאת, בתנאים הכלכליים הקיימים, הסיכוי לעלייה מהירה בריבית ובאינפלציה עדיין די נמוך. מה שמטריד יותר זאת העובדה ששוק האג"ח המקומי שמוחזק במידה רבה ע"י "ידיים חלשות" של קרנות הנאמנות. ציבור המשקיעים עלול להגיב בעצבנות אילו המגמה בשוק האג"ח תתהפך לאורך זמן. יש להזכיר שחשיפת קרנות הנאמנות לאפיק האג"חי בישראל הגיעה לכ-140 מיליארד שקל, פי-2.5 מאשר בשנים 2006-2007."

אורי גרינפלד מפסגות: "שבועות לא קלים עוברים על שוק האג"ח המקומי והעולמי. עם זאת, בהתחשב בהתנהלות השווקים בתחילת השנה אין מה להתפלא על עליית התשואות המהירה. כאשר הרציונל העיקרי לרכישת ני"ע כלשהו, ובעיקר אג"ח, הוא עשיית רווח מהיר לפני שהתשואות עולות חזרה לרמתן הטבעית הרי שכאשר הנפילה מגיעה היא בדרך כלל מהירה מאוד. ללא קשר להערכות לציפיות ותחזיות לגבי רמת התשואות בעתיד, התנודתיות הגבוהה כשלעצמה פוגעת באטרקטיביות ההשקעה בחלקים הארוכים של העקומים. נכון, כולנו משקיעים לטווח ארוך אך הרי בסופו של דבר יש סיבה לכך שאנו מסכימים להחזיק נכסים הנחשבים סולידיים ולוותר באופן מודע על תשואה גבוהה יותר. אם הנכס הסולידי מתנהג כמו הנכסים הפחות סולידיים אזי כדאיות ההשקעה בו יורדת."

קיראו עוד ב"אג"ח"

"ומה הלאה? ראשית חשוב להבהיר שתואר "הבנצ'מארק לשוק האג"ח העולמי" עבר מארה"ב לגרמניה. אמנם סוגיית העלאת הריבית בארה"ב היא מהותית אבל מכיוון שהפערים בין האג"ח האמריקניות לאלו הגרמניות כל כך גדול, התשואות בארה"ב יתקשו לעלות באופן מהותי גם אם הפד יעלה ריבית. לכן, יש לבחון קודם כל לאן הולכות התשואות בגרמניה. בהיבט זה, הכלכלה האירופית אינה תומכת בעלייה משמעותית נוספת של התשואות בגרמניה. הסביבה הדמוגרפית, הקשיים המבניים בשוק העבודה ותהליך הפחתת המינופים שעדיין בעיצומו תומכים כולם בריבית ריאלית שלילית בגוש האירו לעוד שנים ארוכות. אם נוסיף לכך גם את רכישות האג"ח של הבנק המרכזי הרי שבהסתכלות כלכלית לטווח בינוני-ארוך, התשואות בגרמניה צפויות להיוותר נמוכות מ-1% עוד זמן רב. לכן, גם בארה"ב אנו מעריכים כי הפוטנציאל לעליית תשואות משמעותית הוא נמוך. האם המשמעות היא שכדאי לשבת במח"מ ארוך? ממש לא. גם לאחר עליית התשואות של השבועות האחרונים פערי התשואות בין החלקים הארוכים של העקומים לאמצע העקום בגרמניה ובארה"ב עדיין נמוכים. פערים אלו לא מצדיקים את ההשקעה בחלק הארוך ולו בשל הסיכוי שאנו טועים (זה לא נשמע סביר, אנחנו יודעים, אבל יש סיכוי כזה) והצמיחה או האינפלציה תהיה מהירה יותר מהצפי."

לסיום אומר גרינפלד, כי "בנוגע לשוק האג"ח המקומי כדאיות ההשקעה באג"ח אף נמוכה יותר. פערי התשואה השליליים בין האג"ח הישראליות לאלו האמריקניות עדיין גדולים ומלמדים על תרחיש בו הריבית בישראל תוותר נמוכה מהריבית בארה"ב במשך מספר שנים. להערכתנו זה תרחיש עם סבירות נמוכה ולכן הלחץ להפסדי הון בשוק האג"ח המקומי גבוה יותר מאשר בשווקים בחו"ל."

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    רמי 03/06/2015 14:12
    הגב לתגובה זו
    עוד שעה שער 65
  • 10.
    ס 03/06/2015 13:58
    הגב לתגובה זו
    ככה לא עזר ולא יעזור . בניו זילנד הריבית 3.5% אך המטבע נחלש דרמטית ככה שכדאי להירגע ולתת לשוק לעשות את שלו בשילוב התערבויות בדמות רכישות מפעם לפעם.
  • 9.
    ש.ש 03/06/2015 11:44
    הגב לתגובה זו
    במיוחד שהשנה היא שנת שמיטה, גם הבורסה צריכה לנוח;]
  • 8.
    בר מזל 03/06/2015 11:28
    הגב לתגובה זו
    האמריקאים שמו עין עליה. עומדת לטוס.
  • 7.
    מומחה 03/06/2015 11:26
    הגב לתגובה זו
    שתי מניות שעומדות לרדת חזק אין בהם כלום
  • 6.
    ננו דיימנשן 03/06/2015 11:02
    הגב לתגובה זו
    תרד לשער 550 - 600
  • 5.
    בר מזל 03/06/2015 10:59
    הגב לתגובה זו
    לפני מכירה .לגזור ולשמור
  • תפרט, זה טוב או לא טוב? (ל"ת)
    אני 03/06/2015 15:14
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    פרוטליקס הולכת לטוס למעלה (ל"ת)
    הבורר 03/06/2015 10:55
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    בר מזל 03/06/2015 10:31
    הגב לתגובה זו
    אחרי הקלעים יש שיחות או על מכירת חברת קמהדע או שהאמריקאים נכנסים שותפים. משהו עומד להיות.
  • תוכל לפרט? איפה שמעת על זה? (ל"ת)
    אני 03/06/2015 15:14
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    וותיק בשוק 03/06/2015 10:21
    הגב לתגובה זו
    שלושה ימים ירידות חדות באירופה וירידות בארהב. השוק חושש מאפקט יוון שיכול לשמש טריגר לגל ירידות חזק ואילו אצלנו עליות . יום ראשון עליות , יום שני עליות , יום שלישי ללא שינוי , יום רביעי עליות. מה קורה פה. מי המטומטמים שקונים היום מניות. מי ???? כל רגע יכול לצאת גל ירידות שבתוך ימים ימחק 15-20 אחוז מהכסף. זה הזמן לנצל את העליות המדומות של שחקני המעוף , לצאת מהשוק המסוכן ולשבת קצת על הגדר. יא חברים אתם עוורים או מה ?
  • אתה דביל 03/06/2015 10:35
    הגב לתגובה זו
    לא נראה לי שאתה יותר מדי חכם.
  • 1.
    מזל שלקחתי את המשכנתא שבוע שעבר! (ל"ת)
    שני 03/06/2015 10:08
    הגב לתגובה זו
אגח
צילום: ביזפורטל
קרנות נאמנות

איך להשקיע בקרנות אג"ח, למה לשים לב וממה להיזהר

משקיע צריך לבחור בין עשרות מסלולי אג"ח; הבחירה חשובה - מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר ירד בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%
קובי ישעיהו |
תהליך עליית הריבית המהירה שהחל בארה"ב וגם בישראל במהלך 2022 על רקע העלייה החדה בקצב האינפלציה הביא לירידות חדות בשוק האג"ח ולתשואות שליליות גם בקרנות הנאמנות וקרנות הסל העוקבות אחרי מדדי האג"ח השונים. בשנה שעברה התמונה השתנתה בשוק האג"ח המקומי כשמדד All Bond כללי עלה ב-3.76%, הצמוד ב-3.91% והשקלי ב-3.42%. בהתאם היו גם לא מעט קרנות נאמנות שסיפקו תשואות סבירות למשקיעים. והשנה, אגרות החוב הממשלתיות, בארה"ב ובעולם, היו אמורות לרשום תשואות עוד יותר יפות. עם רוח גבית מהורדות ריבית על ידי הפד ובנקים מרכזיים אחרים, הן היו צפויות לעלות ב-10% ויותר. אבל, זה לא מה שקרה. בחודשים האחרונים נרשמו ירידות חדות למדי בשוקי האג"ח הממשלתיים בישראל ובארה"ב, בעיקר בסדרות הארוכות. ובהתאם - התשואות עלו. הסיבה העיקרית לעליית התשואות - נתוני אינפלציה גבוהים מהצפוי בארה"ב שלא מאפשרים בינתיים לפד להתחיל להוריד את שיעור הריבית. לקריאה נוספת: לאחר הירידות בחודשים האחרונים? האם האג"ח מעניינות להשקעה. רבעון ראשון אג"ח: הורדת הדירוג משקפת את ביצועי החסר של האג"ח הממשלתי. העלייה בארה"ב התרחשה כאמור בעיקר על רקע פרסום נתוני מאקרו חזקים (בעיקר אינפלציה ושוק העבודה) שהביאו לדחייה וצמצום בהערכות השוק לגבי תחילת תהליך הורדת הריבית שם. בארץ, כמובן, יש גורמים נוספים, בעיקר כאלה הקשורים למלחמה ולנגזרותיה. על רקע הטלטלות בשוקי האג"ח נרשמה שונות גבוהה מאוד בין מדדי האג"ח השונים בתל אביב מתחילת השנה. מדד All Bond כללי עלה בכ-0.1%, מדד האג"ח הצמודות הכללי עלה בכ-0.7% אבל מדד התל-גוב צמודות (הממשלתיות הצמודות למדד) רשם ירידה של 1.4%. התל-גוב השקלי ירד בכ-2% ואילו התל-בונד 40 (המייצג 40 סדרות אג"ח של חברות בעלות דירוגים גבוהים) ב-1.6%.  בסך הכל יש בבורסה עשרות מדדי אג"ח שונים ובהתאם השוק היום מאוד משוכלל ומשקיע צריך בראש ובראשונה להחליט כמובן מה רמת הסיכון שהוא רוצה לפעול בסביבתה ולפי זה לחלק את תיק ההשקעות למניות, אג"ח והשקעות אחרות (סחורות, מט"ח, אלטרנטיבי.). בתוך החלק האג"חי אפשר להשקיע בקרנות סל פסיביות (בדומה למניות הן פשוט משקיעות פחות או יותר לפי מדדי האג"ח השונים), ממשלתיות או קונצרניות, או בקרנות נאמנות אקטיביות, ששם דמי הניהול גבוהים יותר. אז איך בוחרים קרן נאמנות המתמחה בהשקעה באגרות חוב? כאמור, למשקיע הסולידי יש היום המון אפשרויות בחירה והן כוללות בין השאר קרנות המתמחות באג"ח ממשלתיות שקליות (כאלה שלא צמודות למדד), קרנות המשקיעות באג"ח ממשלתיות צמודות למדד, ויש גם קרנות המשקיעות באג"ח חברות (קונצרניות) שקליות, דולריות או צמודות למדד. יש גם קרנות המשקיעות באג"ח בחו"ל. 

הסדרות הקצרות פחות מסוכנות

יש מספר כללי אצבע חשובים - אג"ח ממשלתיות פחות מסוכנות מקונצרניות וככל שזמן הפידיון של האג"ח יותר קצר (מח"מ - משך חיים ממוצע) הסדרה פחות מסוכנת (מק"מ, האג"ח הממשלתי השקלי לתקופה של עד שנה, הוא הכי פחות מסוכן ומנגד האג"ח הארוכות לתקופות של 10-30 שנה הן הכי מסוכנות). בתוך האג"ח הקונצרניות יש את הדירוגים  - הסדרות הכי פחות מסוכנות הן אלה בעלות הדירוגים הגבוהים (סדרות המדורגות AAA או AA ) והכי מסוכנות הן אלה ללא דירוג כלל (המכונות גם אג"ח זבל).  כך למשל מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר צנח בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%. אז מי שהימר על ירידת ריבית ובהתאם השקיע בסדרות הארוכות "חטף" ומי שנשאר בסדרו הקצרות יותר רשם רווח קטן עם סיכון נמוך. אי אפשר לברוח מזה - אם רוצים לנסות להרוויח יותר אז צריכים להעלות את רמת הסיכון - ובהתאם אפשר גם לספוג הפסדים כבדים יחסית במידה והנחות הבסיס לא מתממשות. גם דמי הניהול חשובים - בקרנות הסל הם הרבה יותר נמוכים בדרך כלל (סביב 0.2%-0.3% לשנה) ואילו בקרנות האקטיביות 0.3%-1.5% כשהרוב הגדול נע בין 0.5% ל-1%. כמעט כל מחקר שנעשה בעשרות השנים האחרונות מצביע על כך שהרוב המוחלט של מנהלי הקרנות האקטיביים, גם במניות וגם באג"ח, לא מצליח לספק תשואה עודפת על מדדי השוק (באותה רמת סיכון) כך שעדיף ככל הנראה למשקיע הממוצע להתמקד בקרנות הסל הפאסיביות. ואכן, בשנה שעברה הקרנות הפסיביות עקפו לראשונה את הקרנות האקטיביות המסורתיות בהיקף הנכסים המנוהל. המשקיעים פדו במהלך 2023 כ-14.5 מיליארד שקל מקרנות נאמנות אקטיביות המנוהלות תחת הקטגוריה "אג"ח כללי", אחרי שגם בשנת 2022 הייתה הקטגוריה הפודה ביותר עם פדיון של כ-16.3 מיליארד שקל. קטגוריית קרנות אג"ח מדינה רשמה אף היא יציאת כספים מאסיבית בסכום של כ-6 מיליארד שקל אשתקד, לאחר שבשנת 2022 פדתה כ- 4.9 מיליארד שקל. מנגד, המשקיעים הזרימו כ-900 מיליון שקל לקרנות סל המתמחות באג"ח בחו"ל, וגם כ-630 מיליון שקל לאג"ח חברות והמרה. נקודה חשובה נוספת - להרבה משקיעים יש נטייה לבדוק את התשואות של קרן כזו או אחרת בשנה האחרונה או ב-3 השנים האחרונות ולהשקיע בה. בדרך כלל זו טעות מכיוון שתשואות העבר לא מלמדות כמובן על הביצועים בעתיד ולא מעט פעמים הקרנות שהיו בתחתית טבלת התשואות בשנה האחרונה או אפילו במשך מספר שנים קפצו לצמרת בשנה שלאחריה. זה נכון גם לקרנות המנייתיות, גם לגמישות וגם כמובן לקרנות האג"ח השונות.  בנוסף, בתי ההשקעות הגדולים נוהגים להבליט בפרסומים את "הקרנות המנצחות" שלהם בכל קטגוריה במטרה למשוך כספים חדשים ולהסתיר את הקרנות שלא הצליחו. אז אם בית השקעות מסוים מנהל עשרות קרנות מספיק שעד 10% מהון יצליחו בכדי לקנות שטחי פרסום בכדי לבשר למשקיעים הפוטנציאליים על "ההצלחה הגדולה" של קרן כזו או אחרת שהיכתה את מדדי הייחוס.

סימן קריאה - הקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר

נסתכל על  5 תתי קטגוריה מרכזיים בקרנות האג"ח: אג"ח מדינה כללי ללא מניות, אג"ח כללי בארץ ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה, ואג"ח חברות והמרה ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה. מה משמעותו של סימן הקריאה? שהקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר. בכל אחת מהקטגוריות יש עשרות קרנות.  אג"ח מדינה כללי ללא מניות - מדובר בקטגוריה שאמורה להיות הסולידית ביותר. הקרנות בקטגוריה זו משקיעות בכל סוגי אג"ח המדינה – צמוד, שקלי וריבית משתנה, בכל טווחי הזמן לפי שיקול דעתו של מנהל הקרן. חלק מהקרנות מרחיבות את טווח ההשקעה גם לאג"ח חברות בדירוג גבוה מאד. זה נותן להם יתרון מסוים, שכן התשואות באג"ח זה מעט גבוהות יותר, וגם מעלה את הסיכון, אך עדיין מדובר בכלי שנחשב סולידי. נזכיר שוב שגם בכלי הסולידי הזה אגרות חוב ארוכות יכולות לגרום להפסדים כבדים. כמעט כל הקרנות בקטגוריה שייכות לבתי ההשקעות הגדולים, כשנראה שהקטנים לא מגלים בה עניין בגלל פוטנציאל הרווחים הנמוך יחסית.  מדד תל-גוב כללי רשם מתחילת השנה ירידה של 1.5% לאחר שב-2023 הוא רשם עלייה של כ-1%.  אג"ח כללי ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - בקטגוריה זו הקרנות משקיעות בכל סוגי האג"ח בארץ – בין ממשלתי ובין קונצרני, בין צמוד ובין שקלי או משתנה, ובכל טווחי הזמן. כלומר החופש גדול יותר, ונקודת ההשוואה היא מדדי ה-All Bond שכוללים את כל סוגי אגרות החוב. סימן הקריאה בשם הקרן מציין כאמור סיכון גבוה יותר, שאמור להניב תשואה טובה יותר. יש עשרות קרנות נאמנות בקטגוריה הזאת. אג"ח חברות ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - האג"ח הקונצרניות מסוכנות יותר מהאג"ח הממשלתיות ולפיכך בתקופות טובות בשוק הן אמורות גם לספק תשואות גבוהות יותר. תשואת מדד תל בונד מאגר לשנת 2023 היה 6.32% וכ-1.5% מתחילת השנה, תל בונד צמודות נתן 5.94% ו-1.8% מתחילת השנה ומדד תל בונד שקלי 5.34% אשתקד מתחילת השנה 0.4%.