היוניקורן הישראלי At-Bay רוכש את חברת הסטארטאפ הקנדית Relay
החיבור בין שתי החברות יאפשר לAt-Bay להגיע לקהלי יעד חדשים בתחום ביטוח הסייבר; עוד הכריזה החברה כי תתרחב למוצרי ביטוח נוספים והיא מגייסת בימים אלה עשרות מהנדסים ומהנדסות למרכז הפיתוח בעזריאלי בתל אביב
חברת At-Bay הישראלית, המספקת ביטוחי סייבר לעסקים, רוכשת את חברת Relay הקנדית, ספקית פלטפורמה טכנולוגית המאפשרת השוואת מחירים ותנאים של ביטוחי סייבר. חברת Relay, מונה 50 עובדים, וכיום משמשת ברוקרים (סוכנים) של ביטוחי סייבר מרחבי ארה"ב להבטיח את התנאים הטובים ביותר עבור החברות אותן הם משרתים בתחום הביטוחים. החברה הנרכשת, תמשיך לפעול כיחידה עצמאית, תחת צוות הניהול שלה. ההצטרפות ל-At-Bay משפרת את היכולת של Relay להרחיב את יכולותיה ואת הערך המוסף שהיא מספקת עבור השותפים שלה.
At-bay הוקמה על ידי רותם אירם, רומן יצקוביץ', איתי הוכמן ותילי קליסקי. לחברה כיום 230 עובדים, 80 מהם במרכז המחקר והפיתוח בעזריאלי בתל אביב. עד כה גייסה החברה 292 מיליון דולר.
החברה חצתה ברבעון השני של השנה קצב מכירות של 360 מיליון דולר בפרמייה שנתית חוזרת וכ-280% צמיחה אל מול הרבעון המקביל אשתקד. החברה משרתת את סוכנויות הביטוח הגדולות בארה"ב המשמשות אלפי סוכנויות ביטוח קטנות וברוקרים למכירת ביטוחי סייבר וניהול סיכוני סייבר. החברה צופה המשך צמיחה וגידול בעקבות הצמיחה בתחום ביטוחי הסייבר ולאור השקת מוצר חדש בחודש שעבר.
Relay בנתה מרקט פלייס דיגיטלי המאפשר לסוכנים להשיג ולהשוות הצעות ממספר מבטחים במקביל ובאופן אוטומטי. הרכישה תאפשר ל-At-Bay להגיע לערוצי הפצה חדשים ולהתבסס בערוצי ההפצה הדיגיטליים בארה"ב.
- כמה מרוויחים היזמים והעובדים באקזיט? דוגמה מהאקזיט של דוטי
- אקזיט: אורביט נמכרת לקראטוס תמורת 356 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנכ״ל ומייסד At-Bay, רותם אירם: “אנחנו צומחים בצורה משמעותית והרכישה הנוכחית היא חלק מהאסטרטגיה שלנו להגיע לקהלי יעד נוספים ולספק שרות איכותי לא רק לסוכניות הגדולות בארה"ב, אלה גם לסוכנויות בינוניות וקטנות יותר. אנחנו נעשה זאת באמצעות מרקט פלייס המאפשר שקיפות, השוואות מחירים בין ביטוחים וכתוצאה מכך עבודה יעילה יותר וקלה, לה משוועים סוכני הביטוח ברחבי העולם. התוספת של השוק של Relay תשלים את אסטרטגיית ההפצה הדיגיטלית של At-Bay, ותעצים את סוכני ביטוח ושותפיהם באמצעות טכנולוגיה מתקדמת הכוללת פלטפורמה ייעודית לסוכנים, וממשק אוטומטי, ללא מגע יד אדם כדי להגיע להצעה הטובה ביותר ללקוחות שלהם".
מנכ״ל Relay ומייסד שותף של החברה, גרג בוטין: "ספקי ביטוחי הסייבר עומדים בחוד החנית של הדיגיטציה הביטוחית, ו-At-Bay היא מובילה עולמית בגישה שלה לפתרון סיכונים עסקיים - באמצעות טכנולוגיה. ביחד נתרחב לקהלי יעד נוספים בכל רחבי ארה"ב".
AI שעון חול (גרוק)הקץ של האינטרנט כפי שהכרנו: איך הבינה המלאכותית עלולה לחסל את הרשת העולמית
האם האינטרנט שפרץ בשנות התשעים וחיבר מיליארדי אנשים לרשת גלובלית של מידע, תקשורת ומסחר נמצא בסכנת הכחדה? פרופסור משה ורדי, מדען מחשב בכיר מאוניברסיטת רייס מביע דאגה לגורלה של התשתית הדיגיטלית: "כל המערכת האקולוגית של האינטרנט בנויה על כך שאנשים מבקרים באתרים"
הכול התחיל ב-1989 במעבדות CERN בשוויץ. טים ברנרס-לי, פיזיקאי בריטי צנוע, המציא משהו שישנה את העולם לנצח - את הרשת העולמית, ה-World Wide Web. אבל הפריצה האמיתית התחילה רק באמצע שנות התשעים, כשהדפדפן Mosaic שוחרר ב-1993 והאינטרנט הפך לזמין מסחרית ב-1995. תוך שנים ספורות, מיליארדי בני אדם חיברו את עצמם לרשת גלובלית של מידע, תקשורת ומסחר. זו הייתה מהפכת התקשורת הגדולה ביותר מאז המצאת הדפוס.
ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל.
מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה
שלושים שנה חלפו, ובנובמבר 2022 החלה מהפכה נוספת - OpenAI שחררה את ChatGPT לעולם, ופתאום, מה שאלן טיורינג הגדיר ב-1950 כסימן ההיכר האולטימטיבי של אינטליגנציה - היכולת ליצור טקסט איכותי בשפה טבעית - הפך לזמין לכל אחד עם חיבור לאינטרנט. אבל כאן מתחיל הסיפור המטריד שמעלה פרופסור משה י. ורדי, מדען מחשב בכיר מאוניברסיטת רייס, במאמר מרתק שפורסם בכתב העת היוקרתי Communications of the ACM.
"אני תוהה," כותב ורדי בנימה שמסתירה חרדה, "אם מהפכת ה-AI הגנרטיבי תבלע בסופו של דבר את מהפכת הרשת". זו לא סתם תהייה פילוסופית. ורדי מציג טיעון מפורט ומנומק לכך שהטכנולוגיה החדשה ביותר שלנו עלולה להרוס את התשתית הדיגיטלית שעליה נשען העולם המודרני.
- סקר ההייטק: 37% מהעובדים המנוסים חוששים לעידם המקצועי בגלל ה-AI
- ה-AI והעבודה שלכם - מי בסכנה ומי לא?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המידע רוצה להיות חופשי
כדי להבין את העומק של הבעיה, ורדי מביא דוגמה פשוט. הוא מציין כי בעבר מקליד בגוגל 'איך לאזן גלגלים ברכב?' וגוגל הייתה שולחת אותו לעמוד אינטרנט על איזון גלגלים. היום הוא שואל צ'אטבוט את אותה השאלה בדיוק ומקבל תשובה מפורטת, בלי לבקר בשום עמוד אינטרנט. לכאורה, זה נשמע מושלם - יעילות, נוחות, חיסכון בזמן. אבל ורדי מזכיר לנו משהו שקל לשכוח: כל המערכת האקולוגית של האינטרנט בנויה על כך שאנשים מבקרים באתרים. כבר ב-2018 הוא הצביע על הבעייתיות - "Information wants to be free", המידע רוצה להיות חופשי. הסלוגן הזה, שנולד הוביל למודל העסקי שמניע את גוגל ואת רוב האינטרנט - פרסום.
AI שעון חול (גרוק)הקץ של האינטרנט כפי שהכרנו: איך הבינה המלאכותית עלולה לחסל את הרשת העולמית
האם האינטרנט שפרץ בשנות התשעים וחיבר מיליארדי אנשים לרשת גלובלית של מידע, תקשורת ומסחר נמצא בסכנת הכחדה? פרופסור משה ורדי, מדען מחשב בכיר מאוניברסיטת רייס מביע דאגה לגורלה של התשתית הדיגיטלית: "כל המערכת האקולוגית של האינטרנט בנויה על כך שאנשים מבקרים באתרים"
הכול התחיל ב-1989 במעבדות CERN בשוויץ. טים ברנרס-לי, פיזיקאי בריטי צנוע, המציא משהו שישנה את העולם לנצח - את הרשת העולמית, ה-World Wide Web. אבל הפריצה האמיתית התחילה רק באמצע שנות התשעים, כשהדפדפן Mosaic שוחרר ב-1993 והאינטרנט הפך לזמין מסחרית ב-1995. תוך שנים ספורות, מיליארדי בני אדם חיברו את עצמם לרשת גלובלית של מידע, תקשורת ומסחר. זו הייתה מהפכת התקשורת הגדולה ביותר מאז המצאת הדפוס.
ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל.
מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה
שלושים שנה חלפו, ובנובמבר 2022 החלה מהפכה נוספת - OpenAI שחררה את ChatGPT לעולם, ופתאום, מה שאלן טיורינג הגדיר ב-1950 כסימן ההיכר האולטימטיבי של אינטליגנציה - היכולת ליצור טקסט איכותי בשפה טבעית - הפך לזמין לכל אחד עם חיבור לאינטרנט. אבל כאן מתחיל הסיפור המטריד שמעלה פרופסור משה י. ורדי, מדען מחשב בכיר מאוניברסיטת רייס, במאמר מרתק שפורסם בכתב העת היוקרתי Communications of the ACM.
"אני תוהה," כותב ורדי בנימה שמסתירה חרדה, "אם מהפכת ה-AI הגנרטיבי תבלע בסופו של דבר את מהפכת הרשת". זו לא סתם תהייה פילוסופית. ורדי מציג טיעון מפורט ומנומק לכך שהטכנולוגיה החדשה ביותר שלנו עלולה להרוס את התשתית הדיגיטלית שעליה נשען העולם המודרני.
- סקר ההייטק: 37% מהעובדים המנוסים חוששים לעידם המקצועי בגלל ה-AI
- ה-AI והעבודה שלכם - מי בסכנה ומי לא?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המידע רוצה להיות חופשי
כדי להבין את העומק של הבעיה, ורדי מביא דוגמה פשוט. הוא מציין כי בעבר מקליד בגוגל 'איך לאזן גלגלים ברכב?' וגוגל הייתה שולחת אותו לעמוד אינטרנט על איזון גלגלים. היום הוא שואל צ'אטבוט את אותה השאלה בדיוק ומקבל תשובה מפורטת, בלי לבקר בשום עמוד אינטרנט. לכאורה, זה נשמע מושלם - יעילות, נוחות, חיסכון בזמן. אבל ורדי מזכיר לנו משהו שקל לשכוח: כל המערכת האקולוגית של האינטרנט בנויה על כך שאנשים מבקרים באתרים. כבר ב-2018 הוא הצביע על הבעייתיות - "Information wants to be free", המידע רוצה להיות חופשי. הסלוגן הזה, שנולד הוביל למודל העסקי שמניע את גוגל ואת רוב האינטרנט - פרסום.
