"שנת 2025 נראית מבטיחה להייטק; הסקטורים הבולטים - סמיקונדקטור, תעשיות ייצור, ביוטק ודיפנסטק"
"בעיצומה של שנה מאתגרת במיוחד למשק הישראלי, חנן ברנד, סמנכ"ל ומנהל חטיבת הזנק ברשות החדשנות, מצביע על מגמות מעודדות בתעשיית
ההייטק המקומית. בראיון TV הוא מתייחס לנתונים הטובים של 2024 באקזיטים וגיוסים, מסביר על המעבר של משקיעי הון סיכון מעולמות התוכנה והסייבר לטכנולוגיות עמוקות, ומתאר כיצד דווקא בתקופה מורכבת זו, משקיעים בינלאומיים מובילים מגלים עניין גובר בחדשנות הישראלית".
מה ההבדל בין השקעות במגזר הפרטי למגזר הציבורי?
"ההסתכלות שונה למרות שמחפשים את אותם דברים - יזמים טובים, רעיון ושוק גדול. מצד שני, ההצלחה נמדדת אחרת. בעוד משקיע פרטי מעוניין להשקיע דולר ולקבל שלושה בתמורה, כמדינה הראייה שונה: אנו יכולים להרוויח ממס הכנסה ומאקזיטים, ומעבר לכך, אנו מסתכלים בראייה רוחבית על הובלתה של ישראל בטווח הארוך.
לכן, פרופיל הסיכון-סיכוי שלנו שונה מאוד. אנו מוכנים להיכנס לסיכון גבוה יותר מהשוק הפרטי, מתוך הבנה של חשיבות הטווח הארוך בשמירת היתרון התחרותי של ישראל בזירה העולמית".
כמה כסף חוזר באופן ישיר מדי שנה?
"קשה להעריך את רוב הכסף. למשל, כאשר חברת סטארט-אפ צומחת למאות עובדים, קשה לכמת את היקף המיסים שנכנסים למדינה. מתוך תקציב הרשות העומד על 1.5 מיליארד שקל, כ-400-500 מיליון שקל חוזרים בצורה של תמלוגים או אקזיטים. למעשה, חלק גדול מהתקציב מגיע מההצלחות של החברות עצמן."
- הביקוש לזיכרון דחף את לאם ריסרץ’ לשיא כל הזמנים
- בנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באיזה סוג חברות אתם בוחרים להשקיע?
"אנחנו מחפשים כשלי שוק ומקומות בהם יש ערך מוסף. בעוד רוב ההון הפרטי מופנה לסטארט-אפים בתחומי התוכנה, סייבר ופינטק, אנו פועלים בכיוון ההפוך - רוב השקעותינו מופנות לתחומי טכנולוגיה עמוקה: אקלים, אנרגיה, ביוטק, דיפנסטק, קוונטים ומכשור רפואי, תחומים בהם יש פחות מימון פרטי.
"אנו מבינים שאלו תחומים מסוכנים יותר, בהם לוקח 6-7 שנים עד לפיתוח מוצר. השקעת המדינה מפחיתה את הסיכון למשקיעים ומסייעת לחברות להצליח בתחומים המאתגרים הללו. לכן, רוב ההשקעות מופנות לחברות דיפ-טק (טכנולוגיות עמוקות), תחומים בעלי סיכון טכנולוגי שבהצלחתם טמון פוטנציאל להישגים משמעותיים ביותר."
איזה סקטורים תופסים את הפוקוס של המשקיעים?
"אנו רואים שינוי בעולם - מעבר מטכנולוגיות תוכנה, סייבר ופינטק לתחומים עמוקים יותר: סמיקונדקטור, תעשיות ייצור, ביוטק ודיפנסטק, שהפך לתחום מבוקש במיוחד בזכות התעשיות הביטחוניות והמאבק הגלובלי. מעבר זה מתרחש גם אצל המשקיעים הפרטיים בישראל וקרנות ההון סיכון, ואנו צופים גידול בהשקעות בתחומים אלה.
- דוח: 53% מהחברות הרב לאומיות מדווחות על עלייה בבקשות רילוקיישן מצד עובדים ישראלים
- קוקטיילים על יאכטות וחרדה בחדרים הסגורים: מה באמת חושבים המומחים שבונים את ה-AI?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
בעולמות הבינה המלאכותית קל יותר להעתיק טכנולוגיות, וכשמדובר בחדשנות בתוכנה, הקניין הרוחני (IP) אינו חזק מספיק. לכן נראה מעבר לתחומים המוגנים באמצעות פטנטים".
בהסתכלות לשנת 2025 איך אתה רואה את ההייטק הישראלי?
"סיימנו את שנת 2024 בנתונים מרשימים, במיוחד בשנת מלחמה: הגענו ל-10 מיליארד דולר של אקזיטים - הנתון הגבוה ביותר של המדינה, ובגיוסים מעל 12 מיליארד דולר - אחת השנים הטובות ביותר בגיוסי הון של סטארט-אפים, במיוחד בשנה מאתגרת.
"כבר השנה ראינו קרנות הון סיכון משמעותיות, כדוגמת סקויה, עם השותף שון מגוויר שמגלה אהדה לישראל, מבצעים מעבר של הקרן - הנחשבת לאחת הגדולות בעולם - לכיוון ישראל. הם פתחו צוות בתל אביב במהלך השנה, וחלק משמעותי מהפעילות התבצע בשיתוף איתם. כאשר קרן מובילה פותחת פעילות בישראל בשנה כזו, זה מושך אחרים - ראינו את אקסל, בנצ'מרק ואנדריסן הורוביץ, קרנות מובילות שפותחות פעילות ומגלות עניין אקטיבי יותר בישראל".
על קרן ההזנק וקרן תנופה בראיון המלא:
בינה מלאכותית ארצות הבריתקוקטיילים על יאכטות וחרדה בחדרים הסגורים: מה באמת חושבים המומחים שבונים את ה-AI?
מהפכת ה-AI המרוץ לסופר-בינה
"קוד אדום" וחשש מריגול זר
השפעת הכסף הגדול ניכרת גם בשינוי פני כוח האדם. חוקרים באוניברסיטאות מתלוננים שהעולם העסקי "בלע" את האקדמיה. חברות מסחר בוול סטריט הפכו לנותנות חסות מרכזיות בכנסים, במטרה לצוד מוחות שיעניקו להן יתרון בשוק ההון. חוקרים צעירים ומבריקים עומדים בפני פיתויים של חבילות שכר דמיוניות, מה שמעלה את השאלה: האם בעתיד יישאר מחקר מדעי שאינו מונע רק משיקולי רווח מהירים?
אופטימיות בצל סימני שאלה
קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית ונשיאת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות ללא קרדיטדוח: 53% מהחברות הרב לאומיות מדווחות על עלייה בבקשות רילוקיישן מצד עובדים ישראלים
האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATIׂ) הציג את הדוח השנתי על מצב החברות הרבלאומיות הפועלות בישראל מצביע על מגמה של העברת השקעות ופעילות עסקית למדינות אחרות כאשר 22% מהחברות מדווחות על פגיעה בפעילות העסקית בזמן המלחמה
במהלך המפגש השנתי של פורום מנכ"לי החברות הרב-לאומיות של IATI בישראל, הוצג דוח שנתי החושף נתונים על מצב החברות הרב לאומיות המראה תמונה מורכבת. בעוד החברות הרב לאומיות הראו יציבות עסקית וחוסן, עולה גם מגמה של העתקת פעילות למדינות אחרות שהחלה בעת המלחמה, יחד עם עלייה בבקשות לרילוקיישן מצד עובדים ישראליים.
המפגש השנתי התקיים ביוזמת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI) בנושא היום שאחרי המלחמה והאתגרים של החברות הרב לאומיות הפועלות בישראל. במפגש השתתפו מנהל רשות המיסים שי אהרונוביץ', הכלכלן הראשי במשרד האוצר ד"ר שמואל אברמזון ומנהל רשות החדשנות דרור בין. כמו כן השתתפו גם מנכ"לי החברות אינבדיה, אפל, מטא, מיקרוסופט, גוגל, אמזון, טיקטוק, פיליפס, טבע, סאפ, מדטרוניק, צ'ק פוינט, סנופי, פייזר, סוני, סיילספורס, איביי,HP אינדיגו מרצדס. המפגש התקיים בהובלת מנכ"לית ונשיאת האיגוד, עו"ד קרין מאיר רובינשטין, וכלל סקירה של הדו"ח השנתי של .IATI
מן הדו"ח עולה כי תעשיית ההייטק, ובפרט החברות הרב־לאומיות (MNCs) הפגינו חוסן, יציבות וכושר עמידה גם בתקופת המלחמה. החברות הרב־לאומיות ממשיכות לשמש עוגן מרכזי באקוסיסטם המקומי, כאשר הן היו אחראיות לכ־80% מהיקף עסקאות המיזוגים והרכישות בישראל בחמש השנים האחרונות. בנוסף הדוח מספר כי 57% מהחברות שמרו על פעילות עסקית יציבה לאורך תקופת הלחימה, ו־21% אף הרחיבו את פעילותן בישראל, נתון המעיד על אמון מתמשך בפעילות המקומית ובאקו־סיסטם הישראלי גם בתנאי אי־ודאות.
צורך ביציבות גיאופוליטית ורגולטורית
עם זאת נרשמו גם כמה נתונים פחות אופטימיים. 53% מהחברות מדווחות על עלייה בבקשות הרילוקיישן מצד עובדים ישראלים, כאשר גם עובדים בכירים ומשפחות מגישים יותר מועמדות לרילוקיישן. בנוסף, 22% מהחברות מדווחות על פגיעה בפעילות העסקית בתקופת המלחמה, וחברות מדווחות גם על היחלשות הקשר עם מטות החברה (HQ) ועל שחיקה בהשפעת המרכזים המקומיים בישראל. מעבר לכך נרשמת מגמה של בחינת העברת השקעות ופעילויות למדינות אחרות, בין היתר בעקבות מציאת חלופות תפעוליות מחוץ לישראל במהלך המלחמה. הדוח מעלה כי חברות שהתמודדו עם פגיעה בשרשרת האספקה מצאו במהלך המלחמה אלטרנטיבות מחוץ לישראל שהוכיחו את עצמן כיעילות ולכן קיים סיכון שהפעילות לא תשוב במלואה לישראל. כמו כן, הדוח העלה חשש כי היעדר יציבות רגולטורית וגיאופוליטית מתמשכת, עלול להוביל לשחיקה הדרגתית ביציבות האקו־סיסטם הישראלי.
- איך מנהלי הביניים יכולים להרים את הארגון ולשנות את כללי המשחק
- "שוק התוכן מצליח אבל המדינה חייבת להזרים כסף - כמו בהייטק"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדו"ח מדגיש כי החברות הרב־לאומיות מסתכלות על האקו־סיסטם הישראלי בראייה ארוכת טווח, ולא רק דרך התווך המיידי. גם בתקופת המלחמה נרשמה פעילות עסקית משמעותית, לרבות הרחבת פעילות ומיזוגים ורכישות. עם זאת, הדו"ח קובע באופן חד משמעי כי ללא צעדים אקטיביים מצד המדינה לייצור יציבות רגולטורית וגיאופוליטית, קיים חשש לשחיקה הדרגתית ביציבות האקו־סיסטם המקומי.
