חנן ברנד
צילום: מערכת ביזפורטל
ראיוןTV

"שנת 2025 נראית מבטיחה להייטק; הסקטורים הבולטים - סמיקונדקטור, תעשיות ייצור, ביוטק ודיפנסטק"

חנן ברנד, סמנכ"ל ומנהל חטיבת הזנק ברשות החדשנות מסביר על המעבר לטכנולוגיות עמוקות והתחזקות האמון של המשקיעים הבינלאומיים המובילים בחדשנות הישראלית
צחי אפרתי |

"בעיצומה של שנה מאתגרת במיוחד למשק הישראלי, חנן ברנד, סמנכ"ל ומנהל חטיבת הזנק ברשות החדשנות, מצביע על מגמות מעודדות בתעשיית ההייטק המקומית. בראיון TV הוא מתייחס לנתונים הטובים של 2024 באקזיטים וגיוסים, מסביר על המעבר של משקיעי הון סיכון מעולמות התוכנה והסייבר לטכנולוגיות עמוקות, ומתאר כיצד דווקא בתקופה מורכבת זו, משקיעים בינלאומיים מובילים מגלים עניין גובר בחדשנות הישראלית".


מה ההבדל בין השקעות במגזר הפרטי למגזר הציבורי?

"ההסתכלות שונה למרות שמחפשים את אותם דברים - יזמים טובים, רעיון ושוק גדול. מצד שני, ההצלחה נמדדת אחרת. בעוד משקיע פרטי מעוניין להשקיע דולר ולקבל שלושה בתמורה, כמדינה הראייה שונה: אנו יכולים להרוויח ממס הכנסה ומאקזיטים, ומעבר לכך, אנו מסתכלים בראייה רוחבית על הובלתה של ישראל בטווח הארוך.

לכן, פרופיל הסיכון-סיכוי שלנו שונה מאוד. אנו מוכנים להיכנס לסיכון גבוה יותר מהשוק הפרטי, מתוך הבנה של חשיבות הטווח הארוך בשמירת היתרון התחרותי של ישראל בזירה העולמית".

 

כמה כסף חוזר באופן ישיר מדי שנה?

"קשה להעריך את רוב הכסף. למשל, כאשר חברת סטארט-אפ צומחת למאות עובדים, קשה לכמת את היקף המיסים שנכנסים למדינה. מתוך תקציב הרשות העומד על 1.5 מיליארד שקל, כ-400-500 מיליון שקל חוזרים בצורה של תמלוגים או אקזיטים. למעשה, חלק גדול מהתקציב מגיע מההצלחות של החברות עצמן."

 

באיזה סוג חברות אתם בוחרים להשקיע?

"אנחנו מחפשים כשלי שוק ומקומות בהם יש ערך מוסף. בעוד רוב ההון הפרטי מופנה לסטארט-אפים בתחומי התוכנה, סייבר ופינטק, אנו פועלים בכיוון ההפוך - רוב השקעותינו מופנות לתחומי טכנולוגיה עמוקה: אקלים, אנרגיה, ביוטק, דיפנסטק, קוונטים ומכשור רפואי, תחומים בהם יש פחות מימון פרטי.

"אנו מבינים שאלו תחומים מסוכנים יותר, בהם לוקח 6-7 שנים עד לפיתוח מוצר. השקעת המדינה מפחיתה את הסיכון למשקיעים ומסייעת לחברות להצליח בתחומים המאתגרים הללו. לכן, רוב ההשקעות מופנות לחברות דיפ-טק (טכנולוגיות עמוקות), תחומים בעלי סיכון טכנולוגי שבהצלחתם טמון פוטנציאל להישגים משמעותיים ביותר."

 

איזה סקטורים תופסים את הפוקוס של המשקיעים?

"אנו רואים שינוי בעולם - מעבר מטכנולוגיות תוכנה, סייבר ופינטק לתחומים עמוקים יותר: סמיקונדקטור, תעשיות ייצור, ביוטק ודיפנסטק, שהפך לתחום מבוקש במיוחד בזכות התעשיות הביטחוניות והמאבק הגלובלי. מעבר זה מתרחש גם אצל המשקיעים הפרטיים בישראל וקרנות ההון סיכון, ואנו צופים גידול בהשקעות בתחומים אלה.

קיראו עוד ב"BizTech"

בעולמות הבינה המלאכותית קל יותר להעתיק טכנולוגיות, וכשמדובר בחדשנות בתוכנה, הקניין הרוחני (IP) אינו חזק מספיק. לכן נראה מעבר לתחומים המוגנים באמצעות פטנטים".

 

בהסתכלות לשנת 2025 איך אתה רואה את ההייטק הישראלי?

"סיימנו את שנת 2024 בנתונים מרשימים, במיוחד בשנת מלחמה: הגענו ל-10 מיליארד דולר של אקזיטים - הנתון הגבוה ביותר של המדינה, ובגיוסים מעל 12 מיליארד דולר - אחת השנים הטובות ביותר בגיוסי הון של סטארט-אפים, במיוחד בשנה מאתגרת.

"כבר השנה ראינו קרנות הון סיכון משמעותיות, כדוגמת סקויה, עם השותף שון מגוויר שמגלה אהדה לישראל, מבצעים מעבר של הקרן - הנחשבת לאחת הגדולות בעולם - לכיוון ישראל. הם פתחו צוות בתל אביב במהלך השנה, וחלק משמעותי מהפעילות התבצע בשיתוף איתם. כאשר קרן מובילה פותחת פעילות בישראל בשנה כזו, זה מושך אחרים - ראינו את אקסל, בנצ'מרק ואנדריסן הורוביץ, קרנות מובילות שפותחות פעילות ומגלות עניין אקטיבי יותר בישראל".

 

על קרן ההזנק וקרן תנופה בראיון המלא: 



הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארמיס מייסדים
צילום: ארמיס

אקזיט ענק בסייבר - ארמיס תימכר ב-7 מיליארד דולר

דיווח בבלומברג: ServiceNow תרכוש את ארמיס ב-7 מיליארד דולר

רן קידר |
נושאים בכתבה ארמיס

דיווח בבלומברג: ServiceNow תרכוש את ארמיס ב-7 מיליארד דולר. ארמיס, חברת סייבר ישראלית-אמריקאית שנוסדה ב-2015 על ידי יוצאי יחידת 8200 ומבוססת בסן פרנסיסקו, מתמחה בניטור וניהול התקנים מחוברים ללא התקנת סוכנים. הפלטפורמה שלה מזהה אלפי התקנים "עיוורים" ברשתות ארגוניות, כולל IoT, ציוד רפואי, מערכות תעשייתיות OT ותשתיות קריטיות, ומספקת נראות מלאה לסיכונים. הטכנולוגיה מזהה יותר נקודות תורפה מכלים מסורתיים ומשרתת מעל 40% מחברות Fortune 100, כולל 7 מתוך Fortune 10, וכן ארגונים בבנקאות, תעשייה כבדה, תעופה וביטחון.

לאחרונה גייסה ארמיס 435 מיליון דולר בהובלת גולדמן סאקס ו-CapitalG, לפי שווי של 6.1 מיליארד דולר – עלייה משמעותית משווי 4.5 מיליארד דולר שהיה לפני כחצי שנה. ההכנסות החוזרות השנתיות (ARR) חצו את רף 300 מיליון דולר, צמיחה של למעלה מ-50% משנה קודם, עם אלפי לקוחות גלובליים. בשנתיים האחרונות ביצעה שלוש רכישות בתחומי ענן, AI ואבטחת OT, שתרמו מיליוני דולרים נוספים להכנסות. החברה מתכננת להגיע למיליארד דולר ARR תוך שלוש שנים, כשההצהרה היתה שהחברה נערכת להנפקה בעוד שנה-שנה וחצי.

אלא ש-ServiceNow טרפה את הקלפים. ההצעה שלה כנראה היתה "טובה מדי", הצעה שאי אפשר להגיד לה לא. משקיעים כמו Insight Partners (שרכשה ב-2020 תמורת 1.1 מיליארד דולר) ו-CapitalG שהיו בסבבים מוקדמים ירוויחו פי 6-7 על ההשקעה, 

כך או אחרת, השילוב של מערכות ארמיס עם ServiceNow, שפלטפורמת ה-ITSM שלה משרתת 85% מחברות Fortune 500, יאפשר ניטור התקנים משולב שמפחית עלויות תפעול ב-25-30% ויחזק חשיפה לשוק IoT שיגיע ל-15 מיליארד התקנים עד 2026. העסקה מבטאת טרנד רחב: 60% מעסקאות הסייבר מאז 2023 כוללות אינטגרציה לפלטפורמות ענק כמו Microsoft, Salesforce ו-Oracle, מקצרת זמן שילוב מ-12 ל-6 חודשים ומגדילה הכנסות משותפות ב-35%. לתעשייה הישראלית, זהו אקזיט נוסף אחרי שוויז נמכרה למיקרוסופט ב-32 מיליארד דולר וסייברארק לפאלו אלטו ב-25 מיליארד דולר. 



עובדי Dux, צילום: מעין רחימהעובדי Dux, צילום: מעין רחימה

Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר

החברה פיתחה מערכת המתמודדת עם אתגר מהירות התקיפות של ימינו, על ידי זיהוי וניתוח של חולשות שתוקף יכול לנצל בפועל, ופותרת אותן לפני שתקיפה יוצאת לפועל: "הבנו שאפשר לנצל את זה שיש היום מכונות שיכולות לחשוב כמו בן אדם ולתת פיתרון שונה ממה שהיה עד היום" 


הדס ברטל |

Dux, חברת סייבר ישראלית שפיתחה פלטפורמה מבוססת אייג'נטים לניהול איומים, ופותרת בדיוק את אתגר זה, נחשפת היום עם גיוס סיד בהיקף של 9 מ' דולר, בהובלת Redpoint, TLV Partners וMaple Capital ובהשתתפות של אנג׳לים מחברות מובילות בתעשייה, ביניהן CrowdStrike, Okta, ו-Armis. לפי החברה, היא מביאה לעולם הגנת הסייבר יכולת שוברת שוויון לניהול איומים המבוסס על אייג'נטים.

החברה נוסדה על ידי אור לטוביץ, עמית ניר, ונדב גבע, כולם בוגרי תוכנית תלפיות של צה"ל. במהלך שירותם, הובילו פרויקטים משמעותיים ורחבי היקף של סייבר התקפי והגנתי ויוזמות AI שונות עבור משרד ראש הממשלה ויחידת 8200. עבור פועלם, זכו בפרסי בטחון ישראל ופרס רוה״מ, כאשר הפרויקטים שהובילו מוטמעים כיום כמערכות תפעוליות שנמצאות בשימוש ברמה הלאומית. Dux הוקמה כדי לסייע לצוותי האבטחה בארגונים להבין מה תוקפים יכולים לנצל נגדם בעולם האמיתי ולא פחות חשוב, מה לא ניתן לניצול ובעיקר מבזבז לצוותים זמן יקר, ולתקן את החולשה עוד לפני שהיא נוצלה.

גיוס הסיד המשמעותי יסייע לחברה להרחיב את צוות המחקר והפיתוח שלה בתל אביב, להגדיל את פעילות ה-go-to-market שלה בארצות הברית, ולהאיץ את היכולות מבוססות האייג׳נטים של הפלטפורמה שפיתחה בתחומים של ניתוח ניצול חולשות, טיוב כלי ההגנה הקיימים בארגון, וניהול איומים באופן שוטף.

תקיפות סייבר-ריגול שבוצעה על ידי סוכן AI

כבר הרבה זמן שארגונים מתקשים עם הגדילה המשמעותית בכמות הנכסים, הסורקים השונים, והחולשות, הרבה מעבר למה שצוותי האבטחה יכולים בפועל לנטר. האלמנט המאתגר ביותר כיום, שהשתנה דרמטית בשנים האחרונות, הוא המהירות שבה תקיפות סייבר יוצאות לפועל באמצעות AI. לפי דוח של Mandiant, תוך שנתיים, הזמן הממוצע לניצול חולשה על ידי תוקף צנח מ-32 יום ל-5 ימים בלבד. בנוסף, מוקדם יותר השנה Anthropic תיעדה את תקיפת הסייבר-ריגול הראשונה בעולם שבוצעה לגמרי על ידי סוכני AI, לא רק בשלב התכנון וההכוונה, אלא גם בשלב ביצוע התקיפה, באופן אוטונומי.

"התקיפות האלו לא מחכות לתהליכי תיקון תקופתיים של צוותים שונים בארגון", אמר אור לטוביץ, שותף מייסד ומנכ"ל Dux. "צוותי האבטחה צריכים כלים לניתוח מה שבאמת בר ניצול במערכות החברה, לצד יכולות פרקטיות להפחית את האיום בצורה אפקטיבית, ובמהירות תגובה שהתקיפות המודרניות דורשות".