"בעיצומה של שנה מאתגרת במיוחד למשק הישראלי, חנן ברנד, סמנכ"ל ומנהל חטיבת הזנק ברשות החדשנות, מצביע על מגמות מעודדות בתעשיית ההייטק המקומית. בראיון TV הוא מתייחס לנתונים הטובים של 2024 באקזיטים וגיוסים, מסביר על המעבר של משקיעי הון סיכון מעולמות התוכנה והסייבר לטכנולוגיות עמוקות, ומתאר כיצד דווקא בתקופה מורכבת זו, משקיעים בינלאומיים מובילים מגלים עניין גובר בחדשנות הישראלית".

מה ההבדל בין השקעות במגזר הפרטי למגזר הציבורי?

"ההסתכלות שונה למרות שמחפשים את אותם דברים - יזמים טובים, רעיון ושוק גדול. מצד שני, ההצלחה נמדדת אחרת. בעוד משקיע פרטי מעוניין להשקיע דולר ולקבל שלושה בתמורה, כמדינה הראייה שונה: אנו יכולים להרוויח ממס הכנסה ומאקזיטים, ומעבר לכך, אנו מסתכלים בראייה רוחבית על הובלתה של ישראל בטווח הארוך.

לכן, פרופיל הסיכון-סיכוי שלנו שונה מאוד. אנו מוכנים להיכנס לסיכון גבוה יותר מהשוק הפרטי, מתוך הבנה של חשיבות הטווח הארוך בשמירת היתרון התחרותי של ישראל בזירה העולמית".

כמה כסף חוזר באופן ישיר מדי שנה?

"קשה להעריך את רוב הכסף. למשל, כאשר חברת סטארט-אפ צומחת למאות עובדים, קשה לכמת את היקף המיסים שנכנסים למדינה. מתוך תקציב הרשות העומד על 1.5 מיליארד שקל, כ-400-500 מיליון שקל חוזרים בצורה של תמלוגים או אקזיטים. למעשה, חלק גדול מהתקציב מגיע מההצלחות של החברות עצמן."

• אינטל עלתה יותר מ-80% - אך המבחן האמיתי עוד לפניה
• המתחרה של אנבידיה חושפת שבבי AI חדשים והפער בין סין לארה"ב מצטמצם
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

באיזה סוג חברות אתם בוחרים להשקיע?

"אנחנו מחפשים כשלי שוק ומקומות בהם יש ערך מוסף. בעוד רוב ההון הפרטי מופנה לסטארט-אפים בתחומי התוכנה, סייבר ופינטק, אנו פועלים בכיוון ההפוך - רוב השקעותינו מופנות לתחומי טכנולוגיה עמוקה: אקלים, אנרגיה, ביוטק, דיפנסטק, קוונטים ומכשור רפואי, תחומים בהם יש פחות מימון פרטי.

"אנו מבינים שאלו תחומים מסוכנים יותר, בהם לוקח 6-7 שנים עד לפיתוח מוצר. השקעת המדינה מפחיתה את הסיכון למשקיעים ומסייעת לחברות להצליח בתחומים המאתגרים הללו. לכן, רוב ההשקעות מופנות לחברות דיפ-טק (טכנולוגיות עמוקות), תחומים בעלי סיכון טכנולוגי שבהצלחתם טמון פוטנציאל להישגים משמעותיים ביותר."

איזה סקטורים תופסים את הפוקוס של המשקיעים?

"אנו רואים שינוי בעולם - מעבר מטכנולוגיות תוכנה, סייבר ופינטק לתחומים עמוקים יותר: סמיקונדקטור, תעשיות ייצור, ביוטק ודיפנסטק, שהפך לתחום מבוקש במיוחד בזכות התעשיות הביטחוניות והמאבק הגלובלי. מעבר זה מתרחש גם אצל המשקיעים הפרטיים בישראל וקרנות ההון סיכון, ואנו צופים גידול בהשקעות בתחומים אלה.

• מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
• שנת המיזוגים והרכישות בהייטק: 74.3 מיליארד דולר בעסקאות ו-15.6 מיליארד דולר בהשקעות
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

בעולמות הבינה המלאכותית קל יותר להעתיק טכנולוגיות, וכשמדובר בחדשנות בתוכנה, הקניין הרוחני (IP) אינו חזק מספיק. לכן נראה מעבר לתחומים המוגנים באמצעות פטנטים".

בהסתכלות לשנת 2025 איך אתה רואה את ההייטק הישראלי?

"סיימנו את שנת 2024 בנתונים מרשימים, במיוחד בשנת מלחמה: הגענו ל-10 מיליארד דולר של אקזיטים - הנתון הגבוה ביותר של המדינה, ובגיוסים מעל 12 מיליארד דולר - אחת השנים הטובות ביותר בגיוסי הון של סטארט-אפים, במיוחד בשנה מאתגרת.

"כבר השנה ראינו קרנות הון סיכון משמעותיות, כדוגמת סקויה, עם השותף שון מגוויר שמגלה אהדה לישראל, מבצעים מעבר של הקרן - הנחשבת לאחת הגדולות בעולם - לכיוון ישראל. הם פתחו צוות בתל אביב במהלך השנה, וחלק משמעותי מהפעילות התבצע בשיתוף איתם. כאשר קרן מובילה פותחת פעילות בישראל בשנה כזו, זה מושך אחרים - ראינו את אקסל, בנצ'מרק ואנדריסן הורוביץ, קרנות מובילות שפותחות פעילות ומגלות עניין אקטיבי יותר בישראל".

על קרן ההזנק וקרן תנופה בראיון המלא: