חנן ברנד
צילום: מערכת ביזפורטל
ראיוןTV

"שנת 2025 נראית מבטיחה להייטק; הסקטורים הבולטים - סמיקונדקטור, תעשיות ייצור, ביוטק ודיפנסטק"

חנן ברנד, סמנכ"ל ומנהל חטיבת הזנק ברשות החדשנות מסביר על המעבר לטכנולוגיות עמוקות והתחזקות האמון של המשקיעים הבינלאומיים המובילים בחדשנות הישראלית
צחי אפרתי |

"בעיצומה של שנה מאתגרת במיוחד למשק הישראלי, חנן ברנד, סמנכ"ל ומנהל חטיבת הזנק ברשות החדשנות, מצביע על מגמות מעודדות בתעשיית ההייטק המקומית. בראיון TV הוא מתייחס לנתונים הטובים של 2024 באקזיטים וגיוסים, מסביר על המעבר של משקיעי הון סיכון מעולמות התוכנה והסייבר לטכנולוגיות עמוקות, ומתאר כיצד דווקא בתקופה מורכבת זו, משקיעים בינלאומיים מובילים מגלים עניין גובר בחדשנות הישראלית".


מה ההבדל בין השקעות במגזר הפרטי למגזר הציבורי?

"ההסתכלות שונה למרות שמחפשים את אותם דברים - יזמים טובים, רעיון ושוק גדול. מצד שני, ההצלחה נמדדת אחרת. בעוד משקיע פרטי מעוניין להשקיע דולר ולקבל שלושה בתמורה, כמדינה הראייה שונה: אנו יכולים להרוויח ממס הכנסה ומאקזיטים, ומעבר לכך, אנו מסתכלים בראייה רוחבית על הובלתה של ישראל בטווח הארוך.

לכן, פרופיל הסיכון-סיכוי שלנו שונה מאוד. אנו מוכנים להיכנס לסיכון גבוה יותר מהשוק הפרטי, מתוך הבנה של חשיבות הטווח הארוך בשמירת היתרון התחרותי של ישראל בזירה העולמית".

 

כמה כסף חוזר באופן ישיר מדי שנה?

"קשה להעריך את רוב הכסף. למשל, כאשר חברת סטארט-אפ צומחת למאות עובדים, קשה לכמת את היקף המיסים שנכנסים למדינה. מתוך תקציב הרשות העומד על 1.5 מיליארד שקל, כ-400-500 מיליון שקל חוזרים בצורה של תמלוגים או אקזיטים. למעשה, חלק גדול מהתקציב מגיע מההצלחות של החברות עצמן."

 

באיזה סוג חברות אתם בוחרים להשקיע?

"אנחנו מחפשים כשלי שוק ומקומות בהם יש ערך מוסף. בעוד רוב ההון הפרטי מופנה לסטארט-אפים בתחומי התוכנה, סייבר ופינטק, אנו פועלים בכיוון ההפוך - רוב השקעותינו מופנות לתחומי טכנולוגיה עמוקה: אקלים, אנרגיה, ביוטק, דיפנסטק, קוונטים ומכשור רפואי, תחומים בהם יש פחות מימון פרטי.

"אנו מבינים שאלו תחומים מסוכנים יותר, בהם לוקח 6-7 שנים עד לפיתוח מוצר. השקעת המדינה מפחיתה את הסיכון למשקיעים ומסייעת לחברות להצליח בתחומים המאתגרים הללו. לכן, רוב ההשקעות מופנות לחברות דיפ-טק (טכנולוגיות עמוקות), תחומים בעלי סיכון טכנולוגי שבהצלחתם טמון פוטנציאל להישגים משמעותיים ביותר."

 

איזה סקטורים תופסים את הפוקוס של המשקיעים?

"אנו רואים שינוי בעולם - מעבר מטכנולוגיות תוכנה, סייבר ופינטק לתחומים עמוקים יותר: סמיקונדקטור, תעשיות ייצור, ביוטק ודיפנסטק, שהפך לתחום מבוקש במיוחד בזכות התעשיות הביטחוניות והמאבק הגלובלי. מעבר זה מתרחש גם אצל המשקיעים הפרטיים בישראל וקרנות ההון סיכון, ואנו צופים גידול בהשקעות בתחומים אלה.

קיראו עוד ב"BizTech"

בעולמות הבינה המלאכותית קל יותר להעתיק טכנולוגיות, וכשמדובר בחדשנות בתוכנה, הקניין הרוחני (IP) אינו חזק מספיק. לכן נראה מעבר לתחומים המוגנים באמצעות פטנטים".

 

בהסתכלות לשנת 2025 איך אתה רואה את ההייטק הישראלי?

"סיימנו את שנת 2024 בנתונים מרשימים, במיוחד בשנת מלחמה: הגענו ל-10 מיליארד דולר של אקזיטים - הנתון הגבוה ביותר של המדינה, ובגיוסים מעל 12 מיליארד דולר - אחת השנים הטובות ביותר בגיוסי הון של סטארט-אפים, במיוחד בשנה מאתגרת.

"כבר השנה ראינו קרנות הון סיכון משמעותיות, כדוגמת סקויה, עם השותף שון מגוויר שמגלה אהדה לישראל, מבצעים מעבר של הקרן - הנחשבת לאחת הגדולות בעולם - לכיוון ישראל. הם פתחו צוות בתל אביב במהלך השנה, וחלק משמעותי מהפעילות התבצע בשיתוף איתם. כאשר קרן מובילה פותחת פעילות בישראל בשנה כזו, זה מושך אחרים - ראינו את אקסל, בנצ'מרק ואנדריסן הורוביץ, קרנות מובילות שפותחות פעילות ומגלות עניין אקטיבי יותר בישראל".

 

על קרן ההזנק וקרן תנופה בראיון המלא: 



הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקפי גוגל; קרדיט: יוטיובמשקפי גוגל; קרדיט: יוטיוב

חוזרת לשוק: משקפי ה-AI החדשים של גוגל מכוונים גבוה

ענקית הטכנולוגיה מציגה חזון מחודש למשקפיים חכמים, שנים אחרי כישלון Google Glass. החברה מפתחת שתי קטגוריות של משקפי AI, בשיתוף עם שורת יצרניות משקפיים וטכנולוגיה, ומתכננת להיכנס לשוק תחרותי במיוחד מול מטא, סנאפ ואפל. הדגמות שנערכו בניו יורק מציגות מוצר בשל בהרבה, שמחבר עיצוב יומיומי עם יכולות מציאות רבודה, עוזר חכם וממשק תוכנה רחב

עוזי גרסטמן |

במשך שנים גוגל נזהרה מלחזור לעולם המשקפיים החכמים, לאחר ש-Google Glass זכורים עד היום כאחת ההשקות המהוססות והבעייתיות בתולדות החברה. כעת היא שבה לזירה עם גישה מתונה ומדויקת הרבה יותר: שתי קטגוריות של משקפי AI, שמיועדות להגיע לשוק ב-2026: האחת עם תצוגה מלאה על העדשות, והאחרת מבוססת על אודיו בלבד. מדובר בניסיון להתמודד עם היתרון שצברה מטא, שהצליחה למכור מאות אלפי זוגות תחת המותגים ריי-באן ואוקלי, וכן להיערך למוצרים המתקרבים מצד אפל וסנאפ.

לדברי החברה, הדגמים החדשים מפותחים בשיתוף כמה שחקנים מוכרים: סמסונג, Warby Parker ו-Gentle Monster. אף שעדיין לא נחשפו עיצובים סופיים, גוגל מציינת כי מדובר בשיתוף פעולה הדוק שאמור לאפשר שילוב בין טכנולוגיה מתקדמת למראה יומיומי, כזה שאינו מסגיר את הכוח החישובי שמסתתר בתוכו. בחלק מהמקרים המשקפיים יסתמכו על הטלפון לצורך עיבוד, מה שמאפשר לשמור על משקל קל ועיצוב דק, בדומה לקו המצליח של מטא.

במהלך הדגמה שנערכה במשרדיה של גוגל בניו יורק, הוצגו זוגות שונים של משקפיים ניסיוניים, ובהם גם דגם מפותח יותר בשם Project Aura - פרויקט שמפותח ביחד עם Xreal. הוא פועל עצמאית על מערכת אנדרואיד XR, בדומה ל-גלקסי XR של סמסונג, אך נראה קרוב הרבה יותר למוצר לביש רגיל מאשר לאוזנייה מגושמת. Aura מספק שדה ראייה של 70 מעלות וכולל ממשק מוכר המבוסס על מעקב ידיים, אם כי עם מספר קטן יותר של מצלמות. כמו מערכות דומות, הוא דורש חיבור קבוע לסוללה חיצונית.

גוגל הציגה גם שני סוגי משקפיים עם תצוגה מובנית: דגם מונוקולרי, שבו מסך אחד מוטמע בעדשה הימנית, ודגם בינוקולרי שבו שתי עדשות מציגות מידע. שניהם תומכים בשכבות מציאות רבודה, כמו ניווט בגוגל מפות או השתתפות ב-Google Meet, אך הדגם הבינוקולרי מספק תצוגה רחבה בהרבה. בהדגמות אפשר היה לעבור בין תרגום סימולטני שמופיע על המסך לבין האזנה בלבד דרך הרמקולים הזעירים, ולבחור בכל רגע את רמת ה"נוכחות הדיגיטלית" הרצויה.

השימוש בגוגל מפות היה אחד המקרים שבהם המסך שינה את חוויית השימוש לחלוטין. מעבר לחצים המתנופפים מעל הכביש, ניתן היה להנמיך את המבט ולקבל מפה מלאה של האזור, עם ציון מדויק של כיוון התנועה. גם צילום התמונות נהפך למעניין: לאחר צילום, ניתן היה לבקש מהמערכת לעבד את התמונה בעזרת מודל ה-Gemini Nano Banana Pro, ולהתבונן בגרסה המשופרת ישירות דרך העדשה, בלי לשלוף את הטלפון.

עומרי כספי
צילום: Ilya Melnikov

עומרי כספי משלים גיוס של 100 מיליון דולר לקרן אופורטוניטי

כספי מרחיב את פעילות Swish Ventures באמצעות הקרן החדשה, עם יכולת להשקיע בחברות פורטפוליו משלב הסיד לשלב הצמיחה בין חברות הפורטפוליו של סוויש: Cognition, EON, Upwind, Irregular, Applied Compute, Tenzai

רן קידר |
נושאים בכתבה עמרי כספי

משקיע ההון סיכון וכוכב ה-NBA לשעבר, עומרי כספי, מרחיב את פעילות קרן Swish Ventures עם גיוס של 100 מיליון דולר לקרן השקעות המשך (Opportunity Fund). הגיוס מעלה את היקף הנכסים המנוהלים ל-300 מיליון דולר ומרחיב את פעילות הקרן להשקיע בחברות פורטפוליו גם בהמשך להשקעות שביצעה דרך קרן הסיד בהיקף של 63 מיליון דולר, ובכך להמשיך לתמוך בחברות גם בשלבי הצמיחה ועד להפיכתן לחברות גלובליות בוגרות. 

קרן האופורטוניטי מתכננת להצטרף לכשמונה השקעות בתחומי הסייבר, תשתיות טכנולוגיות ו-AI. עם צ’קים בטווח ממוצע של 10 מיליון דולר. במקביל, היא תמשיך להיות שותפה אקטיבית בעבודה עם היזמים ובבניית החברה. בין חברות הפורטפוליו של סוויש נמנות: Cognition, EON, Upwind, Irregular, Applied Compute, Tenzai. המשקיעים בקרן כוללים גופים מוסדיים מישראל ומארה”ב, לצד פמלי אופיס. המצטרפים למשקיעים קודמים בהם קרן סקוייה. 

לדברי עומרי כספי: “יש לנו הזכות לעבוד עם יזמים יוצאי דופן שבונים חברות שמשנות תעשיות שלמות בסייבר, AI ותשתיות טכנולוגיות. מהיום הראשון בנינו את סוויש סביב עיקרון אחד: לעמוד מאחורי היזמים שלנו לאורך כל הדרך. אנחנו לא רק כותבים צ’ק - אנחנו זמינים בשביל החברות שלנו בכל רגע, כדי לעזור להם בגיוסי כספים, עובדים, בפתיחת דלתות ובכל מה שצריך כדי לבנות חברה גדולה. הקרן החדשה מאפשרת לנו להמשיך את הליווי גם כשהחברות גדלות, לתמוך בסבבי גיוס מתקדמים וליצור הזדמנויות השקעה נוספות למשקיעים שלנו.” קרן Swish Ventures, שהושקה בתחילת 2025, מתמקדת בהשקעה בסטארטאפים המובלים על ידי יזמים מובילים, הפונים לשווקים גדולים. הקרן מנוהלת על ידי עומרי כספי, המשמש מייסד ושותף מנהל, ואורי שטרייכמן, מוביל טכנולוגי והשקעות.

כספי, שיחק במשך עשור בליגת ה-NBA והיה קפטן נבחרת ישראל בכדורסל. הוא לא הראשון מענף הכדורסל שעושה זאת. קדמו למשל קווין דוראנט וסטף קרי ששיחקו עם כספי בגולדן סטייט, ביצעו השקעות רבות במיזמים במקביל לקריירת הכדורסל. כך כספי החל להיחשף לפעילות ולאורך הקריירה השקיע במספר חברות סטארט-אפ, שהבולטות שבהן הן DocuSign שהונפקה בנאסד"ק ו-DayTwo המאפשרת לאזן את רמות הסוכר בדם. לאחר השהות הארוכה בארה"ב והחזרה לישראל, הגביר כספי את פעילותו כמשקיע אנג'ל במיזמים בשלב מוקדם, בהם Boards המפתח פלטפורמה לאנשי שיווק ועוד.