חנן ברנד
צילום: מערכת ביזפורטל
ראיוןTV

"שנת 2025 נראית מבטיחה להייטק; הסקטורים הבולטים - סמיקונדקטור, תעשיות ייצור, ביוטק ודיפנסטק"

חנן ברנד, סמנכ"ל ומנהל חטיבת הזנק ברשות החדשנות מסביר על המעבר לטכנולוגיות עמוקות והתחזקות האמון של המשקיעים הבינלאומיים המובילים בחדשנות הישראלית
צחי אפרתי |

"בעיצומה של שנה מאתגרת במיוחד למשק הישראלי, חנן ברנד, סמנכ"ל ומנהל חטיבת הזנק ברשות החדשנות, מצביע על מגמות מעודדות בתעשיית ההייטק המקומית. בראיון TV הוא מתייחס לנתונים הטובים של 2024 באקזיטים וגיוסים, מסביר על המעבר של משקיעי הון סיכון מעולמות התוכנה והסייבר לטכנולוגיות עמוקות, ומתאר כיצד דווקא בתקופה מורכבת זו, משקיעים בינלאומיים מובילים מגלים עניין גובר בחדשנות הישראלית".


מה ההבדל בין השקעות במגזר הפרטי למגזר הציבורי?

"ההסתכלות שונה למרות שמחפשים את אותם דברים - יזמים טובים, רעיון ושוק גדול. מצד שני, ההצלחה נמדדת אחרת. בעוד משקיע פרטי מעוניין להשקיע דולר ולקבל שלושה בתמורה, כמדינה הראייה שונה: אנו יכולים להרוויח ממס הכנסה ומאקזיטים, ומעבר לכך, אנו מסתכלים בראייה רוחבית על הובלתה של ישראל בטווח הארוך.

לכן, פרופיל הסיכון-סיכוי שלנו שונה מאוד. אנו מוכנים להיכנס לסיכון גבוה יותר מהשוק הפרטי, מתוך הבנה של חשיבות הטווח הארוך בשמירת היתרון התחרותי של ישראל בזירה העולמית".

 

כמה כסף חוזר באופן ישיר מדי שנה?

"קשה להעריך את רוב הכסף. למשל, כאשר חברת סטארט-אפ צומחת למאות עובדים, קשה לכמת את היקף המיסים שנכנסים למדינה. מתוך תקציב הרשות העומד על 1.5 מיליארד שקל, כ-400-500 מיליון שקל חוזרים בצורה של תמלוגים או אקזיטים. למעשה, חלק גדול מהתקציב מגיע מההצלחות של החברות עצמן."

 

באיזה סוג חברות אתם בוחרים להשקיע?

"אנחנו מחפשים כשלי שוק ומקומות בהם יש ערך מוסף. בעוד רוב ההון הפרטי מופנה לסטארט-אפים בתחומי התוכנה, סייבר ופינטק, אנו פועלים בכיוון ההפוך - רוב השקעותינו מופנות לתחומי טכנולוגיה עמוקה: אקלים, אנרגיה, ביוטק, דיפנסטק, קוונטים ומכשור רפואי, תחומים בהם יש פחות מימון פרטי.

"אנו מבינים שאלו תחומים מסוכנים יותר, בהם לוקח 6-7 שנים עד לפיתוח מוצר. השקעת המדינה מפחיתה את הסיכון למשקיעים ומסייעת לחברות להצליח בתחומים המאתגרים הללו. לכן, רוב ההשקעות מופנות לחברות דיפ-טק (טכנולוגיות עמוקות), תחומים בעלי סיכון טכנולוגי שבהצלחתם טמון פוטנציאל להישגים משמעותיים ביותר."

 

איזה סקטורים תופסים את הפוקוס של המשקיעים?

"אנו רואים שינוי בעולם - מעבר מטכנולוגיות תוכנה, סייבר ופינטק לתחומים עמוקים יותר: סמיקונדקטור, תעשיות ייצור, ביוטק ודיפנסטק, שהפך לתחום מבוקש במיוחד בזכות התעשיות הביטחוניות והמאבק הגלובלי. מעבר זה מתרחש גם אצל המשקיעים הפרטיים בישראל וקרנות ההון סיכון, ואנו צופים גידול בהשקעות בתחומים אלה.

קיראו עוד ב"BizTech"

בעולמות הבינה המלאכותית קל יותר להעתיק טכנולוגיות, וכשמדובר בחדשנות בתוכנה, הקניין הרוחני (IP) אינו חזק מספיק. לכן נראה מעבר לתחומים המוגנים באמצעות פטנטים".

 

בהסתכלות לשנת 2025 איך אתה רואה את ההייטק הישראלי?

"סיימנו את שנת 2024 בנתונים מרשימים, במיוחד בשנת מלחמה: הגענו ל-10 מיליארד דולר של אקזיטים - הנתון הגבוה ביותר של המדינה, ובגיוסים מעל 12 מיליארד דולר - אחת השנים הטובות ביותר בגיוסי הון של סטארט-אפים, במיוחד בשנה מאתגרת.

"כבר השנה ראינו קרנות הון סיכון משמעותיות, כדוגמת סקויה, עם השותף שון מגוויר שמגלה אהדה לישראל, מבצעים מעבר של הקרן - הנחשבת לאחת הגדולות בעולם - לכיוון ישראל. הם פתחו צוות בתל אביב במהלך השנה, וחלק משמעותי מהפעילות התבצע בשיתוף איתם. כאשר קרן מובילה פותחת פעילות בישראל בשנה כזו, זה מושך אחרים - ראינו את אקסל, בנצ'מרק ואנדריסן הורוביץ, קרנות מובילות שפותחות פעילות ומגלות עניין אקטיבי יותר בישראל".

 

על קרן ההזנק וקרן תנופה בראיון המלא: 



הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סם אלטמן. קרדיט: רשתות חברתיותסם אלטמן. קרדיט: רשתות חברתיות

"ל-OpenAI יש חור תזרימי של 207 מיליארד דולר"

ניתוח של HSBC מלמד שלמובילה בתחום ה-AI יש יותר שימושים ממקורות והיא תצטרך לגייס הון, חוב או להקטין את התשלומים שלה בדרכים יצירתיות (כמו הנפקת מניות)

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה OpenAI סם אלטמן HSBC

HSBC פרסם ניתוח כלכלי מקיף, המעריך כי OpenAI עומדת בפני פער מימון עצום של כ־207 מיליארד דולר עד שנת 2030. הפער נובע בעיקר מהוצאות אדירות על תשתיות ענן, חוות שרתים, רכישת קיבולות עיבוד גדולות וחוזי שכירות ארוכי טווח. הניתוח, שפורסם על ידי צוות אנליסטים של הבנק בהובלת ניקולס קוט־קוליסון, מבוסס על חוזים קיימים של OpenAI עם ענקיות טכנולוגיה כמו מיקרוסופט (250 מיליארד דולר) ואמזון (38 מיליארד דולר), וכן עם אורקל (300 מיליארד דולר). עלויות אלה צפויות להגיע ל־1.4 טריליון דולר בחישוב כולל עד 2033, כולל 620 מיליארד דולר על השכרת מרכזי נתונים בלבד.

הדוח מדגיש כי ללא זרימת מזומנים חדשה, OpenAI תיתקל בבעיית מזומנים, אך האנליסטים מסבירים שלחברה יש אפשרויות כמו גיוסים ועסקאות שונות עם לקוחות וספקים. למעשה, ההשקעה הענקית בתשתיות היא הבעיה של חלק גדול מהחברות בתחום. הן משקיעות בידיעה שהתשואה רחוקה. ראינו כאן את הפער הענק בין ההשקעות של כל ענקיות הטק בתשתיות AI ובין התשואה הנמוכה שהן יפיקו בשנים הבאות - מה מאיים על מהפכת ה-AI?


OpenAI, מדווחת על כ־800 מיליון משתמשים חודשיים ועדיין תזרים המזומנים הנוכחי שלילי כשלא מפורסם עד כמה הוא שלילי, אך סיכוי טוב שמדובר על כמה עשרות מיליארדי דולרים. האנליסטים מציינים כי אפילו בתסריטים אופטימיים, כולל כיסוי 10% משוק הפרסום הדיגיטלי, ההכנסות לא יכסו את ההוצאות.

הפער בין המקורות לשימושים מבוסס על התחייבויות קונקרטיות. HSBC מעריכה כי עלויות החישוב לבדן יגיעו ל־792 מיליארד דולר בין סוף 2025 ל־2030, כאשר OpenAI שואפת ל־36 גיגאוואט של כוח חישוב, כמות חשמל שמספיקה לכ־27 מיליון בתים פרטיים, שווה ערך לצריכת מדינה בגודל טקסס. חוזי השכירות מתפרסים על פני שנים רבות, והם כוללים תשלומים קבועים ללא קשר לביקוש בפועל. במקביל, ההכנסות, מדמי מנוי (כ־20 דולר לחודש למשתמשים בתשלום), API לשירותים עסקיים ושירותים נוספים, צפויות לצמוח ל־213 מיליארד דולר ב־2030, אך זה עדיין משאיר פער מצרפי של 207 מיליארד.


האפשרויות לסגירת הפער הן כאמור גיוס הון דרך סבבי השקעה פרטיים או מוסדיים, כפי שקרה בסבב האחרון של 40 מיליארד דולר בהערכת שווי של 300 מיליארד. אפשרות נוספת - הלוואות מבנקים או אגרות חוב, עם שעבוד על נכסים כמו דאטה סנטרים, אך HSBC מזהיר כי שוק החוב הנוכחי קשה לחברות טכנולוגיה לא רווחיות. שלישית, הגדלת הכנסות: מעבר למודלים כמו פרסום ממוקד AI, ושירותים לארגונים וכלים לעסקים. אפשרות נוספת - משא ומתן מחדש על חוזים, הפחתת קיבולת או מעבר לחישובים פנימיים יעילים יותר. וגם כאמור אפשרות של השקעה בתמורה לסחורה ושירותים - אנבידיה השקיעה בחברה  ותספק לה שבבי AI שחלק מהעסקה. 

מייסדי Moonshot מימין: פרד סימון, הילה חדד חמלניק ושחר בהירימייסדי Moonshot מימין: פרד סימון, הילה חדד חמלניק ושחר בהירי

הסטארטאפ Moonshot Space נחשף לראשונה עם גיוס של 12 מיליון דולר

החברה מפתחת טכנולוגיית מאיץ אלקטרומגנטי שנועד לאפשר פיתוח מואץ של מערכות היפרסוניות. מייסדי המיזם הם הילה חדד חמלניק, בעבר מנכ"לית משרד המדע וחברה בצוות הפיתוח  של כיפת ברזל, פרד סימון, ממייסדי Jfrog ושחר בהירי ממייסדי Valerann.


הדס ברטל |

הסטארטאפ Moonshot, נחשף לאחר שנה וחצי של סודיות עם גיוס של 12 מיליון דולר, בהובלת Angular Ventures, מתוכם מיליון דולר הם מענק מקרן הזנק של רשות החדשנות. החברה הוקמה בשנת 2024 על ידי הילה חדד חמלניק, בעבר מנכ"לית משרד החדשנות והמדע וחברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל, פרד סימון, מייסד שותף של יוניקורן התוכנה JFrog, ושחר בהירי, מייסד שותף של חברת Valerann המתמחה בתחבורה חכמה מבוססת AI.

בלב הפיתוח הטכנולוגי של החברה עומד מאיץ אלקטרומגנטי רב־עוצמה, שנבנה לטובת האצת גופים למהירויות היפרסוניות של עד 8 קילומטר בשנייה (28,800 קמ״ש), בזמן קצר ובשימוש בחשמל בלבד. הטכנולוגיה שנמצאת בחזית המדע, מפותחת לשתי מטרות מרכזיות: הקמת משגר שישגר מטענים לאספקת משאבים וציוד לתחנות חלל ולוויינים; ובניית מתקני ניסוי היפרסוניים שמקצרים משמעותית את זמן הפיתוח של מערכות היפרסוניות.

בתחום החלל, שיטת השיגור של Moonshot מאפשרת למטען לצאת מהאטמוספירה ללא הנעה כימית, בניגוד לטילים המסורתיים. כך גדל יחס המטען בשיגור מ־4% המקובל כיום למעל 45%, כדי לאפשר שיגורים תכופים, מהירים וזולים משמעותית מכל פתרון קיים. 

למרות זאת, Moonshot אינה מבקשת להתחרות במשגרי הענק של SpaceX של אילון מאסק או Blue Origin של ג׳ף בזוס. מטרתה היא להשלים אותם באמצעות משגר ייעודי לאספקה עבור צרכי תעשיית החלל המתרחבת: דלקים, חומרי גלם וציוד למערכות חלל הפועלות במסלול, ייצור בסביבת אפס כבידה, תחנות חלל פרטיות, תיירות, דאטה סנטרים, ואינטרנט לוויני מהיר. החברה חתמה על הסכמים ראשוניים עם חברות מובילות בתחום הלוגיסטיקה והתדלוק בחלל, בהן D-Orbit האיטלקית ו-Orbit Fab האמריקאית.

המאיץ שנבנה כעת בקיסריה הוא דגם מוקטן של המשגר הגדול וישמש את תעשיית ההיפרסוניקה המקומית כמתקן ניסויים לכלי טיס ומערכות היפרסוניות. המאיץ צפוי להאיץ גופים למהירויות של פי 6 ממהירות הקול (7,200 קמ״ש), ולספק יתרון משמעותי בפיתוח מהיר של הדור הבא של המערכות. על רקע מירוץ הפיתוח ההיפרסוני הבינלאומי, שבו ארה״ב משקיעה בתכנית GOLDEN DOME וישראל בולטת בזכות מערכות כמו חץ-3 וקלע-דוד, נאלצים המהנדסים להסתפק בסימולציות חלקיות, מנהרות רוח מסורבלות וטילים יקרים, כדי לפתח את המערכות. המאיץ של Moonshot צפוי לאפשר האצה של קצב הניסויים מניסוי אחד בשבוע למספר ניסויים ביום ובעלות נמוכה.