אבי יעקובוביץ גב ים
צילום: אלדד רפאלי
דוחות

ה-NOI של גב ים עלה ל-174 מיליון שקל; צניחה ברווח הנקי בשל עליית המדד

החברה רשמה ברבעון השלישי עלייה קלה לעומת NOI של 171 מיליון שקל אשתקד. ה-FFO נותר יציב. הרווח הנקי ירד ביותר ממחצית ל-42 מיליון שקל, בשל עליית המדד וקיטון בהכנסות מעליית שווי הוגן
איציק יצחקי | (1)

ההכנסות של חברת גב-ים גב ים 1.32%  ברבעון השלישי של השנה עלו מ-195 מיליון שקל ל-202 מיליון שקל. ה-NOI של החברה ברבעון האחרון עמד על 174 מיליון שקל - עלייה קלה לעומת NOI של 171 מיליון שקל אשתקד. העלייה בשלושת החודשים האחרונים, כמו בתשעת החודשים הראשונים של השנה, נובעת מאכלוס נכסים שהקמתם הושלמה, מעליית מדד המחירים לצרכן, מעלייה ריאלית בדמי השכירות וכן מגידול בהכנסות מדמי ניהול. ה-FFO המיוחס לבעלי המניות כמעט ללא שינוי - עלה מ-102 ל-103 מיליון שקל. תזרים המזומנים מפעילות שוטפת עלה מ-149 מיליון שקל ל-151 מיליון שקל. הגידול בסעיף זה נובע בעיקר מגידול בהכנסותיה של החברה מהשכרת נכסים. ירידה נרשמה ברווח הנקי של החברה. ברבעון השלישי הרווח הנקי ירד ביותר ממחצית, מ-88 מיליון שקל ל-42 מיליון שקל. הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות הסתכם בתשעת החודשים הראשונים בסך של 373 מיליון שקל, לעומת סך של 422 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. ממה נובע השינוי? בעיקר מגידול בעליית המדד וקיטון בהכנסות מעליית שווי הוגן - אשר הסתכמו בתשעת החודשים הראשונים בסך של 357 מיליון שקל, לעומת סך של 430 מיליון שקל בתקופה המקבילה בשנת 2023. נתונים לתשעת החודשים הראשונים: הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות הסתכם בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2024 בסך של 373 מיליון שקל, לעומת סך של 422 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. כמו כן, נרשם גידול של כ-5% (כ-25 מיליון שקל) ב-NOI של החברה (לאחר מימוש שלושה נכסים שגרעו כ-16 מיליון שקל), אשר הסתכם בתשעת החודשים הראשונים של השנה בסך של 514 מיליון שקל. תחזית ה-NOI לשנת 2024 עומדת על טווח של כ-685-690 מיליון שקל. לחברה נכסים מניבים בשטח כולל של כ-1.2 מיליון מ"ר, בשיעור תפוסה של כ-95%. החברה חתמה על כ-95 הסכמי שכירות בנכסים קיימים בעלייה ריאלית ממוצעת בשיעור של כ-9.7% במהלך תשעת החודשים הראשונים של השנה. במהלך המלחמה חתמה החברה על 5 הסכמי שכירות משמעותיים בפרויקטים בייזום, בהיקף של כ-100,000 מ"ר עילי (חלק החברה 57 אלף מ"ר), אשר יניבו הכנסות בסך כולל של כ-155 מיליון ש"ח בשנה (חלק החברה 84 מיליון ש"ח). לגב-ים צבר פרויקטים הכולל 9 פרויקטים, בשטח כולל של כ-360 אלף מ"ר (חלק גב-ים במאוחד), בהשקעה כוללת של כ-4.3 מיליארד ש"ח, אשר יוסיפו להכנסות החברה כ-335 מיליון ש"ח בשנה. כ-60% מהשטחים העיליים בפרויקטים אלו שווקו.    אבי יעקובוביץ, מנכ"ל גב-ים: "בצל מלחמה מתמשכת וחוסר הוודאות ביחס למשך המלחמה, גב-ים ממשיכה לנהל שגרת פעילות עסקית, בראיה לטווח ארוך, תוך המשך הייזום, השבחת נכסי החברה, וניהול התזרים. גב-ים ממשיכה להציג יציבות עם עליה בהכנסות ועליה ריאלית בדמי השכירות בחוזים חדשים. יחד עם זאת, החברה ערה וקשובה להשפעות המלחמה, רחשי השוק והטלטלות העוברות על ההייטק העולמי ומקרינות על הנדל"ן המניב בישראל. החברה ממשיכה לשמר פורטפוליו נכסים ייחודי ואיכותי, במוקדי אזורי הביקוש במדינה, ה-Cutting Edge בעולמות הנדל"ן, הכולל כ-1.2 מיליון מ"ר, בין היתר במטרופולין תל-אביב, מרחב הרצליה, פארק מתם, והפארקים האקדמיים בירושלים ובאר-שבע, לצד תמהיל שוכרים חזק וחסין, המובילים בארץ ובעולם, הכולל, בין היתר, חברות מובילות כגון גוגל, אפל, אמזון, מייקרוסופט, אינטל, אלביט, רפא"ל ואחרות, אשר קבעו את משכנן בגב-ים לאורך שנים, וממשיכות להרחיב את מרכזי הפיתוח שלהן במרכזי ההייטק של גב-ים. חברות הטכנולוגיה TIER-1 נותנות אמון בישראל גם בימים אלו, ושומרות על האחיזה שלהן במרכזי הפיתוח, המהווים מוקד אסטרטגי במערך הפיתוח העולמי של אותן חברות. חברות אלו ממשיכות להיסמך על ההון האנושי מהטובים בעולם, שמהווה את ראש החץ של חברות ההייטק. גב-ים מצויה בשנים האחרונות בתנופת ייזום משמעותית ואינטנסיבית, הכוללת 9 פרויקטים, בהיקף של כ-360 אלף מ"ר, במוקדי הנדל"ן האיכותיים ביותר בישראל, בהשקעה כוללת של כ-4.3 מיליארד ש"ח, מתוכם שווקו כ-60%. פרויקטים אלו, עם השלמתם ואכלוסם, יוסיפו להכנסות החברה סך של כ-335 מיליון ש"ח בשנה, ויעמידו את מצבת הנכסים של החברה על כ-1.5 מיליון מ"ר, והכנסות צפויות בסך של כ-1 מיליארד ש"ח בשנה. במהלך המלחמה חתמה החברה על 5 הסכמי שכירות משמעותיים בפרויקטים בייזום, בהיקף של כ-100,000 מ"ר עילי (חלק החברה 57 אלף מ"ר), אשר יניבו הכנסות בסך כולל של כ-155 מיליון ש"ח בשנה (חלק החברה 84 מיליון ש"ח). גם בתקופה מאתגרת זו מתנהלים משאים ומתנים מתקדמים עם חברות טכנולוגיה מובילות במספר מוקדים מרכזיים בהם יוזמת החברה. בהמשך לפיתוח פעילות הליבה של החברה בתחום הנדל"ן המניב, החברה פועלת להרחבת פעילותה בתחום המגורים. פעילות זו כוללת פוטנציאל של כ-5,700 יח"ד, בין היתר בפרויקטים איכותיים במוקדי ביקוש מרכזיים בגוש דן".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    לרון 05/11/2024 09:50
    הגב לתגובה זו
    מנכל"ים,"שגרת פעילות עיסקית"!?!?!?!?!
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?