1. לפני כשבועיים, מיד לאחר נעילת שלב הבתים, אנגליה הגיעה לשמינית הגמר והכותרות, איך לומר בעדינות, עדיין הגדירו אותה כמועמדת לזכות בתואר. גם אז, סוכנויות ההימורים עדיין לא הגדירו את ספרד כפייבוריטית וכולם היו בטוחים שצרפת מועמד בכירה יותר לזכות. בתחילת היורו כתבנו כאן שאנגליה יכולה ללכת עד הסוף מבחינת הסגל, כשבשלב הבתים, כבר אחרי שני משחקים, הבהרנו שמבחינת כדורגל – היא אכזבת היורו. זה לא סותר – אפשר, מסתבר, להגיע לגמר היורו גם אם הנבחרת שלך לא ממש נוצצת. ככל הידוע, סאות'גייט מרוויח שכר שנע סביב 5.8 מיליון אירו בשנה - זה הרבה, יותר מכל מאמן אחר ביורו. האם הוא שווה את זה? הערב נדע.   2. לאנגליה יש סגל נהדר, איכויות בלתי רגילות בחלק הקדמי, אבל סאות'גייט של שלב הבתים פשוט הבקיע שער עצמי – הוא הקפיד על משחק הגנה והפך את הכדורגל ההתקפי והשמח שאנגליה אמורה להשיג לאפור ומשעמם. אם תרצו, בדיוק כמו סאות'גייט השחקן – שחקן טוב, אבל אף פעם לא הפך לגדול באמת ויעידו על כך מועדוני הפאר באנגליה, שלא ממש רדפו אחריו.  

One more game. One more push. See you tomorrow, #ThreeLions fans! 🙌 pic.twitter.com/pOYeGoKdZS

— England (@England) July 13, 2024

3. מה שמוזר בסיפור הזה הוא שהביקורת על סאות'גייט התחדדה ככל שאנגליה הופכת לקבוצה טובה יותר. כלומר, באף משחק מתחילת הקמפיין היא לא הוכיחה שמגיע לה לזכות ביורו, היא שיחקה כדורגל אפור ומשעמם בשלב המוקדם, אבל מצד שני - היא משחקת כדורגל קצת יותר טוב עכשיו, המאמן שלה הצליח לצאת מהקיבעון שלו בעניין ההרכב, שחרר את פיל פודן, התחיל לעשות לחץ גבוה בתחילת המשחק, חזר שלוש פעמים מפיגור כולל בחצי הגמר ואתמול הוא עשה חילוף מנצח עם ווטקינס – אז איזו סיבה יש לתקשורת לבקר אותו דווקא עכשיו? הסיבה היא פשוטה: בתקשורת המקומית רוצים להיות גאים בנבחרת שלהם. אם היא לא תזכה ביורו, קשה יהיה לומר שאנגליה סיימה קמפיין שמבחינת כדורגל אפשר להתגאות בו. 4. הבעיה הכי גדולה של התקשורת באנגליה תהיה אם סאות'גייט יזכה ביורו. היא לא תדע איך לאכול אותו. מצד אחד, זה מאמן שכל אחד חושב שצריך לשלוח הביתה. מצד שני, אם הוא יביא תואר ראשון גדול מאז 1966 (אחרי שהוביל אותה לגמר ביורו הקודם), ועוד על ספרד הנהדרת, שום תירוץ לא יכול למנוע ממנו להמשיך על הקווים ואולי גם לזכות להצעת ענק ביום שאחרי עזיבת הנבחרת. 5. חייב לומר את האמת: בתור אוהד אנגליה מילדות, לא הייתי רוצה לראות את סאות'גייט ממשיך אם הוא לא יביא תואר. אני חושב שאפשר להביא מאמן אחר, שיפסיק לחשוש מהיריבות ויגרום לכוכבים הגדולים שלו להתאחד ולהיראות כמו נבחרת גדולה, ולא כמו אוסף של שחקנים כשרוניים, אך כאלה שמנותקים אחד מהשני. ויש כאן עוד כוכבית: סאות'גייט (למרות שזה לא יפחית בערכו אם יזכה, כי אם הוא ניצח את ספרד - הוא ראוי) הגיע לגמר מהצד הקל של ההגרלה. הוא יכל לפגוש נבחרות כמו צרפת, פורטוגל או גרמניה, ושיחק מול סלובקיה ושוויץ.

מצד שני, תארו לכם מה יקרה אם סאות'גייט יהיה הערב אלוף אירופה. אני כבר רואה את הצהובונים ביום שאחרי. "הכדורגל האפור של גארת', הביא לנו תואר ראשון מ-66'", תהיה הכותרת בסאן. דבר אחד בטוח: הפעם, אף אחד לא יתהה האם הכדור עבר את הקו.