נדלן בנייה דירה
צילום: שלומי יוסף

אין פועלים, אין פיצוי ולא מתווה סיוע: כך המדינה גנזה את העזרה לקבלנים

הבטחות לחוד, מציאות לחוד: 2,000 מתוך 100 אלף עובדים זרים הגיעו לארץ, התוכנית להורדת אחוז המכירות בשלב הפריסייל תקוע ויד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה: בזמן שמשרד השיכון הכריז על סיוע דרך פיצוי על איחור במסירה, באוצר לא ממש ידעו מזה
איציק יצחקי | (4)

במהלך חודש נובמבר, חודש אחרי המלחמה, נרשם פיצוץ גדול בין האוצר לקבלנים. האחרונים טענו כי המדינה לא עושה מספיק כדי להביא לכאן פועלים, הלינו על הפיצוי שהם ייאלצו לשלם לרוכשים בעקבות איחור במסירה (שנגרם בעקבות העובדה שאין מספיק פועלים). הטענה המרכזית של הקבלנים הייתה: מי שמנתב את הספינה - לא יכול להטביע אותה.

דירות בבנייה (קבוצת גבאי)

זה לא נעים לראות גן חצי סגור. דירות בבנייה (קבוצת גבאי)

האוצר, מצדו, יצא גם הוא בקריאה נגד הקבלנים (כשאנחנו אומרים קבלנים, אנחנו מתכוונים לשם כולל, ליזמים וגם לקבלני הביצוע, משום שהאחרונים לא יוכלים לקדם את הפרויקט ללא פועלים והם מחויבים חוזית ליזם, שמצדו אחראי על המכירות). פקידי האוצר טענו כי עליהם להוריד מחירים ורק אז לקבל פיצוי. נציגי הקבלנים הסבירו כי מלאי הדירות החדשות שעומד על 61 אלף דירות (אותן דירות שפקידי האוצר טענו שהן עומדות ריקות ולא נמכרות) הוא לא מלאי חדש - כלומר, רוב הדירות בשלבי תכנון או בנייה, אלא לא מוכנות לאכלוס. הם טענו כי עלויות המימון גבוהות, הביקושים ירדו משמעותית בשל העלאת ריבית והלופ הזה נמשך עד היום. בקיצור, נרשם כאן בלבול, המתיחות הלכה וגברה ככל שחילופי ההאשמות נמשכו ואת הפער הזה קשה מאוד היה לתקן. הוא נמשך עד היום.

כעבור זמן מה, המדינה באה לעזרת הקבלנים דרך מתווה הסיוע. היא הודיעה כי תפעל להבאת 50, 80 ומאוחר יותר 100 אלף עובדים זרים. מאז, 2,000 פועלים זרים מתוך 100 אלף הגיעו לארץ, הפועלים פלסטינים עדיין לא כאן ופקידי האוצר העבירו מסר כי לא יפצו קבלנים על איחור במסירה. בקיצור, אף תוכנית סיוע לא התממשה.

המדינה מצאה פתרון נוסף כדי לסייע לקבלנים: החשב הכללי הודיע כי הוא מוכן להקל על הבנקים בכל הנוגע לקבלת המימון מול הבנקים. כיום הבנקים דורשים מכירות של 15% מהפרויקט בשלב הפריסייל, אך המדינה הייתה אמורה להתערב, להוריד את האחוז למינימום הנדרש ולהעניק ערבויות מתאימות. מה קרה בפועל? הקבלנים עשו מבצעים, השוק התעורר והמדינה לא הרגישה צורך, לפחות לפי שעה, להתערב. כך יוצא שהדיבורים על סיוע בהבאת פועלים זרים, האפשרות לפצות קבלנים על איחור במסירה ותכנית הסיוע מול הבנקים נגנזה - נכון, עדיין לא באופן סופי, אבל היא מתמסמסת ככל שעובר הזמן.

בחודש מרץ השנה, התבטא יהודה מורגנשטרן, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון כי "החלטנו לבוא ולתת פיצוי. בדקנו כמה קבלנים לפני ה-7 באוקטובר מוסרים דירות בזמן. למעלה מ-50% מהם מאחרים. זאת אומרת רוצים לדאוג לרוכשים כי יש נטייה לבוא ולמכור את הדירה מהר מתוך תפיסה שהיא במחיר אטרקטיבי, בסופו של דבר מרביתם לא משלמים על איחור במסירה כי זה גם טוב לרוכשים".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    איזה חזירים מגעילים 08/05/2024 22:51
    הגב לתגובה זו
    הרי יש עודף עצום של דירות, והקבלנים החזירים המגעילים עושים הכל עם הבנקים הסחטנים כדי לא להוריד מחיר. כחלק מקמפיין ההפחדה ש"המחירים יעלו" ועוד שקרים, הם המציאו את שיטת הרמאות 95-5% והפילו את הלמ"ס המטומטמים בפח וזו דווחה על עליה במכירות ובמחירים (שקר) ואז האוצר בצדק החליט שהקבלנים מוכרים טוב ושילכו לחפש מי ינענע אותם....בקיצור- הקבלנים נפלו בשקר של עצמם:)
  • 2.
    רחל 08/05/2024 09:54
    הגב לתגובה זו
    ביד2 סביב 300 אלף דירות למכירה פלוס השכרה ,שנערכה שמרנית מדברת שמרוכז שם פחות מ-20 אחוז מכלל הדירות הפנויות בשוק , קרי סביב המיליון דירות פנויות לא כלל עוד 70 אלף חדש כל שנה. במדינה עם 2 מיליון משקי בית , מתוכם צריך להוציא את הערבים שיש אתר האתרים שלהם . נשאר עודף עצום . צריך לעצור בנייה לפחות ל-10 שנים אם לא יותר. עדיף להלאים שכונות ,להפוך אותם לפארקים או מגרשי מכוניות לרווחת התושבים.
  • וואו כמה שטויות בתגובה אחת (ל"ת)
    שי 09/05/2024 17:12
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אסור לעזור לנוכלים הקבלנים כולם עשרים עם מרצדסים (ל"ת)
    אילן 08/05/2024 09:38
    הגב לתגובה זו
שכר דירה שחור
צילום: דאלי אי

באוצר מנסים - חובת דיווח למשכירי דירות; האם הפעם יצליחו?

הדיווח יאפשר לעלות על מתחמקים ומעלימים, אך ועדת הכספים מדי שנה בולמת את המהלך; במקיל רשות המסים מגיעה לדטה מאוד גדול דרך הצלבת נתונים ממקורות נוספים  

צלי אהרון |

הפוליטיקאים שלנו לא מעוניינים בחובת דיווח על משכירי הדירות. ההסבר הוא שהם לא רוצים עוד בירוקרטיה והכבדה על הציבור. אבל, אם לכאורה מדובר בחובת דיווח מאוד פשוטה, דוח של דקות בודדות של אחד יכול למלא , ואין כאן הכבדה גדולה על הציבור, אז מה הבעיה? לכאורה אין בעיה. לכאורה, אמורים להעביר את התקנה הזו בקלות. בפועל, זה יהיה קשה. הפוליטקאיים לא רוצים בחובת דיווח על משכירי דירות. 

יכול להיות שמשה גפני שהיה מהכוחות הגדולים נגד המס, קיבל הוראה מהבוסים שלו, יכול להיות שהסיבה היא פשוט שלרבים מהח"כים שלנו יש מספר דירות ואלי נוח להם להתחיל לדווח. הכל יכול להיות, אבל מה שבטוח שזה לא רק רצון להקל על הציבור.

יש מספר סוגים של העלמות מס. יש פשוט חוסר התייחסות מוחלט. אנשים שלא מדווחים למרות שצריך. נקודה. יש דיווח נמוך יותר מהמצב האמיתי כדי לא להגיע לרף. יש מספר סוגים של דיווחים לא אמיתיים - טריקים שמורידים את השכר מתחת לרף (כמו הורדה של סכום שהכירות מול תשלום חד פעמי על ריהוט וכו'), קניית דירות דרך הילדים ועוד. זו תופעה ענקית, רבבות משפחות מחזיקות דרך הילדים דירות נוספות. אם רשות המסים תיכנס לעובי הקורה, היא תמצא שלגבי המון דירות זאת לא באמת הדירה של הילדים, אלא זו דירה של ההורים וכאילו ניתנה לילדים. זו השיטה לחסוך במסים - במס רכישה ובמס על שכר דירה.

המדהים הוא שלמרות שמיסוי על שכר דירה הוא מאוד נמוך, אנשים בוחרים להתחמק ממנו. מדובר באפס מס עד 5,650 שקלים כשמעל הסכום זה יש אפשרות לשלם 10% בלבד, או מס על כפליים מהחריגה. בשביל 10% מס אתם בורחים? זה נמוך ממס על עבודה שמגיע ל-50% וזה נמוך מהמס על הבורסה בשיעור של 25%. לא הוגן. 


רשות המסים מנסה שוב להגיע למצב של דיווח חובה גם אם לא מגיעים לרף החבות במס. בדרך הזו היא תקבל מאגר מלא, ותדע אם המחירים הגיוניים, אם מספר הדירות לכל משפחה אמיתי. דמיינו שהיא תקבל על 3 דירות דומות במחירי שכירות שונים מאוד, היא מיד תדע שמשהו אל תקין. דמיינו שיצופו דירות של הסבתא שנפטרה מזמן ושהכר דירה מגיע לשני הילדים שיש להם עוד דירות להשכרה.  העלמות המס, הטריקים וה"גנבות" הקטנות לא ייעלמו מהרדאר. היא תהיה מרושתת על הכל. ברגע שתהיה חובת דיווח אקטיבית, אנשים לא יוכלו להגיד לא ידענו, לא הכרנו. רק ההנחייה הזו תגרום לכך שמעלימי מס במודע שתכננו ביום שבו יתפסו אותם להגיד לא ידענו, ידווחו וישלמו.

בנייה. קרדיט: Xבנייה. קרדיט: X

הקבלנים מוכרים קרקעות - לא דירות: הנתונים החדשים חושפים את המצוקה בענף

למרות הצניחה במכירת דירות חדשות, היקף מכירת הקרקעות בידי קבלנים נשאר גבוה - סימן ללחץ תזרימי ולניסיון לייצר מזומנים בתקופה בלתי נסבלת עבורם. ומה התוצאה? הגדולים קונים, הקטנים נאלצים למכור

צלי אהרון |

בזמן שמכירות הדירות החדשות צנחו לשפל של שנים, היקף מכירת הקרקעות בידי קבלנים דווקא נותר גבוה ויציב. מאחורי הנתון הזה מסתתר סיפור שמספר לא רק את השינוי בהתנהגות של היזמים והקבלנים, אלא גם על הלחצים הפיננסיים שנוצר עליהם בשוק הנוכחי - בעיקר על אלה שאין להם גב כלכלי, יכולת גיוס הון וחוב מהיר.

ניתוח שערכה סגנית הכלכלן הראשי באוצר, גלית בן נאים מצביע על כך שבשנת 2024 ובתחילת 2025 נשמר היקף גבוה של מכירות קרקע מצד קבלנים, ובחלק מהחודשים אפילו נרשמה עלייה לעומת התקופה המקבילה אשתקד. כל זאת, בזמן שמכירות הדירות החדשות בשוק החופשי נמצאות בירידה חדה שנמשכת כבר כמעט שלוש שנים. אמנם מתחילת 2025 אנחנו רואים את המגמה מתחזקת ומתרחשת באופן מובהק יותר אבל המגמה החלה כבר מסוף שנת 2022, לאחר רצף עליות הריבית שהחל במאי של אותה השנה. במילים אחרות: השוק קפוא, הקונים זהירים, והדירות לא נמכרות - אבל קרקעות דווקא כן.

לכאורה מדובר בפרדוקס. הרי אם המכירות חלשות, למה שקבלנים ימכרו קרקעות? התשובה, טמונה במילה אחת – תזרים. מי שהתרגל להסתמך על מכירות הדירות כדי להזרים כסף לקופה, מוצא את עצמו בתקופה האחרונה ללא מקורות. הריבית הגבוהה, עלויות הבנייה שגדלו, הקשחת התנאים מצד הבנקים והאטה בביקושים - כל אלה יוצרים לחץ תזרימי כבד. הפתרון הזמני: למכור קרקעות.

בחלק מהמקרים מדובר בקרקעות שנרכשו בשיא ההתלהבות של 2021 ו-2022, כאשר שוק הדיור רשם את אחת השנים החזקות בתולדותיו. אז, כשמכרו כמעט 38 אלף דירות חדשות בשוק החופשי, רבים מהיזמים האמינו שהגל רק מתחיל. הם רכשו קרקעות יקרות, לעיתים תוך מינוף גבוה, מתוך הנחה שהביקושים ימשיכו לעלות. אלא שמאז המציאות השתנתה: בנק ישראל העלה את הריבית לשיעורים שלא נראו מזה שני עשורים, שוק המשכנתאות התקרר, והציבור עצר קניות. דרך אגב- הקצב השנתי של המכירות של השנה הנוכחית עומד על כ-23 אלף (עפ״י נתוני האוצר).

דווקא בתקופה הזו, שבה הציפייה הייתה לראות ירידה גם במכירת הקרקעות, הנתונים מראים אחרת. באוצר מייחסים זאת בעיקר לקבוצת קבלנים ויזמים שנקלעו לקושי תזרימי, ונאלצים למכור נכסים כדי לשמור על פעילות שוטפת. חלקם מוכרים קרקעות שרכשו בשנים האחרונות, לעיתים עוד לפני תחילת תהליכי תכנון, וחלקם מעבירים אותן לקבלנים אחרים שמחזיקים ביכולת מימון גבוהה יותר. התוצאה היא גל עסקאות “יד שניה” של קרקעות בין יזמים, תופעה שכמעט ולא נראתה בעבר בהיקף כזה.