רציו אנרגיות  רציו יהש 0.15% היא אחת השותפויות הגדולות בשוק הגז המקומי. היא מחזיקה בכ-15% ממאגר לוויתן שמשמש לשימוש מקומי ולייצוא ושוויה בבורסה כ-3.3 מיליארד שקל. 

מניות שותפויות וחברות הגז, כולל רציו חטפו מכה עם תחילת המלחמה כאשר היה חוסר ביטחון לגבי המשך הפעילות הסדירה שלהן, אך עד מהרה התבהר שהן ממשיכות לפעול כסדרן ושפגיעה ממשית לא תהיה. המניות חזרו לאזור המחיר שלפני המלחמה. 

ברבעון הרביעי רציו דיווחה על ההכנסות של 92 מיליון דולר, לעומת 96 מיליון דולר בשנה שעברה, לצד רווח נקי של 29 מיליון דולר. השותפות פרסמה גם דו"ח עתודות ודו"ח תזרים מהוון (DCF) בו נרשמה עלייה בשווי ההחזקה של רציו במאגר לוויתן ל-1.78 מיליארד דולר בהיוון של 10%. למעשה ערך המאגר הולך וגדל במקביל לבדיקת העתודות, שזה כמובן חיובי לבעלי יחידות ההשתתפות. מאז החל הקידוח להפיק ולמרות ההפקה (שמקטינה את המשאבים) ערך המאגר עלה במעל 20%. 

במקביל לדוחות, החברה הודיעה כי היא בוחנת רכישה של חברת רציו פטרוליום  רציו פטרול יהש -0.39% העוסקת בחיפוש נפט מחוץ לישראל. שוויה של פטרוליום הוא כ-35 מיליון שקל, שווי מזערי ביחס לרציו הגדולה. 

• לאן תחום הדיפנס-טק בישראל יכול לצמוח ואיך גופי הביטחון עוזרים?
• נאוויטס: הושלמו התיקונים שננדואה; השטת המתקן צפויה בחודש דצמבר
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לקראת ועידת ההשקעות באנרגיה של ביזפורטל, שוחחנו עם מנכ"ל רציו אנרגיה, יגאל לנדאו, על השנה החולפת, הצפי לעתיד והכוונות לרכוש את רציו פטרוליום. להרשמה לועידה לחצו כאן.

איך הייתה עבורכם שנת 2023?

"2023 הייתה שנה מצוינת. מה שמאפיין אותנו זה תזרים הכנסות יציב. לרציו יש הכנסות של מיליון דולר ליום לפי 362 מיליון דולר לשנה לשנה. אנחנו שנה שנייה ברציפות מחלקים דיבידנד של 60 מיליון דולר ותשואת הדיבידנד היא מעל 7%, יותר גבוה מאג"ח, והוא צפוי לעלות. המניה נסחרת במכפיל חד ספרתי וזה צפוי להמשיך. בטווח הקצר, לוויתן נוקטת בפעולות להגדלת יכולת ההפקה מ-12 BCM ל-14 וזה מאוד משמעותי, זה גידול של 15% בהכנסות ללא גידול בהוצאות. בטווח הארוך אנחנו והשותפים בלוויתן והמפעילה שברון, מתכננים להעלות את יכולת ההפקה למעל 20 BCM, כמעט כפול ממה שיש היום. זה דורש השקעות בסדר גודל נרחב של 2.5 מיליארד דולר. יכולת ההפקה בארץ בסה"כ היא 24 BCM, כפול מצריכת השוק, וההפרש הולך לייצוא. לוויתן מלכתכילה הוא מאגר מוטה ייצוא. 80% מהתפוקה הולכת לירדן ולמצרים".

איך נראים הביקושים במצרים?

"השוק הזה מציג ביקושים מאוד חזקים. נושא הכלכלה הוא עניין קריטי עבורם. זה מאוד מוסיף ליחסים הגיאופוליטיים. אנחנו לא מרגישים שום פגיעה בייצוא, וזה נותן לנו תמריץ להרחיב את הייצוא ולהשקיע בתשתיות הולכה. אנחנו רוצים כמה שיותר יכולת להעביר גז למדינות השכנות".

• סאמיט מנצלת משבר דה זראסאי בהצעה לרכישת נכסים ב-450 מיליון דולר
• לאומי מספק מימון של 1.7 מיליארד לקיסטון בריבית טובה וזה עדיין מעל ריבית המשכנתא שלכם
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הבורסה ננעלה באדום: ת"א ביטוח איבד 6.9%, הבנקים 4.5% -...

למה הרגולטור מתעכב עם מתן אישורים להרחבת הייצוא?

"זו החלטה של הממשלה. מדינת ישראל לא השקיעה אגורה אחת בנושא הגז, זה הכל יוזמות פרטיות של החברות. עם זאת, 60% מההכנסות הולכות לקופת המדינה. הציבור הוא השותף הבכיר בהכנסות מהגז. תמיד יש את הדילמה לגבי כמה לייצא וכמה להשאיר, ויש גם את עניין היתירות שכולנו שותפים לו. מההיבט הכספי, יותר ייצוא שווה יותר הכנסות למדינה. כל BCM שנמכר זה מעל 500 מיליון שקל לקופת המדינה, ובמיוחד בתקופה מאתגרת כמו עכשיו שאומדים את עלויות המלחמה ב-100 מיליארד שקל, כאן מונח משאב עם הכנסות של מיליארדים כל שנה למדינה ולכן אני קורא לממשלה להאיץ את תהליך קבלת ההחלטות. כל חודש שלא מתקבלת החלטה המשמעות היא אובדן של מאות מיליוני שקלים לקופת המדינה.

בנוסף, הגדלת הייצוא תאפשר לנו לממן את ההרחבה של המאגר. נוכל לממן את ההרחבה אם נדע שיש לנו חוזי ייצוא חדשים. יהיו גם תחנות כוח חדשות שפועלות על גז בישראל, מה שמשמח אותנו מאוד. במקביל, כאשר אנו מגדילים את יכולת ההפקה זה אומר שהיתירות לחירום גדלה בהתאם. לכן גם בהיבט הבטחוני חשוב להגדיל את ההפקה וזה ניתן רק נגד חוזי ייצוא".

יש טענות שמחיר הגז דווקא יקר

"לא פעם אומרים שהגז יקר וקוראים להוריד את המחיר. התחרות מתנהלת רק בין שלושה מאגרים. מעבר לכך, מרכיב הגז מהווה בערך 25%-30% מסך עלות ייצור החשמל, עיקר ההוצאה זה עלות הבניה של תחנות הכוח וכמובן יש את הוצאות ההפעלה. הגז בסופו של יום מהווה בין רבע לשליש מעלות ייצור החשמל, כך שגם אם נוריד את מחיר הגז ההשפעה על מחיר החשמל תהיה קטנה ולעומת זאת הירידה בהכנסות המדינה תהיה גדולה. מתווה הגז מאפשר לתחנות להתקשר במקביל עם כמה ספקי גז, וזה מוסיף ליציבות של תחנות הכוח ומגביר את התחרות".

האם שחקנים חדשים משתתפים במכרזים?

"סבב המכרזים לשטחים חדשים בים הצליח הצלחה בלתי רגילה במיוחד לאור הכישלון של סבבים קודמים. לא הייתה היענות בסבבים הקודמים בין היתר בגלל רגולציה לא יציבה. אחרי שהרגולציה התייצבה מצד אחד ונחתמו הסכמי אברהם מצד שני, בשילוב עם מלחמת רוסיה-אוקראינה, חברות זרות החלו לגלות עניין וזה הישג גדול מאוד למדינת ישראל. ראינו שבמכרז אחד זכתה BP יחד עם SOCAR וניו מד ובמכרז שני זכינו אנחנו יחד עם ENI ודנה פטרוליום. אנחנו פועלים בתחום החיפושים בשטח רישיון חדש ואנחנו רואים את זה כחלק מהימשכות הפעילות שלנו ונקווה שכתוצאה מכך יתגלו מאגרי גז נוספים.

את תמר גילו ב-2009 ולוויתן ב-2010. מעל 10 שנים חלפו ואף חברה זרה לא באה להמשיך ולחפש. הפוליטיקה מנעה משחקנים זרים לבוא לפה ועכשיו ההתעניינות הזו חוזרת".

מה הייתה ההשפעה ברבעון הרביעי על לוויתן?

"מה שקרה ב-7 באוקטובר זה שתמר הפסיק לפעול כמעט חודש ואנחנו גיבינו את הפעילות והבטחנו את האספקה השוטפת. המשכנו לייצא גז גם בתקופה הזו, הכמויות אומנם קצת קטנו אבל אני חושב שבסופו של דבר היה פה הישג לשוק הגז הטבעי בכך שלא הייתה פה הפסקה של אספקת גז. כשתמר חזר להפקה גם אנחנו חזרנו לכמויות גדולות לייצוא. בהיבט הרבעוני המצב של המלחמה עדיין איתנו אבל חזרנו לפעילות יציבה ורגילה ורואים את זה. מבחינת המניה הייתה תגובה חזקה בכל מניות הגז. בסופו של דבר אנחנו רואים שהפעילות של לוויתן ברבעון נשארה יציבה ולא נפגעה. גם המשקיעים מתחילים להבין את העובדה שגם באירוע שבו 'הסיכון התממש' הצלחנו לשמור על פעילות סדירה".

מה הערך שאתם רואים ברכישת רציו פטרוליום?

"הערך הוא סינרגיה. בעבר מסיבות רגולטוריות היה אסור לשותפות גז ישראלית לחפש נפט וגז מחוץ לישראל, זה הסתיים ולכן אין טעם להחזיק שתי ישויות נפרדות. השווי של פטרוליום הוא בערך 1% מהשווי של רציו אנרגיות. זה נראה בריא וכדאי יותר גם למחזיקי היחידות של פטרוליום וגם לרציו אנרגיות שיש בה המון ידע וניסיון במציאת תגליות והיא יכולה למנף את הידע הזה במקומות אחרים בעולם. גם נאוויטס מושקעת רק בחו"ל והיא הצטרפה אלינו לשני פרויקטים, אחד במרוקו ואחד בפיליפינים. יש לנו את הידע ולכן שווה לאחד כוחות. זה תלוי בהמון אישורים אבל אני סמוך ובטוח שנוכל בסופו של דבר להשלים את המהלך, ועדיין, אנחנו בוחנים את המהלך.