הראל השקעות: רווח כולל של 600 מיליון שקל ב-2023, תשואה להון של 7%
הראל השקעות הראל השקעות -0.14% דיווחה על תוצאותיה לרבעון הרביעי ולשנת 2023: בשנת 2023, הרווח הכולל לאחר מס עמד על כ-600 מיליון שקל, המשקף תשואה להון של 7%, לעומת הפסד כולל לאחר מס של כ-77 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
ברבעון הרביעי של שנת 2023, הרווח הכולל לאחר מס הסתכם בכ-203 מיליון שקל, המשקף תשואה להון של 9%, לעומת רווח כולל לאחר מס של כ-282 מיליון שקל ברבעון המקביל של שנת 2022. החברה ציינה כי תוצאות הרבעון הרביעי הושפעו מגידול בעלות התביעות בביטוח חיים ובביטוח בריאות בסך של כ-97 מיליון שקל לפני מס, כתוצאה מהשלכות מלחמת "חרבות ברזל".
הפרמיות שהורווחו ברוטו, דמי גמולים ותקבולים בגין חוזי השקעה, הסתכמו בשנת 2023 בכ-39.4 מיליארד שקל, צמיחה של כ-5% לעומת 2022. ברבעון הרביעי הסתכמו בכ-10.3 מיליארד שקל, צמיחה של כ-10% לעומת הרבעון המקביל של שנת 2022.
החברה הודיעה על חלוקת דיבידנד בסך 350 מיליון שקל מעבר למדיניות חלוקה של 30% מהרווח הנקי. במקביל, החברה השלימה את תכנית רכישת המניות העצמית בסך 100 מיליון שקל והכריזה על תכנית נוספת בסך 100 מיליון שקל, ממנה ביצעה רכישה של כ-21 מיליון שקל עד כה. ההון העצמי של הראל השקעות, נכון ליום 31.12.23, הסתכם בכ-8.9 מיליארד שקל.
- זרקור על קרן: הגמישה המובילה והמלכודת של דמי ניהול אפס
- שוק העבודה בארה"ב במרכז, ואיזה עוד נתונים חשובים השבוע?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרווח החיתומי1 של החברה מעסקי הביטוח המוצג לראשונה, הסתכם בשנת 2023 בכ-975 מיליון שקל, ומשקף שיפור חיתומי של כ-785 מיליון שקל לעומת שנת 2022. הרווח מתחום ניהול הנכסים, ללא השפעות מיוחדות, הסתכם בשנת 2023 בכ-233 מיליון שקל לעומת כ-223 מיליון שקל בשנת 2022, גידול של כ-4.5%. הרווח ממגזר האשראי הסתכם בכ-103 מיליון שקל, לעומת כ-64 מיליון שקל בשנת 2022, גידול של כ-61%.
החברה ציינה כי התשואות משוק ההון השנה היו חיוביות מתונות, לעומת תשואות שליליות אשתקד. סך ההשפעה השלילית של הכנסות מהשקעות על הרווח לפני מס בשנת 2023 הסתכמה בכ-808 מיליון שקל, לעומת השפעה שלילית בסך של כ-2.67 מיליארד שקל אשתקד.
ביטוח כללי
הרווח החיתומי בביטוח כללי, הסתכם בשנת 2023 בכ-284 מיליון שקל, שיפור של כ-374 מיליון שקל לעומת התקופה המקבילה אשתקד, בעקבות שיפור חיתומי בכל ענפי הפעילות. בשנת 2023, השינויים של עקום הריבית והשינויים בעודף שווי הוגן של הנכסים הביאו לקיטון בהתחייבויות הביטוחיות בסך של כ-83 מיליון שקל לעומת קיטון בהתחייבויות הביטוחיות בסך של כ-524 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
ברבעון הרביעי של שנת 2023, הרווח הכולל לפני מס בביטוח כללי הסתכם בכ-73 מיליון שקל, לעומת הפסד כולל לפני מס של כ-10 מיליון שקל ברבעון המקביל של שנת 2022.
ביטוח בריאות
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- פימי מימשה מניות בית שמש ב-500 מיליון שקל
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
בשנת 2023, הרווח הכולל לפני מס בביטוח בריאות הסתכם בכ-129 מיליון שקל, לעומת רווח כולל לפני מס של כ-787 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח החיתומי בביטוח בריאות הסתכם בכ-386 מיליון שקל, שיפור של כ-262 מיליון שקל לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
ברבעון הרביעי של שנת 2023, הרווח הכולל לפני מס בביטוח בריאות הסתכם בכ-73 מיליון שקל, לעומת רווח כולל לפני מס של כ-427 מיליון שקל ברבעון המקביל של שנת 2022. החברה ציינה כי הרווח ברבעון המקביל של שנת 2022, הושפע באופן מהותי משינויים בריבית אשר הביאו לקיטון בהתחייבויות הביטוחיות בסך של כ-763 מיליון ש"ח, שתרם לעליה ברווח הכולל.
ביטוח חיים
בשנת 2023, הרווח הכולל לפני מס בביטוח חיים הסתכם בכ-124 מיליון שקל, לעומת הפסד כולל לפני מס של כ-793 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח החיתומי בביטוח חיים, הסתכם בשנת 2023 בכ-305 מיליון שקל, שיפור של כ-149 מיליון שקל לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
ברבעון הרביעי של שנת 2023, נרשם שיפור ברווח הכולל לפני מס בביטוח חיים שהסתכם בכ-15 מיליון שקל, לעומת הפסד כולל לפני מס של כ-32 מיליון שקל ברבעון המקביל של שנת 2022.
ניהול הנכסים
תחום ניהול הנכסים כולל את פעילויות הפנסיה והגמל, חוזי השקעה ושירותים פיננסים – בעיקר קרנות נאמנות וניהול תיקים, תחת הראל פיננסים. בשנת 2023, עלה הרווח לפני מס ללא השפעות מיוחדות של תחום ניהול הנכסים לכ-233 מיליון שקל, לעומת כ-223 מיליון שקל בשנת 2022.
נכון ליום 31.12.2023, היקף הנכסים המנוהלים של תחום ניהול הנכסים הסתכם בכ-318 מיליארד שקל לעומת כ-261 מיליארד שקל נכון ליום 31.12.2022, גידול של כ-22%. היקף הנכסים המנוהלים בתחום חוזי השקעה הסתכם בכ-19 מיליארד שקל.
פנסיה וגמל
בשנת 2023, הרווח הכולל לפני מס בפנסיה ובגמל הסתכם בכ-113 מיליון שקל, לעומת כ-103 מיליון שקל בשנת 2022, גידול של כ-10%. ברבעון הרביעי של שנת 2023, הרווח הכולל לפני מס בפנסיה ובגמל הסתכם בכ-28 מיליון שקל, לעומת כ-26 מיליון שקל ברבעון המקביל של שנת 2022, גידול של כ-8%.
היקף הנכסים המנוהלים בקרנות הפנסיה ובקופות הגמל בקבוצה נכון ליום 31.12.2023 גדל לכ-151 מיליארד שקל ולכ-65 מיליארד שקל, בהתאמה, לעומת כ-126 מיליארד שקל וכ-56 מיליארד שקל, בהתאמה, נכון ליום 31.12.2022.
אשראי
הפעילויות שנכללו תחת מגזר האשראי שהוצג לראשונה בדוחות הכספיים לשנת 2023 כוללות את פעילויות חברת המצפן; ליווי ומימון נדל"ן יזמי; מתן ערבויות פיננסיות ושירותי ייזום ותפעול לתיקי משכנתאות המבוטחים על ידי צדדים שלישיים; והראל 60+, העוסקת במתן אשראי מסוג משכנתא ומשכנתא הפוכה – הלוואה ללווים בני 60 ומעלה בשעבוד דירת מגורים.
היקף הנכסים המנוהלים במגזר האשראי הסתכם בכ-3.95 מיליארד שקל, לעומת כ-3.24 מיליארד שקל בשנת 2022, עליה של כ-22%. בשנת 2023, הרווח הכולל לפני מס הסתכם בכ-103 מיליון שקל לעומת כ-64 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, עליה של כ-61%.
ברצוני להדגיש ולחזק את תרומתם הרבה של העובדות והעובדים של הראל והסוכנים המסורים, אשר עבדו מסביב לשעון בזמן המלחמה כדי לספק שירות ללקוחות הראל", מסר ניר כהן מנכ"ל הראל השקעות והראל ביטוח ופיננסים. "בזכות מאמציהם, נחישותם וחריצותם הצלחנו לתת שירות מלא ומקיף למרות שרבים מהעובדים והסוכנים גויסו למילואים. בזכות עובדי הקבוצה הצלחנו להציג תוצאות מרשימות למרות כל האתגרים. אנו מוקירים את מסירותם וכישרונם שתורמים רבות לקידום ולהצלחת קבוצת הראל.

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?