קזינו
צילום: Getty images Israel

הבית תמיד מרוויח: מניית בתי הקזינו הישראלית שזינקה 70% ביומיים

יגאל זילכה מקווינקו בשיחה לביזפורטל - "היתה שנה טובה, אך קשה לצפות מה יהיה בהמשך"
הדס מגן | (3)

​"היתה שנה טובה, אך קשה לצפות מה יהיה בהמשך". כך אומר  יגאל זילכה, יו"ר דירקטוריון קווינקו 1.5% , המפעילה בתי מלון ובתי קזינו ברודוס, יוון; ובקמבודיה, בהתייחס לדוחות החברה. זילכה שהתחיל בתוך מדריך טיולים ובעיקר נסיעות קצרות לבתי קזינות הפך עם השנים לבעלים של בתי קזינו ברחבי העולם, בעיקר ברודוס ויון, אבל גם בקמבודיה, שהיא כיום מרכז הרווח הגדול של החברה.

קווינקו שבשיאה היתה חברה של מיליארדים נפלה לשווי של עשרות בודדות בגלל שתי מגמות - האינטרנט שהעביר את המהמרים מבתי הקזינו לרשת והרגולציה, בעיקר ביוון שהפילה את ההכנסות והטילה על בתי הקזינו מסים גבוהים. אלא שהנתונים השנה מתחילים להזכיר את תוצאות העבר.

מהדוחות עולה, כי ההכנסות לשנת 2023, הסתכמו ב-125.4 מיליון שקל, זינוק של 58% לעומת 2022 בה ההכנסות הסתכמו ב-79.3 מיליון שקל. הרווח הגולמי הסתכם ב-52.6 מיליון שקל (42% מההכנסות) לעומת  רווח גולמי של 27 מיליון שקל (34% מההכנסות) ב-2022, זינוק של כמעט פי 2. הרווח התפעולי הסתכם ב-28.2 מיליון שקל לעומת 8.1 מיליון שקל ב-2022, עליה של פי 3.5. הרווח הנקי הסתכם ב-17.2 מיליון שקל לעומת 3.5 מיליון שקל ב-2022, זינוק של כמעט פי 5. רגע לפני פרום הדוחות השווי היה מתחת ל-70 מיליון, כעת הוא 125 מיליון שקל. 

 לדבריו זילכה, התוצאות הטובות נובעות בעיקר מהסיטואציה בשני היעדים, ולאו דווקא בשל מהלכים כלשהם שנעשו. "ביוון היתה עליה בתוצאות, כי הישראלים נהרו ליוון, בעיקר לרודוס, אחרי תקופת הקורונה. ובקמבודיה, יש תחרות גדולה, ובשנים האחרונות נכנסו כ-150 שחקנים בתחום הקזינו. הצלחנו להביא כמה שחקנים טובים. מכיוון שהיקף העסקים שלנו לא גדול,  מספיק שיש לך כמה שחקנים טובים, וזה יכול לשנות את כל התמונה".

 באשר למגמות ויעדים של קווינקו קדימה, אמר זילכה: "אנחנו בוחנים כל מיני אפשרויות, ועדיין לא קבענו יעדים להמשך הדרך.  

זילכה ניהל מאבק ארוך שנים מול משה בובליל, שותפו לשעבר, שנפטר באחרונה. בין השניים ניטש מאבק מר וממושך על הקזינו בלוטראקי, שגזל משני הצדדים אנרגיות, זמן, והשקעות כספיות גדולות. הקזינו בלוטראקי נחשב לפרוייקט הדגל של זילכה ובובליל -  בית מלון עם קזינו בצורת אניית נוסעים גדולה. בימיו הטובים, הגיע הפרוייקט לשווי של כמיליארד דולר.

לאחר שנים של התנהלות בבתי המשפט, בשנת 2014 הגיעו זילכה ובובליל ללהסכם פשרה על הפרדת נכסיהם. ואולם כשנתיים לאחר מכן, משמכרו את הקזינו בלוטראקי, תמורת 15 מיליון דולר בלבד, הם החליפו האשמות הדדיות. למרות זאת, זילכה אומר היום לביזפורטל: "בשנים האחרונות, שמנו את הפרק הזה מאחורינו. אחרי שהגענו להסכמות, מערכת היחסים ביננו טובה, ואני מצר על פטירתו".

בזמנו הוצא נגד זילכה צו מאסר, לאחר שבמסגרת סכסוך עסקי הפר את החלטת בית המשפט ולא הפקיד סכום של כ-600 אלף יורו, כפי שנדרש. ואולם, ביולי 2023, בית המשפט העליון ביטל את צו המאסר. זילכה כיום אינו מתגורר בישראל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

השיפור בתוצאות החברה ב-2023 מיוחס גם לפתיחת הכביש המהיר מפנום פן (עיר הבירה), לסיהנוקוויל באוקטובר 2022. בשנת הדוח חל גידול ניכר בפריטות של שחקנים (DROP) בבית הקזינו. פריטות השחקנים בשולחנות המשחק עלו בשיעור של כ-49% ופריטות השחקנים במכונות המשחק עלו בשיעור של כ-80%.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אזרח פשוט 31/03/2024 12:44
    הגב לתגובה זו
    קזינו זה גניבה וכתוב אל תגנוב.
  • 2.
    משקיע 31/03/2024 12:30
    הגב לתגובה זו
    אלה מניות שמיועדות למכירה
  • 1.
    גורן 31/03/2024 10:22
    הגב לתגובה זו
    מאז לא היתה חלוקת דיוידנד. מנייה שמתאימה למהמרים.
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?