ועדת הכלכלה
צילום: דוברות הכנסת דני שם טוב

עימות בין מנכ"לית BE למנכ"ל סופר פארם בדיון חוק התחרות בענף המזון

רוי שיינמן |

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, המשיכה היום להכין לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה של ח"כ ינון אזולאי, וקבוצת חברי כנסת, לתקן את חוק קידום התחרות בענף המזון. בדיונים הקודמים הסביר ח"כ אזולאי, כי הצעת החוק היא חלק מהמאבק ביוקר המחייה, וצריך לבטל את החרגת חנויות הפארם מהוראות חוק המזון העוסקות ביחסים בין הקמעונאים הגדולים לספקים הגדולים, ולהחיל גם את ההוראות הנוגעות לפתיחת סניפים חדשים באזורים הסמוכים לסניפים קיימים.

בישיבה היום דנה הוועדה בהצעה חדשה להטיל הגבלות על פתיחת חנויות חדשות, בהתאם לבקשת היו"ר ביטן מהישיבה הקודמת. בדיון חל עימות בין מנכ"לית רשת BE של שופרסל, עינת פלד שפירא, למנכ"ל סופר פארם, ניצן לביא. לביא טען כי "שופרסל מנסה בצורה צינית למנוע מאיתנו לפתוח חנויות, בעוד שהיא יכולה לפתוח חנויות איפה שהיא רוצה". פלד שפירא אמרה מנגד כי לשופרסל יש תחרות בעולם המזון, יש עליה פיקוח והיא עובדת בשקיפות וחל עליה חוק המזון, כאשר הבעיה בענף הפארם היא עם מיקומים אטרקטיביים בהם היא בנחיתות. במהלך העימות אף אמרה פלד שפירא ללביא: "התרגלתי שאתה מרים עלי את הקול, אני מקווה שלאשתך ולבנות שלך אתה לא מדבר ככה".

בפתח הדיון ציין היו"ר ביטן כי יש בעיה בהטלת מגבלות גיאוגרפיות על פתיחת חנויות. הוא הוסיף כי למרות שרשות התחרות ומרכז המחקר והמידע של הכנסת סבורים שאין במצב הנוכחי פגיעה בתחרות, עדיין חברי הכנסת סבורים כי ישנה תחרות לא הוגנת בגלל הגודל של סופר פארם לעומת כל השאר. "סופר פארם מחזיקים ביותר מ-75% מהשוק, וכמה שניסינו למצוא מתווה שיגן על החלשים יותר לא מצאנו כזה ולכן החלטנו לטפל במרכזי המסחר ובקניונים החדשים" אמר היו"ר ביטן. ח"כ אזולאי מתח ביקורת על כך שרשות התחרות טענה כי היא תצטרך תקנים רבים כדי לבצע אכיפה, ואמר כי זה לא נכון להגביל חקיקה בגלל זה.

מנכ"לית BE, עינת פלד שפירא, ציינה כי בשוק הפארם יש שלושה שחקנים בקושי וסופר פארם שולטת במעל 80% מהשוק. "סופר פארם תמשיך להיות מונופול עוד הרבה שנים, אנחנו רק רוצים לסדוק את זה ולאפשר תחרות". היא הציעה לבחון הגבלות גיאוגרפיות לפי ערים, ולבדוק בהן את מספר החנויות. היו"ר ביטן אמר כי אף אחד לא מונע מהם לפתוח חנויות, ופלד שפירא ציינה כי יש בעיה של שטחי מסחר.

ח"כ שלום דנינו שאל מה אפשר לעשות כדי לקדם את התחרות. מנכ"ל סופר פארם, ניצן לביא, אמר כי צריך לבדוק פתיחת סניפים של 500 מ"ר ומעלה, בעוד שפלד שפירא טענה כי צריך לבדוק בקשה לפתיחת סניפים קטנים יותר של 250 מ"ר.

לביא הוסיף: "אין בעיה של שטחי מסחר, ואין להם שום מגבלה על פתיחת חנות. הם מחליטים לפתוח או לא משיקולים רבים אחרים. יש 430 סניפים של שופרסל בישראל, ושטחי המדף לפארם בהם גדולים עשרות מונים ממה שיש בחנות פארם או בית מרקחת. הם שולטים בשוק וניסו לחוקק חוק שמבלבל את התחרות. ההצעה שהונחה בתחילת השבוע היא יותר מחמירה ממה שדובר בתחילה. אם תקטינו את השטח לא יהיו בכלל בתי מרקחת. בישראל יש 12 קניונים שהשטח שלהם הוא מעל 27 אלף מ"ר ויש בהם את כל המתחרים, כשמישהו רוצה לפתוח סניף הוא פותח. הם לא רוצים לפתוח וגם רוצים לגרום לנו לא לפתוח. שופרסל בצורה צינית מנסה למנוע מאיתנו לפתוח חנויות, היא יכולה לפתוח איפה שהיא רוצה".

בתגובה לכך אמר היו"ר ביטן כי סופר פארם כבר שולטת במקומות הכי איכותיים, ויש במקומות הישנים בעיה. פלד שפירא ציינה כי סופר פארם מחזיקה 80% מהשוק, ולביא השיב כי המונופול היא שופרסל ובגלל זה מחירי המזון עלו ומחירי הפארם ירדו.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

במהלך הדיון הייתה התייחסות גם לשטחי הקניונים ומרכזי המסחר עליהם תחול ההצעה, בתחילה דובר על אזורים בשטח של מעל 15 אלף מ"ר. ח"כ אזולאי ביקש לבחון פתיחת חנויות חדשות במרכזי מסחר שגודלם מעל 7,500 מ"ר, ואמר כי לא נוח לו הוויכוח בין שתי החברות. "הבעיה האמתית היא רשות התחרות, אתם אשמים במה שקרה. למה קופות החולים לא עובדים עם רשתות הפארם? רשות התחרות לא מרימה את הכפפה זה בידיים שלה והיא צריכה לחייב את קופות החולים לעבוד איתם, אז הייתה תחרות יותר גדולה. צריך לבדוק גם בערים הקטנות למה אין עוד מתרים", אמר.

ח"כ דנינו ציין כי הוא מקווה שיספיק עד סוף השבוע להגיש הצת חוק שתחייב את קופות החולים לעשות הסכם עם כל בתי המרקחת, וזה יפתח את התחרות. הוא הוסיף, כי "צריך להגיד כל הכבוד לסופר פארם שהגיעו לערים הקטנות והחזיקו שם עובדים".

נציג רשות התחרות, איל שפירא, ביקש שלא להצביע על ההגבלות הגיאוגרפיות ואמר כי הנושא מצריך בדיקה מעמיקה יותר. היו"ר ביטן אמר כי גם עוד שנה הנושא לא יהיה לעוס, ושפירא ציין כי הנושא מורכב. היו"ר ביטן ביקש תיקונים להגבלות הגיאוגרפיות, וביקש כי הן יחולו בהוראת שעה לחמש שנים, כדי לבחון את היישום. בנוסף הוא ביקש כי בערים קטנות, בהן עד 40 אלף תושבים, תעשה בדיקה גם של התחרות, וכן להחיל את הדרישה לבדוק פתיחת סניפים חדשים על חנויות בגדול של 250 מ"ר ומעלה באזורי מסחר שבשטח של 12 אלף מ"ר ומעלה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?