אורי מקס מקס סטוק
צילום: רמי זרנגר
דוחות

מקס סטוק: הכנסות של 272 מיליון שקל ברבעון; רווח נקי של 20 מיליון שקל

החברה תקים מרלו"ג בדרום הארץ בהשקעה של 30 מיליון שקל ודמי שכירות שנתיים של 12 מיליון שקל, כאשר תקופת השכירות הראשונית עומדת על 10 שנים
רוי שיינמן |

רשת מקס סטוק  מקס סטוק 0.99% פרסמה היום את תוצאותיה הכספיות לרבעון הרביעי ולשנת 2023: הכנסות החברה ברבעון הרביעי של שנת 2023 עלו בכ-8% לכ-272 מיליון שקל, לעומת כ-252 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2022. לדברי החברה הגידול בהכנסות נבע מפתיחת סניפים חדשים וכן מגידול של כ-2.6% בהכנסות מחנויות זהות.

החברה הוסיפה כי ברקע מלחמת "חרבות ברזל", ההכנסות מחנויות זהות בחודש אוקטובר ירדו בשיעור של כ-16%, ששיקף בעיקר את הסגירה הזמנית של סניפי החברה בימים הראשונים למלחמה. בחודשים נובמבר-דצמבר 2023, עם חזרת מרבית הסניפים לפעולה סדירה, נרשמה עלייה חדה של כ-11% במכר חנויות זהות כך שבסך הכל ברבעון נרשם, כאמור, גידול קל במכירות החנויות שפועלות יותר משנה.

הרווח הגולמי ברבעון הרביעי של שנת 2023 עלה בכ-13% לכ-117 מיליון שקל, בהשוואה לכ-104 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2022. החברה ציינה כי העלייה ברווח הגולמי נבעה מהשיפור ברווחיות הגולמית ברבעון כתוצאה משיפור בניהול המלאי והקטנת היקף האחסנות וכן מירידה במחירי השילוח הבינלאומיים. שיעור הרווח הגולמי ברבעון עלה לכ-42.8% מההכנסות, בהשוואה לכ-41.2% מההכנסות ברבעון המקביל בשנת 2022.

הרווח התפעולי ברבעון הרביעי של שנת 2023 עלה בכ-9% לכ-37 מיליון שקל, בהשוואה לכ-34 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2022. לדברי החברה העלייה ברווח התפעולי נבעה מהעלייה האמורה ברווח הגולמי ומפיצוי שהתקבל מהמדינה בעקבות המלחמה בסך של כ-2.2 מיליון שקל. מנגד, השפעות אלה קוזזו חלקית עם הגידול בהוצאות מכירה ושיווק, בין היתר, מגידול בהוצאות המיוחסות לפתיחת סניפים חדשים וכן בגין הקמת הפעילות בפורטוגל. הרווחיות התפעולית ברבעון עמדה על כ-13.4%, בדומה לרבעון המקביל בשנת 2022.

הרווח הנקי ברבעון עלה בכ-6% לכ-20 מיליון שקל, בהשוואה לרווח נקי לבעלי המניות בסך של כ-19 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2022. החברה ציינה כי זאת בעיקר כתוצאה מהצמיחה במכירות והשיפור האמור ברווחיות הגולמית, שקוזזו באופן חלקי על ידי גידול בהוצאות המימון נטו, שהסתכמו בכ-7 מיליון שקל ברבעון ב-2023 לעומת כ-5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, וכן על ידי הגידול בהוצאות התפעול כאמור.

ה–EBITDA המתואמת (לפני יישום תקן IFRS 16 ובנטרול תגמול מבוסס מניות) עלתה ברבעון הרביעי בכ- 16% לכ-39 מיליון שקל, בהשוואה לכ-34 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2022. ה-EBITDA ברבעון כללה גם הפסד בסך של כ-1 מיליון שקל המיוחס להתחלת הפעילות בפורטוגל. בנטרול הוצאות אלה, עלתה ה-EBITDA בשיעור גבוה יותר של כ –20% לכ-41 מיליון שקל.

 

התוצאות לשנת 2023

ההכנסות בשנת 2023 צמחו בכ-7% לכ-1.12 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-1.05 מיליארד שקל בשנת 2022. הגידול במחזור המכירות מיוחס על ידי החברה לגידול במכר חנויות זהות של כ-2.4% ולפתיחת סניפים חדשים. לדברי החברה הגידול במכר חנויות זהות נבע מגידול במספר הלקוחות המבקרים בסניפים וגידול במכר עונתי לעומת אשתקד ועל אף קיטון במחיר הממוצע לפריט.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הרווח הגולמי בשנת 2023 עלה בכ-12% לכ-468 מיליון שקל, בהשוואה לכ-418 מיליון שקל בשנת 2022. שיעור הרווח הגולמי עלה לכ-41.8% מההכנסות, בהשוואה לכ-39.9% מההכנסות בשנת 2022. החברה ציינה כי השיפור ברווחיות נובע מירידה במחירי השילוח הבינלאומיים לצד שיפור ניהול המלאי והקטנת היקף האחסנות.

הרווח התפעולי בשנת 2023 עלה בכ-20% לכ-148 מיליון שקל, בהשוואה לכ-123 מיליון שקל בשנת 2022. החברה ציינה כי העלייה ברווח התפעולי נבעה מהגידול בהיקפי הפעילות ומהשיפור האמור ברווחיות הגולמית, שקוזזו בחלקם על ידי עלייה בהוצאות התפעול, בין היתר, מגידול בהוצאות המיוחסות לפתיחת סניפים חדשים, גידול בהוצאות חשמל וארנונה וכן מהקמת הפעילות בפורטוגל. הרווחיות התפעולית עלתה לכ-13.3%, בהשוואה לכ-11.8% בשנת 2022.

הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות בשנת 2023 עלה בכ-26% לכ-81 מיליון שקל, בהשוואה לרווח נקי לבעלי המניות בסך של כ-64 מיליון שקל בשנת 2022. החברה ציינה כי העלייה ברווח הנקי נבעה כאמור, מהעלייה בהיקפי הפעילות של החברה ומהשיפור ברווחיות התפעולית. מנגד, השפעות אלה קוזזו באופן חלקי על ידי העלייה בהוצאות המימון, נטו, שהסתכמו לכ-26 מיליון שקל לעומת כ-19 מיליון שקל בשנת 2022 (בעיקר כתוצאה מגידול בהוצאות החכירה בגין פתיחת סניפים חדשים).

ה–EBITDA המתואמת (לפני יישום תקן IFRS 16 ובנטרול תגמול מבוסס מניות) בשנת 2023 עלתה בכ- 11% לכ-151 מיליון שקל, בהשוואה לכ-137 מיליון שקל בשנת 2022. ה-EBITDA בשנת 2023 כללה גם הפסד בסך של כ-5 מיליון שקל המיוחס לפעילות בפורטוגל. בנטרול הוצאות אלה, עלתה ה-EBITDA בשיעור גבוה יותר של כ –14% לכ-156 מיליון שקל.

לחברה מזומנים ושווי מזומנים בסך של כ-129 מיליון שקל. מנגד, לחברה חוב פיננסי בסך של כ-33 מיליון שקל. בהתאם לכך, לחברה מזומנים נטו בסך של כ-96 מיליון שקל. הונה העצמי של החברה עמד על כ-229 מיליון שקל, זאת לאחר תשלום דיבידנד לבעלי מניות החברה בסך של כ-60 מיליון שקל בחודש אפריל 2023.

בחודש נובמבר 2023, חתמה החברה על הסכם הקמה ושכירות של מרלו"ג בשטח של כ-31 אלף מ"ר בקיבוץ שומריה שבדרום הארץ. מבנה זה צפוי לשמש כמרלו"ג אחוד עבור כל פעילות החברה ויתמוך ביכולות החברה להגדיל את היקפי פעילותה בשנים הבאות, בהתאם לתכנית האסטרטגית, בעוד שכיום החברה מבצעת את פעילותה באמצעות 3 מרלו"גים וספקים חיצוניים. החברה צפויה להשקיע כ-30 מיליון שקל עבור התאמות הנדרשות במבנה, לרבות אוטומציה, ודמי השכירות השנתיים יסתכמו בכ-12 מיליון שקל, כאשר הסכם תקופת השכירות הראשוני עומד על 10 שנים ממועד המסירה הצפוי בחודש מאי השנה.

במקביל לפרסום הדוחות, הכריז דירקטוריון החברה על חלוקת דיבידנד לבעלי המניות בסך של כ-60 מיליון שקל.

פתיחת סניפים

רשת מקס סטוק מפעילה כיום 65 סניפים בפריסה ארצית ו-2 סניפים בפורטוגל. מתחילת שנת 2023 ועד למועד פרסום הדוחות חנכה החברה 7 סניפים חדשים בבעלות בערים מישור אדומים, גוש עציון, בארות יצחק, בת ים, קרית גת, יבנה וקרית ים, לצד פתיחת 3 סניפים נוספים בזכיינות בתל אביב, עכו וירושלים (פסגת זאב). באותו התקופה סגרה החברה סניף בבעלות בירושלים ומכרה לזכיין סניף 'מיני מקס' בבעלות בקרית אתא.

החברה חתמה על פתיחת סניפים נוספים בבעלות בגדרה, גן יבנה, עד הלום (באר טוביה), נשר (סניף חדש במקום הסניף הנוכחי שנסגר בחודש מרץ 2024) ובאר שבע. כמו כן, סניף טבריה יורחב. סניפים אלה צפויים להיפתח בשנים 2024 - 2026. בנוסף, החברה מנהלת משאים ומתנים לפתיחת סניפים נוספים. בשנת 2023 החלה החברה בבניית פעילותה בפורטוגל והיא מפעילה כיום שני סניפים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

אהרון פרנקל
צילום: אוניברסיטת תל אביב

פרנקל מגדיל שוב החזקה בתמר; מחזיק ב-17.5% מתמר פטרוליום

פרנקל רכש  ממנורה 1.5% נוספים מתמר פטרוליום אחרי שיום קודם רכש מחברת הביטוח כ-9% ממניות תמר פטרוליום

אדיר בן עמי |


אחרי שרק אתמול רכש כ-9% ממניות תמר פטרוליום מידי מנורה מבטחים, ממשיך אהרון פרנקל להעמיק את אחזקתו בחברה. פרנקל רוכש 1.5% נוספים מהחזקת מנורה בהיקף של כ-60 מיליון שקל ולפי מחיר של כ-40 שקל למניה. מנורה למעשה חיסלה את החזקתה בתמר פטרוליום.

שתי העסקאות שביצע פרנקל בתוך יממה בלבד הגדילו את אחזקתו בחברה ל-17.5%. מדובר במהלך שמחזיר את פרנקל לעמדת דומיננטיות בתמר פטרוליום, לאחר שבחודש יוני האחרון מכר כ-17% ממניות החברה לחברת האנרגיה הממשלתית של אזרבייג׳אן, סוקאר.

לפני המכירה לסוקאר, החזיק פרנקל ב-24.99% ממניות תמר פטרוליום ונכנס לעימות עקיף על שליטה עם אלי עזור, המחזיק גם הוא בנתח מהותי מהחברה. המהלך הנוכחי, שמשאיר את פרנקל כגורם היחיד מבין השניים שמוסיף להגדיל אחזקות, עשוי להעיד על רצון לחזור למאבק שליטה או לכל הפחות לשמר מעמד משפיע.

ראוי להזכיר כי ביוני האחרון מכר פרנקל גם 10% ממאגר הגז תמר עצמו לסוקאר, מתוכם 7% מאחזקותיו הישירות ו-3% מהמניות שהחזיק דרך תמר פטרוליום,  וזכה לתמורה כוללת של 1.25 מיליארד דולר. העסקאות הנוכחיות, שבוצעו לפי שווי של כ-3.65 מיליארד שקל לתמר פטרוליום, מעידות על פער ניכר בין שווי המכירה הקודם לתמחור הנוכחי שבו בחר פרנקל לרכוש.

מניית תמר פטרוליום רשמה היום עלייה של 4% והמשיכה את מגמת ההתאוששות שנרשמת בחודשים האחרונים. החברה מחזיקה ב-16.5% ממאגר הגז תמר, אחד מנכסי האנרגיה המרכזיים של ישראל.



תמר פטרוליום - עלייה חדה במניה

העסקה בוצעה במחיר השוק , כשמניית תמר פטרוליום זינקה בכ-76% מתחילת השנה.