פרופ עלי קריזברג
צילום: עלי קריזברג

הורדת ריבית? לא מה שחשבתם

המלחמה תעלה את האינפלציה, הורדות הריבית בהמשך ממש לא בטוחות
נושאים בכתבה בנק ישראל ריבית

בתחילת החודש הוריד נגיד הבנק המרכזי את הריבית המוניטרית ל-4.5% בהמלצת הוועדה המוניטרית המקצועית של בנק ישראל וזאת בניגוד למרבית הציפיות. הנגיד  משמש כיו"ר הוועדה, עם שלושה נציגי ציבור שכיום הם אנשי אקדמיה בהווה או בעבר.

חברי הוועדה  מנועים מקיומו של אינטרס אישי כגון תיק ניירות ערך בניהול עצמי, או כל זיקה לפעילות עסקית המשפעת משער הריבית, כך שאין לחשוד במניע אישי להחלטתם.

ההחלטה על הורדת ריבית בשלב זה כמוה כחולה הלוקח אנטיביוטיקה לשבעה ימים, אך מחליט להפסיק לקחת את התרופה לאחר שלושה ימים.  חיידקי האינפלציה ששרדו את התרופה במשך שלושה ימים יתאוששו עם משנה כוח ועוצמה. היטיבה לבטא זאת לורי לוגן נשיאת הבנק הפדרלי בסניף דאלאס, שאמרה כי הבנק הפדרלי עלול להיאלץ להמשיך בהעלאות הריבית כדי למנוע את השפעת הציפיות להורדת הריבית, שמיתנו לאחרונה את שערי בריבית  בשוק האג"ח, שלא לדבר על כך שאין מקום להורדת הריבית. ציפיות השוק להורדת ריבית השפיעו על תשואות האג"ח בארה"ב וגם בישראל. יתירה מזו, כיום  76% מאנשי המקצוע בארה"ב סבורים כי הבנק הפדרלי יוריד את הריבית המוניטרית בפגישתו הקרובה במרץ 2024.

למרות אזהרותיה של לוגן, לא נראה שהבנק הפדרלי יעלה את שערי הריבית במרץ הקרוב, אך גם ברור שהבנק  יתקשה להוריד   את הריבית למרות הציפיות.

 

המלחמה תביא להדפסת כסף

האם המצב בארה"ב שונה מזה שבישראל, כאשר אנחנו הפכנו למדינה הראשונה בעולם המפותח שהחלה בהורדת ריבית? מה שיעזור לבנק הפדרלי להשאיר את הריבית ברמה גבוהה הנו מה שמכונה "נחיתה רכה" של כלכלת ארה"ב וזאת לעומת ההשפעה של מלחמה מתמשכת בישראל על החלטות הוועדה המוניטרית בישראל. נסביר זאת.

כיום נחשבת האינפלציה, שרמתה לאחרונה היא הגבוהה ביותר מזה 40 שנה, לאבן הנגף הכלכלית הבעייתית ביותר. אם מקורה של האינפלציה הנו בעיקר בלחצים פיננסיים בשוק ההון ופחות בלחצים ריאליים, הרי שהכלי הבדוק למיתון האינפלציה הנו שער הריבית המוניטרית, אך יש לכך מחיר בדמות  האטה כלכלית ריאלית. כלכלת ארה"ב הפגינה חוזק יחסי ועמידות כנגד השימוש בכלי הריבית על ידי הבנק הפדרלי בשנים 2022-23 ולכן מכנים זאת כ"נחיתה רכה". אמנם רמת האינפלציה התמתנה לאחרונה בארה"ב, אך החשש הנו כי ציפיות השוק להורדת ריבית  מוניטרית בעתיד גורמות כבר עתה לירידת תשואות האג"ח ולפיכך  גוררות ירידה בעלויות המימון של החברות העסקיות.

עובדה זו עשויה לחדש את הגל האינפלציוני שארע ב-2022-3. למשל,  אג"ח ממשלתי לעשר שנים ירד מרמה של 5% לרמה של כ-4%, עובדה המשליכה ישירות על עלויות המימון העסקי.

בישראל המצב עלול להיות שונה לחלוטין. אמנם גל האינפלציה ששוטף את ישראל ב-2023  דומה במאפייניו לזה שבארה"ב, מה גם שהתייקרות מוצרים ושירותים בחו"ל משליכה באופן ישיר על התייקרות בישראל בשל מרכיב היבוא ופיחות השקל. אך המצב השתנה. המלחמה עשויה לגרור  גרעון תקציבי, שאינו  מגובה במלואו במקורות ממון, ופרושו "הדפסת כסף" על ידי העמדת אשראי למדינה בחשבונה בבנק ישראל. בנוסף, הוצאות המלחמה , בעיקר לשיקום ופיצוי הינם גורם פיסקלי מהותי שעלול להביא לגל אינפלציוני שמקורו פיסקלי בניגוד לגל האינפלציה הקודם. מאידך, האטה בביקושים הריאליים בעקבות המלחמה עשויה למתן מגמה זו, אך אני סבור כי לא קיימת כל אינדיקציה לשינוי מגמה בביקושים הריאליים ולפיכך גורם זה לא יהיה משמעותי.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

תשכחו מריבית נמוכה

במקרה זה, השימוש בכלי הריבית עלול להיות בלתי יעיל. תהיה המדיניות הכלכלית האופטימלית אשר תהיה,  דבר אחד ברור: הורדת הריבית המוניטרית רק עשויה לחזק את הגל האינפלציוני הצפוי והבלתי נמנע כתוצאה מהמלחמה. כלומר, לא רק ששימוש בשער הריבית ככלי אינו יעיל במצב זה,  שימוש בכלי זה  עלול להזיק.

אני משוכנע שחברי הוועדה המוניטרית של בנק ישראל ערים לניתוח למעלה והורדת הריבית  האחרונה תתברר כזמנית. יתירה מזו, אם הבנק הפדרלי האמריקאי יהסס להוריד את הריבית מסיבותיו הוא, יקשה על הוועדה המוניטרית הישראלית להמשיך ולהוריד את הריבית. סיבה אחת ברורה לכך: הורדת ריבית בישראל שאינה מלווה בהורדת ריבית בחו"ל   תחליש את השקל  ותגרור גורם עתידי נוסף להתייקרויות שמקורו ביבוא.

הכותב הוא איש אקדמיה, ממייסדי חברת הדירוג מידרג ומבעלי מניותיה

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    יותם 08/01/2024 23:45
    הגב לתגובה זו
    כל עוד הכספים הקואליציוניים זורמים להם ללא הפרעה וכל עוד ההנהגה החרדית בוזזת את קופת המדינה, החרדים מתנהגים כמו עמלקים בזמן מלחמה.
  • 9.
    אלון 08/01/2024 22:12
    הגב לתגובה זו
    כשהדולר זינק בהתפרעויות בקפלן, במקום למכור דולרים יקרים תמורת שקלים זולים, הוא הלך לישון. ועכשיו הורדת הריבית, שברור שהיא הכי לא במקום (ממליץ לנגיד לקפוץ לסופר לראות את מחירי הירקות והבשר, ולשאול עובדים על בקשות להעלאת שכר שאני שומע מכל עבר). הוריד רבע אחוז, ונשלם בהעלאה של 2 אחוז בשנה הקרובה.
  • 8.
    סמי שמעון 08/01/2024 14:49
    הגב לתגובה זו
    מחובתי לזלזל בכם , ראינו מה דיברתם ב 15משנה האחרונה , והמצב היה טוב . אני סומך על הממשלה שיש לה אחריות מאשר חבורה של פרוגרסיבים עלובים
  • 7.
    סווינגר 08/01/2024 11:54
    הגב לתגובה זו
    ועליית שער הדולר עוד ועוד. כשתברח האינפלציה שוב, אולי שוב יעלו או לא יורידו את הריבית חאורל זמן הרבה יותר ארוך. הנדלן ייחנק סופית מהמינוף, כי הזמן לרעתו. אמן כן יהיה רצון. מחיר הנדלן משבש את שאר הענפים.
  • 6.
    אריק 08/01/2024 11:53
    הגב לתגובה זו
    עשו טעות ברמת המחדל 7.10 עם הורדת הריבית. חבורה של פופוליסטים שמפחדים על התחת שלהם מהפוליטיקאים.
  • 5.
    ראלי 2024 08/01/2024 10:56
    הגב לתגובה זו
    והוא שלמחלחמה יש גם השפעות דיפלציוניות רבות, הן בטווח בקצר והן בארוך. הדברים מאזנים אחד את השני וכשם שהשוק הישראלי נכנס בריא למלחמה כך הוא ייצא ממנה מחוזק. עם כל הכבוד לכל הפסימיים והשורטיסטים, אבל המלחמה תיגמר יום אחד. הריבית תרד גם תרד. האינפלציה תחזור לטווח היעד. והבורסה תעוף למעלה ותצמצם את הפער מניו יורק.
  • המתים גם אופטימיים 08/01/2024 21:06
    הגב לתגובה זו
    תמיד תחשוב על גן עדן, בנתיים החיים ממשיכים ויש משלמים
  • 4.
    מוצי 08/01/2024 10:54
    הגב לתגובה זו
    גם הציפיות לירידה מהירה טעות. לדעתי צריך להוריד עוד רבע אחוז ךקראת סוף השנה ואחכ שנה הבאה גם כן באיטיות
  • 3.
    אחד שיודע 08/01/2024 10:48
    הגב לתגובה זו
    שנים היה עוקב אחרי הפד ועכשיו החליט להיות סורר, לדעתי טעות להוריד אינפלציה עכשיו, יכל לחכות לסוף הרבעון הראשון של השנה וזאת כדי לא לקחת סיכונים..כנראה מעדיף פופוליזם מאשר כלכלה אמיתית..
  • 2.
    לגמרי נכון, טעות להוריד ריבית (ל"ת)
    נכון 08/01/2024 10:44
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    העורב 08/01/2024 10:21
    הגב לתגובה זו
    לא ירחק היום והבנק המרכזי יאלץ לעשות בפעם הראשונה בתולדותיו פניית פרסה מהירה של העלאת ריבית גב לגב להורדה שביצע.פעולה כזו תשדר כמובן פניקה וחוסר אמינות אבל תהיה הכרחית.
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות

ג'י סיטי רכשה 7.7% ממניות סיטיקון בפרמיה של 36% על המחיר בשוק ותפרסם הצעת רכש מלאה; המניה קפצה ביום ההודעה אך נפלה ב-11% לאחר שחברת הדירוג מעלות הכניסה את החברה למעקב עם השלכות שליליות בשל חשש לעלייה במינוף ולשחיקה בפרופיל הפיננסי

תמיר חכמוף |

ביום שני הודיעה ג'י סיטי ג'י סיטי -11.1%  , שבשליטת חיים כצמן, על רכישת 7.7% ממניות הבת הפינית סיטיקון (Citycon), תמורת 56.75 מיליון אירו במחיר של 4 אירו למניה, פרמיה של כ-36% על המחיר בשוק ערב ההצעה (ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות). בעקבות העסקה עלתה אחזקתה ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל בעלי המניות במחיר שלא יפחת מהמחיר ששולם. היקף העסקה הפוטנציאלי, אם תתקבל ותושלם במלואה, נאמד בכ-312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל).

ג'י סיטי ציינה בדיווח כי הרכישה משקפת דיסקאונט של 44% על ההון העצמי של סיטיקון, וכי היא צפויה להביא לגידול של כ-171 מיליון שקל בהון העצמי שלה ולשיפור ב-FFO, עם "השפעה זניחה על שיעור המינוף" והמשקיעים הריעו. ביום ההודעה קפצה המניה בכ־7%, אך עד סוף השבוע חזרה לאחור, כאשר היא נופלת בכ-11% ביום המסחר האחרון אל מתחת למחיר שבו נסחרה לפני ההודעה. הירידות הגיעו זמן קצר לאחר שחברת הדירוג מעלות (S&P) הכניסה את דירוגי החברה לרשימת מעקב עם השלכות שליליות. אגרות החוב של החברה סיימו גם הן בירידות, ובלטה לשלילה סדרה יד' ג'י סיטי אגח יד -8.35%  שירדה ביותר מ-8%.



מתוך הדוח של מעלות

בין דיסקאונט להזדמנות ומה רואה השוק

מהלך הרכישה יצר ניגוד מעניין. מצד אחד, ג'י סיטי רכשה מניות מתחת לשווי בספרים, מהלך שמחזק את ההחזקה החשבונאית ויוצר "תחתית" (לפחות זמנית) למחיר המניה של סיטיקון, שעלתה בכ-35% ונסחרת קרוב למחיר ההצעה. מהצד השני, העסקה בוצעה בפרמיה של יותר מ-35% על מחיר השוק ערב העסקה, כלומר, החברה שילמה הרבה יותר ממה שהשוק חושב ששווה הנכס, בטענה שהיא מכירה את שווי הנדל"ן טוב ממנו.

בפועל, המהלך הקפיץ את השווי של אחזקת ג'י סיטי בסיטיקון באופן חשבונאי, אך זהו שיפור שמבוסס על השערוך הפנימי של המניה, לא על תזרים או מכירה בפועל. השוק, לעומת זאת, עדיין מעריך את הנכסים בזהירות רבה, כאשר מניית סיטיקון נסחרת קצת מתחת ל-4 אירו, כמעט אותו מחיר כמו הצעת הרכש, מה שמעיד על ספקנות בנוגע לשווי האמיתי של הנכסים.

הודעת הדירוג: מינוף גבוה ושחיקה בפרופיל הפיננסי

שלושה ימים לאחר ההודעה, מעלות עדכנה כי דירוג ג'י סיטי וסדרות האג"ח שלה הוכנסו למעקב (CreditWatch) עם השלכות שליליות, בשל חוסר ודאות סביב היקף ההיענות להצעת הרכש והשלכותיה על הנזילות ועל הסיכון הפיננסי. בדוח נכתב כי אם ההצעה תמומש במלואה, יחס המינוף (חוב להון עצמי מתואם) עלול לעלות לרמה של 70%-75%, בניגוד למהלכים שעשתה לאחרונה החברה כדי להוריד את המינוף, רמה שתשקף "שחיקה בפרופיל הפיננסי של החברה".

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? על נייס וחברות השבבים

הדירוג של S&P, התיקון בוול סטריט ביום שישי, הבעיה הגדולה של חברות התוכנה ומה יקרה במניות הארביטראז'?

מערכת ביזפורטל |

המניות הדואליות עם פער ארביטראז' שלילי של 0.4%. בשלב מסוים בשישי זה כבר היה במינוס 1%, אבל בשעות האחרונות של המסחר היה תיקון למעלה. מניית נייס -2.11%  צפויה לרדת בכ-3%, כשהחשש מה-AI רק הולך וגדל. נייס ירדה מתחילת השנה  ב-27% ואיבדה בחמש שנים - 50%. היא נסחרת על פי קונסנזוס האנליסטים במכפיל רווח של 10 לשנה הנוכחית ומכפיל רווח של 9 לשנה הבאה. אין הרבה חברות תוכנה צומחות שנסחרות במכפילי רווח כאלו, וגם לא היה בעבר. 

מצד אחד, יש שרואים בזה הזדמנות נהדרת. מצד שני, יש כאלו שזוכרים ש"מר שוק" יודע הכל. אולי הוא יודע שאזהרת רווח או הנמכת ציפיות בדרך. כלומר, מה שנראה הזדמנות יכול להיות המחיר האמיתי כי התחזית תרד. ולמה שהיא תרד? כי החברה נמצאת בשוק מאוד מאוים על ידי ה-AI. 

תחום התוכנה וחברות התוכנה סובלות מהכניסה של ה-AI. הן אומנם מתייעלות בזכותו ומוותרות על גיוסי ג'וניורים, אלא שהליבה שלהן בסכנה - הרעיון הטכנולוגי, פיתוח התוכנה שלהם נמצא בסכנה - מה שלקח פעם לפתח במשך שנים הפך לעניין של שבועות וחודשים בודדים. התחרות מתעצמת, הסכנה גוברת. החשש שיקומו סטארטאפים יעילים ומהירים ותוך חודשים יעמידו מוצר מתחרה. היתרון של הוותיקות הוא במערכת משומנת עם שיווק, תפעול, וקשרים. אבל בסוף למוצר יש משמעות גדולה. לקוחות לא ימהרו לעזוב, אבל זה יכול לבוא לידי ביטוי בתמחור נוח יותר. חברות התוכנה צריכות לחשב מסלול מחדש.


גם טבע 0.56%   צפויה לרדת ב -1.1%, טאואר 1.44%  ב-2.4% כשמנגד קמטק -1.51%  ו נובה -8.04%  צפויות עלות מעט. הנה טבלת הארביטראז' (הקליקו להיכנס לכל המניות):