טיקטוק
צילום: Olivier Bergeron, Unsplash

טיקטוק מכוונת לנפח מכירות של 17.5 מיליארד דולר בארה"ב - פי 10 מהמצב הנוכחי

אפליקציית טיקטוק הורדה 672 מיליון פעמים ב-2022, מה שהפך אותה לאפליקציה שהורדה הכי הרבה פעמים; החברה הגיעה ב-2023 ל-1.5 מיליארד משתמשים, גידול של 16% משנת 2022.
אדיר בן עמי | (2)

הרשת החברתית שכבשה את דור ה-Z , טיקטוק, נמצאת במקום השישי בעולם ברשימת הרשתות החברתיות הכי פופולריות ומודיעה היום כי היא מכוונת להגדיל את נפח הסחורה בחנות שלה בארה"ב ל-17.5 מיליארד דולר.

טיקטוק מאפשרת למוכרים למכור מוצרים דרך הרשת החברתית שלה ומעוניינת להתחרות מול ענקית הקמעונאות אמזון וכן חברות סיניות כמו Temu ושיין שהפכו גם הן לפופולריות בארה"ב. היתרון של טיקטוק לעומת האחרות הוא שהיא מחזיקה ברשת חברתית פופולרית אותה היא יכולה למנף כדי להגיע לקונים. החברה הייתה בדרך לצבור כ-20 מיליארד דולר בשווי סחורה עולמית ברוטו בשנה שעברה וכעת היא מעוניינת להביא את ההצלחה הזו גם לארה"ב. החברה צפויה גם להיכנס לאמריקה הלטינית החודשים הקרובים.   

במהלך עונת הבלק פריידי והסייבר מאנדיי בנובמבר, יותר מ-5 מיליון לקוחות חדשים רכשו משהו דרך החנויות של טיקטוק. החברה מתכננת להגדיל את העמלה אותה היא גובה על כל פריט ל-8% מ-2%. כדאי לציין שהעמלה הזו עדיין נמוכה במידה ניכרת מהעמלות אותן אמזון גובה מהמוכרים של כ-15%. 

כמה סטטיסטיקות: אפליקציית טיקטוק הורדה 672 מיליון פעמים ב-2022, מה שהפך אותה לאפליקציה שהורדה הכי הרבה פעמים. החברה הגיעה ב-2023 ל-1.5 מיליארד משתמשים, גידול של 16% משנת 2022. המדינה עם הכי הרבה משתמשים פעילים ברשת החברתית היא ארה"ב עם כ-150 מיליון משתמשים, כשאחריה נמצאות אינדונזיה וברזיל. כ-38.5% ממשתמשי טיקטוק הם בגילאים 18-24, כאשר כ-55.3% מסך המשתמשים הן נשים. 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    דוד 05/01/2024 04:18
    הגב לתגובה זו
    הסינים לא נותנים לפייסבוק וגוגל להיכנס , יש להם רשתות משלהם. אבל האמריקנים המטומטמים מאפשרים לסינים חופשי
  • 1.
    סין כבשה את ארה"ב (ל"ת)
    99 04/01/2024 22:51
    הגב לתגובה זו
עובדים בהייטק ערב
צילום: דאלי

מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה

ההייטק הישראלי צומח בלי לגייס עובדים - ה-AI החליף את הג'וניורים ומה השלב הבא?, על התחומים הצומחים ועל התחומים שנמצאים בסיכון

אדיר בן עמי |

ההייטק לא קורס - הוא פשוט כבר לא צריך אתכם

בחודשים האחרונים מתרבים הדיווחים על התקררות בשוק העבודה בהייטק המקומי. מדברים על קיפאון, מדברים אפילו על ירידה בכמות העובדים. אין ירידה בכמות העובדים. התמונה אומנם מורכבת, אבל אין דרמה אמיתית. ההייטק הישראלי לא נמצא בנסיגה, אלא בעיצומו של שינוי מבני עמוק, שמתרחש במקביל בכל מוקדי הטכנולוגיה בעולם.

נכון לסוף 2025, מספר המועסקים בהייטק בישראל נע סביב 410 אלף עובדים - רמה דומה מאוד לשנה הקודמת, ואף עלייה צנועה. זו אינה ירידה, אלא האטה בקצב הצמיחה. האטה שמגיעה לאחר יותר מעשור של גידול מהיר שנתפס כמובן מאליו. במובן הזה, הנתון החריג אינו ירידה במספר העובדים, אלא העובדה שההייטק כבר לא מגדיל מצבת כוח אדם בקצב משמעותי מאוד כפי שהורגלנו בעבר.

הגורם המרכזי לשינוי אינו משבר כלכלי, אלא חדירה מואצת של כלי בינה מלאכותית לתהליכי עבודה. על פי הערכות גורמים בתעשייה, בין 7,000 ל-10,000 משרות - בעיקר משרות ג'וניור ותפקידי ביניים, הוחלפו או צומצמו באמצעות אוטומציה ו-AI. משימות שבעבר דרשו צוותים של מפתחים צעירים מבוצעות כיום באמצעות קוד גנרטיבי, מערכות אוטומטיות וכלי פיתוח חכמים.

חברות ענק כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון, סיילספורס ואחרות פיטרו עובדים לא בשל ירידה בפעילות, אלא כחלק מהתייעלות מבנית ומעבר למודלים המסתמכים על AI. גם בישראל, ההייטק לא צריך פחות עבודה - אלא פחות עובדים בתפקידים מסוימים. עם זאת, בהחלט יש "חשיבה מחדש" ושינוי מודל עסקי אמיתי בחברות תוכנה שמאוימות על ידי ה-AI. קל היום לפתח תוכנה ופתרון אפליקטיביים וזה מעמיד את החברות האלו בסיכון גדול ובאיום גדול. חברות כמו נייס, מאנדיי וויקס נפגעו בבורסה ואכזבו את המשקיעים בדוחות האחרונים, והשאלה מה יהיה קדימה. ההנהלות של החברות האלו מדברות על התעצמות והתחזקות, אבל וול סטריט סקפטית. 


ממספרים לערך

ההייטק עובר ממודל עתיר כוח אדם למודל עתיר תפוקה, שבו השאלה המרכזית אינה כמה עובדים יש לחברה, אלא כמה ערך מייצר כל עובד. מערכות אוטומציה ופלטפורמות פיתוח חכמות מאפשרים לצוותים קטנים לייצר תפוקות שבעבר דרשו מחלקות שלמות. משימות תכנות, בדיקות, תיעוד, אנליזה ואפילו ניהול תהליכים מבוצעות היום במהירות גבוהה פי כמה ובפחות ידיים. התוצאה: חברות ממשיכות לגדול בהכנסות, במוצר ובחדירה לשווקים, בלי להגדיל את מצבת כוח האדם בהתאם.