לא מעט עסקים קטנים חנוקים תזרימית מאז המלחמה. המצב בו 350 אלף איש גויסו למילואים, מאות אלפי אנשים המכלכלים את משפחותיהם נשלחו לחופשה ללא תשלום, והמצב הביטחוני מעורער, הובילה לפגיעה קשה במחזור העסקי במדינת ישראל. מחנק התזרים הוביל לכך שהחזרי הלוואות על כ-117 אלף הלוואות במערכת הבנקאית נדחו במספר חודשים תשלומים בהיקף של כ-2.7 מיליארד שקל. כשלוקחים גם את המגזר העסקי הדחיות בהחזרים הלוואות הן עשרות מיליארדים.

בשבועות האחרונים מרגישים מעט התאוששות עסקית - לבתי הקפה החלו לחזור מבקרים, המסעדות החלו לעבוד בערבים, אנשים שחששו לצאת בערב מהבית החלו לחפש מקומות בילוי והקניונים חוזרים לתפקוד, כעל פי החברות הנסחרות מדובר כבר על 90% מהמצב לפני המלחמה.  

על רקע הנתונים האלו והמצב הכלכלי הכולל, האם בנק ישראל, שמודע לקושי הרב שנפל על העסקים הקטנים והבינונים ומשקי הבית צריך להוריד מחר את הריבית?

"הלחימה תהיה בסדר גודל של 10% פגיעה בתוצר. חלק ימומן על ידי הסיוע האמריקאי וחלק מהרזרבות". אמיר ארגמן צילום ביזפורטל

• "הסיכון להתלקחות אינפלציונית מחודשת עלה"
• "העלאות הריבית יהיו אגרסיביות יותר, אבל זה יהווה תחמושת להאצת הצמיחה בהמשך"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

 

"הייתי מוריד את הריבית כבר עכשיו"

אמיר כהנוביץ' כלכלן ראשי ומשנה למנכ"ל פרופיט שירותים פיננסים אומר שהנגיד צריך להוריד את הריבית כבר עכשיו. לדבריו השוק כבר מגלם את הורדת הריבית ולכן המהלך לא יפתיע את השחקנים - "השוק מגלם שנה קדימה אינפלציה של כ-2.5% שאינה בגבול העליון אותו קבע בנק ישראל.  המק"מ לינואר נסחר ב-4.5% , המשמעות הינה שהשוק מתמחר בסבירות גבוהה מאוד הפחתת ריבית. מכיוון שהביקושים במשק האטו בחדות בשל המלחמה ועלויות מימון חונקות את העסקים. יש סיבה טובה להוריד ריבית כבר עתה".

 

עד כה  לדברי כהנוביץ' "בנק ישראל ניסה לרקוד על שתי החתונות. מצד אחד הנגיד חשש באוקטובר להוריד את הריבית כי השקל נחלש בחדות. אך במקביל בנק ישראל רצה לתמוך בעסקים הקטנים. לכן  במקום להוריד את ריבית בנק ישראל לכלל המשק, בנק ישראל ניסה להוריד את העול על העסקים הקטנים באמצעות תכנית בהיקף של כ-10 מיליארד שקל,  במסגרתה  הבנקים יעניקו הלוואות לעסקים קטנים בריבית שלא גבוהה יותר מריבית הפריים וישלמו לבנק ישראל בגין הלוואות אלו כ-3.25%".

דברי כהנוביץ התוכנית מאפשרת להקל על תנאי האשראי במשק בצורה סלקטיבית. אך בפועל עבור משלמי המשכנתאות והציבור מה שחשוב זה הריבית הרשמית של בנק ישראל ולכן הוא יצטרך להוריד אותה".

• סאמיט מנצלת משבר דה זראסאי בהצעה לרכישת נכסים ב-450 מיליון דולר
• לאומי מספק מימון של 1.7 מיליארד לקיסטון בריבית טובה וזה עדיין מעל ריבית המשכנתא שלכם
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הבורסה ננעלה באדום: ת"א ביטוח איבד 6.9%, הבנקים 4.5% -...

רוב הכלכלנים סבורים אחרת. הם טוענים שזה לא יקרה עכשיו אלא רק בינואר.  רונן מנחם כלכלן בנק מזרחי טפחות, סבור שאין מקום להורדת ריבית - "אומנם כל משפחה היא עולם ומלואו. וברור שמשקי הבית שלקחו יותר הלוואות ממשקי בית אחרים מתקשים", הוא אומר, "אך, אם בנק ישראל ילך היום למהלך דרסטי של הורדת ריבית מוקדמת מדי, זה אולי ייתן מזור זמני למשפחות שהרגישות שלהן להלוואות גבוהה. אך בטווח הבינוני הארוך זה יעשה להן יותר נזק. אם מהלך הורדת הריבית יתבצע מוקדם מדי, תחזור האינפלציה  לחגוג וזה יוביל לעליית ריבית חדה יותר בטווח הארוך".

כהנוביץ' סבור שזו לא הורדה מוקדמת ואליו מצטרף גם אמיר ארגמן אסטרטג השקעות ראשי בכלל ביטוח ופיננסים - "ברור שאי הוודאות לגבי ההחלטה גדולה", הוא אומר, "אבל, האם ההסתברות להורדת ריבית בישיבה הקרובה היא אפס? ממש לא.

"השוק מגלם עד סוף 2024 מהלך די אגרסיבי של חמש הורדת ריבית של 0.25%. ישראל נכנסה למלחמה בנקודה חזקה. השנים לאחר משבר הקורונה התבטאו בצריכה חזקה ויצוא חזק. נכון שמתחילת 2023 היה כאן הרבה רעש בשל המהפכה החוקתית. אך עדיין מבחינת הצרכנים הם נהנו משוק עבודה חזק ואבטלה נמוכה".

ארגמן מסביר כי המלחמה כעת הפכה לאירוע דרמטי מבחינת הכלכלה המקומית. "דוח התעסוקה האחרון הצביע על כך שאחוז האבטלה עלה משמעותית וקצב הפיטורים גבר. בכרטיסי האשראי אנו רואים ירידה חדה דו ספרתית ברכישות בהשוואה לרבעון מול רבעון. והשאלה של כולם שתשפיע על מדיניות הריבית בנק ישראל היא מה הן ההשפעות קדימה? 

"כשהתחילה המלחמה חלק ניכר מהשחקנים העריך שתגיע הורדת ריבית מהירה ואכן שוק האג"ח החל לתמחר זאת בימים הראשונים. אך כמה ימים לאחר מכן בנק ישראל עשה תיאום ציפיות עם הכלכלנים והמשקיעים. הוא הסביר שהוא שם לב יותר למט"ח כי השקל דהר לכיוון 4 פלוס. הבנק הכריז שהוא ימכור דולרים בשביל לייצב את השקל. בשוק הבינו שהוא לקח צעד אחורה והריבית לא תרד בהודעה הקרובה כי יש לו מהלכים יותר חשובים על סדר העדיפויות. כיום השקל דולר נמצא במקום שונה ונסחר סביב 3.7 שקלים. אפשר להגיד שהחשש שעמד לנגד עיני הנגיד בפרוץ המלחמה פחות מלחיץ אותו כרגע. לכן הוא יכול להתחיל לשים לב לפגיעה בצריכה, האבטלה הגואה ובעיות התשלומים וסביר שיוריד את הריבית. השוק כבר מגלם את הורדת הריבית. אם מסתכלים על שוק האג"ח הממשלתי זאת חלק מהסיבה שהתשואות ארוכות הטווח לקחו צעד אחד אחורה וירדו".

 

זה לא בגלל העולם  ראינו ירידת תשואות בארה"ב?

"גם אבל לא רק. זה נכון שראינו ירידה בתשואות של אגרות החוב הגלובלית. אך מה שמשפיע על הריביות הארוכות הן ציפיות הריבית. והצפי להעמקה של הורדת ריבית. ישראל מתחילת המלחמה פרמיית הסיכון שלה עלתה. אם ה-CDS  (חוזה החלף לסיכוני אשראי) של ישראל אם לפני המלחמה נסחר באזור ה -50 – 60 נקודות. בלחימה קפץ ל אזור ה-150 ועכשיו התמתן ל-120 רואים, עדיין ניתן להבחין כי פרמיית הסיכון של ישראל עלתה לעומת הפרמיה לפני המלחמה וזה בא לידי ביטוי בתשואות של אגח ממשלת ישראל הארוכות. השוק לא מגלם כעת מלחמה רב חזיתית ארוכת טווח ופגיעה בכלכלה כמו באינתיפאדה או מלחמת לבנון השנייה.

"מבחינת התחזית של השחקנים הגירעון יהיה זמני, ואנו נחזור לנורמאליות מבחינת צמיחה וכיו"ב. אם חלילה נעבור לתרחיש מורכב יותר של לחימה מסובכת אז ההשפעות יהיו מהותיות יותר על הצמיחה הגירעון וכמובן שוק המניות והאג"ח. בתרחיש כזה נראה גירעונות יותר גדולים התחזקות של דולר מול שקל ובמידה מסוימת בנק ישראל יידרש להיכנס שוב לדילמה הרבה יותר גדולה כי ההשפעה השלילית על הכלכלה תהיה מהותיות יותר, ויהיה חשש שהתחזקות הדולר תוביל להתגברות האינפלציה ותהווה חסם מהותי יותר להורדת ריבית".

 

מה יגרום לבנק ישראל להמתין עם העלאת הריבית?

"מה שיכול לעכב את בנק ישראל היא העובדה שהפחתת הריבית באירופה וארה"ב טרם החלה . מכיוון שבנק ישראל הוא 'סירה' קטנה בים הוא ירצה להיצמד עם מדיניות הריבית לגדולים. בשל החשש שכספים יצאו מהמשק, בנק ישראל מעדיף לא לבצע מהלכים לוקליים וליצור פערי ריבית מול חו"ל. שכן אם הוא יוריד את הריבית הוא יעודד יציאה של כספים.

"נכון לעתה אנו רואים שהשקל חזר לעלות, כמו כן אנו רואים שהמשקיעים מחזירים את האמון במשק, לכן פרמיית הסיכון של ישראל שזינקה בתחילת המלחמה ל-150 נקודות בסיס ירדה לאזור  120 נקודות. יחד אם המצב בו השוק כבר מגלם הפחתות ריבית , בנק ישראל יכול להתחיל לפעול. אך מכיוון שזה לא מהלך שנוגד את ציפיות השוק, זה לא קריטי אם בנק ישראל יעשה את המהלך עכשיו או ידחה את הפחתת הריבית בחודש חודשיים. הורדת הריבית חשובה כעת בעיקר בשביל שהעסקים ירגישו שתומכים בהם. זה מעין מסר של בנק ישראל לציבור שהוא בא לעזור. שיש מעטפת שמתחשבת ומעבירה כספים ונותנת הקלות בעת צרה ולא עומדת מהצד ואומרת נעשה זאת בהמשך.

"בנק ישראל אמר לממשלה שהוא מצפה לראות אותה תורמת את חלקה לסיוע הכלכלי למשק בטווח הבינוני והארוך", מסביר מנחם אלמנט נוסף שיקבע את עתיד מועד הורדת הריבית.  לדבריו "ההחלטה של הריבית, צריכה לסייע לממשלה, לשנות סדרי עדיפויות. לייעל ולהסיט כספים קואליציוניים לתקציבים מוטי צמיחה. לשמור על מסגרת תקציב נכונה. כך שביום לאחר המלחמה, שכלכלת מדינת ישראל תבחן על ידי חברות הדירוג, ממשלת ישראל תוכל להראות, ששמרה על מסגרת התקציב והגירעון הזמני שתפח בעת המלחמה יפחת לאורך זמן. לכן זה  לא מאפשר לבנק ישראל להוריד ריבית, כי מהלך זה יגדיל את הגירעון התקציבי".

 

"אחד האלמנטים שיבדקו הן ההוצאות הממשלתיות", מסכים עמו ארגמן, "הממשלה נדרשת כעת להכניס את היד עמוק לכיס ולממן את עלויות הלחימה, לטפל בתופעת האבטלה והחל"ת, הפגיעה בעסקים, הגירעון שהחל לעלות בחדות והמצב בו לא רק ההוצאות גדלו אלא גם ההכנסות של הממשלה קטנו. כיום חברות עובדות פחות, הצרכנים צורכים פחות וזה פוגע בגביית המיסים.

איך ימומנו 200 מיליארד שקל?

"על אף חוסר הוודאות לגבי אורך המלחמה , האוצר העריך שעלות המלחמה תגיע ל-200 מיליארד שקל", אומר ארגמן ומוסיף - "רק בשביל להסביר, כל 20 מיליארד שקל מהווה אחוז תוצר. המשמעות שהלחימה תהיה בסדר גודל של 10% פגיעה בתוצר. חלק ימומן על ידי הסיוע האמריקאי וחלק מהרזרבות". 

"הערכות בשוק הן שבנק ישראל יוריד את הריבית אם לא החודש אז בתחילת השנה הבאה "מוסיף מנחם. לדבריו "אנו נמצאים בתקופה מורכבת. עד לפני חודשים שלוש השאלה שהייתה האם הריבית תעלה בעוד רבע אחוז, שפרצה המלחמה הערכות היו שהריבית תרד בחצי אחוז עד שלשה רבעי האחוזים. אך בנק ישראל הבהיר לכולם שלמרות המלחמה הוא עדיין מנסה להתמודד עם פיחות היתר של השקל והשפעותיו על האינפלציה. שהשקל התחזק ב-10% זה מתורגם לירידה של 1.5% באינפלציה. אם השקל ימשיך להתחזק ויוריד מטה את האינפלציה זה יאפשר לבנק ישראל בעתיד לשקול הורדת ריבית. זאת גם אחת הסיבות שבנק ישראל הכריז שהוא על תוכנית רכישת שקלים מבלי לבצע מהלך של הורדת ריבית. 

"אני מעריך כי לפני שבנק ישראל יוריד את הריבית הוא יוודא שהאינפלציה ירדה אל מתחת ל-3%  ואז הוא יבדוק אם המשק שלנו נכנס לקשיים שמצדיקים הורדת ריבית. בשבועיים האחרונים אנו רואים שנתוני צריכת האשראי התייצבו, יש חזרה לפעילות, יש חזרה לתנועה בכבישים ויש מגמה של  הוצאת אנשים ממילואים לטובת החזרתם למעגל העסקי במשק. כל הנתונים הללו ימתנו את הפגיעה במשק אם זה התרחיש בנק ישראל לא ימהר להוריד ריבית. בפרט שיש לבנק אפשרות להקל בתחום האשראי באמצעים שאינם קשורים לריבית עצמה".