שר האוצר מעלה את התקציב לסיוע לסטרטאפים ל-400 מיליון שקל
שר האוצר מודיע על סיוע גם לחברות הייטק המתקשות לגייס כספים בגלל המלחמה. בדיוק שערך משרד האוצר עם בכירים בתעשייה הוחלט על הגדלת תקציב הסיוע לחברות מ-100 מיליון שקל ל-400 מיליון שקל.
דיון משרד האוצר, צילום: משרד האוצר
בישיבה בה השתתפו נציגי קרנות הון סיכון ישראליות וזרות, משקיעים מוסדיים, נציגי חברות ושחקנים מרכזיים באקוסיסטם, הוצג בפני השר ובכיריי המשרד מידע עדכני ונתונים על מצב החברות והתעשייה והביקוש הקיים למענה מהיר, שהתווספו למידע שהוצג בפניו בימים האחרונים לרבות תוצאות סקר עליו השיבו מאות חברות ובו פירטו את האתגרים הניצבים בפניהם בימים אלו, וביניהן אופק שרידות החברות (Runway).
בעקבות המידע, הניתוחים הכלכליים וההמלצות המקצועיות שהוצגו בפני השר וצמרת משרד האוצר, קיבל השר את המלצת הגורמים המקצועיים להגדלת המענה המיידי למקורות מימון לתעשיית ההייטק. שר האוצר הורה להגדיל את תקצוב הערוץ המהיר לחברות הזנק בעלות Runway קצר, שהושק השבוע על ידי רשות החדשנות כמענה למלחמת חרבות ברזל, מ-100 מיליון שקל ל-400 מיליון שקל, ובכך לתת מענה מהיר ומיידי לסטארטאפים ישראלים המתמודדים עם קושי בגיוס סבב הון לגישור ממשקיעיהן הקיימים בעת הלחימה.
- יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
- הרפורמה במס להייטק היא צ'ופר לקרנות הון סיכון - וממש לא להייטק עצמו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כל זאת, כצעד ראשון בסדרת צעדים קצרי וארוכי טווח שהדרגים המקצועיים במשרד מגבשים יחד עם רשות החדשנות, ותוך התייעצות רציפה ותיאום עם תעשיית ההייטק. המהלך מגיע אחרי לא מעט ביקורות שנשמעו נגד משרד האוצר בזמן המלחמה - הביקורת של משרד הכלכלה בראשות השר ניר ברקת בנוגע למתווה הפיצויים, בטענה שמרד האוצר מציג מתווה המנותק מן השטח ורואה את המצב "בעיניים גזבריות ולא בעיניים עסקיות".
- 6.רמי 19/11/2023 15:31הגב לתגובה זוהצרכים גדולים ומצד שני חלק גדול מהחברות המתחילות לא מצליחות והכסףיורד לטמיון. מי יתקע לנו כף שמתוך ה 400 מיליון שח' ילכו לאיבוד 300 ? מה החברות אמורות לתת בתמורה למענק ?
- 5.כלכלן 30/10/2023 13:28הגב לתגובה זופתאום הם זקוקים למדינה אחרי שטינפו עליה והעבירו כספים לחו"ל ????
- 4.משקיע 29/10/2023 08:49הגב לתגובה זוזה מה שחשוב בזמן מלחמה? הרי ברור ש 80% מהם לא מתרומים לכדי כלום וזה בימים שבשגרה. אסור ששקל אחד מכספי משלמי המיסים ילך לסטאראפים בזמן שיש עסקים אמיתיים עם צרכים אמיתיים. ועל קרנות הון סיכון אני לא מדבר,שומר נפשו ירחק
- 3.מחלק כספים כאיל הוא ווורן באפט, ותכל'ס אין לו שקל אחד (ל"ת)שירי 26/10/2023 16:17הגב לתגובה זו
- 2.חרעי חפני לונגרוף והכת ההזוייה-ביחד ננצח בביזה. (ל"ת)נכהצ 26/10/2023 07:57הגב לתגובה זו
- 1.אלוןבלון 25/10/2023 12:43הגב לתגובה זותזרימו כסף לחברות. עכשיו נתחיל תהליך ביורקרטי ? העיקר המשכורת דופקת
אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייברשות החדשנות משיקה שלוש תכניות דגל בהיקף של 180 מיליון שקל
שלושת המאגדים החדשים בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, מציבים את ישראל בלב זירת המחקר והפיתוח העולמית בתחומי איכות הסביבה, טכנולוגיות חישה וחומרה מתקדמת. מדובר ביוזמות רחבות-היקף שיחברו בין תעשייה, ממשלה ואקדמיה - ובהן חברות ענק כמו
אנבידיה, רפאל, אלביט והתעשייה האווירית, לצד מכון ויצמן, מכון וולקני והאוניברסיטה העברית
רשות החדשנות רשות החדשנות הודיעה על השקת שלוש תכניות דגל בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, במסגרת מאגדי מחקר יישומי שנועדו להעניק לתעשייה הישראלית יתרון תחרותי וליצור אימפקט כלכלי וסביבתי משמעותי. שלושת המאגדים - Green Soil, DiamondSEMI IL ו-NDT - ממוקדים בליבת החדשנות הישראלית: טכנולוגיות סביבתיות, רכיבי חומרה מתקדמים ומדע החומרים.
ד"ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, מסביר כי "שלושת מאגדי הדגל החדשים שאישרנו הם ביטוי עוצמתי ליכולת של ישראל לקחת את המדע והידע המצטבר באקדמיה ולהפוך אותו למנועי צמיחה כלכליים ותעשייתיים אמיתיים. הם מדגימים את העומק והבשלות של החדשנות הישראלית: מההתמודדות עם אתגרי הסביבה והאקלים דרך פיתוח רכיבים מבוססי יהלום שיכולים לשנות את תעשיית המוליכים למחצה ועד טכנולוגיות חישה ובדיקה מתקדמות שמציבות את ישראל בלב המהפכה התעשייתית הבאה".
"המאגדים האלה מראים איך השקעה ממשלתית חכמה, ממוקדת וארוכת טווח יכולה להצמיח ידע חדש, ליצור יתרון טכנולוגי ולבנות תשתיות של מצוינות שישרתו את הכלכלה הישראלית לשנים רבות קדימה. זהו בדיוק השילוב הייחודי של מדע, תעשייה וחזון שמבדיל את ישראל משאר העולם ומאפשר לה להיות לא רק מעצמת סטארט-אפים, אלא מעצמת עומק טכנולוגי גלובלית".
"האתגר האמיתי שלנו כיום הוא להמשיך לייצר חדשנות שמבוססת על ערך אמיתי - על מדע, על תעשייה ועל יכולת יישומית. זהו השלב בהתפתחות של ההייטק הישראלי - המעבר מהמהירות אל העומק, מהמוצר הבודד אל תשתיות שמעצבות את העתיד".
שלושת מאגדי הדגל: טיהור קרקעות, רכיבי מוליכים למחצה מבוססי יהלומים וטכנולוגיות בדיקה
Green Soil היא תכנית לפיתוח טכנולוגיות ביולוגיות לטיהור קרקעות ומי תהום מזיהומים קשים, בהם PFAS (תרכובות כימיות עמידות), חומרי נפץ ודלקים. הפיתוח מבוסס על שימוש בחיידקים ובמרכיבים ביולוגיים מותאמים לפירוק מזהמים בשטח עצמו ובעומק הקרקע, תוך שילוב שיטות החדרה וניטור מתקדמות. התכנית מאגדת 10 חברות ו-16 קבוצות מחקר ובהן אלביט, נטפים, בז"ן, נצר השרון ומכון וולקני, וצפויה לפתוח לשוק הישראלי והעולמי הזדמנויות בהיקפים של מאות מיליארדי דולרים.
