שר האוצר מעלה את התקציב לסיוע לסטרטאפים ל-400 מיליון שקל
שר האוצר מודיע על סיוע גם לחברות הייטק המתקשות לגייס כספים בגלל המלחמה. בדיוק שערך משרד האוצר עם בכירים בתעשייה הוחלט על הגדלת תקציב הסיוע לחברות מ-100 מיליון שקל ל-400 מיליון שקל.
דיון משרד האוצר, צילום: משרד האוצר
בישיבה בה השתתפו נציגי קרנות הון סיכון ישראליות וזרות, משקיעים מוסדיים, נציגי חברות ושחקנים מרכזיים באקוסיסטם, הוצג בפני השר ובכיריי המשרד מידע עדכני ונתונים על מצב החברות והתעשייה והביקוש הקיים למענה מהיר, שהתווספו למידע שהוצג בפניו בימים האחרונים לרבות תוצאות סקר עליו השיבו מאות חברות ובו פירטו את האתגרים הניצבים בפניהם בימים אלו, וביניהן אופק שרידות החברות (Runway).
בעקבות המידע, הניתוחים הכלכליים וההמלצות המקצועיות שהוצגו בפני השר וצמרת משרד האוצר, קיבל השר את המלצת הגורמים המקצועיים להגדלת המענה המיידי למקורות מימון לתעשיית ההייטק. שר האוצר הורה להגדיל את תקצוב הערוץ המהיר לחברות הזנק בעלות Runway קצר, שהושק השבוע על ידי רשות החדשנות כמענה למלחמת חרבות ברזל, מ-100 מיליון שקל ל-400 מיליון שקל, ובכך לתת מענה מהיר ומיידי לסטארטאפים ישראלים המתמודדים עם קושי בגיוס סבב הון לגישור ממשקיעיהן הקיימים בעת הלחימה.
- ההייטק הישראלי גדל באירופה: מעל 30 אלף עובדים וצמיחה שנתית של 4.8%
- מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כל זאת, כצעד ראשון בסדרת צעדים קצרי וארוכי טווח שהדרגים המקצועיים במשרד מגבשים יחד עם רשות החדשנות, ותוך התייעצות רציפה ותיאום עם תעשיית ההייטק. המהלך מגיע אחרי לא מעט ביקורות שנשמעו נגד משרד האוצר בזמן המלחמה - הביקורת של משרד הכלכלה בראשות השר ניר ברקת בנוגע למתווה הפיצויים, בטענה שמרד האוצר מציג מתווה המנותק מן השטח ורואה את המצב "בעיניים גזבריות ולא בעיניים עסקיות".
- 6.רמי 19/11/2023 15:31הגב לתגובה זוהצרכים גדולים ומצד שני חלק גדול מהחברות המתחילות לא מצליחות והכסףיורד לטמיון. מי יתקע לנו כף שמתוך ה 400 מיליון שח' ילכו לאיבוד 300 ? מה החברות אמורות לתת בתמורה למענק ?
- 5.כלכלן 30/10/2023 13:28הגב לתגובה זופתאום הם זקוקים למדינה אחרי שטינפו עליה והעבירו כספים לחו"ל ????
- 4.משקיע 29/10/2023 08:49הגב לתגובה זוזה מה שחשוב בזמן מלחמה? הרי ברור ש 80% מהם לא מתרומים לכדי כלום וזה בימים שבשגרה. אסור ששקל אחד מכספי משלמי המיסים ילך לסטאראפים בזמן שיש עסקים אמיתיים עם צרכים אמיתיים. ועל קרנות הון סיכון אני לא מדבר,שומר נפשו ירחק
- 3.מחלק כספים כאיל הוא ווורן באפט, ותכל'ס אין לו שקל אחד (ל"ת)שירי 26/10/2023 16:17הגב לתגובה זו
- 2.חרעי חפני לונגרוף והכת ההזוייה-ביחד ננצח בביזה. (ל"ת)נכהצ 26/10/2023 07:57הגב לתגובה זו
- 1.אלוןבלון 25/10/2023 12:43הגב לתגובה זותזרימו כסף לחברות. עכשיו נתחיל תהליך ביורקרטי ? העיקר המשכורת דופקת
יואב שפרינגר וגלעד עזרא, מייסדים Apptor.ai צילום פרטיאין לנו מתחרים- הדרך להתחרות זה אם הלקוחות יתחילו לפתח את המוצר בעצמם
שיחה עם יואב שפרינגר- המנכ"ל ושותף מייסד של Apptor.ai
ספר בקצרה על עצמך:
אני במקור מבית חנן בצפון. בצבא שירתי ב-8200, שם גם פגשתי את השותף שלי, גלעד עזרא, ובזמן השירות, עבדנו על פיתוח מודלים של פרדיקציה לצבא כדי לזהות התנהגויות, אבל הרעיון זה להתעסק ב-predictable AI. אחרי הצבא הייתי בפלייטיקה בעולמות ה-AI retention. את הסטארטאפ הקמנו במהלך המלחמה, והתחלנו לרוץ איתו ממש תוך כדי המילואים.
ספר על החברה ומניין בא הרעיון?
אלו דברים דומים שעשינו בצבא. חיפשנו איפה אפשר למקסם את מה שעשינו בצבא ולהשליך על שוק, שהוא ממש בלו אושן עבורנו ואין חברה שעושה משהו דומה. תעשיית ה- direct sales, שהיא מאוד אמריקאית ואנחנו בנינו כמה מודלים של פרדיקציה שעוזרים לחברות direct sales לייצר תקשורת טובה יותר עם הלקוחות שלהן. המודלים מזהים טוב יותר מה הלקוח רוצה לקנות, מה המוצר שכדאי להציע לו ומתי יספיק לקנות, כאשר המטרה היא לטרגט בצורה טובה יותר את הלקוחות דרך המודלים שאנחנו מריצים. זה דומה לאי קומרס אבל יש הבדלים כי דרך המכירה בחברות direct sales היא שונה מעט, ואותן חברות רואות את עצמן כתעשייה נפרדת. למשל הרבהלייף היא לקוחה שלנו, ואם ספורה מבחינים שאני עובד איתם, הם יחשבו "מעולה, חברה דומה לנו." לעומת זאת, אם הרבהלייף היו רואים שאני עובד עם ספורה הם היו חושבים שזה אי קומרס. בשנה אחת הגענו ללקוחות וחברות כמו הרבהלייף, שופ דוט קום, It works! Global ו-Immunotec.
אופן המכירה ב-direct sales זה דרך מפיצים שהם המשווקים את המוצרים של החברה. עד שאנחנו הופענו, כל החברות הללו היו בונות על המפיצים לעשות את עבודת השיווק והמכירות והכל היה קורה דרכם בלי ערוצים נוספים. המפיצים מביאים לקוחות והם מדברים עם לקוחות וכדומה. מה שקורה בפועל זה שמאחר וכיום יש עוד הרבה אלטרנטיבות לעשות הכנסה מ-gig economy ובגלל התחרות הרבה בשוק, אז המודל לפיו הם בונים רק על המפיצים כבר לא עובד. מה שאנחנו מביאים לשולחן זה שאנחנו מייצרים מודלים של פרדיקציה שעושים את הכל באופן אוטומטי, את ה-retention, ההמלצות על מוצרים כאשר אנחנו יודעים לזהות מה כל לקוח יקנה ומתי והחברות כבר לא צריכות לבנות על המפיצים אלא אנחנו עושים את זה בשבילם, הכל כבר הופך לאוטומטי.
מתי הוקמה וכמה עובדים?
קמנו ביולי 2024, אנחנו 10 עובדים, הרוב בישראל ואחת ביוטה.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מי המשקיעים?
זוהר גילון, יובל בר-גיל, ניר גרינברג, רן שריג, אפי כהן ועוד
