בורסה מסחר ירידות
צילום: Getty images Israel
דעה

משקיעים זרים ומלחמה - זה לא הולך ביחד; פרמיית הסיכון של ישראל תעלה

ארז ליבנה | (5)

הדיווחים מזעזעים והופכים את הבטן. יש כאלה שכבר משווים, וכנראה בצדק, את האירוע למלחמת יום כיפור, בבחינת מחדל שמחת תורה. קשה לתאר את מלוא המפלה הצבאית שאותה הנחילו הארגונים הצבאיים הפלסטיניים לישראל, שהצליחו להשתלט על מחנות צבאיים, קיבוצים, ערים ותחנות משטרה, לרצוח באזרחנו ולחטוף תושבים לעזה. צה"ל הכריז על מעבר לכוננות מלחמה והודיע על גיוס כוחות מילואים נרחב, תוך כדי תקיפה ברצועה. הבעיה היא שככל שאירוע זה נמשך, הוא מעלה שאלות ביטחוניות, אבל גם עבור משקיעים וחברות בינ"ל.

חברות בינלאומיות רוצות הקלות מס, הטבות כלכליות ובראש וראשונה - ביטחון. להשקיע בשטח ישראל כשהיא לא הצליחה לשמור על השטח בדרומה זה מבחינתם עלייה בסיכון. להשקיע במפעלים בעוטף עזה ושדרות זה בכלל סיכון עצום. ומשקיעים פיננסים? אלו מאז ומתמיד העריכו פרמיית סיכון בגלל המצב הביטחוני בארץ, אבל האירוע הזה מגדיל את רמת הסיכון - לעכשיו ובכלל.   

הבורסה המקומית לרוב אינה מתרגשת ממבצעים צבאיים ברצועה, בגדה או אפילו בלבנון. במלחמת לבנון השנייה, שהייתה מהארוכות בהיסטוריה המודרנית, הייתה ירידה של 8% במדד ת"א 25. אבל התיקון החל כבר בסוף הלחימה. ב-2014, בסוף צוק איתן, מדד ת"א25 עלה ב-1%. אז בדרך כלל, יש ירידונת וחוזרים לשגרה, כאשר הסוחרים מברישים את המבצע כמכה קלה בכנף ועושים כמאמר השוטר בתוכנית סאות' פארק: "אין מה לראות פה, תתקדמו". אז הם צדקו. 

אבל הפעם יש תחושה אחרת. יש תחושה שזה לא הולך להיות עוד מבצע, אלא מהלך ארוך, שיצריך התבוססות בבוץ העזתי, כך שכנראה יהיה יותר נכון להשוות את המצב הנוכחי לתחילת המאה, לימי האינתיפאדה השנייה ובועת הדוט.קום שהתפוצצה והביאה לירידות משמעותיות בכל המדדים בעולם. בין ספטמבר 2000 לינואר 2003, מדד ת"א25 ירד ביותר מ-40%, מרמה של כ-550 נק' לרמה של קרוב ל-300, כשברחובות היו יותר מ-1,000 הרוגים והשוק בארה"ב רעד. אבל יש השקה כמעט מוחלטת למדדים בוול סטריט, בשל התלות שלנו בכלכלה האמריקאית ובעיקר בכסף שמגיע בצורות השקעה.

אז לא צריך להיות גאון בורסה או כלכלן, כדי להבין שצפוי יום קשה. השאלה היא רק כמה. גודל הנפילה כגודל הבשורות השחורות, ייתכן ולא מן הנמנע, שמפסקים טכניים הולכים לעצור את המסחר, כשמנגד מניות חברות הביטחון, בהן אלביט ודומותיה יחוו זריקת עידוד בשבועות והחודשים הקרובים – כי בשבילם, מלחמה זה טוב לעסקים. ,

אז נכון לכרגע, למרות ההאטה בחודשים האחרונים, המדדים בוול סטריט דווקא תיקנו יפה מתחילת השנה. והבורסה המקומית? על גלי השסע החברתי וההאטה בהייטק, מדד ת"א 35 עלה בפחות מ-2% ב-2023. המצב הנוכחי לא מוסיף לביטחון המשקיעים. 

אבל יש 2 בעיות אקוטיות יותר. אם את המהפכה המשפטית המשקיעים עוד הברישו הצידה, אי יכולת לשמור על מרחב טריטוריאלי ואובדן ריבונות, גם אם זמני, הוא כבר מקור לדאגה אמיתית. כזו שחורגת בהרבה מעוטף עזה או מדיון חוקתי. נניח ואתם ראשי אינטל ואתם מרחיבים את המפעל בקרית גת, עכשיו עוברת לכם בראש השאלה, מה אם מחר ישראל לא תוכל להגן על האינטרסים שלנו – מה אם מחר ייכנסו חמושים ויתחילו לערוף ראשים בתוך המפעל של אינטל?

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

כרגע, ישנה האטה משמעותית בזרימת הכסף להייטק המקומי, בעיקר בגלל הריבית ומחנקי המימון, אבל אם ישראל לא תוכל להוכיח סוברייניות לאורך זמן בגבולותיה, כולל בלבנון, זו כבר עלולה להפוך למגמה אחרת לחלוטין, שיכולה להאיץ את ייבוש ההייטק המקומי ולבריחת מוחות וטאלנטים לשווקים אחרים ובטוחים יותר.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    יותם 08/10/2023 09:43
    הגב לתגובה זו
    ממשלה רשלנית זבל וחרדים שבוזזים את הקופה הציבורית
  • 3.
    יש סיכוי גבוה שגנץ ולפיד יצטרפו.ועכשו חכים בליכוד. 08/10/2023 08:12
    הגב לתגובה זו
    יש סיכוי גבוה שגנץ ולפיד יצטרפו.ועכשו חכים בליכוד.יבינו את הנזק שגרמה הרפורמה המישפטית.ולכן.יודיעו שיותר לא יתמכו ברפורמה בלי הסכמה
  • Robin Hood 08/10/2023 09:13
    הגב לתגובה זו
    בטח חושב עכשיו איך למרוח את הציבור עם הפצצות בניינים ריקים ואת מי להאשים
  • 2.
    נתניהו הוא הנכס הגדול ביותר של הערבים. מחסל את ישראל מבפנים (ל"ת)
    נסראללה 08/10/2023 08:06
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שלי 08/10/2023 07:43
    הגב לתגובה זו
    כתבה ממצה
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?