"ישראל במקום ה-7 בעולם ב-AI, וביחס לגודל האוכלוסיה אנחנו במקום ה-2 בעולם"
המשבר בהייטק נותן את אותותיו בשנה האחרונה בארץ ובעולם, אבל מה יהיה בעוד כמה שנים? עם המשבר הזה צריכה להתמודד רשות החדשנות - הגוף הממשלתי שממונה על האצת ההתפתחות בהייטק הישראלי. העבודה שעושים שם היא כלפי פנים וכלפי חוץ כשהגוף מכין חבילות ותמריצים במטרה לדחוף להקמת חברות טכנולוגיות בישראל. בנוסף, גל ה-AI ששוטף את העולם נוגע כמעט בכל תחום בתעשיית הייטק, ויש צורך לוודא שישראל לא נשארת מאחור. על המדיניות והאסטרטגיה של המדינה בתחום ה-AI הגיע לדבר בוועידה הכלכלית של ביזפורטל, ד"ר זיו קציר, ראש התכנית לבינה מלאכותית ברשות החדשנות.
ד"ר זיו קציר. צילום: שלומי יוסף
עד כמה מעמדה של ישראל בתחום הבינה המלאכותית חשוב?
"אנחנו ממוקמים לא רע ובעמדת זינוק מצוינת ביחס לעולם. על פי הנתונים של הבריטים, אנחנו מקום 7 בעולם. בראש הטבלה עומדות ארה"ב וסין שיש להן כמויות אין סופיות של משאבים ואנשים. אחריהן קנדה ובריטניה עם תשתיות של מאות שנות מחקר אקדמי. אז מקום 7 זה לא רע בכלל. אבל יותר מזה - כאשר עושים נרמול לגודל אוכלוסיה אנחנו במקום ה-2 בעולם, שניים רק לארה"ב. זה נובע בעצם מהחוזקות ומהחלשות הטבעיים שלנו - אנחנו מאוד טובים בלהוציא ידע אקדמי למסחור, מאוד מרשימים בפאנלים בינלאומיים. אלה דברים חשובים בתחום של בינה מלאכותית בגלל שהקשרים שאנחנו יוצרים יעזרו לנו ליזום קשרים בין אנשים מדיסציפלינות שונות - וזה חשוב כי אנחנו רוצים לראות את הבינה המלאכותית במגוון תחומים: בחינוך, בתחבורה, באנרגיה ובכל תחום אחר".
"כל אחד מאתנו משתמש באפליקציות שונות ורבים מאתנו כבר משתמשים באפליקציות מבוססות בינה מלאכותית - ולדעתי, הקצב בו התחום יתפוס תאוצה יגבר. אז השאלה היא איך אנחנו כמדינה שומרים על מעמדו המוביל בתחום של בינה מלאכותית.
"יודעים שההייטק הישראלי יושב סביב 3-4 צירים מרכזיים: סייבר, פינטק, תוכנה לארגונים ועוד כמה תחומים נוספים", מוסיף קציר, "אנחנו רוצים לראות גיוון ובפרט יותר שימוש בבינה מלאכותית - יש לה יכולת לפתור בעיות סבוכות בכל תחום ואנחנו רוצים לראות את זה ואנחנו רואים את זה. בניתוח שעשינו לאחרונה ראינו שיש בישראל כ-2200 חברות שמשתמשות בבינה מלאכותית. לא לוקחות משהו מוכן ומוסיפות אבקה מלמעלה, אלא משתמשות בו באמת עם מחקר ופיתוח עמוק ויסודי".
איפה עוד הבינה המלאכותית יכולה לתרום לישראל?
"הדבר השני שאנחנו עוסקים בו הוא הטמעה במגזר הציבורי. לצד הרצון לראות חברות הזנק גדלות בתחומים שונים ומגוונים מביאות ערך כלכלי, אנחנו רוצים לראות גם ערך חברתי. בבינה המלאכותית יש פוטנציאל לצמצם פערים בחינוך, לפתור בעיות אנרגיה ומערכות אנרגיה סבוכות ואפילו לעשות שירותי רופאה טובים יותר, זולים ונגישים יותר. אנחנו רוצים לראות איך אנחנו משפרים את השירות שהממשלה נותנת לאזרחיה ומקבלת החלטות בצורה טובה יותר, אבל זה הדבר שמן הסתם רק הממשלה יכולה לעשות והמגזר הפרטי לעולם לא יעשה".
"הדבר האחרון הוא רגולציה", מוסיף קציר, "מי מכם שעקב אחרי העיתונות יודע שיש דיון מאוד ער בשאלה האם ובאיזה אופן צריך להחיל רגולציה על הטכנולוגיה של בינה מלאכותית, אבל זה מורכב. בצד אחד יש מי שאומר שצריך רגולציה קשוחה לפני שהסוסים יברחו מהאורווה. בצד השני אומרים שצריך לתת לתחום לצמוח בחופשיות. מבחינתנו, אנחנו מדינת חוק. יש תשתית חוקית שאומרת איך ומה אפשר להכניס לבית הספר ומה יכול לעלות לכביש. יש תשתית חוקית לפרטיות ולסייבר. כאשר נראה שהבינה המלאכותית יוצרת הפרה של זכויות אדם או מושפעת מהשפעות זרות, ניכנס ונדע לטפל בזהירות מבלי לדכא את החדשנות".
מה אתם עושים בכדי לקדם את התחום? "אנחנו עובדים בפעימות - התכנית תוקצבה עד כה במיליארד שקל בשתי פעימות של חצי מיליארד, ולא מן הנמנע שתהיה פעימה נוספת בעוד חצי שנה", אומר קציר, "אנחנו נוגעים בכל היסודות שדורשים התערבות ממשלתית החל מהון אנושי באקדמיה ועד תשתיות מחשוב - בסוף אם אתה רוצה לאמן מודל גדול, צריך תשתית חישובית גדולה מאוד". "כמובן שיש גם עיסוק במודלי השפה הטבעית, בכלל בשפה טבעית עברית וערבית. מאוד כיף לדבר עם מנוע שיחתי כזה או אחר באנגלית ולקבל תשובות נפלאות אבל כששואלים בעברית מקבלים תשובות עקומות. יש 15 מיליון דוברי עברית בישראל ואם לא נעזור לזה לקרות זה לא יקרה מעצמו, לכן אנו עוסקים בזה המון". "נתונים ונגישות לנתונים - נתונים שהם תמטיים כמו בעולם החקלאות או התחבורה וכלה בכל החסמים שעובדים סביב הנתונים. אנחנו רוצים להשתמש בבינה המלאכותית גם כדי שתוכל לעזור לנו לעבד את הנתונים אבל גם בכדי להנגיש אותם לכל מי שצריך. ושוב, העיסוק ברגולציה ואתיקה, דרך הגשמת הפוטנציאל במגזר הציבורי וכמובן סיוע בגיוון ההייטק הישראלי בעזרת הכנסה של בינה מלאכותית לתחומי התעשייה שבהם זה לא קורה בכוחות עצמו". "בסופו של דבר, תהיה לנו תכנית הוליסטית מתוקצבת בשותפות של כל גופי הממשלה הרלוונטיים. בבסיס יושבים כל גופי הממשלה שעוסקים במו"פ כמו רשות החדשנות, מפא"ת ומשרד המדע בתחום המחקר היישומי, ות"ת מל"ג וכן מערך הדיגיטל הלאומי. ואת כולם מדביק משרד האוצר שתורם את הכסף הנדרש. כמובן שגם משרד החוץ ועוד שורה ארוכה של משרדים ורשויות נוספות שבאים ליישם בינה מלאכותית בתוך עצמם". איך תסכם במשפט את הגישה שלכם להטמעת הבינה המלאכותית בישראל? "תכנית שעובדת על שותפות שנוגעת בכל רכיבי הליבה שבהם הממשלה צריכה להיות מעורבת. מתוקצבת היטב, שיצאה לדרך לפני שנתיים. נמשיך ונעשה".
- 4.טל 06/09/2023 06:27הגב לתגובה זודוחפים שטויותצעל ה"מהפכה" המשפטית
- 3.טל 06/09/2023 06:22הגב לתגובה זובהרב מיארה ואת חיות בבינה מלאכותית?
- 2.מושיקו 06/09/2023 01:55הגב לתגובה זובינה מלאכותית כבר כאן ומאחורינו, וכנראה הפסדנו במירוץ אבל ממשיכים לטפוח על השכם.. ההשקעות צריכות להיות בדבר הבא
- 1.רן 05/09/2023 23:30הגב לתגובה זוסיסמאות אין לך כלום להציע !
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות
ג'י סיטי רכשה 7.7% ממניות סיטיקון בפרמיה של 36% על המחיר בשוק ותפרסם הצעת רכש מלאה; המניה קפצה ביום ההודעה אך נפלה ב-11% לאחר שחברת הדירוג מעלות הכניסה את החברה למעקב עם השלכות שליליות בשל חשש לעלייה במינוף ולשחיקה בפרופיל הפיננסי
ביום שני הודיעה ג'י סיטי ג'י סיטי 2% , שבשליטת חיים כצמן, על רכישת 7.7% ממניות הבת הפינית סיטיקון (Citycon), תמורת 56.75 מיליון אירו במחיר של 4 אירו למניה, פרמיה של כ-36% על המחיר בשוק ערב ההצעה (ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות). בעקבות העסקה עלתה אחזקתה ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל בעלי המניות במחיר שלא יפחת מהמחיר ששולם. היקף העסקה הפוטנציאלי, אם תתקבל ותושלם במלואה, נאמד בכ-312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל).
ג'י סיטי ציינה בדיווח כי הרכישה משקפת דיסקאונט של 44% על ההון העצמי של סיטיקון, וכי היא צפויה להביא לגידול של כ-171 מיליון שקל בהון העצמי שלה ולשיפור ב-FFO, עם "השפעה זניחה על שיעור המינוף" והמשקיעים הריעו. ביום ההודעה קפצה המניה בכ־7%, אך עד סוף השבוע חזרה לאחור, כאשר היא נופלת בכ-11% ביום המסחר האחרון אל מתחת למחיר שבו נסחרה לפני ההודעה. הירידות הגיעו זמן קצר לאחר שחברת הדירוג מעלות (S&P) הכניסה את דירוגי החברה לרשימת מעקב עם השלכות שליליות. אגרות החוב של החברה סיימו גם הן בירידות, ובלטה לשלילה סדרה יד' ג'י סיטי אגח יד 0% שירדה ביותר מ-8%.
מתוך הדוח של מעלות
בין דיסקאונט להזדמנות ומה רואה השוק
מהלך הרכישה יצר ניגוד מעניין. מצד אחד, ג'י סיטי רכשה מניות מתחת לשווי בספרים, מהלך שמחזק את ההחזקה החשבונאית ויוצר "תחתית" (לפחות זמנית) למחיר המניה של סיטיקון, שעלתה בכ-35% ונסחרת קרוב למחיר ההצעה. מהצד השני, העסקה בוצעה בפרמיה של יותר מ-35% על מחיר השוק ערב העסקה, כלומר, החברה שילמה הרבה יותר ממה שהשוק חושב ששווה הנכס, בטענה שהיא מכירה את שווי הנדל"ן טוב ממנו.
בפועל, המהלך הקפיץ את השווי של אחזקת ג'י סיטי בסיטיקון באופן חשבונאי, אך זהו שיפור שמבוסס על השערוך הפנימי של המניה, לא על תזרים או מכירה בפועל. השוק, לעומת זאת, עדיין מעריך את הנכסים בזהירות רבה, כאשר מניית סיטיקון נסחרת קצת מתחת ל-4 אירו, כמעט אותו מחיר כמו הצעת הרכש, מה שמעיד על ספקנות בנוגע לשווי האמיתי של הנכסים.
- ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות
- ג'י סיטי: ה-NOI עלה ב-7.3%, ה-FFO מהנדל"ן המניב עלה ב-24.7% ל-116 מיליון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הודעת הדירוג: מינוף גבוה ושחיקה בפרופיל הפיננסי
שלושה ימים לאחר ההודעה, מעלות עדכנה כי דירוג ג'י סיטי וסדרות האג"ח שלה הוכנסו למעקב (CreditWatch) עם השלכות שליליות, בשל חוסר ודאות סביב היקף ההיענות להצעת הרכש והשלכותיה על הנזילות ועל הסיכון הפיננסי. בדוח נכתב כי אם ההצעה תמומש במלואה, יחס המינוף (חוב להון עצמי מתואם) עלול לעלות לרמה של 70%-75%, בניגוד למהלכים שעשתה לאחרונה החברה כדי להוריד את המינוף, רמה שתשקף "שחיקה בפרופיל הפיננסי של החברה".
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהיום בבורסה: על נייס והשבבים - והאם אייסיאל תתקן?
הדירוג של S&P, התיקון בוול סטריט ביום שישי, הבעיה הגדולה של חברות התוכנה ומה יקרה במניות הארביטראז'? וגם - עונת הדוחות מעלה הילוך - מי צפויות לדווח?
השבוע הקודם ננעל במחזור ענק של כ-13.4 מיליארד שקל השני בגובהו אי פעם, שלב הנעילה (החדש) רשם מחזור של כ-9.4 מיליארד שקל על רקע עדכון המדדים החצי-שנתי. במסגרת העדכון הצטרפו למדד ת״א-35 מניות מגדל ביטוח מגדל ביטוח 0% ונקסט ויז׳ן נקסט ויז'ן 2.85% , בעוד שמניות החברה לישראל חברה לישראל 0% ואנרג׳יאן אנרג'יאן -0.15% הועברו למדד ת״א-90. המהלך גרם לתנודתיות גדולה במיוחד בשתי האחרונות, בעיקר לאחר הצניחה במניית איי.סי.אל איי.סי.אל 2.34% ובמניית בעלת השליטה בה - החברה לישראל - בעקבות הפשרה עם המדינה סביב זיכיון ים המלח. הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה, גם היום אייסיאל תעמוד במוקד לאחר שהשוק יאכל מחדש את השפעות ההתפתחויות על הרווחיות הליבתית שלה.
בצל המחזור החריג, חמישי סגר שלילי: ת"א 35 ירד ב-0.45% ות"א 90 איבד 1.1%. עם זאת, מגזר הפיננסים היה חיובי כשמדדי הבנקים והביטוח עלו ב-1.1% כל אחד בעוד שמדד הנדל"ן ירד ב-1.3% ומדד הנפט והגז עלה קלות ב-0.3%.
בסיכום שבועי - שבוע המסחר הראשון של נובמבר נפתח חיובי, בהמשך לסנטימנט האופטימי של החודש שעבר, על רקע ההתקדמות בהסכם הפסקת האש והציפיות להפחתת ריבית בהחלטת בנק ישראל הקרובה. מדדי המניות המובילים סיימו את השבוע בעליות - ת״א 35 עלה בכ-1.9% ת״א 125 הוסיף כ-1.5%. מגזר הביטוח בלט עם זינוק של כ-8.3%, ת״א נפט וגז התחזק בכ-3.7%, והבנקים עלו כ-1%, זה למרות הצהרה של שר האוצר סמוטריץ' על בחינת מס ייעודי על רווחי הבנקים אמירה שגרמה להכבדה על מניות הבנקים בסוף השבוע - "לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"בעוד בוול סטריט כבר מסכמים ביצועים של סקטורים בתל אביב עונת הדוחות רק בתחילתה. בשבוע שעבר זכורים לנו דוחות טבע 0.24% ו- נובה 17.97% שהתוצאות שלהן גרמו לתנודתיות גבוהה, טבע לכיוון מעלה עם עקיפה של הציפיות ועדכון תחזית, נובה עם ביצועים קצת מעל הציפיות ותחזית שמרנית שדרדרו את המניה. גם השבוע מצפים לנו דוחות בעיקר מסקטורי האנרגיה מתחדשת, שבבים ו-IT. מהחברות שדיווחו על מועד הגשת התוצאות ניתן לצפות לדוחות של החברות הבאות:
- איי.סי.אל נפלה 15%, חברה לישראל איבדה 14%; מחזור המסחר - 13.4 מיליארד שקל
- היום של טבע, ומה עוד קרה בבורסה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מחר: משק אנרגיה, טאואר, קמטק, נקסטויז'ן, קופיוג'ן ולייבפרסון,
בשלישי - אלעל, הבורסה, בזק, אמות, וברייסנוויי.
ברביעי - אייסיאל, אנלייט, אנרג'יקס, תורפז, מבנה, פריון, מטריקס, גילת ולוינשטיין
בחמישי ידווחו נייס וספיינס.
המניות הדואליות עם פער ארביטראז' שלילי של 0.4%. בשלב מסוים בשישי זה כבר היה במינוס 1%, אבל בשעות האחרונות של המסחר היה תיקון למעלה. מניית נייס 2.11% צפויה לרדת בכ-3%, כשהחשש מה-AI רק הולך וגדל. נייס ירדה מתחילת השנה ב-27% ואיבדה בחמש שנים - 50%. היא נסחרת על פי קונסנזוס האנליסטים במכפיל רווח של 10 לשנה הנוכחית ומכפיל רווח של 9 לשנה הבאה. אין הרבה חברות תוכנה צומחות שנסחרות במכפילי רווח כאלו, וגם לא היה בעבר.
