אנלייט מפעילה השבוע מסחרית שלושה פרויקטים - אחד מהם הוא אגירה
מדובר על שדה ניצן בארץ (23 מגה וואט ויכולת אגירה של 40 מגה וואט), פרויקט ACDC בהונגריה (26 מגה וואט) ובתחילת השבוע השיקה את Apex Solar בארה"ב - בהספק של 105 מגה וואט; יצוין כי בדוחות לפני שבועיים החברה נאלצה להוריד תחזיות, והמניה משלימה ירידה של 25% בתוך 12 חודשים
חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט אנלייט אנרגיה 1.05% השלימה את ההפעלה המסחרית של פרויקט "שדה ניצן", בהספק 23 מגה וואט סולארי ויכולת אגירה של 40 מגה וואט-שעה אגירה. שדה ניצן, שהחל למכור חשמל לרשת ביום 2 באוגוסט, הינו הפרויקט הסולארי משולב אגירה הגדול ביותר בישראל כיום. בנוסף, מדווחת אנלייט על הפעלה מסחרית של 'ACDC', פרויקט סולארי בהספק של 26 מגה וואט בהונגריה. ובתחילת השבוע היא השיקה את Apex Solar בארה"ב, עם הספק של 105 מגה וואט - ומתכננת להקים פרויקטים נוספים.
הפרויקט בשדה ניצן הינו חלק מצבר מתקני ייצור משולב אגירת אנרגיה, בעל הספק כולל של 248 מגה וואט סולארי ו-474 מגה וואט שעה אגירה. שאר הצבר צפוי להיות מחובר באופן הדרגתי לרשת החשמל עד לסוף המחצית הראשונה של 2024. סך ההכנסות מצבר זה צפוי להסתכם ב- 35-36 מיליון דולר (130-133 מיליון שקל) בשנת הפעילות הראשונה, וה- EBITDA לשנת הפעילות הראשונה צפוי להיות 25-26 מיליון דולר (93-96 מיליון שקל).
פרויקט שדה ניצן ישתלב במערך אספקת החשמל של אנלייט בהמשך לזכייתה של אנלייט ברישיון מספק, המאפשר לה על פי הרגולציה החדשה בתחום, לספק חשמל ישירות ללקוחות קצה. לאחרונה חתמה אנלייט על הסכמי מכירת חשמל עם חברת אמדוקס וחברת סודהסטרים מקבוצת פפסיקו העולמית, אשר יהנו מהחשמל הירוק שייוצר במתקני החברה, במחיר נמוך מתעריף הייצור במשק. מכירת החשמל במתווה זה תתאפשר בישראל החל מינואר 2024.
בנוסף, מעדכנת אנלייט על הפעלתו המסחרית של הפרויקט הסולארי ACDC בהונגריה בהספק של 26 מגה וואט. מלוא החשמל המיוצר בפרויקט יימכר על בסיס הסכם PPA צמוד מדד למשך 15 שנים. פרויקט ACDC צפוי לייצר הכנסות בסך 2 מיליון דולר (7-8 מיליון שקל) בשנת הפעילות הראשונה. הפרויקט הינו חלק מפורטפוליו הולך וגדל של אנלייט בהונגריה, הכולל את צבר Attila, בהספק מצרפי של 57 מגה וואט, שכבר מחובר לרשת החשמל ומייצר הכנסות החל משנת 2019, ופרויקט Tapolca בהספק של 60 מגה וואט המצוי בהקמה.
- אנלייט השלימה עסקת שותפות מס בכ-150 מיליון דולר לפרויקט בארה"ב
- אנלייט סוגרת מימון של 340 מיליון דולר לפרויקט Roadrunner באריזונה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף לפרויקט עליו דיווחה היום, דיווחה החברה בתחילת השבוע על הפעלה מסחרית מלאה של פרויקט Apex Solar בארה"ב בהספק 105 מגה וואט. Apex Solar הינו הפרויקט הראשון של אנלייט בארה"ב שמגיע להפעלה מסחרית, וצפוי לייצר הכנסות חשמל של 12 מיליון דולר ו-EBITDA של 8 מיליון דולר בשנת ההפעלה הראשונה. פרויקט Apex Solar צפו להכפיל את היקף היצור הסולארי במדינת מונטנה ולספק חשמל ירוק השווה ערך לצריכה השנתית המלאה של 13,500 משקי בית. מלוא החשמל המיוצר בפרויקט יימכר לחברת היוטיליטי Northwestern Energy, ספקית החשמל הגדולה במדינת מונטנה, תחת חוזה PPA לתקופה של 20 שנים.
גלעד יעבץ, מנכ"ל אנלייט: "אנו שמחים לראות את פרויקט Apex Solar מגיע להפעלה מסחרית בהתאם ללו"ז ולתקציב המקורי. Apex Solar הינו הפרויקט הראשון מבין רבים שאנו צופים להקים בארה"ב, כחלק מאסטרטגיית הפעילות במבנה של Greenfield Development."
לפני כשבועיים פרסמה אנלייט את דוחותיה הכספיים לרבעון השני ואמנם עקפה את תחזיות האנליסטים אך מנגד הורידה את תחזית ההכנסות מ-290-300 מיליון דולר ל-265-275 מיליון דולר.
- חברת בת של גיקס קונה חברה בתחום הקוונטים והמניה מזנקת
- האם הירידות באיי.סי.אל מוצדקות או שמדובר בתגובת יתר?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלו המניות שיזכו לביקושים והיצעים בשל עדכון המדדים
כתגובה לדוחות אמר מנכ"ל החברה, גלעד יעבץ: "ההתקדמות המשמעותית שביצענו ברבעון האחרון בפורטפוליו הבשל, מהווה אינדיקציה חזקה ליכולתנו לייצר צמיחה עקבית ומהירה. 150 מגה וואט יצור ו-40 מגה וואט/שעה אגירה הגיעו להפעלה מסחרית, לרבות פרויקט האגירה הראשון של החברה."
מניית אנלייט משלימה ירידה של 11% מתחילת השנה (ירידה של 25% במהלך 12 החודשים האחרונים) והיא נסחרת במחיר של 63 שקלים ולפי שווי שוק של 7.4 מיליארד שקל.
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%
ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה
ג’י סיטי ג'י סיטי 6.75% , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה, פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.
בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO, "עם השפעה זניחה על המינוף” ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.
מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.
מה המספרים מספרים
מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch) עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.
- הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים
- ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.
אלעד אהרונסון מנכל איי סי אל; קרדיט: נטלי כהן קדושהאם הירידות באיי.סי.אל מוצדקות או שמדובר בתגובת יתר?
המניה נפלה אחרי שהחברה סיכמה עם האוצר על העברת נכסי הזיכיון בים המלח למדינה בתמורה לכ-3 מיליארד דולר וביטלה את זכות הסירוב במכרז הבא, והמשקיעים שואלים האם זו תגובת יתר, או ירידה מוצדקת?
מניית איי.סי.אל איי.סי.אל 1.14% צנחה בשבוע שעבר בכ-15% ברקע הדיווח על מזכר ההבנות שנחתם בינה לבין משרד האוצר בנוגע לזיכיון ים המלח, אחד הנכסים המרכזיים וההיסטוריים של החברה. ההודעה, שנועדה להסדיר את סיום הזיכיון בשנת 2030, התקבלה בשוק כאילו מדובר במהלך של “מכירת ליבה” או ויתור על מנוע רווח מהותי, אך מאחורי הכותרת מסתתרת עסקה מורכבת יותר, שכוללת הסכמה רגולטורית שנועדה לייצר ודאות לשני הצדדים, ולמעשה לקבע את תנאי סיום הזיכיון ואת מתווה ההמשך לשנים הבאות.
התגובה החריפה במניה משקפת בעיקר בלבול של המשקיעים. לכאורה, אין כאן "מכירת פעילות ליבה" אלא סגירת חשבון היסטורית בין המדינה לבין חברת הכימיקלים לקראת תום הזיכיון בשנת 2030. מזכר ההבנות שפורסם קובע כי כלל נכסי הזיכיון יעברו למדינה עם סיומו, ואיי.סי.אל תקבל בתמורה 2.54 מיליארד דולר, ובתוספת החזר השקעות בפרויקט קציר המלח, הסכום הכולל צפוי להגיע לכ-3 מיליארד דולר. מדובר בסכום נמוך מהערכות המוקדמות, במה שהיה אחד המשקולות על המניה בשבוע שעבר, אך כזה שמעניק לשני הצדדים ודאות רגולטורית וכלכלית לשנים הקרובות.
על פי הדיווחים, באוצר ביקשו לשים סוף לחוסר הבהירות סביב הזיכיון ההיסטורי ולפתוח את הדרך למכרז חדש, אך נתקלו בזכות הסירוב שהייתה לאיי.סי.אל, סעיף שאפשר לה להשוות כל הצעה מתחרה ולזכות אוטומטית. הפתרון שנמצא היה שילוב של איום רגולטורי והידברות אינטנסיבית, כאשר האוצר אותת כי יפעל לבטל את הזכות הזו בחקיקה אם לא תושג הסכמה, בעוד שהחברה העדיפה להימנע מעימות משפטי מתמשך. התוצאה היא מזכר הבנות שמעניק לשני הצדדים מרחב תמרון, מצד אחד המדינה קיבלה ביטול רשמי של זכות הסירוב והסדרת הנכסים, ומצד שני החברה קיבעה שווי העברה ותמורה עתידית של כ־2.5 מיליארד דולר, בתוספת החזר על פרויקט קציר המלח.
החברה ויתרה בסופו של דבר על זכות הסירוב הראשונה שהייתה לה במכרז הבא, ותתמודד בו על פי תנאים זהים לשאר המתמודדים. במקביל, המדינה תבחן מנגנונים שיבטיחו את המשך פעילות תעשיות ההמשך של איי.סי.אל בישראל. המהלך הזה עשוי לגרום לחברה לשלם יותר בפועל ממה שהייתה יכולה לשלם במידה והייתה לה את האפשרות הזו. גם, על הנייר לחברות אחרות אין סיבה לגשת למרכז כזה שבו לחברה יש יתרון כה מהותי. כעת, המכרז צפוי להיעשות בתנאי שוק ולשקף את המחירים בשוק, אך עדיין יש כוכבית.
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- איי.סי.אל מזנקת - יצואנית האשלג העיקרית של קנדה סגרה את המכסה השנתית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפועל, איי.סי.אל שומרת על יתרון מבני: מערך הפקה ותפעול קיים, ידע הנדסי ומיומנויות מצטברות שיקשו על כל שחקן חדש לבנות פעילות חלופית. גם פרויקט קציר המלח, שבעבר הוגדר נטל כלכלי, מוסדר כך שהזכיין הבא ישא בעלויותיו, מה שמעלה את רף הכניסה במכרז הבא.
