אם מישהו היה מעריך לפני שנה שב-2023 יהיה משבר גדול על רקע רפורמה-מהפכה חוקתית בארץ ומחאה גדולה ברחובות כנראה שהייתם מגחכים, אבל גם אם הייתם סבורים שיש אפשרות לתרחיש כזה, אם הוא היה ממשיך ואומר לכם שבכל זאת הבורסה תעלה, כאן כבר הייתם נשברים ופורצים בצחוק גדול. משבר כה עמוק ובורסה עולה - זה לא הולך ביחד. 

הבורסה המקומית עלתה ב-5% מתחילת שנה למרות רפורמה-מהפכה-מחאה. אבל היא בתשואת חסר ביחס לעולם, כשבחודשים האחרונים הפער מצטמצם. העלייה במדד S&P 500 היא 16%, כלומר פער של כ-11% בין הבורסות, זה כבר היה קרוב ל-20%. האם הפער יצטמצם ובכלל - מה צפוי להיות בבורסה המקומית בחודשים הבאים? ריכזנו לכם את האירועים שישפיעו על הבורסה

1. הדירוג הקרוב - פיץ', הקטנה מבין סוכנויות הדירוג וכנראה שגם האמיצה ביותר,  הורידה לאחרונה במפתיע את דירוג האשראי של ארה"ב וצפויה לספק עוד בשבוע הקרוב דוח על ישראל. מצב החוב של ישראל בהחלט סביר, לעומת ארה"ב. שם הגיעו לתקרת החוב האפשרית - כ-32 טריליון דולר כשיחס חוב תוצר עולה על 100% והגירעון מתרחב לאזור ה-8%. אצלנו החוב באזור ה-60% מהתוצר וגם אם זה יעלה, אנחנו לא צפויים לחצות בזמן הקרוב את ה-70%. גם נתוני הגירעון בינתיים לא קשים מאוד.  ומכאן שעל בסיס הכלכלה נטו הדוח של פיץ' לא אמור להיות קשה.  

אלא שפיץ' מסתכל על המכלול, על כל מה שקורה מסביב. בסקירה לפני כשלושה חודשים הסבירו בפיץ' שהם רואים סיכון בשל המתח הפנימי החברתי והפוליטי בעקבות השינויים שהממשלה מקדמת במערכת המשפט. כלכלני פיץ' הסבירו אז שהחלטות ללא הסכמה רחבה, יעלו את המתח וישפיעו על דירוג האשראי.  פיץ' מדרגת את ישראל ב-A+ עם תחזית יציבה. היא יכולה לשנות את הדירוג עצמו ואת אופק-תחזית הדירוג. הערכות הן שהדוח עלול להיות קשה, אבל הדירוג לא ישתנה. אופק-תחזית הדירוג אולי כן.

• פנסיה במסלול S&P 500 - ההגנה שלא מדברים עליה
• "ה-S&P 500 יגיע ל-7,000 בסוף שנה"; מה התחזית ל-2026?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

פיץ' כמובן לא לבד. בחודשים הקרובים יעדכנו גם מודי'ס ו-S&P את הדוח שלהם על ישראל. הדוחות האלו יהיו מלווים באזהרות, אבל לא בטוח שבהורדת דירוג כי למרות הכל, הנתונים הכלכליים כאמור טובים. ועדיין - יש סיכוי להורדה בעיקר בשל החששות-חרדות קדימה. בכל מקרה, הורדת דירוג, אם תהיה, מבוטאת כבר בתמחור של אגרות החוב באופן משמעותי. כלומר, השוק מגלם פגיעה בדירוג האשראי של ישראל גם דרך מחירי אגרות החוב של ישראל.  אז כמובן שהורדת דירוג בפועל, תהפוך לעובדה מוגמרת וצפויה לה השלכה על מחירי האג"ח, אבל לא גדולה במיוחד ביחס למחירים כעת מכיוון שהן מבטאים פגיעה בדירוג.

2. הנגיד הבא - פרופ' אמיר ירון, אמור לסיים את תפקידו בעוד כשלושה חודשים. זהות המחליף חשובה מאוד לשווקים ולכלכלה המקומית. ירון יכול להמשיך-להאריך את הקדנציה, אבל סיכוי גבוה שהוא לא יישאר - נדמה שלא הנגיד ולא הממשלה רוצים בהמשך כהונתו. אולי מחוסר ברירה כי לא יימצא מחליף יתבקש פרופ' ירון להישאר. בינתיים, רוב הסיכויים שהוא יעזוב.    

פרופ' ירון הוא כלכלן מקצועי ומקובל בארץ ובעולם. הוא דמות בטוחה, חזקה שלא נכנע לחצים. הפחד הגדול של המשקיעים שהמחליף יהיה סוג של מינוי פוליטי של הממשלה. הזרים וגם בשוק המקומי בוחנים בשבע עיניים את מינוי נגיד בנק ישראל הבא - וזה עשוי להשפיע על הדולר: הדולר יזנק אם במקום הנגיד הנוכחי, יתמנה נגיד שהמשקיעים בארץ (ובעיקר בעולם) יחשבו שהוא יס-מן, או סוג של בובה של הממשלה. גם אם הוא ייתפס כמקורב מדי לממשלה זה ייתפס לא טוב. 

• מה יהיה מחר בבורסה? על נייס וחברות השבבים
• בחנו את עצמכם - האם אתם בעניינים? טריוויה שבועית
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אלו המניות שיזכו לביקושים והיצעים בשל עדכון המדדים

בורסה אוהבת נגידים חזקים ואהודים בעולם. בורסה חוששת מנגידים חלשים שיגרמו לכך שהזרים יחששו להשקיע כאן. נגיד חלש זה אומר החלטות ריבית לא כלכליות אלא פוליטיות, זה שינוי המשחק הכלכלי - זרים באים לכאן לשחק כלכלה לא פוליטיקה וכאשר הכללים משתנים הם עלולים לצאת.

3. ההסכם שיהיה (אם יהיה)  עם סעודיה - הדיווחים על התקדמות בהסכם מול סעודיה יכולים להזניק את הבורסה, אבל לא בטוח שנורמליזציה בין ישראל לסעודיה תגיע כל כך מהר. בינתיים יש הערכות, שמועות, כותרות בעיתונים, זה משפיע על הבורסה. אם וכאשר זה יקרה מדובר במהלך דרמטי גם מבחינה כלכלית לישראל. אבל צריך לזכור שגם אם זה יקרה, זה עדיין לא שלום, לסעודיה יש טענות קשות לממשלה הנוכחית בנוגע לפעילותה בשטחים והיא תומכת מאוד במאבק הפלסטינאים.  

הנושא הגאו-פוליטי היווה מאז ומתמיד מבחינת סוכנויות הדירוג מחסום לדירוגים גבוהים יותר, ואם אכן נתקדם לעבר נורמליזציה יתכן ונראה בעתיד הבינוני-רחוק שיפור בדירוג שבעקבותיו יכנסו כספים למשק.  

חימום היחסים בין ישראל לסעודיה עשוי במידה רבה להביא לסחר משמעותי בין המדינות וכן לנתיב תובלה ממדינות המפרץ לכיוון אירופה. רק לאחרונה דיבר רה"מ על חיבור המפרץ הפרסי למפרץ חיפה דרך מסילות רכבת על מנת להגביר את הסחר ושיתוף הפעולה הכלכלי בין המדינות. אנשי עסקים רבים רואים הזדמנות בשיתוף פעולה שכזה, דבר שמחזק את המטבעות המקומיים.

4. ההחלטה של בית המשפט - האם אנחנו לקראת משבר חוקתי? הכנסת העבירה את ביטול עילת הסבירות, אבל העתירות לבית המשפט עשויות להביא למשבר חוקתי. אם בית המשפט יפסול את החקיקה הזו, אנחנו בפלונטר משפטי.  האם זה יקרה? הדעות חלוקות, אבל מה שבטוח שזה עלול לקרוע את העם ולהבעיר את השטח.

חוץ מזה, החקיקה נמשכת. ראש הממשלה הדגיש לאחרונה שהחקיקה תתקדם לשלב של קביעת הרכב וועדת מינוי שופטים ואז תיעצר. לכאורה חדשות טובות, העצירה בדרך, אבל יש משבר אימון גדול בינו לבין חלק גדול מהעם שלא מאמין שהוא יפסיק את החקיקה ויש כאן בכל זאת עוד חקיקה, כלומר סיבוב נוסף של מחאות-הפגנות לצד מאבק בכנסת ובזירות נוספות.

ומעל לכך זה, יש כמובן חשש שמתבטא במערכת המשפט, בעולם העסקי ובתקשורת שהפעולות האלו יחלישו את כוחו של בית המשפט ויגרמו גם לפגיעה כלכלית - ירידה בהשקעות, ירידה בפעילות המשקית ועוד. מאות אנשי עסקים מובילים במשק, האמת הכי מובילים - מפגינים על כך שהחקיקה צריכה להיות בהסכמה רחבה. כשאומרים "הסכמה רחבה" מתכוונים בשיתוף האופוזיציה וזאת כדי שהחקיקה לא תביא לקרע בעם. הבעיה שהסכמה רחבה משמעה ויתורים משני הצדדים. הפוליטקאיים שלנו לא היו מסוגלים לזה עד כה. אז צפוי להיות עוד סוער כשהחששות מההשלכות הכלכליות יתבטאו בבורסה.

5. דוחות כספיים - בסוף המספרים מנצחים. הבורסה בתל אביב זולה ביחס לבורסות אחרות בעולם. אצלנו מכפיל הרווח סביב 13-14, בארה"ב הוא מעל 20. אצלנו מכפיל הרווח מוטה כלפי מטה בשל רווחי הבנקים שצפויים לרדת, ועדיין אנחנו במכפיל רווח נמוך בראייה עולמית.

הרווחים של החברות הם אלו שקובעים את התמחור. עם הסתייגות קטנה - הרווחים העתידיים הם אלו שקובעים את התמחור. הרווחים העתידיים נגזרים מהמגמה של הרווחים בעבר לצד השפעות עתידיות צפויות. המגמה של הרווחים של החברות בבורסה חיובית - אבל, אף אחד לא יודע לשקלל את הפגיעה הצפויה ברווחים בגלל ההאטה הכלכלית העולמית ובגלל המצב אצלנו שגורם לדכדוך, ירידה בהשקעות ובצריכה לעומת המצב הרצוי. 

חלק משמעותי מהחברות בבורסה מרוויח משווקי חו"ל - טבע, אלביט מערכות, נייס לא תלויות בשוק המקומי. אבל הבנקים, חברות הביטוח והנדל"ן מושפעות כמובן. אז קשה להעריך לאן הרווחים ילכו וכמה פגיעה תהיה לרווחים בשנה הנוכחית, רק שבינתיים הרבעון הראשון היה טוב מאוד, ומהדוחות שפורסמו ברבעון השני (אנחנו בתחילת עונת הדוחות) עולה תמונה בהחלט סבירה. הבנקים ידווחו בשבועות הקרובים והשוק מעריך שלמרות ירידה ברווחים בעיקר בשל גידול בהפרשות, התוצאות יהיו בהחלט סבירות.