האם ניתן לסמוך על מנחם כהן והאם זה סביר שהוא מוכר בפרמיה של 160%?
מנחם כהן, מי שהיה בעל השליטה בשלד של חברת הקנאביס מדיוי שמוזג בסופו של דבר לתוך סטורג' דרופ, מדווח היום באמצעות החברה שלו ווינד באז ווינד באז 0% (שנכנסה בעצמה לבורסה באמצעות מיזוג לשלד אדרי אל לפני כשנה - אחרי שווינד באז עצמה היא חברה בחיתולים וקיימת רק מאז שנת 2021) כי הוא נמצא במו"מ למכירת 26% ממניות החברה (הוא מחזיק ב-62.4% ויירד להחזקה של 36%) לשני משקיעים מאבו דאבי ואנגליה במחיר של 85 אגורות למניה, לעומת שער בסיס של 32 אגורות. לכאורה - פרמיה גדולה של 163% על מחיר המניה. המניה מזנקת היום ב-55% (בשיא זינקה היום כ-65%) לשווי של 38 מיליון שקל.
אבל אם זה נראה כל כך טוב צריך לשאול - זו בכלל פרמיה סבירה? אז קודם כל, בהודעה עצמה יש הרבה הסתייגויות. מדובר במו"מ, צריך לחתום על הסכם, התקיימות של תנאים מתלים שהצדדים יקבעו ועוד. כהן מחזיק ב-62.4% ממניות ווינד באז בשווי של 15.2 מיליון שקל. הוא אומר לקבל תמורת העסקה 16.9 מיליון שקל, יותר מכל השווי של ההחזקה שלו בחברה. למה בעצם שהמשקיעים הזרים יתנו לו את זה? איזה ערך חבוי כל כך גדול קיים דווקא בחברה הזו שהם מאמינים ששווה להם לשלם לכהן את הכסף?
ווינד באז היא חברה שפועלת לדבריה בתחום האנרגיה המתחדשת ו"מפתחת מנגנון לייעול והגברת תפוקת החשמל בטורבינות רוח". מנחם כהן עבר לתחום שהיה הטרנד החם בבורסה, אחרי הכישלון שלו עם מדיוי בתחום הקנאביס, שגם היה במקרה באותו זמן הטרנד החם בבורסה (ומאז רוב מניות הקנאביס מחקו 90% ויותר משווין, חלקן התרסקו וחלקן יצאו מהתחום - כמו מדיוי - והכניסו פעילות חדשה).
בינתיים ווינד באז לא מייצרת פעילות והכנסות, אבל היא תגיד שהיא חברה חדשה וקטנה וכי העתיד לפניה. היא רשמה בשנת 2022 הפסד תפעולי של 4 מיליון שקל (בנטרול 33 מיליון שקל עלויות רישום בבורסה) ושורפת 3.8 מיליון שקל מפעילות שוטפת. אין לה כסף בקופה (נכון לסוף השנה 1.4 מיליון שקל בלבד). ובקיצור - יש לה הערת עסק חי ואין לה כסף בקופה.
- "המשבר באירופה הפך את האנרגיות המתחדשות לאסטרטגיה, ואנחנו שם"
- סולאראדג' זינקה 120% בחודש; אנפייז צונחת לאחר תחזית חלשה לרבעון הקרוב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לכאורה, כדי להוכיח שהם רציניים, התחייבו שני המשקיעים להעביר לכהן כבר תוך שבוע (עד ה-28 ביולי) מיליון שקל - אבל שימו לב לתרגיל הבא: המשקיעים הזרים, שזהותם לא נחשפה בינתיים, יעבירו לו מיליון שקל, הוא יממש חלק מהאופציות שיש לו - ויעביר להם את המניות החדשות, ללא תמורה, לכאורה בנוסף למניות הקיימות, מה שיעלה את שיעור האחזקה שלהם ל-27.7%. למה בעצם צריך לבצע את העסקה בצורה כזו? מה המטרה של זה?
על פי ההודעה, המטרה היא להקים חברת בת באיחוד האמירויות, בדרך של חברה שתהיה מוחזקת ב-60% ע"י ווינד באז, ב-20% ע"י השותף מהאמירויות ועוד 20% ע"י השותף מבריטניה וכי "המשקיעים הבהירו לבעל השליטה כי בכוונתם להשתמש בקשריהם העסקיים לפיתוח עסקי החברה ברחבי האמירויות ובמדינות נוספות שבהם החברה איננה פעילה".
וזה מעלה שאלה נוספת - האם מדובר בניסיון להריץ את מניית ווינד באז, האם בדומה למדיוי - בסוף יתברר שהיו יותר מדי הודעות חיוביות בלי כיסוי שמריצות את המניה, המשקיעים מתלהבים, נכנסים למניה ואז אוכלים אותה ומפסידים עשרות אחוזים? המשקיעים של מדיוי בסופו של דבר ראו את החברה מסתבכת מול הרשויות במקדוניה בחשד להתנהלות פלילית של הסניף של החברה במדינה ובסופו של דבר הם הפסידו 200 מיליון שקל. הסיפור במקדוניה הסתיים עם קנס כספי של 200 אלף שקל שהרשויות אילצו את מדיוי לשלם.
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
בחודשים האחרונים ווינד באז הוציאה מספר הודעות כמו "החלה בפיתוח מערכת טעינת רכבים ניידת, כאשר מקור האנרגיה לטעינת הרכבים הינו מטורבינת רוח" - רק שימו לב למינוח, לא הצלחה ומישהו שהחליט להשתמש בחברה, אלא 'התחלת פיתוח'. לפני כן היא עדכנה בסוף חודש אפריל האחרון על "התקנת טורבינה ראשונה בקיבוץ מעלה גלבוע בגודל של 2.5 קילו וואט. אבל גם כאן - לא מדובר על הפצה מסחרית אלא רק על "עקרונו לשיתוף פעולה" וכי אמנם יש לה נתונים טובים לכאורה "יעילות חריגה של 280% אל מול תפוקה ממוצעת מטורבינה באותו גודל ללא מערכות החברה", אבל - כמה כסף תכניס מכך ווינד באז? אין לכך שום אזכור בהודעה. אגב, בדוחות של החברה היא טוענת כי המערכת שלה יכולה לשפר את תפוקת האנרגיה של טורבינות רוח בעד 500%.
בווינד באז עדיין מסמנים את החברה האיטלקית NPS בתור המקום הראשון שבו צריכות לפעול מערכות החברה במסגרת "שיתוף פעולה אסטרטגי". לדברי ווינד באז בספטמבר 2022 הניסוי הוכרז כהצלחה ולאחר מכן בנובמבר 2022 נחתם שת"פ לבניית מערכת בגודל מלא.
- 4.הגולש 25/07/2023 13:08הגב לתגובה זוהמכירה כעת נמוכה מהעלות שעלה לו להכניס את החברה לבורסהאם כל הדיווחים נכונים
- 3.משהו מסריח לדעתי שקרן גדול (ל"ת)הדר 25/07/2023 12:09הגב לתגובה זו
- שומר נפשט - ירחק (ל"ת)שומר נפשו - ירחק 26/07/2023 19:06הגב לתגובה זו
- 2.פריירים לא מתים. רק מתחלפים (ל"ת)מבין עניין 25/07/2023 09:23הגב לתגובה זו
- 1.מיקי 24/07/2023 21:01הגב לתגובה זוירד מזמן מתחת ל5 אחוזים ומשם רק הוא יודע

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?