הייטק משרדים
צילום: איירון סורס

משרד העבודה: שיעור המשרות בהייטק נמוך מרמתו ב-2019

דו"ח שוק העבודה לשנת 2022 שמפרסם המשרד חושף כי במהלך שנת 2022 חלה האטה בגיוס העובדים לענפי ההייטק אשר נמשכה אל תוך שנת 2023; השכר בענף גבוה פי 2.7 מיתר ענפי המשק
איתן גרסטנפלד | (2)

מאז סוף 2022 שיעור המשרות בהייטק נמצא בירידה וכיום הוא נמוך מרמתו ב-2019, כך עולה מדו"ח שוק העבודה לשנת 2022, המתפרסם היום על ידי משרד העבודה. במקביל וחרף ההאטה בסקטור, פערי השכר בין ענף ההייטק לשאר ענפי המשק המשיכו לצמוח, עם שכר ממוצע של פי 2.7 ביחס לשאר ענפי המשק.

בפתח הדו"ח, מציינים הכותבים את החשיבות המרכזית של ענף ההייטק במשק הישראלי. זאת בין השאר בשל העובדה שהוא אחראי לכ-15% מהתמ"ג, לכ-25% מהכנסות ממס הכנסה, ומועסקים בו כ-10% מכוח העבודה בישראל. שיעור זה, שכמוהו יש רק באירלנד, הוא שיעור חריג בהשוואה בין-לאומית: הוא גבוה משיעור המועסקים בענף ההייטק בכל שאר מדינות האיחוד האירופי, ארצות הברית ובריטניה, וכמעט כפול מהשיעור הממוצע במדינות אלו.

מתוך דו"ח שוק העבודה

במהלך שנת 2022 נמשך הגידול במספר המועסקים בענפי ההייטק, ומספר השכירים הגיע לכ-375 אלף. אלא שברבעון השני של השנה החל קצב הגידול להאט, עד שהגיע בסוף השנה לקצב של סוף 2019. על אף ההאטה בגיוסי כוח האדם, חלקם של המועסקים בהייטק מכלל השכירים במשק המשיך לגדול גם בסוף שנת 2022, אך בתחילת שנת 2023 מספר המועסקים החל לרדת. תהליכי ההתמתנות נבעו בין השאר מעליית הריבית ברוב הכלכלות המפותחות, ירידות בשווקי המניות וירידות בזמינות ההון.

ענפי ההייטק מתאפיינים בשכר גבוה בהשוואה לרוב ענפי המשק, ובשנים האחרונות פער השכר ביניהם מתרחב. בדצמבר 2022 היה השכר הממוצע בהייטק (בניכוי עונתיות) גבוה פי 2.7 מהשכר הממוצע בשאר ענפי המשק. עשור לפני כן, בדצמבר 2012 הוא היה גבוה מהשכר הממוצע במשק פי 2.3. בין היתר בשל כך פעלו הממשלות השונות להגדיל את מספר המועסקים במקצועות אלו. בדו"ח הוועדה להגדלת ההון האנושי להייטק (דו"ח ועדת פרלמוטר), שפורסם בשנת 2022 נקבע יעד של 16% מועסקים בענף ההייטק או במשלחי יד הייטק עד שנת 20226. בשנת 2022 עבדו בענף ההייטק או במשלחי יד הייטק 14.2% מהמועסקים במשק, עלייה של 0.1% משנת 2021.

מתוך דו"ח שוק העבודה

עם זאת כותבי הדו"ח מדגישים כי חברות ההייטק אינן זהות. לדבריהם, כאשר מחלקים את הענף לתעשיית הייטק ושירותי הייטק, ניתן לראות מגמות שונות. הצמיחה בהייטק מאז 2012 התמקדה בעיקר בענפים של שירותי ההייטק: מספר המועסקים בתעשיית ההייטק כמעט לא השתנה, והשכר בענפי תעשיית ההייטק נמוך יותר ועלה פחות מהשכר בשירותי ההייטק. לעומת זאת, ההאטה של שנת 2022 ניכרה בעיקר בענפים של שירותי ההייטק. הדבר מתבטא גם במספר המשרות הפנויות שהוצג לעיל. לאחר שמספר המשרות הפנויות בענפי השירותים עלה בחדות והגיע לשיא של 8.3% בשנת 2021, הוא ירד כמעט בחצי עד סוף שנת 2022.

קיראו עוד ב"BizTech"

בשנת 2019 כלל ענף שירותי ההייטק שיעור ניכר של חברות הזנק (כ-27 אלף משרות), וחברות תוכנה בוגרות בעלות מרכזי מחקר ופיתוח (כ-64 אלף משרות). בגלל הירידה בגיוסי ההון נשקפת לחברות ההזנק – וגם לחברות המחקר והפיתוח, אם כי במידה פחותה – סכנת סגירה או צמצום פעילות. חברות אלו גם חשופות לירידה בביקוש לשירותים שלהן בעקבות ההאטה בפעילות הכלכלית העולמית במידה רבה יותר משחשופים לה תעשיות ההייטק, מרכזי הפיתוח של חברות בין-לאומיות וחברות תוכנה ללא מרכזי מחקר ופיתוח.

מתוך דו"ח שוק העבודה

בשל צמיחת הענף בשנים האחרונות ורמות השכר הגבוהות של המועסקים בו, גדל מספר הלומדים מקצועות בתחומים הקשורים אליו (הן באקדמיה והן בקורסי הכשרה). מספר הסטודנטים הלומדים לימודים אקדמיים במקצועות ההייטק גדל משנת 2016 בכ-47% לעומת גידול של 22% משנת 2010 ל-2016. מכאן כי בין הראשונים שייפגעו מהימשכות מגמות ההאטה של 2022 יהיו בוגרים חדשים, אשר ככל הנראה יתקשו למצוא משרה ולהשתלב בענף, והקושי יגדל ככל שלימודיהם יהיו רחוקים מליבת העיסוק של הענף ואיכותיים פחות.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ברונכזאורוס 05/07/2023 10:50
    הגב לתגובה זו
    מס ההכנסה מהווה כ 25 אחוז מההכנסות ממיסים כך שההכנסות מעובדי ההיטק שכוללות גם את עובדי התעשיות הבטחוניות מהוות 25 אחוז ממס ההכנסה שהם כ כ 5-6 אחוז מסך ההכנסות ממיסים. ההיטק לא מהווה כ 15 אחוז מהתמג התמג של ישראל הוא : כ 500 מיליון דולר או כ 1.8 מילארד ש"ח 450 מילארד שה ממשלתי כ 1 מילארד ש"ח זה צריכה פרטית וכל היתר זה יצוא פחות יבוא והשקעות ההיטק בניטרול התעשיות הביטחוניות גם לא מהווה 5 אחוז מהתמג תפסיקו לפמפם שטויות
  • 1.
    לימודי ליבה 05/07/2023 09:24
    הגב לתגובה זו
    הדולאר 5 שח
ChatGPT  (גרוק)ChatGPT (גרוק)

איך לקבל תשובות טובות יותר מה-ChatGPT?

תנו לצ'אט להכיר אתכם - למה זה חשוב ואיך עושים את זה?

עמית בר |
נושאים בכתבה ChatGPT


רוב המשתמשים ב-ChatGPT מתמודדים עם אותה בעיה: התשובות שהם מקבלים כלליות מדי, חסרות הקשר אישי ומחייבות הסברים חוזרים בכל שיחה. הם מוצאים את עצמם מתחילים כל דיאלוג מההתחלה, מסבירים שוב ושוב את התחום המקצועי שלהם, את קהל היעד ואת הסגנון המועדף עליהם. התוצאה היא בזבוז זמן יקר וחוויית שימוש מתסכלת.

הפתרון קיים כבר בתוך המערכת, אך רוב המשתמשים פשוט לא מודעים אליו. מדובר בפונקציית ההתאמה האישית (Custom Instructions או Personalization) שמאפשרת להגדיר פעם אחת את הפרופיל המקצועי והאישי שלכם, כך שכל שיחה עתידית תתבסס על המידע הזה.

המדריך המלא להגדרת הפרופיל האישי

הגישה לתפריט ההגדרות פשוטה: בגרסת הדפדפן תמצאו אותו תחת שם המשתמש בצד שמאל, ובאפליקציה דרך כפתור התפריט. בחרו באפשרות Personalization והפעילו את האפשרות Enable customization.

המערכת מציגה שני שדות מרכזיים. בשדה הראשון, "What would you like ChatGPT to know about you", תארו את הרקע המקצועי שלכם. כתבו באיזה תחום אתם עובדים, מהו התפקיד המדויק שלכם, מי קהל היעד שלכם, אילו כלים דיגיטליים אתם משתמשים בהם ומהן המטרות העסקיות שלכם. למשל: "אני מנהלת מוצר בחברת פינטק ישראלית, עובדת מול לקוחות עסקיים בינוניים, משתמשת ב-Jira ו-Figma, ומתמקדת בפיתוח פתרונות תשלומים דיגיטליים".

בשדה השני, "How would you like ChatGPT to respond", הגדירו את סגנון התשובות הרצוי. ציינו את אורך התשובה המועדף, הפורמט (פסקאות רצופות או נקודות), רמת הפירוט הטכני, השפה והטון. דוגמה: "תשובות ממוקדות של 200-300 מילים, בעברית מקצועית אך נגישה, עם דגש על יישום מעשי ודוגמאות קונקרטיות מעולם הפינטק".

יובל כהן פורטיסימו
צילום: שלומי יוסף

פורטיסימו רוכשת את MyVisit - מערכת לניהול תורים

התמורה כ-100 מיליון שקל; פורטיסימו נערכת לרכישת השליטה בנטפים; הרכישות הגדולות בשנה האחרונה - סלקום וסטרטסיס 

רן קידר |
נושאים בכתבה פורטיסימו

קרן ההשקעות פורטיסימו רוכשת מאבי בר יהודה את חברת קולפלו (Callflow), שפיתחה את מערכת ניהול התורים MyVisit  תמורת כ-100 מיליון שקל.

קולפלו, שפועלת בתחום ניהול תורים, תהליכי שירות לקוחות ואופטימיזציה רב-ערוצית, מפעילה מערכות קביעת התורים במשרדי ממשלה לחידוש רישיונות נהיגה, הוצאת דרכונים ותעודות זהות, וכן לניהול תורים בקופות חולים, בנקים ועוד. ברחבי העולם, פועלת החברה בשיתוף פעולה אסטרטגי עם ענקיות טכנולוגיה כמו אמדוקס ומיקרוסופט, ומספקת פתרונות מתקדמים ללקוחות גלובליים דוגמת רשת בתי המרקחת Boots הבריטית וענקית התקשורת AT&T האמריקאית. עם זאת, ההצלחה היא חלקית ופורטיסימו סבורה שניתן לקחת את החברה למקום גבוה יותר.  

מסע של שני עשורים: מהתורים הידניים לפלטפורמה גלובלית

הסיפור של קולפלו מתחיל בצורך בסיסי שהיה נפוץ בתחילת שנות האלפיים: ניהול תורים ידני, איטי ולא יעיל, שהוביל לתורים אינסופיים ולתסכול ציבורי רחב היקף. אבי בר יהודה, יזם פיתוח של מערכת שכללה ניהול יומנים דינמיים, ניטור זמינות נציגים בזמן אמת, חלוקת עומסים אוטומטית וניתוח מתקדם של נתונים על זמני המתנה. כיום, מגוון המוצרים התרחב כולל את Q-Flow לניהול תורים רב-ערוצי, Q-Place להזמנת מקומות ו-Q-Shift לניהול משמרות עובדים.

פורטיסימו, קרן פרייבט אקוויטי מהמובילות בישראל עם נכסים מנוהלים בשווי של 2.7 מיליארד דולר, רואה בקולפלו נכס אסטרטגי מרכזי להרחבת נוכחותה בתחום התוכנה לשירותי לקוחות - תחום שצומח בקצב שנתי מרשים של כ-15% ברחבי העולם, על פי דוחות שוק עדכניים.

הקרן צפויה להשקיע בקולפלו כדי להאיץ את הצמיחה הבינלאומית, כולל הרחבה משמעותית בשוק האמריקאי והאירופאי, ולהטמיע טכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות לניתוח התנהגות לקוחות וחיזוי מגמות.

פורטפוליו החברות הנוכחי של פורטיסימו כולל מעל 50  חברות, עם דגש מובהק על טכנולוגיה ותעשייה. בין ההשקעות הבולטות ניתן למנות את ריווחית בתחום התוכנה הפיננסית, פריוריטי שנמכרה חלקית לבלקסטון בשווי מרשים של 800 מיליון דולר ב-2024, וכן את Titan Security, Gigaspaces ו-Incredibuild.