מאז סוף 2022 שיעור המשרות בהייטק נמצא בירידה וכיום הוא נמוך מרמתו ב-2019, כך עולה מדו"ח שוק העבודה לשנת 2022, המתפרסם היום על ידי משרד העבודה. במקביל וחרף ההאטה בסקטור, פערי השכר בין ענף ההייטק לשאר ענפי המשק המשיכו לצמוח, עם שכר ממוצע של פי 2.7 ביחס לשאר ענפי המשק.

בפתח הדו"ח, מציינים הכותבים את החשיבות המרכזית של ענף ההייטק במשק הישראלי. זאת בין השאר בשל העובדה שהוא אחראי לכ-15% מהתמ"ג, לכ-25% מהכנסות ממס הכנסה, ומועסקים בו כ-10% מכוח העבודה בישראל. שיעור זה, שכמוהו יש רק באירלנד, הוא שיעור חריג בהשוואה בין-לאומית: הוא גבוה משיעור המועסקים בענף ההייטק בכל שאר מדינות האיחוד האירופי, ארצות הברית ובריטניה, וכמעט כפול מהשיעור הממוצע במדינות אלו.

מתוך דו"ח שוק העבודה

במהלך שנת 2022 נמשך הגידול במספר המועסקים בענפי ההייטק, ומספר השכירים הגיע לכ-375 אלף. אלא שברבעון השני של השנה החל קצב הגידול להאט, עד שהגיע בסוף השנה לקצב של סוף 2019. על אף ההאטה בגיוסי כוח האדם, חלקם של המועסקים בהייטק מכלל השכירים במשק המשיך לגדול גם בסוף שנת 2022, אך בתחילת שנת 2023 מספר המועסקים החל לרדת. תהליכי ההתמתנות נבעו בין השאר מעליית הריבית ברוב הכלכלות המפותחות, ירידות בשווקי המניות וירידות בזמינות ההון.

• ההייטק הישראלי גדל באירופה: מעל 30 אלף עובדים וצמיחה שנתית של 4.8%
• מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ענפי ההייטק מתאפיינים בשכר גבוה בהשוואה לרוב ענפי המשק, ובשנים האחרונות פער השכר ביניהם מתרחב. בדצמבר 2022 היה השכר הממוצע בהייטק (בניכוי עונתיות) גבוה פי 2.7 מהשכר הממוצע בשאר ענפי המשק. עשור לפני כן, בדצמבר 2012 הוא היה גבוה מהשכר הממוצע במשק פי 2.3. בין היתר בשל כך פעלו הממשלות השונות להגדיל את מספר המועסקים במקצועות אלו. בדו"ח הוועדה להגדלת ההון האנושי להייטק (דו"ח ועדת פרלמוטר), שפורסם בשנת 2022 נקבע יעד של 16% מועסקים בענף ההייטק או במשלחי יד הייטק עד שנת 20226. בשנת 2022 עבדו בענף ההייטק או במשלחי יד הייטק 14.2% מהמועסקים במשק, עלייה של 0.1% משנת 2021.

מתוך דו"ח שוק העבודה

עם זאת כותבי הדו"ח מדגישים כי חברות ההייטק אינן זהות. לדבריהם, כאשר מחלקים את הענף לתעשיית הייטק ושירותי הייטק, ניתן לראות מגמות שונות. הצמיחה בהייטק מאז 2012 התמקדה בעיקר בענפים של שירותי ההייטק: מספר המועסקים בתעשיית ההייטק כמעט לא השתנה, והשכר בענפי תעשיית ההייטק נמוך יותר ועלה פחות מהשכר בשירותי ההייטק. לעומת זאת, ההאטה של שנת 2022 ניכרה בעיקר בענפים של שירותי ההייטק. הדבר מתבטא גם במספר המשרות הפנויות שהוצג לעיל. לאחר שמספר המשרות הפנויות בענפי השירותים עלה בחדות והגיע לשיא של 8.3% בשנת 2021, הוא ירד כמעט בחצי עד סוף שנת 2022.

• אין לנו מתחרים- הדרך להתחרות זה אם הלקוחות יתחילו לפתח את המוצר בעצמם
• "החזון שלנו הוא להיות בכל קליניקה בעולם ולהציל חיים"
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה

בשנת 2019 כלל ענף שירותי ההייטק שיעור ניכר של חברות הזנק (כ-27 אלף משרות), וחברות תוכנה בוגרות בעלות מרכזי מחקר ופיתוח (כ-64 אלף משרות). בגלל הירידה בגיוסי ההון נשקפת לחברות ההזנק – וגם לחברות המחקר והפיתוח, אם כי במידה פחותה – סכנת סגירה או צמצום פעילות. חברות אלו גם חשופות לירידה בביקוש לשירותים שלהן בעקבות ההאטה בפעילות הכלכלית העולמית במידה רבה יותר משחשופים לה תעשיות ההייטק, מרכזי הפיתוח של חברות בין-לאומיות וחברות תוכנה ללא מרכזי מחקר ופיתוח.

מתוך דו"ח שוק העבודה

בשל צמיחת הענף בשנים האחרונות ורמות השכר הגבוהות של המועסקים בו, גדל מספר הלומדים מקצועות בתחומים הקשורים אליו (הן באקדמיה והן בקורסי הכשרה). מספר הסטודנטים הלומדים לימודים אקדמיים במקצועות ההייטק גדל משנת 2016 בכ-47% לעומת גידול של 22% משנת 2010 ל-2016. מכאן כי בין הראשונים שייפגעו מהימשכות מגמות ההאטה של 2022 יהיו בוגרים חדשים, אשר ככל הנראה יתקשו למצוא משרה ולהשתלב בענף, והקושי יגדל ככל שלימודיהם יהיו רחוקים מליבת העיסוק של הענף ואיכותיים פחות.