גדעון ויאיר המבורגר
צילום: תמר מצפי
ניתוח

הראל תרוויח כ-20% בשנה על ההון המושקע בישראכרט

הראל מגייסת מיליארד שקל באג"ח בריבית של 5.4% למימון עסקת ישראכרט; כמה תרוויח ישראכרט וכמה תרוויח הראל מהעסקה?
נתנאל אריאל | (6)

הראל בשליטת משפחת המבורגר ובניהול יאיר המבורגר מגייסת מיליארד שקל בריבית של 5.3%. מדובר על הרחבת סדרה קיימת - הראל אג"ח א שהמח"מ שלה הוא 5.4 שנים. זה הגיוס הגדול ביותר של הראל בבורסה והוא מיועד בין השאר למימון רכישת ישראכרט.

ישראכרט נזכיר נרכשה (יש עדיין המתנה לאישורים רגולטורים) תמורת 3.3 מיליארד שקל. הראל עשתה עסקה מדהימה, וזאת למרות שהמחיר הלך ועלה במקביל להתמודדות של מנורה וניסיונה לרכוש נתח בישראכרט. 

עסקת הרכישה מבטאת מכפיל רווח של כ-15, כאשר  ברבעון הראשון של השנה ישראכרט הרוויחה 55 מיליון שקל - קצב שנתי של 220 מיליון שקל. אלא שהתחזיות של הנהלת ישראכרט הרבה יותר גבוהות, הרווח יעלה ל-300 מיליון תוך זמן קצר וב-2025 הרווח יגיע ל-450-510 מיליון שקל.

הגידול ברווח הזה מיוחס בעיקר לגידול באשראי ורואים את המגמה היטב ברבעונים האחרונים. תיק האשראי של ישראכרט הוכפל תוך שנה ורבעון ובמקביל גם ההכנסות זינקו. ההכנסות מריבית נטו של ישראכרט קפצו מ-111 מיליון שקל ברבעון הראשון של השנה שעברה ל-219 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2023. בדרך יהיו גם ירידות, הפרשות, הפתעות, אבל ישראכרט היא חברה שיכולה בהינתן הדטהבייס שלה להגיע כמעט לכל בית עם שירותים-מוצרים-הלוואות.

בהנחה שישראכרט תגיע תוך שנתיים ליעד שלה, הרי שמדובר בתשואה על ההשקעה מהזווית של הראל של 12%-15%. ועכשיו מגיעים לרווח של הראל - היא מממנת את העסקה גם דרך הנפקת אגרות החוב בריבית של 5.4%. זו בעצם עלות הגיוס הנוכחית שלה. אם היא תרצה לגייס את כל סכום העסקה - 3.3 מיליארד שקל, יכול להיות שיגידו לה בחברות הדירוג שזה סכום גדול מדי והוא יפגע בדירוג ואז עלות המימון תעלה. בפועל, חלק גדול מהמימון הוא ממקורות פנימיים (מזומנים, נכסים שוטפים), אבל המימון מהווה גם חלק משמעותי.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    י.ג. 06/06/2023 10:37
    הגב לתגובה זו
    לא הבנתי משהו בכתבה: שווי שוק של ישראכרט כ-3.1 מיליארד ש"ח. הראל רכשה רק חלק תמורת 3.3 מיליארד ש"ח.? משהו לא הגיוני.
  • 4.
    חיים 04/06/2023 16:57
    הגב לתגובה זו
    מה מחיר המניה של ישראכרט שהראל שילמה
  • עונה לבירור 27/06/2023 13:08
    הגב לתגובה זו
    16.5 ש"ח למניה
  • 3.
    ש.ג. 04/06/2023 08:22
    הגב לתגובה זו
    הרווחיות והצמיחה של חברות האשראי היתה על הגב של תקופה של ריבית אפס וצריכה גבוהה. כשנכנסים לתקופת מיתון והרווחיות מהלוואות נשחקת לא בטוח שהדברים יהיו ככ חיוביים
  • 2.
    הראל 04/06/2023 08:20
    הגב לתגובה זו
    בונים על תכניות צמיחה הזויות ברמה של סטרט אפ. במצב הקיים תשואה של 8-10 אחוז, עם מימון כזה יקר זה לגמרי לא כלכלי.
  • 1.
    ומוכרי דירות רוצים שניקח הלוואה ב6 ונקבל רק 2 (ל"ת)
    04/06/2023 08:00
    הגב לתגובה זו
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?