מיקרוסופט
צילום: טוויטר

מיקרוסופט חתמת על עסקת AI עם CoreWeave הנתמכת על ידי אנבידיה שקפצה ב-5%

ההסכם של מיקרוסופט עם CoreWeave עשוי להיות שווה מיליארדי דולרים לאורך שנים מרובות; אנבידיה השקיעה 100 מיליון דולר ב-CoreWeave שהוערכה ב-2 מיליארד דולר
דור עצמון | (1)

ההשקעה האדירה של מיקרוסופט MICROSOFT ב-OpenAI שמה את החברה במרכז תנופת הבינה המלאכותית (AI). אבל זה לא המקום היחיד שבו ענקית התוכנה פותחת את הארנק שלה כדי לענות על הביקוש הגואה לשירותים הנתמכים בבינה מלאכותית.

מיקרוסופט הסכימה לאפשרות להוציא מיליארדי דולרים במשך שנים על תשתית מחשוב ענן מהסטארט-אפ CoreWeave, שהודיע אתמול כי גייס 200 מיליון דולר, כך עולה מדיווח ברשת CNBC. המימון הזה מגיע קצת יותר מחודש לאחר שהחברה השיגה שווי של 2 מיליארד דולר. CoreWeave מוכרת גישה ליחידות העיבוד הגרפיות (GPUs) של אנבידיה NVIDIA COR הנחשבות הטובות ביותר בשוק להפעלת שירותים הנתמכים AI. מיקרוסופט חתמה על עסקת CoreWeave מוקדם יותר השנה על מנת להבטיח של-OpenAI, המפעילה את הצ'אטבוט הויראלי ChatGPT, תהיה יכולת מחשוב גבוהה בהמשך. OpenAI מסתמכת על תשתית הענן Azure של מיקרוסופט לצרכי המחשוב שלה.

הזינוק בביקושים לשירותי AI החל בסוף השנה שעברה לאחר ש-OpenAI חשפה את ChatGPT לציבור, והדגימה שבינה מלאכותית יכולה לחשוב במידה מסוימת כמו בני אדם ולייצר תגובות אנושיות. חברות רבות, כולל גוגל GOOGLE , מיהרו מאז להוסיף תמיכה של AI למוצרים שלהן בזמן שמיקרוסופט עסוקה בהטמעת צ'אטבוטים עבור השירותים שלה, כמו Bing ו-Windows.

הגיוס של CoreWeave אתמול מקרן הגידור Magnetar Capital היה הארכה של סבב של 221 מיליון דולר מחודש אפריל, במהלכו אנבידיה השקיעה 100 מיליון דולר. מחיר המניה של אנבידה נסק השנה ב-170% ושווי השוק של החברה אף עלה לראשונה לזמן קצר ליותר מ-1 טריליון דולר, לאחר שפרסמה תחזית לרבעון יולי הגבוהה ביותר ב-50% מהציפיות בוול סטריט.

הצמיחה של יצרנית השבבים "היא ברובה הודות למרכז הנתונים, המשקף עלייה חדה בביקוש הקשור לבינה מלאכותית ומודלים של שפות", אמרה קולט קרס, סמנכ"לית הכספים של אנבידיה. מודל השפה GPT-4 של OpenAI, הנתמך ביחידות העיבוד הגרפיות (GPUs) של אנבידיה על נתונים מקוונים נרחבים, הוא הליבה של ChatGPT. על פי CoreWeave, החברה יכולה לספק יכולות מחשוב שהן "פחות יקרות ב-80% מספקי ענן של הדור הקודם". בין היתר, CoreWeave מציעה את ה-GPUs A100 של אנבידיה, מה שתורם במידה מסוימת לקפיצה היום של אנבידיה.

בנוסף, ל-CoreWeave יש A40 GPUs פחות יקרים של אנבידיה המשווקים עבור מחשוב חזותי, בעוד שה-A100 מכוון לבינה מלאכותית, ניתוח נתונים ומחשוב בעל ביצועים גבוהים במיוחד. בחלק מהמקרים לקוחות ביקשו מעבדי GPU A100 או חדשים יותר מאנבידיה, והחברה המליצה במקום זאת על GPUs A40.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בן 02/06/2023 09:18
    הגב לתגובה זו
    עדיף מיקרוסופט במקום אנבידיה. הרבה יותר בטוח.אנבידיה מסוכנת מאוד היום. זהירות.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.