תחום הקריפטו זהה להימורים? באנגליה חושבים שכן
באנגליה, הכלכלה החמישית בגודלה בעולם, רוצים ללכת לכיוון אחר משאר המדינות ביחס לקריפטו. על פי הדו"ח שפירסמו המחוקקים במדינה, הם מעוניינים להתייחס למסחר במטבעות קריפטו כהימורים.
נראה ש "לנכסי קריפטו לא מגובים אין ערך מהותי, ותנודתיות המחירים שלהם חושפת את הצרכנים לפוטנציאל לרווחים או הפסדים משמעותיים, תוך שהם לא משרתים שום מטרה חברתית מועילה", כתבו חברי הפרלמנט. "לכן אנו ממליצים בחום שהממשלה תסדיר את פעילות המסחר הקמעונאי וההשקעות בנכסי קריפטו לא מגובים כהימורים ולא כשירות פיננסי." החשש המרכזי בהסדרת המסחר בקריפטו כשירות פיננסי לפי המחוקקים, הוא שזה ייצור "אפקט הילה" שיוביל את הסוחרים להאמין שהפעילות בטוחה יותר בעקבות הרגולציה תחתיו היא נמצאת.
השאלה כיצד להסדיר את המטבעות קריפטוגרפיים הכבידה על מדינות רבות כאשר מחירי הנכסים הדיגיטליים זינקו ב-2021, התרסקו ב-2022 ונשארו תנודתיים ב-2023. בארצות הברית, הרגולציה שנועדה להסדיר את ה-StableCoins התעכבה חודשים רבים בקונגרס, כשהרשות לניירות ערך נקטה בעמדה נוקשה כלפי החברות שלפי הרשות מציעות גישה לניירות ערך לא רשומים. באיחוד האירופי נקבעו חוקים המכסים את ספקי ארנקי הקריפטו, בורסות ומנפיקי ה-stable coins, מה שהופך את האיחוד המורכב מ-27 מדינות לאחד מתחומי השיפוט הראשונים והגדולים עם רגולציה לעולם הקריפטו.
המחוקקים התמקדו גם בתמיכה הממשלתית המסתמנת בקריפטו, כאשר הייתה תוכנית ליצירת מטבע קריפטו של אנגליה. "הממשלה צריכה להימנע מהוצאת משאבים ציבוריים על תמיכה בפעילות בנכסי קריפטו ללא סיבה ברורה ומועילה", אמרו. "אין זה תפקידה של הממשלה לקדם חידושים טכנולוגיים למען עצמה". נראה כי העמדה החמורה ביחס לקריפטו מצד המחוקקים, סותרת את שאיפתה של בריטניה למצב עצמה כמרכז לחדשנות ולחדש את הכללים הפיננסיים במדינה לאחר הברקזיט. נזכיר כי היה זה ראש הממשלה רישי סונק, שבתפקידו כשר האוצר רצה להפוך את בריטניה למרכז קריפטו עולמי והנחה על ייצור NFT.
- אחרי הירידות: התנודתיות נרגעת והמשקיעים מתחילים לחזור לביטקוין
- S&P הורידה את דירוג היציבות של Tether - חשיפה לביטקוין ופערי שקיפות מגבירים סיכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
.jpg)
שיא של יותר מעשור: הנחושת מזנקת ומובילה את הראלי העולמי במתכות
שיבושי היצע, ציפיות להרחבה כלכלית בסין, היחלשות הדולר וחששות ממכסים בארה״ב דוחפים את מחירי הנחושת לשיאים היסטוריים ולעלייה שנתית של מעל 40%
שוק המתכות העולמי מסיים את השנה בעליות שערים, כאשר הנחושת נמצאת במוקד לאחר שקבעה שיאי מחיר חדשים במספר בורסות מרכזיות. המתכת התעשייתית, הנחשבת סמן למצב הכלכלה העולמית, חצתה לראשונה את רף 12 אלף הדולר לטון וממשיכה להיסחר ברמות גבוהות במיוחד גם לאחר תיקונים קלים.
מחיר הנחושת זינק לשיא של כ־12,160 דולר לטון. מדובר בהמשך ישיר לראלי שנמשך מאז אוקטובר, ראלי שמעמיד את 2025 כאחת השנים החזקות ביותר לנחושת זה למעלה מעשור. העליות בנחושת משתלבות בגל רחב יותר של התחזקות בשוקי הסחורות. גם הזהב והכסף טיפסו לשיאים חדשים, על רקע מתיחות גיאופוליטית, ציפיות להקלה מוניטרית בארה״ב והיחלשות הדולר. עבור משקיעים רבים, שילוב זה מחזק את האטרקטיביות של מתכות הן כהשקעה והן כנכס גידור.
אנליסטים מציינים כי מחירי הנחושת מקבלים תמיכה גם מהציפייה לצעדים נוספים לעידוד הכלכלה הסינית. כל איתות להרחבה פיסקלית או מוניטרית בסין מתורגם במהירות לעליות במחירי מתכות תעשייתיות, בשל משקלה המרכזי של המדינה בצריכה העולמית.
ברקע העליות עומדים גם שיבושי היצע ממשיים. מאז אוקטובר אירעו תקלות חמורות במספר מכרות גדולים, שפגעו ביכולת הייצור והציפו מחדש חששות ממחסור. גם לפני אותם אירועים, אנליסטים כבר הזהירו כי הביקוש העתידי עלול לעלות על ההיצע בשנים הקרובות.
- "רנסנס" תעשייתי - מתכוננים לגל הבא
- המתיחות בין ארה"ב לסין משפיעה על שוק הסחורות והקדמה הטכנולוגית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים
בג׳פריס מעריכים כי גם בתרחיש של צמיחה עולמית מתונה, סביב 2% בשנה, שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים כבר במהלך השנה הקרובה. הערכה זו מחזקת את ההבנה כי הלחץ בשוק אינו זמני בלבד.
בריז'ט בארדו, צילום: רשתותבריז'יט בארדו הלכה לעולמה: מה ההון שצברה כוכבת העל?
אייקון התרבות הצרפתי, בריז'ט בארדו הלכה לעולמה היום בצרפת, והשאירה אחריה חותם תרבותי נצחי והון כלכלי לא מבוטל עבור שחקנית שהתפרנסה מאמנות בלבד
בריז’יט בארדו, אחת הדמויות האייקוניות בתולדות הקולנוע העולמי, הלכה לעולמה היום בגיל 91, כך נמסר בהודעה מטעם הקרן להגנת בעלי חיים שהקימה לפני ארבעה עשורים.
במהלך חייה, מהופעה בסרטים אייקוניים ועד לפעילות ציבורית משמעותית, בארדו ביססה מוניטין ככוכבת קולנוע בינלאומית, סמל מין של שנות ה-50 וה-60, אך גם כאחת הפועלות הבולטות בעולם לזכויות בעלי חיים.
סמל תרבותי של דור
בריז’יט מאריה־פרנסואז בארדו נולדה בפריז ב-1934 למשפחה מבוססת והחלה את דרכה כדוגמנית כבר בגילאי ההתבגרות כאשר הופיעה על שער המגזין ELLE . הופעת הפריצה היה בסרט "ואלוהים ברא את האישה" שביים אז בעלה הראשון, רוז’'ה ואדים, תפקיד שהפך אותה לסמל מין בינלאומי ולשחקנית המרוויחה ביותר בצרפת לאותה תקופה. מעבר לתדמית, בארדו גילמה דמויות מורכבות במספר רב של סרטים בולטים כגון 'האמת', 'הגוף והלב', 'ויוה מריה' ועוד. בארדו גם היתה לדמות השראה עבור אמנים ויוצרים חשובים, לא רק בסרטים אלא גם בתרבות הפופולרית כולה, כמו האמן האמריקני אנדי וורהול שיצר דיוקן אייקוני בדמותה והזמר יוצר הצרפתי-יהודי סרז' גינזבורג, עימו הייתה במערכת יחסית וגם הקליטה שירים.
עם פרישתה מהקולנוע בשנת 1973, בגיל 39 בלבד, היא נקטה צעד לא אופייני לכוכבים: היא ויתרה, לפחות באופן רשמי על המשך השתתפותה בהפקות מסחריות על מנת להתמקד במאבק למען זכויות בעלי חיים.
לאחר פרישתה מהקולנוע, בארדו הקדישה את עצמה כמעט לגמרי לפעילות למען זכויות בעלי חיים. הקרן שייסדה הביאה לפתרונות מעשיים להצלת מינים בסכנת הכחדה, הקמת מקלטים וחינוך ציבורי, והפכה לגוף מוכר גם מחוץ לצרפת. פעילות זו ושמרה על מעמדה הציבורי גם בשנותיה האחרונות.
- ״אווטאר אש ואפר״ מוביל בעולם, ובוול סטריט בוחנים את דיסני דרך הדוחות
- האם הסרט החדש על בובת ברבי המיתולוגית יכול להכניס לכם כסף?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשנים האחרונות חלה החמרה במצבה הבריאותי, כולל מספר אשפוזים, אך עד היום האחרון חיה בארדו שמרה על מעמדה האייקוני כשחקנית צרפתיה וגם כפעילה חברתית למען בעלי חיים
