קניות שופינג גיהוץ אשראי
צילום: tapanakorn CANVA

קצת חדשות טובות: התמ"ג ברבעון הראשון של השנה עלה ב-2.5%

הצמיחה תואמת את ציפיות בנק ישראל והכלכלנים בשוק. מדובר בעלייה רבעונית של 0.6% שהיא בחישוב שנתי 2.5%. זה אמנם האטה ביחס לשנה שעברה (וצפוי כמובן) אבל טוב יותר מרוב העולם המערבי; ההייטק סייע לגידול של 15.9% בייצוא השירותים
דור עצמון | (1)

התמ"ג ברבעון הראשון עלה ב-2.5% בהמשך לעלייה של 5.3% ברבעון הקודם, כך עולה מנתונים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). מדובר בהאטה בצמיחה ביחס לרבעון הקודם אבל זו עדיין צמיחה יפה בהשוואה לעולם. מוקדם יותר היום, הכלכלנית הראשית הורידה היום את תחזיות הצמיחה ל-2.7% בחישוב שנתי ו-3.1% בשנה הבאה, ירידה של 0.3% ביחס לתחזית הקודמת.

מדובר על נתונים ריאליים, כלומר בניכוי מדד המחירים לצרכן. מדובר על צמיחה ריאלית של 4% ביחס לרבעון המקביל בשנה שעברה. מדובר באחד מנתוני הצמיחה הטובים בעולם המערבי. אז יש האטה ביחס לשנה שעברה - אבל בסך הכל המצב כאן עדיין טוב.

עוד בנתונים, התמ"ג לנפש עלה ב-0.1% והתמ"ג העסקי עלה ב-3.3%. במקביל נרשמה ירידה של 1.7% בהוצאה לצריכה פרטית ועלייה של 1.8% בהוצאה לצריכה ציבורית. עלייה של 0.4% נרשמה בייצוא הסחורות והשירותים ללא יהלומים וחברות הזנק וירידה של 5.8% נרשמה ביבוא הסחורות והשירותים.

בלמ"ס אומרים כי העלייה בתוצר המקומי הגולמי ברבעון הראשון משקפת עליות בהוצאה לצריכה ציבורית, בהשקעות בנכסים קבועים ובייצוא הסחורות והשירותים ללא יהלומים וחברות הזנק כאשר הצריכה הפרטית (שהושפעה מהירידה ביבוא מכוניות נוסעים, בהמשך לעליה המשמעותית ברבעון הרביעי) ירדה.

התמ"ג בניכוי תוצר שירותי הדיור ותוצר המגזר הציבורי, עלה כאמור ברבעון הראשון ב-3.3% בחישוב שנתי, זאת לאחר עלייה של 6.4% ברבעון הרביעי של שנת 2022. יבוא הסחורות והשירותים ירד ברבעון הראשון של השנה ב-5.8% בחישוב שנתי. שינוי זה מבטא עלייה של 3.7% ביבוא השירותים. יבוא השירותים למעט תיירות עלה ב- 2.0% כאשר יבוא שירותי התיירות עלה ב-9.4%. יבוא הסחורות האזרחיות ירד ב-17.4% ברבעון הראשון של שנת 2023. בנוסף על כך, יבוא היהלומים והיבוא הבטחוני עלו ברבעון הראשון של שנת 2023 כך, שיבוא הסחורות והשירותים למעט יבוא ביטחוני, אוניות, מטוסים ויהלומים ירד ברבעון הראשון של 2023 ב-8.1% בחישוב שנתי.

ההוצאה לצריכה פרטית

ההוצאה לצריכה פרטית ירדה ב-1.7% ברבעון הראשון של שנת 2023 בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 10.2% ברבעון הרביעי של שנת 2022. ההוצאה לצריכה פרטית למעט מוצרים בני קיימה שלא הושפעה מהירידה ברכישת מכוניות נוסעים עלתה ב 0.2% בחישוב שנתי. הצריכה הפרטית לנפש ירדה ב 3.9% בחישוב שנתי ברבעון הראשון של שנת 2023 לעומת הרבעון הרביעי של שנת 2022. השינויים בהוצאה לצריכה הפרטית לנפש ברבעון הראשון של 2023 משקפים עלייה של 0.9% בצריכה פרטית שוטפת לנפש (ההוצאות למזון, משקאות וטבק, לשירותים אישיים, לדיור, לדלק וחשמל לאחזקת בית, ולמוצרי תעשייה לצריכה שוטפת).

ההוצאה למוצרים בני-קיימה למחצה לנפש (ההוצאה על הלבשה והנעלה, טקסטיל לבית, כלי עבודה ובית קטנים חשמליים, מוצרי בידור ופנאי וחפצים אישיים) ירדה ברבעון הראשון של 2023 ב-11.2% בחישוב שנתי. כאשר ההוצאה על הלבשה והנעלה עלתה ב-8.4% בחישוב שנתי וההוצאה על מוצרי בני קיימה למחצה אחרים ירדה ב-10.5%. ההוצאה למוצרים בני-קיימה לנפש ירדה ב-4.1% בחישוב שנתי. ההוצאות לכלי רכב לשימוש פרטי ירדו ב-80.0% בחישוב שנתי (33.1% בחישוב רבעוני) וההוצאות לרכישת ציוד חשמלי וציוד אחר עלו ב-26.3% בחישוב שנתי (6.0% בחישוב רבעוני).

קיראו עוד ב"בארץ"

ההוצאה לצריכה ציבורית

ההוצאה לצריכה ציבורית עלתה ב-1.8% ברבעון הראשון של שנת 2023 בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 2.7% בחישוב שנתי ברבעון הרביעי של שנת 2022. ההוצאה לצריכה האזרחית ירדה ב-15.0% בחישוב שנתי, כאשר הקניות האזרחיות ירדו ב-37.1% בחישוב שנתי (10.9% בחישוב רבעוני) לאחר עלייה של 42% בחישוב שנתי ברבעון הרביעי אשתקד (9.2% בחישוב רבעוני). ההוצאה לצריכה ביטחונית עלתה ב-21.3% בחישוב שנתי ברבעון הראשון של שנת 2023 (5.0% בחישוב רבעוני).

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שי 16/05/2023 14:37
    הגב לתגובה זו
    שיש להתייחס ולא ל סהכ התוצר
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

באר שבע
צילום: משרד גיורא גור אדריכלים

הממשלה אישרה תכנית לפיתוח מטרופולין באר שבע בכמיליארד שקלים

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה באר שבע

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל. ההחלטה גובשה במסגרת עבודת מטה של משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר ועתידה לתמוך בהעתקת מחנות צה״ל לנגב, לשפר את התשתיות, איכות החיים וההזדמנויות עבור תושבי הנגב, המשרתים ומשפחותיהם. 

ההחלטה מהווה אבן יסוד לשינוי היסטורי שעתיד לעצב את פני הנגב לדורות הבאים. ההחלטה כוללת השקעה של כמיליארד שקלים ומתמקדת בארבעה תחומים מרכזיים: צמיחה כלכלית, פיתוח תשתיות תחבורה, שיפור איכות החיים והביטחון האישי, וחינוך והון אנושי. בתחום הצמיחה הכלכלית, יושקעו כ-200 מיליון שקל בפיתוח האקו-סיסטם הקיים בין האקדמיה, התעשייה והצבא. במסגרת זו יוקם מרכז מו"פ דואלי יישומי בשיתוף מפא"ת, ייפותחו תחומי החדשנות והסייבר, יושקעו משאבים בתעסוקה ותיירות ופיתוח העיר העתיקה כמוקד תיירות ומגורי צעירים. 

בתחום התחבורה, יושקעו תקציבים משמעותיים בפיתוח תשתיות תחבורה מתקדמות, לרבות תכנון והקמה של רכבת קלה בבאר שבע, הכוללת תוואי לבית החולים החדש שיוקם בעיר, בהתאם לצרכי עיר מטרופולינית ותיתן מענה לגידול הדמוגרפי הצפוי. בתחום איכות החיים והביטחון האישי, יושקעו כ-500 מיליון שקלים בשיפור ביטחון הפרט, לרבות הקמת תחנת משטרה חדשה, הרחבת משל"ט דרום, פיתוח תשתיות טכנולוגיות מתקדמות להתמודדות עם אתגרי המרחב. 

בנוסף, יושקעו משאבים בתחום הבריאות בדגש על הגדלת מספר הפסיכולוגים ומקצועות הפרא-רפואיים, וכן בהתחדשות עירונית, תרבות וספורט, כולל תכנון מכון ווינגייט בבאר שבע והקמת מבני ציבור בעיר. בתחום החינוך וההון האנושי, יושקעו כ-120 מיליון שקלים בפיתוח החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, ובהשכלה הגבוהה, תוך דגש על מקצועות טכנולוגיים, קידום מצוינות והקמת מרכז רשותי למקצועות ה-STEM. 

ראש הממשלה בנימין נתניהו: ״אנחנו מביאים היום לממשלה תוכנית סיוע גדולה לבאר שבע, בסך של למעלה ממיליארד שקל. זה כולל חיזוק בתחומים רבים שהם חשובים לאזרחי באר שבע: רכבת קלה, עזרה בסייבר, במו"פ, בפיתוח, בפרנסה. הפעולות שלנו יביאו לחיזוק של כל אזור הנגב. זה תואם את התוכנית שאני מוביל מזה שנים, יחד עם חבריי לממשלות ישראל, לחזק את הדרום על ידי השילוב המוצלח של תשתיות ממשלתיות ועידוד הסקטור הפרטי״.