האינפלציה והתחרות הקשה בענף המזון: גם תוצאות רמי לוי ממשיכות להיפגע
אחרי דוחות שופרסל וגם ויקטורי, כעת תורו של רמי לוי לדווח על פגיעה בתוצאות גם ברבעון הרביעי של 2022. התחרות בענף חזקה, הרווחיות התפעולית נמוכה ועומדת על 2.7% אצל שופרסל, 3.1% אצל רמי לוי הוא יצא הפעם דווקא גבוה יותר (אבל גם נמוך) עם 4.7%. את הסיבה ליוקר המחיה - חפשו במקומות אחרים, לא סתם חברות בינלאומיות לא נכנסות לישראל - אין כאן מרווחים. החברה שמפעילה 56 סניפים נסחרת כעת לפי שווי של 2.9 מיליארד שקל, מכפיל רווח 15. רשת רמי לוי 0.86% מדווחת אמנם על עליה של 4% בהכנסות ל-1.7 מיליארד שקל לעומת 1.64 מיליארד שקל ברבעון המקביל, אבל זה לא הגיע לרווחיות הגולמית שנשחקה ל-24.1% לעומת 24.7% ברבעון המקביל. הסיבה היא כמובן המשך המבצעים של רמי לוי. התחרות לא פשוטה אבל רמי לוי רוצה שלא רק תחשבו שהוא זול ביחס לאחרים, אלא גם שהוא יהיה כזה, והוא משקיע בכך לא מעט - אבל מה לעשות, זה גם פוגע בתוצאות. שורת הרווח התפעולי ברבעון הרביעי הסתכמה ב-80 מיליון שקל, ירידה של 14% לעומת 93 מיליון שקל ברבעון המקביל. שיעור הרווח התפעולי ברבעון בענף ממשיך להיות נמוך ואצל רמי לוי הוא עומד על 4.7%, ירידה לעומת 5.7% ברבעון המקביל, כאשר ברמי לוי מסבירים שהירידה נובעת בעיקר מהעלאות שכר לעובדים, הוצאות דמי שכירות והוצאות אחזקה - כלומר אינפלציה. בשורה התחתונה, רשת רמי לוי רשמה רווח נקי רבעוני של 50 מיליון שקל, ירידה של 18% לעומת 61 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-EBITDA ירד לכ-152 מיליון שקל (כ-9% מההכנסות), לעומת כ-159 מיליון שקל (כ-9.7% מההכנסות) ברבעון המקביל. לחברה קופת מזומנים, מזומנים משועבדים והשקעות לזמן קצר של כ-912 מיליון שקל, עם חוב קטן של 15 מיליון שקל. החברה תחלק דיבידנד של 45 מיליון שקל (לאחר 191 מיליון מתחילת השנה). רמי לוי, מנכ"ל רשת רמי לוי שיווק השקמה אומר בעקבות הדוחות: "השנה החולפת הייתה שנה שבה התמודדו הצרכנים עם סביבה מורכבת של שערי ריבית עולים ולחצים של יצרנים להעלאות מחירים. אל מול זאת, המשכנו ביתר שאת לבוא לקראת הלקוחות עם העמקת המבצעים והורדת מחירים. זאת כחלק מהאסטרטגיה ארוכת השנים שלנו של הרשת להטיב עם הלקוחות ולהציע את סל המוצרים הזול במדינה, תוך הקפדה על איכות ושירות ברמה הגבוהה ביותר. צעדים אלה הביאו ב-2022 לירידה מסוימת בשיעור הרווח הגולמי, אך אסטרטגיה זו מוכיחה את עצמה היום יותר מתמיד, כאשר אנו מציגים צמיחה בהכנסות לשיא של למעלה מ-7 מיליארד שקל, ובתוך כך גידול במכירות בחנויות זהות הכולל גם את הגידול בכמות הלקוחות בחנויות הרשת, כאשר אנו בטוחים כי הלקוחות החדשים יישארו איתנו לאורך זמן וכך נגדיל את בסיס הלקוחות הנאמן של הרשת. "אני קורא ללקוחות להמשיך לקנות חכם ולהשוות חלופות שונות של מוצרים. לכל מוצר יש תחליף זול יותר, ולרוב גם לא פחות איכותי, וצריכה נבונה עשויה לחסוך לצרכנים עשרות אחוזים בכל קנייה". תוצאות שנת 2022: הכנסות של 7 מיליארד שקל, רווח של 192 מיליון שקל. הרווחיות התפעולית נשחקה ל-4.6% ההכנסות בשנת 2022 צמחו בכ-9%, חצו לראשונה את רף ה-7 מיליארד שקל, והסתכמו בכ-7.04 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-6.48 מיליארד שקל בשנת 2021. בחברה מסבירים כי הסיבות לגידול הן פתיחת סניפים חדשים, עלייה בפדיון חנויות זהות, גידול בהכנסות ממכירת בדיקות אנטיגן באמצעות חברת הבת גוד-פארם, וגידול בהיקפי הפעילות של החברות הבנות – קופיקס, גוד פארם, מועדון הלקוחות ופעילות הסלולר. הרווח התפעולי בשנת 2022 הסתכם ב-320 מיליון שקל, יציבות לעומת 321 מיליון שקל בשנת 2021. שיעור הרווח התפעולי עמד על כ-4.6% לעומת כ-5% בשנת 2021. ה-EBITDA בשנת 2022 עלה בכ-4% לכ-559 מיליון שקל (כ-8.5% מההכנסות), לעומת כ-576 מיליון שקל (כ-8.9% מההכנסות) בשנת 2021. החברה רשמה רווח הנקי של 192 מיליון שקל, ירידה של 10% לעומת 212 מיליון שקל בשנת 2021. הסיבה נובעת לדברי החברה מהפסד בתיק ניירת ערך וכן גידול בהוצאות המימון ל-67 מיליון שקל, לעומת 45 מיליון שקל בשנת 2021.
- 1.אזרח 29/03/2023 09:20הגב לתגובה זואצל רמי הרבה פרסומת, סחורה לא איכותית שירות לא טוב,חתולים ועכברים בחינם
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%
ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה
ג’י סיטי ג'י סיטי 6.95% , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה, פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.
בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO, "עם השפעה זניחה על המינוף” ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.
מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.
מה המספרים מספרים
מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch) עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.
- הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים
- ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.
אלעד אהרונסון מנכל איי סי אל; קרדיט: נטלי כהן קדושהאם הירידות באיי.סי.אל מוצדקות או שמדובר בתגובת יתר?
המניה נפלה אחרי שהחברה סיכמה עם האוצר על העברת נכסי הזיכיון בים המלח למדינה בתמורה לכ-3 מיליארד דולר וביטלה את זכות הסירוב במכרז הבא, והמשקיעים שואלים האם זו תגובת יתר, או ירידה מוצדקת?
מניית איי.סי.אל איי.סי.אל 1.14% צנחה בשבוע שעבר בכ-15% ברקע הדיווח על מזכר ההבנות שנחתם בינה לבין משרד האוצר בנוגע לזיכיון ים המלח, אחד הנכסים המרכזיים וההיסטוריים של החברה. ההודעה, שנועדה להסדיר את סיום הזיכיון בשנת 2030, התקבלה בשוק כאילו מדובר במהלך של “מכירת ליבה” או ויתור על מנוע רווח מהותי, אך מאחורי הכותרת מסתתרת עסקה מורכבת יותר, שכוללת הסכמה רגולטורית שנועדה לייצר ודאות לשני הצדדים, ולמעשה לקבע את תנאי סיום הזיכיון ואת מתווה ההמשך לשנים הבאות.
התגובה החריפה במניה משקפת בעיקר בלבול של המשקיעים. לכאורה, אין כאן "מכירת פעילות ליבה" אלא סגירת חשבון היסטורית בין המדינה לבין חברת הכימיקלים לקראת תום הזיכיון בשנת 2030. מזכר ההבנות שפורסם קובע כי כלל נכסי הזיכיון יעברו למדינה עם סיומו, ואיי.סי.אל תקבל בתמורה 2.54 מיליארד דולר, ובתוספת החזר השקעות בפרויקט קציר המלח, הסכום הכולל צפוי להגיע לכ-3 מיליארד דולר. מדובר בסכום נמוך מהערכות המוקדמות, במה שהיה אחד המשקולות על המניה בשבוע שעבר, אך כזה שמעניק לשני הצדדים ודאות רגולטורית וכלכלית לשנים הקרובות.
על פי הדיווחים, באוצר ביקשו לשים סוף לחוסר הבהירות סביב הזיכיון ההיסטורי ולפתוח את הדרך למכרז חדש, אך נתקלו בזכות הסירוב שהייתה לאיי.סי.אל, סעיף שאפשר לה להשוות כל הצעה מתחרה ולזכות אוטומטית. הפתרון שנמצא היה שילוב של איום רגולטורי והידברות אינטנסיבית, כאשר האוצר אותת כי יפעל לבטל את הזכות הזו בחקיקה אם לא תושג הסכמה, בעוד שהחברה העדיפה להימנע מעימות משפטי מתמשך. התוצאה היא מזכר הבנות שמעניק לשני הצדדים מרחב תמרון, מצד אחד המדינה קיבלה ביטול רשמי של זכות הסירוב והסדרת הנכסים, ומצד שני החברה קיבעה שווי העברה ותמורה עתידית של כ־2.5 מיליארד דולר, בתוספת החזר על פרויקט קציר המלח.
החברה ויתרה בסופו של דבר על זכות הסירוב הראשונה שהייתה לה במכרז הבא, ותתמודד בו על פי תנאים זהים לשאר המתמודדים. במקביל, המדינה תבחן מנגנונים שיבטיחו את המשך פעילות תעשיות ההמשך של איי.סי.אל בישראל. המהלך הזה עשוי לגרום לחברה לשלם יותר בפועל ממה שהייתה יכולה לשלם במידה והייתה לה את האפשרות הזו. גם, על הנייר לחברות אחרות אין סיבה לגשת למרכז כזה שבו לחברה יש יתרון כה מהותי. כעת, המכרז צפוי להיעשות בתנאי שוק ולשקף את המחירים בשוק, אך עדיין יש כוכבית.
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- איי.סי.אל מזנקת - יצואנית האשלג העיקרית של קנדה סגרה את המכסה השנתית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפועל, איי.סי.אל שומרת על יתרון מבני: מערך הפקה ותפעול קיים, ידע הנדסי ומיומנויות מצטברות שיקשו על כל שחקן חדש לבנות פעילות חלופית. גם פרויקט קציר המלח, שבעבר הוגדר נטל כלכלי, מוסדר כך שהזכיין הבא ישא בעלויותיו, מה שמעלה את רף הכניסה במכרז הבא.
