בצלאל מכליס מנכל אלביט מערכות
צילום: אסף שילה. ישראל סאן
דוחות

שנה חלשה לאלביט, אבל הצבר גדל

רווח שנתי של 269 מיליון דולר לעומת 368 מיליון ב-2021; הסיבות - אתגרים בשרשרת האספקה, ועלייה בהוצאות, בעיקר בשכר; מנגד - הצבר הגיע ל-15.1 מיליארד דולר - עלייה של 10%
דור עצמון | (12)

אלביט מערכות אלביט מערכות 0.92% , ענקית בקנה מידה מקומי בתחום הציוד הטכנולוגי הצבאי במובן הרחב, היא אחת החברות שהדוחות שלה מעניינים ככל שיהיו פחות חשובים מהצבר. צבר ההזמנות שלה מבטא את ההכנסות העתידיות על פני שנים, אז דוח רבעוני גם טוב מהצפוי ואפילו רע מהצפוי, עדיין עומד בצל הצבר. הדוחות של אלביט בשנה האחרונה עברו טלטלה. העלייה בהוצאות השכר בגלל התחרות על עובדי ההייטק והמימוש היחסית מאכזב של הצבר, הביאו מלרבעונים פושרים וכך גם הרבעון הרביעי. אבל הצבר של החברה עלה ל-15.1 מיליארד דולר. 

בסוף 2021 עמד הצבר על 13.7 מיליארד דולר - כלומר גידול של כ-10%. כ-75% מצבר ההזמנות של החברה נובע מהזמנות מלקוחות מחוץ לישראל. כ-60% מצבר ההזמנות מתוכנן לביצוע במהלך השנים 2023 ו-2024. במילים אחרות 9 מיליארד דולר מהצבר יתממשו בשנתיים, נניח שזה ליניארי - 4.5 מיליארד דולר. בשנת 2022 המכירות היו 5.5 מיליארד דולר ויש בכל שנה מרכיב משמעותי של מכירות שוטפות כלומר לא כאלו שמזמינים בשנה אחת ומתקבלים בשנה הבאה או בעוד שנים. זה אומר ש-75% מהמכירות כבר סגורות. זאת הסיבה שהצבר כל כך חשוב

ההכנסות ברבעון הרביעי הסתכמו ב-1.5 מיליארד דולרבהשוואה ל-1.49 מיליארד דולר ברבעון הרביעי של שנת 2021. אין צמיחה - מאכזב, וכאמור זו לא הפעם הראשונה השנה. במקביל נרשמה עלייה בהוצאות, ולא רק בהוצאות השכר והרווח התפעולי המתואם ירד ל-103 מיליון דולר לעומת 120 מיליון ברבעון המקביל.

בשורה התחתונה הרוויחה החברה 75 מיליון דולר, לעומת 95 מיליון דולר ברבעון מקביל. הרווח למניה הסתכם ב-1.68 דולר למניה, לעומת 2.14 דולר ברבעון המקביל.

בשנה כולה שהסתיימה ב-31 בדצמבר 2022 הסתכמו ההכנסות ב-5.5 מיליארד דולר, לעומת 5.3 מיליארד דולר ב-2021. רוב ההכנסות בשנת 2022 היו בתחומי הפעילות של מערכות מוטסות ומערכות תקשוב. הגידול בהכנסות בתחום פעילות מערכות תקשוב נבע בעיקר ממכירות גבוהות יותר של מערכות UAS ללקוחות באירופה ומגידול במכירת מוצרי "ספרטון" בארה"ב.

מבחינה גאוגרפית, הקיטון בצפון-אמריקה נבע בעיקר מירידה בהכנסות ממכירת מכשור רפואי. הגידול באירופה נבע בעיקר מגידול בהכנסות מפרויקט בית-הספר לטיסה ביוון, ממכירת מערכות UAS וכן ממכירת רכבים משוריינים וארטילריה.

הרווח התפעולי המתואם ב-2022 הסתכם בסך של כ-356.6 מיליון דולר (6.5% מסך ההכנסות) לעומת רווח תפעולי בסך 450.8 מיליון דולר (8.5% מסך ההכנסות) אשתקד.

הרווח הנקי השנתי המתואם הסתכם ב-268.9 מיליון דולר (4.9% מההכנסות), בהשוואה ל- 367.6 מיליון דולר (7.0% מסך ההכנסות) בתקופה המקבילה אשתקדהרווח למניה המתואם הסתכם ב-6.03 דולר, בהשוואה ל-8.30 דולר בשנת 2021.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בצלאל (בוצימכליסנשיא ומנכ"ל אלביט מערכות ציין במקביל לפרסום הדוחות כי התוצאות העסקיות משקפות גם את השיבושים הגלובליים בשרשרת האספקה ועלייה בהוצאות ההעסקה. לצד זה הוא אומר - "ההתעניינות הגוברת של הלקוחות וכן ההיקף ההולך וגדל של חוזים חדשים משקפים את השינוי המוצלח של אלביט מערכות, בשנים האחרונות, מספק של מערכות לספק של פתרונות מקיפים התומכים בצמיחה העתידית של החברה".

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    שרון 31/03/2023 11:02
    הגב לתגובה זו
    בכל שנה נשמעת המנטרה שהמצב קשה ואין כסף , אז מי לעזאזל מקבל קידומי שכר ?? בינתיים רק קיצוצים וצמצומים בדרך כלל על חשבון העובד .
  • 8.
    מוטי 30/03/2023 06:41
    הגב לתגובה זו
    באנגליה סגרו להם כבר שני מפעלים: https://www.palestineaction.org
  • 7.
    מושון 30/03/2023 05:37
    הגב לתגובה זו
    הבכירים באלביט מחלקים לעצמם משכורות לא הגיוניות שודדים את הקופה
  • 6.
    אבי1 29/03/2023 08:48
    הגב לתגובה זו
    נייר קקי .
  • 5.
    עוזי 28/03/2023 15:46
    הגב לתגובה זו
    שנה שעברה אמר שהשתדל ,השתדלת יפה אתם חברה שחיה על משקיעים בבורסה ,אתם בחברה חייבים רפורמה ..
  • 4.
    סוד 28/03/2023 13:07
    הגב לתגובה זו
    לך הביתה מספיק עם חוסר האמון בך .
  • 3.
    ניר ברק 28/03/2023 11:45
    הגב לתגובה זו
    אין רעב להצלחה עיסקית .. הם שבעים ... מגייסים יותר ממה שצריכים .. היעילות התיפעולית ברמה נמוכה ... לא מתנהגים כמו חברה עסקית שיש לה רעב להצלחה יוצאת דופן החברה זקוקה לניעור מתרדמתה
  • מוטי 30/03/2023 06:39
    הגב לתגובה זו
    או שזה בגלל שמפגינים נגדם בכל העולם... https://www.palestineaction.org
  • צחי 29/03/2023 22:32
    הגב לתגובה זו
    ״בזכות״ פוטין תקציבי הבטחון באירופה גדלים בצורה ניכרת. רוב החברות שמוכרות נשק כבר חתמו על חוזים שממלאים את יכולת הייצור. הם ממתינים בפינה עם יכולת ייצור ומכירה שבחלקה מיידית. ועל זה הם יקבלו הרבה כסף.
  • 2.
    ״ממש״ שנה קשה רק 968 מליון שח רווח נקי (ל"ת)
    אבי 28/03/2023 10:43
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מח' כספים 28/03/2023 09:45
    הגב לתגובה זו
    להתרחק מהם - הם ממש לא משלמים בזמן ועכשיו התמונה המפחידה נחשפת
  • ו 28/03/2023 11:09
    הגב לתגובה זו
    למי הם לא משלמים?
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה

תמיר חכמוף |

ג’י סיטי ג'י סיטי 6.85%  , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה,  פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.

בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO"עם השפעה זניחה על המינוףג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.

מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.

מה המספרים מספרים

מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch)  עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.

כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.

חיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסף

הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים

הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה חיים כצמן

במובנים רבים אין שום סיבה עסקית לנפילה במניית ג'י סיטי. החברה עשתה מהלך עסקי נכון מבחינת הדוח רווח והפסד - רוכשת את השליטה בסיטיקון במחיר נמוך מההון. ההשקעה צפויה להניב תשואה טובה מהמימון שילקח. במקביל יהיה גם רווח חשבונאי. הכל דבש. בעלי המניות אמורים לשמוח, אבל סיבה אחת גדולה גרמה לנפילה - גרידיות / תאוות בצע. 

זה טבע אנושי, אי אפשר להתנגד לזה, אפילו חיים כצמן מהיזמים הוותיקים, המנוסים, המתוחכמים, נופל בזה כל פעם מחדש. כצמן רוצה להרוויח, והוא צודק, אבל אחרי ששנים רבות הוא משדר לשוק שהוא מוריד את המינוף, שהוא ממוקד בצמצום הפעילות למען הורדת חוב, שהוא עושה הכל כדי לשפר את היחסים הפיננסים, שהוא לא פוזל לצדדים לעשות עסקאות, אלא ממוקד בתוכנית, הוא מועד. כנראה שיזמים לא יכולים לשבת בשקט שהם רואים עסקה טובה. כצמן לא לבד יש הנהלה גדולה ואיכותית בחברה, אבל משהו השתבש שם בעסקה האחרונה.

הם רכשו מניות בסיטיקון בידיעה שהם עולים מעל 50% וצריכים להציע לכל בעלי המניות לקנות. למה הם צריכים את זה? אחרי מימוש עשרות נכסים והנפקת הפעילות בברזיל ואחרי שאגרות החוב שהיו בתשואת זבל ירדו לתשואות נמוכות, הם התפתו או פשוט טעו. כל אחת מהאפשרויות רעה לשוק. הוא מבין שהחברה עם כל גודלה וכל הנהלה, וכל הבלמים על חיים כצמן, יכולה בכל נקודת זמן להפתיע. 

השוק ובעיקר חברת הדירוג, מעלות, הופתעו. הם לא אוהבים להיות מופתעים. הירידות במניה והירידה באג"ח מייצרים דינמיקה שלילית ובעצם קובעים מציאות בשטח - הירידה באג"ח והעלייה בתשואה האפקטיבית לכ-10% היא התוצאה הכי קשה באירוע הזה והיא עלולה להקשות על גיוסי המשך (גלגולי חוב). אם הנהלה לא יודעת שהמהלך שלה עלול להוביל לתוצאה כזו, אז יש בעיה. היא לא קוראת ולא מבינה את השוק. 

היא מנסה לתקן. יש הנפקה של חברה בת שאמורה להכניס כסף ולהקטין את המינוף, אבל השוק מפנים שצריך להגדיל את פרמיית הסיכון בניירות ערך של כצמן - יכולה להיות הפתעה, ולכן מראש נדרוש ריבית גבוה יותר. כלומר, גם אם עכשיו חוזרים למינוף הרגיל, אגרות החוב לא יחזרו לחלוטין למצב הרגיל. הם יבטאו אלמנט של הפתעה-סיכון עתידי.