דב קוטלר פועלים
צילום: גדי דגון
דוחות

פועלים ברווח שיא - 6.5 מיליארד שקל; הפרשה להפסדי אשראי - אפס; השנה שלא תחזור

ההפרשות להפסדים עלו ברבעון האחרון; הנהלת הבנק משיקה את תוכנית "פועלים 2026"; השאלה הגדולה (והלא ברורה), איך המצב משפיע על התוצאות ב-2023?
איציק יצחקי | (13)

בנק הפועלים בניהול דב קוטלר רשם רווח נקי של כ-6.532 מיליארד שקל בשנת 2022, בהשוואה ל-4.914 מיליארד בשנת 2021. העלייה ברווח נבעה מגידול בהכנסות מריבית בעיקר על רקע עליית הריבית במשק. שיעור התשואה להון על הרווח הנקי עמד בשנת 2022 על 14.8% בהשוואה ל-11.8% בשנת 2021. עם זאת, בשל הפסדים שלא מומשו באגרות החוב שהבנק מחזיק ושעדיין לא מתבטאים בדוחות הכספיים בשל לקונה חשבונאית, הרווח הכולל שהוא מייצג יותר את מצב הבנק מסתכם ב-5 מיליארד שקל, לעומת 4.3 מיליארד שקל בשנת 2021. עדיין תוצאות מרשימות

 

הרווח הנקי לרבעון הרביעי של שנת 2022 הסתכם ב-1.75 מיליארד שקל. שיעור התשואה להון על הרווח הנקי עמד ברבעון הרביעי על 15.3%. תוצאות מצוינות, אבל צריך לזכור בהקשר הזה שני דברים חשובים - בנקים מרוויחים יותר בעולם של ריבית עולה. אבל התוצאות האלו הם היסטוריה. 

בחודשיים האחרונים יש סערה במדינה. אנשים הולכים עם מועקה גדולה, יש תחזיות שחורות, יש איומים מבית. כלכלה זה עניין גם נפשי. מצב רוח מדוכדך משפיע על הבסיס של הכלכלה - צריכה ומתגלגל להשקעות ונתוני מקארו נוספים וזה עוד מבלי להתייחס להשלכות הישירות של הרפורמה-מהפכה. אז דוחות טובים לפועלים, שנת 2023 תהיה כבר עם הפרשות משמעותיות יותר להפסדי אשראי ועם סיכונים מסוג אחר.  

גידול מרשים בהכנסות - סך ההכנסות ב-2022 הסתכמו ל-17,920 מיליון שקל, בהשוואה ל-14,392 מיליון שקל בשנת 2021, גידול של 24.5% על רקע הצמיחה בפעילות הליבה של הבנק. הכנסות מימון מפעילות שוטפת הסתכמו בשנת 2022 ב-14,548 מיליון שקל בהשוואה ל-10,009 מיליון שקל בשנת 2021, עליה בשיעור של 45.3% אשר נבעה בעיקר מהצמיחה בתיק האשראי, משינויים בשיעור המדד הידוע בין התקופות וכן מהשפעות עליית שיעורי הריבית השקלית והדולרית.

המשך מיקוד בשיפור היעילות: יחס היעילות (ההוצאות התפעוליות מסך ההכנסות) עמד בשנת 2022 על 44.5% בהשוואה ל-54.2% בשנת 2021.

בשנת 2022 נרשמה הכנסה נטו בסעיף הפסדי אשראי בסך 34 מיליון שקל.  במהלך המחצית השנייה של השנה וברבעון הרביעי בפרט הגדיל הבנק את ההפרשה הקבוצתית להפסדי אשראי לאור עליית אי הוודאות בתנאים הכלכליים וההסתברות להאטה כלכלית. 

סך האשראי לציבור, נטו, הסתכם ב-388.7 מיליארד שקל בהשוואה ל-352.6 מיליארד שקל בסוף שנת 2021, עלייה בשיעור של 10.2%. הצמיחה בתיק האשראי במהלך השנה מתבטאת בגידול במספר מגזרי פעילות: האשראי העסקי והאשראי המסחרי צמחו במהלך השנה בשיעורים של 12.4% ו-9.8% בהתאמה. כמו כן, תיק האשראי לדיור גדל בשיעור של 11.4% - כך שהסתכם בסוף השנה ל-127.7 מיליארד שקל.

 

הבנק הגדיל את תיק האשראי בשנה האחרונה בשיעור של 10.2% המבטא גידול משמעותי ואחראי בעיקר באשראי העסקי ובאשראי לדיור תוך שמירה על מדדי אשראי איכותיים וחזקים. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הבנק הודיע על חלוקת דיבידנד בהיקף של 30% מרווחי הרבעון הרביעי ובמצטבר חילק לציבור בעלי המניות כ-1.5 מיליארד שקל בגין רווחי השנה.

יו"ר הבנק, ראובן קרופיק: "המאפיין העיקרי של פעילותנו בשנת 2022 היה הכנה ומיצוב הבנק לתהליך אסטרטגי הדורש אופטימיזציה רב שנתית חלף הישג מקסימלי בפרקי זמן קצרים. לתפיסתנו, יכולות טכנולוגיות – ובראשן יישומיות בינה מלאכותית והרחבת ההתבססות על טכנולוגית ענן, בצד יזמות עסקית וחדשנות מנצחת על בסיס הבנקאות הפתוחה, יכולות סייבר המאפשרות צמיחה, וכן יכולות עדיפות של בנקאות חברתית – יהוו את גרעין ההשפעה המרכזי על הבנק העתידי".

 

מנכ"ל הבנק, דב קוטלר, אמר על רקע הדוחות: "במהלך 2022 המשכנו במגמת הצמיחה האחראית בתיק האשראי שלנו – בפרט באשראי העסקי והמסחרי ובאשראי לדיור. המשכנו להוות עבור לקוחותינו הגורם המקצועי הראשון להתייעצות לפני קבלת החלטה כלכלית משמעותית, התקדמנו במגמת הייעול במשאבים והוספנו להיות ממוקדים בהשגת היעדים העסקיים שלנו – כל זאת תוך שיפור מדדי ההון והאיתנות הפיננסית שלנו.

"אני מבקש להודות ליו"ר הדירקטוריון ראובן קרופיק ולחברי הדירקטוריון על התמיכה, האמון והשותפות בהובלת הבנק. ברצוני להודות גם לעובדי הבנק, אשר עומדים מאחורי הישגים אלו ופועלים כל העת לבצע את תפקידם בצורה המקצועית והאחראית ביותר - ועל כך תודתי והערכתי הרבה".

 

התוכנית האסטרטגית 'פועלים 2026'

בסוף שנת 2022, אישרו הנהלת ודירקטוריון הבנק תוכנית אסטרטגית רב-שנתית - 'פועלים 2026', לשנים 2023 עד 2026, אשר מטרתה לחזק את מעמדו של בנק הפועלים כבנק מוביל בישראל. התוכנית ממוקדת במספר נדבכים, אשר השגת המטרות האסטרטגיות באמצעותן, תהווה את הבסיס להמשך צמיחה אחראית, בין היתר בזכות המיקוד בסגמנטי לקוחות מובילים של הבנק, בפעילות הבנקאות הקמעונאית, הבנקאות העסקית ושוק ההון תוך שיפור משמעותי בשירות ללקוחות.

ובחזרה לתוצאות: הכנסות מימון מפעילות שוטפת הסתכמו בשנת 2022 ב-14,548 מיליון שקל בהשוואה ל-10,009 מיליון שקל בשנת 2021, עליה בשיעור של 45.3%. העלייה נבעה בעיקר מהצמיחה בתיק האשראי, משינויים בשיעור המדד הידוע בין התקופות וכן מהשפעות עליית שיעורי הריבית השקלית והדולרית.

עמלות והכנסות אחרות הסתכמו בשנת 2022 ב-3,872 מיליון שקל, בהשוואה ל-3,544 מיליון שקל בשנת 2021 - עלייה בשיעור של 9.3% שהושפעה מהצמיחה בפעילות הבנק במהלך השנה וכן מעדכון הסכם התפעול עם ישראכרט.

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    בנק של חזירים - הגרועה ביותר מבין כל הבנקים הגרועים (ל"ת)
    ישראל999 11/03/2023 12:16
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    גונבים את הציבור עשרות שנים בחסות הממשלה והכנסת (ל"ת)
    ירון 09/03/2023 10:32
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    דניאל 09/03/2023 10:32
    הגב לתגובה זו
    איפה הרגולטור? מושחתים וגנבים לאור היום
  • 6.
    מוקי 09/03/2023 10:13
    הגב לתגובה זו
    על כספי הציבור ונותנים לציבור כמה שפחות
  • יגאל הבנקאי 09/03/2023 18:04
    הגב לתגובה זו
    בדיוק...ככל שהריבית עולה והציבור נשאר עם הכסף בעובר ושב אז הרווחים עולים . אין פה הרבה ניהול...תושיב מנהל סטטי רק שלא יעשה נזקים והרווחים בטוחים.
  • 5.
    הריביות גומרות את הציבור והבנקים חוגגים (ל"ת)
    דן 09/03/2023 10:10
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    המניה תעלה (ל"ת)
    דני 09/03/2023 09:42
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    כלכלן 09/03/2023 09:18
    הגב לתגובה זו
    נתניהו, מחסלים את הכסף של אזרחי ישראל ונותנים הכל לחרדים
  • 2.
    כלכלן 09/03/2023 08:28
    הגב לתגובה זו
    כולם יתגעגעו לליברמןגם תומכי נתניהו
  • ארי 09/03/2023 09:33
    הגב לתגובה זו
    שטויות
  • 1.
    ריבית עולה זה רק ללווים.החוסכים בפקדונות מקבלים פר 09/03/2023 08:24
    הגב לתגובה זו
    ריבית עולה זה רק ללווים.החוסכים בפקדונות מקבלים פרורים וביחוד פקמים קצרים.הבנקים נותנים אחוז ריבית.הריבית עלתה למעל 4 אחוז.אבל איבית לפקמ כמעט לא עלתה.וכול הבנקים אותו דבר אין תחרות וזה חשד גבוה לתיאום וקרטל.נקווה שועדת הכספים בראשות גפני תטפל בהם
  • יש ריבית של 4 תחפש, תמיד אפשר להשקיע במקמ אם לא נותנים (ל"ת)
    יעקב 09/03/2023 09:26
    הגב לתגובה זו
  • שמואל 09/03/2023 09:21
    הגב לתגובה זו
    יש לי שאלה כשאתה אוכל שווארמה ב 60 שקל זה לא עושק כשאתה נכנס למוסך ומשלם אלפי שקלים זה לא עושק. כשאתה הולך לבסטה וקונה עגבניה ב15 שח זה לא עושק.הלו בנק זה ביטוח לאומי ולא בית תמחוי זה עסק פרטי שרוצה להרוויח. אתה לא מרוצה לך לבסטה אחרת.
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?